כמה מילים עבור הספקנים

האבולוציה היא תהליך מתמשך שמוכתב ע"י "ניסוי וטעייה", היא מתקיימת בגלל טעויות, טעויות (מוטציות) שנבחרות בברירה טבעית, הטעויות קורות בקידוד או בשיעתוק התכונות (הגנים) ובדרך כלל הן מסולקות באכזריות ובמהירות

העש הלבן Biston betularia שנכחד בשל הפיח שכיסה את העצים בעת המהפכה התעשייתית והוחלף בעש שחור. מתוך ויקיפדיה
העש הלבן Biston betularia שנכחד בשל הפיח שכיסה את העצים בעת המהפכה התעשייתית והוחלף בעש שחור. מתוך ויקיפדיה

חשוב להבין : לאבולוציה אין מטרה ואין תכנית !
האבולוציה היא תהליך מתמשך שמוכתב ע"י "ניסוי וטעייה", היא מתקיימת בגלל טעויות, טעויות (מוטציות) שנבחרות בברירה טבעית, הטעויות קורות בקידוד או בשיעתוק התכונות (הגנים) ובדרך כלל הן מסולקות באכזריות ובמהירות.

מפעם לפעם נוצרת טעות (מוטציה) שבגלל שנוי תנאים סביבתיים אינה מסולקת אלא להיפך, נותנת לנושא הטעות יתרון, יתרון – פרושו הכושר להעביר תכונותיו (השונות מעט) לצאצאיו שיעבירו אותן הלאה וכך נוצר שינוי, שברבות הדורות יקדם פרטים בעלי יתרון לאומת האוכלוסיה האחרת, פרטים אלה יהוו תת-מין ובהמשך מין שונה מאוכלוסית המקור.

המתנגדים לאבולוציה טוענים בעיקר כי "אין בנמצא צורות ביניים שיראו את הקשרים בין מין למין באותו הסוג". טיעון מוטעה ושגוי, שכן למרות העוני המתסכל במאובנים, מוצאים הפלאונטולגים לא מעט "חוליות חסרות", למרבה האירוניה דווקא במין שלנו הולכות ומצטברות יותר ויותר "חוליות חסרות".

חסרון "חוליות חסרות" מהעבר אכן מתסכל, אלא שבמבט מדעי נכון ומיומן ניתן לראות את קיום האבולוציה היום, ניתן לראות איך הברירה הטיבעית בוררת את הטעויות ומקדמת הצלחות סביבתיות.

קיימות דוגמאות לקיום האבולוציה שניתן לראותן בימינו : בגלל ברירה טבעית / או ברירה מלאכותית ע"י האדם, ולהלן כמה מהן: חידקים ווירוסים רבים מפתחים תינגודת לתרופות אנטיביוטיקה, חרקים: מפתחים תנגודת לקוטלי חרקים,
עש (רפרף) נפוץ באירופה שציבעו היה אפור בהיר – כצבע גזעי העצים עליהם שהה, שינה את ציבעו לשחור בעיקבות המהפכה התעשיתית ש"צבעה" את גיזעי העצים בציפוי פיח שחור, אותו מין מתקיים באזורים כפריים בצבעו המקורי.

ציפורי שיר, בסביבה עירונית רועשת, "למדו" להשמיע קולות חזקים שמתגברים על הרעש, אותם מינים באיזורים כפריים ממשיכים לשיר בשקט שכן קולות רמים מושכים דורסים וטורפים.

רכיכות באמריקה פיתחו צדף שדפנותיו עבות בעקבות הגעת סרטן טורף בעל צבתות גדולות וחזקות לסביבתן. עטלפי ערפד וומפיר בדרום אמריקה פיתחו עמידות לכלבת ! שועלים, דביבונים, חולדות, עכברים ומינים רבים אחרים,למדו להתקיים ברחובות ערים ולנצל את אשפה כמזון וחדרי מדרגות כמקומות מסתור. נמרים באפריקה ובהודו "למדו" לחיות בפרוורים עירוניים.

