סיקור מקיף

ביומימיקרי ועיצוב אופנה: סקירת תערוכה

החודש זכינו למבט אחר על תחום הביומיקרי, מבט אופנתי, בתערוכה של בוגרי הקורס “איתות: מבט ביומימטי על עיצוב אופנה” שהוצגה בשנקר

עיצוב בהשראת עיקרון ההכבדה. עבודתה של רותם שגב. תמונה באדיבות שנקר. (צילום: אמיר יהל)
עיצוב בהשראת עיקרון ההכבדה. עבודתה של רותם שגב. תמונה באדיבות שנקר. (צילום: אמיר יהל)

החודש זכינו למבט אחר על תחום הביומיקרי, מבט אופנתי, בתערוכה של בוגרי הקורס “איתות: מבט ביומימטי על עיצוב אופנה” שהוצגה בשנקר. התערוכה מסכמת שיתוף פעולה בין שתי מחלקות לעיצוב אופנה: אסמוד-ברלין ושנקר –ישראל, ביוזמת מכון גתה תל אביב ובתמיכת קרן עתיד גרמניה ישראל. הקורס הונחה על ידי הצמד רחל ברמן-הדרי ואילן ליאור משנקר, ועל ידי קולגות בברלין.

שיתוף הפעולה החל בבחירת נושא משותף שאותו חקרו הסטודנטים – מחקר ביומימטי ויישומו בעולם העיצוב. בתחילת הקורס קיבלו הסטודנטים רקע על תחום הביומימיקרי, וכל אחד מהם קיבל נושא למחקר, מתוך רשימת נושאים המבטאים מנגנונים שונים בעולם הטבע כדוגמת: מנגנוני הסוואה, טרף והגנה, וויסות טמפרטורה ועוד.

כל אחד מהסטודנטים התמקד בפרויקט אחר, וחקר כיצד ניתן לתרגם את הידע הביולוגי שחקר לעיצוב בגד לביש. הסטודנטים הונחו שלא להסתפק בהשראה הוויזואלית, אלא ללמוד גם מהאופן שבו הטבע פותר בעיות, ולתרגם פתרונות אלה לעולם האופנה. התהליך כלל פיתוח חומרים מתאימים, ופיתוח של צורות וטקסטורות ששיקפו את הפונקציה הטבעית ששימשה השראה לפרויקטים.
בתערוכה הוצגו הדגמים שעוצבו על ידי הסטודנטים מגרמניה וישראל על פי החלוקה לנושאי המחקר, והחיפוש מתועד בספרי הסקיצות שהונחו לצד העבודות.
להלן מספר דוגמאות לפרויקטים שהוצגו:
רותם שגב – עיצבה שמלת ערב בהשראת עיקרון ההכבדה בטבע, שבה מרכז הכובד הוא הגזמה והקצנה של שרשרת בד. על התהליך שעברה שגב רותם במהלך הקורס אפשר לקרוא גם בבלוג האישי שלה.

לין פרידמן חקרה מנגנוני הגנה, והתמקדה בתופעת ניתוק הזנב כהגנה מפני התוקף. המנגנון מבוסס על נקודות שבירה המאפשרות ניתוק מהיר. נקודות שבירה אלו הובילו לחיפוש טכניקות חדשות לחיבור חלקים ולעיצוב בגד מודולארי, שבו חלקים רבים ניתנים לניתוק ולחיבור מחדש.

ענבר בן-שבת חקרה מנגנוני הסוואה, שבהם שכבות של תאים המכילים פיגמנטים מתפזרים בחלל התא ומשנים את צבעו של התמנון, למשל. הבגד יישם את מנגנון ההסוואה באמצעות כיסוני ניילון המכילים פיגמנטים. התפשטותם על פני שכבת הבד החיצונית יוצרת אפשרות הסוואה / היטמעות בסביבה עבור הלובשת.

נועה סנצ’ו חקרה את שיטת החנק והארס. המחקר הוביל לשימוש בצינורות “שרינק” מעולם האלקטרוניקה והחשמל, המתכווצים בחימום. כיווץ, חיתוך והקשיית החומר בחימום מדמים את כווץ שרירי הלב והריאות בעקבות הארס ותחושת החנק וחוסר האונים.
נוי גולדשטיין עסקה בנושא בקרת טמפרטורה, וחקרה את הקקטוס בעל המבנה הקוצני. הדגם שיצרה מציג את החיבור בין פני שטח גליים ודימויי קוצים, המצלים על שטח הפנים של הצמח.

תחום הביומימיקרי מנגיש למעצבים עולם רחב של פתרונות ורעיונות, המשקפים צורת חשיבה אחרת מהמוכר והידוע. מטרת הקורס הייתה להעשיר את עולם המשאבים הרעיוניים של המעצבים ולהרחיב את ההיבט המחקרי שבבסיס עבודת העיצוב, דרך עקרונות העומדים ביסודם של פתרונות בטבע. העבודות אכן משקפות רעיונות אחרים השאובים מעולם התוכן של הטבע, רעיונות המפיחים בביגוד רוח חדשנית ומעניינת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.