ע"י ניצול חוקי הברירה – גם אם ללא הכרתם והבנתם, פיתח האדם מאות תתי-מינים (גזעים/זנים) של חיות בית וצמחי חקלאות וגינה: מוצאם של כל זני ההדרים ממין טיבעי אחד. מקורם של עגבניות, חיטה, אורז וכך הלאה במינים בטבע שהותאמו בעזרת ברירה מלאכותית לדרישות האדם. אווזים, ברווזים ותרנגולות פותחו ממיני בר מהסוג קרפיון (דג) פותחו מאות מינים (זנים) בגדלים וצבעים שונים ומשונים.

כלבי צ'יאוהאוה ודני ענק שייכים לאותו מין. שניהם מוצאם מהזאב. חתול סיאמי וחתול פרסי שיכים שניהם (כמו כל יתר גזעי החתולים המבויתים) לאותו המין כמו חתול-בר, ממנו פותחו. זני בקר / פרות בעולם כולו בני אותו מין !

הגדולים מכולם, הפילים, חדלו לגדל חטים גדולים, נשאי הגנים לחטים גדולים ניצודו במשך כמאה שנים, צייד שנתן יתרון לזכרים בעלי החטים קטנים ואלה העבירו את תכונותיהם (הגנים שלהם) לדורות הבאים.

אלה הן מספר דוגמאות לקיום האבולוציה בצורה שניתן לראותה – היום. נישאלת השאלה מה תפקידה של הבריאה/התכנון התבוני בכל אלה?

אבולוציה או בלבולוציה

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

40 תגובות

  1. כי יש יותר טפשים מחכמים סטטיסטית, ולכן יש להם יותר כוח פוליטי. מה גם שהחכמים מפוצלים בין מפלגות רבות בעוד שהחרדים מתרכזים בשתי מפלגות בסך הכל (שביניהן לא מפולגות לפי אידאולוגיה אלא לפי צבע עור)

  2. אם כבר יש פה ויכוחים על אמונה אז איך זה ש
    ללמוד באוניברסיטה עולה הרבה מאד כסף
    ואילו ללמוד בישיבה זה חינם

  3. אדם, אב קדמון דמוי קוף הוא גם סוג של קוף, כך שהמשפט הפופוליסטי הוא בעיני המתבונן. אפשר כבר לומר שמוצא האדם מן המרק(כימיכלים):)

  4. זה לא נכון לומר שהייתה הפרדה של האדם ממשפחת הקופים, לאדם ולקוף היה אב קדמון משותף, שממנו התפצלו שני ענפים שני שונים. כלומר, המשפט ״מוצא האדם מין הקוף״ הוא פופוליסטי גרידא.

  5. אז מה אתה מציע מיכאל? שבתוך האורגניזם היו להבות ותמרות עשן?
    ומאיפה הבאת את הטענה שבניית dna אינה דורשת אנזימים מורכבים?. דורשת גם דורשת. dna פולימראז, היוצר קשרים פוספודיאסטרים. וכמובן dna הליקאז שיפרום אותם, להמשך הדורות הבאים.

    לגבי פוליפלואידיה(הכפלת גנום: )אם היא תתרחש, כיצד יעמידו צאצאים לדור הבא ללא צאצא בר זיווג?

  6. למה אתה חושב כך? והדמיון הפונקציונאלי בין הריאציות שציינת (פוטוסינטזה ונשימה תאית) יותר ממעיד על אפשרות של מעבר מהאחת לשניה. גליקוליזה דורשת אנזימים מורכבים? תזרוק סוכר לאש ותראה איך הוא מתפרק נפלא בלי אנזימים. וכמובן, בניית DNA לא דורשת אנזימים מורכבים. המטרה של האנזים היא בעיקר לדאוג לסדר של הבנייה ולכך שהמולקולות יבואו בזווית נכונה ביחס ליון האבץ שהוא ליבה של הריאקציה.

    לגבי הצמחים – הכפלה של הגנום יוצרת בבת אחת מין חדש. מחקרים הראו שחלק ניכר מהמינים של הצמחים נוצרו ככה, כולל רוב צמחי התרבות. תקרא:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Polyploid#Polyploidy_in_plants

  7. מיכאל- גם יונים יכולים לבצע פעילות קטליטית. אבל פונקציות מסוימות(רוב הפונקציות בעצם)דורשות חלבונים מורכבים. למשל, פוטוסינתטזה, גליקוליזה או קרישת דם.

    לגבי הצמחים- אם הם אינם ברי זיווג בגלל מס' הכרומוזומים, כיצד מלכתחילה התרבו כאשר מס' הכרומוזמים שונה לראשונה?

  8. גם אטומים בודדים יכולים להיות בעלי פעילות קטליטית. ה"פעילות הקטליטית" היא תופעה רציפה. כלומר – זה לא יש או אין. להרבה מאוד מבנים בטבע יש פעילות קטליטית בסיסית עבור כל מיני ריאקציות. ומכאן היד נטויה. שוב, תקרא על דג הקרח.

    במקרה של הצמחים שאותם הבאתי לך הם לא ברי זיווג בגלל וריאציה במספר הכרומוזומים. והיתושים – תוכיח שאין לך אחות.

  9. מיכאל- שום פעילות קטליטית מורכבת(או אפילו פשוטה לטעמי) לא תקבל מחלבון באורך 10 ח'א. לא יודע מאיפה אתה מביא את זה. חלבונים הם בדרך כלל באורך מאות ח'א.

    לגבי היתושים- גם מינים שנחשבו כמבודדים גנטית התגלו לפתע כברי זיווג. כך שזו בעיה להוכיח ספציאציה. אפילו פרד עלול להיות פורה לעיתים רחוקות.

  10. מאוד קשה להבין כשלא רוצים.

    לגבי מערכת סינטזת הנוקלאוטידים – קשה מאוד לדעת איך מערכת כזו נוצרה לפני כל כך הרבה שנים, אבל ההסבר הכללי שהבאתי קודם (השאלה ממערכות קיימות) הוא העניין הבסיסי. לפי התנאים שסבורים שהתקיימו במרק האורגני הקדמון, לא היה צורך לסנתז נוקלאוטידים, הם היו קיימים בסביבה. כאשר בהדרגה הצורך הזה הופיע אזי הכפלה של גנים קיימים ומוטציות בהם (השאלה) יכלו לאפשר את התהליך הזה.

    באופן עקרוני, כל רצף של חלבון שתיקח שאורכו מעל… 10 ח"א יהיה בעל פעילות קטליטית בסיסית אחת לפחות. אם לריאקציה זו יש יתרון משמעותי אזי האבולוציה יכולה לפעול על יכולת בסיסית זו ולחזק אותה לאין שיעור. זה בדיוק מה שקרה עם החלבונים של דג הקרח (ראה קישור שצירפתי קודם).

    ספציאציה התרחשה מול עיני המדענים בצמחים. המקרה של היתוש מעניין מאוד גם הוא – מדובר על מין של יתוש שמעולם לא תועד בשום מקום טרם הופעת הרכבת התחתית בבריטניה (והם היו חוקרי טבע מעולים, אז קשה לשער שהם פספסו אותו) אך אחרי שהיא נבנתה הוא החל להיות מתועד שם. הוא דומה ליתוש שנמצא בחוץ, אך כיום יש שוני התנהגותי ומורפולוגי ברור והם לא מתרבים ביניהם. אז נכון, אף אחד לא עקב אחריהם יומם ולילה במשך ה-100 ומשהו שנה שזה אמור לקרות, אבל זו דוגמא משכנת למדי לספציאציה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן