זמזום מתוק

מסתבר ששיחות בין חרקים ופרחים הם לא רק יציר דמיונו של המשורר הלאומי

דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

"פרפר, פרפר, פרח חי,
רד נא מהר, שב עלי.
רד נא מהר, מצה ומצה,
מכוסי טל שתה."

שירו של חיים נחמן ביאליק "הפרח לפרפר", שפורסם לראשונה בשנת 1922, מתאר אינטראקציה פשוטה בין פרפר לפרח, כזו שראינו הרבה לאחרונה בעקבות גל פרפרי "נמפית החורשף" שפקד את המדינה, ועם זאת – קסמה לא פג אף פעם. על כך מעידות אלפי התמונות שמיהרנו לצלם ולהפיץ, כאילו חזינו לפחות בחד קרן ולא בפרפר מהנפוצים ביותר בעולם.

מה שביאליק לא ידע הוא שכמעט 100 שנה אחרי פרסום השיר, יגלו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ש"שיחות" בין פרחים וחרקים מאביקים מתרחשות, ולא רק בעולם הפיוטי של השירה.

שיחה לאור הנר

שיתוף פעולה בין פרופ' לילך הדני וד"ר יובל ספיר מבית הספר למדעי הצמח ובין פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, הוליד מחקר יוצא דופן, המוכיח כי צמחים מסוגלים לשמוע. במחקר נבדקה תגובתם של צמחי נר הלילה (Oenothera drummondii) להקלטות של זמזום דבורים.

נר-הלילה החופי הוא צמח רב-שנתי ממשפחת נר-הלילה, הגדל בארץ ישראל בחולות לאורך מישור החוף. הצמח נקרא כך משום שפרחיו נפתחים לעת לילה. פרחיו של נר-הלילה החופי סגורים במשך שעות היום ונפתחים רק בשעות בין הערביים, אז מבקרים בהם רפרפים הלוגמים מהצוף שבבסיס הפרחים ותוך כדי כך גם מאביקים אותם. לאחר ההאבקה מתנתק הפרח מהאזור העליון של השחלה, שמתפתחת כתא לזרעים המתפתחים.

החוקרים מצאו כי קולות הזמזום הובילו לעלייה מהירה של 20% בממוצע בריכוז הסוכר בצוף הפרחים, וזאת בהשוואה לריכוז הסוכר שנמדד בצמחים אשר נחשפו לצלילים גבוהים אחרים או שלא נחשפו לצלילים כלל.

תוצאות המחקר מוכיחות, לראשונה, כי צמחים מסוגלים להגיב ביעילות ובמהירות לקולותיהם של מאביקים. הצלילים גורמים לרטט במבנה הצמח, וככל הנראה מניעים תהליך שבמסגרתו הפרח משמש כאיבר השמע של הצמח.

 

פרחים שומעים

כיצד גילו החוקרים שדווקא הפרחים הם החלק במבנה הצמח שמשמש לשמיעת הזמזום? כשעטפו את פרחי הצמח בזכוכית אטומה לקול וחשפו את הצמח לצלילי המאביקים, לא נרשמה עלייה בריכוז הסוכר בצוף. בנוסף, כשחשפו את הצמחים לתדרים גבוהים מאלה שמפיקים המאביקים, גם לא נרשמה עלייה בריכוז הסוכר. מה שמראה כי הרטט במבנה הפרח, כמו גם הפרשת הסוכר המוגברת, הן תגובות ספציפיות לתדר שמפיקים המאביקים.

לדברי פרופ' לילך הדני, "ליכולת של הצמחים להגיב לקולות יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת. ראשית, אם פרחים יכולים להגיב לקולות של מאביקים הם יכולים להשקיע את המשאבים שלהם בצורה יותר מדוייקת – לספק צוף משובח בדיוק כשהמאביקים נמצאים – וכך לחסוך משאבים מצד הפרחים ו/או להגדיל את הגמול למאביקים. נצפה שהברירה הטבעית תפעל על מבנה הפרח גם בהתאם להשפעתו על יכולת השמיעה של הצמח – לפרחים "דמויי אפרכסת" יהיה יתרון ביחס למאביקים שמשמיעים קולות, כגון דבורים או רפרפים. מן הצד השני, הברירה הטבעית יכולה לפעול גם על השמעת הקולות אצל המאביקים, ומאביקים "רעשנים" עשויים לזכות ביתרון בזכות התגובה המשופרת של הפרחים אליהם."

מעבר להשלכות הנרחבות של המחקר להבנת הפיזיולוגיה וההתפתחות האבולציונית של הצמחים והחרקים המאביקים שלהם, הממצאים מצביעים על האפשרות שצמחים מושפעים גם מצלילים אחרים. "אם צמחים יכולים לשמוע את המאביקים, סביר שהם יכולים לשמוע ולהגיב גם לצלילים נוספים: אוכלי עשב, אירועי אקלים ואולי גם קולות הנובעים מפעילות אנושית. יתכן גם שרעשים משמעותיים יכולים לפגוע בתקשורת שבין הפרחים והמאביקים." מסכמת לילך.

הגילוי המרתק, שהתפרסם בעיתונים מובילים ברחבי העולם, הוא אבן דרך נוספת בהבנת עולמם של הצמחים וכיצד הם מתקשרים. השלב הבא הוא לברר האם וכיצד הם גם מדברים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. ללא קשר ישיר לכתוב:
    רעש היא רעה-חולה של העולם האנושי המודרני,
    מחקרים מראים איך רעש פוגע בכישורי הניוות של דגים
    ושל יונקים ימיים, רעש פוגע בכישורי התיקשורת בין עופות
    רעש גורם לעליה בלחץ הדם ועליה בדופק,
    ומעל לכל רעש פוגע במערכות השמיעה של צעירים,
    אחרי זאת כאשר ידוע כי הישראלים מתמחים בייצור רעש
    (ובפיזור אשפה) אנא או באים ?

  2. אכן ממצאים מעניינים. במיוחד הסברה שהעלתה לילך בסוף המאמר, בדבר רעשים העלולים להפריע לתקשורת בין פרחים למאביקים. כדאי איפה לבדוק, האם רעשים בתדרים מסוימים, עלולים אף לשבש את מנגנון הניווט של הדבורים, המביא אותן לאיבוד דרכן לא רק אל הפרחים, אלא גם אל הכוורת…

  3. הגיע הזמן להפסיק להתייחס לצמחים כמו לדוממים חסרי מערכת עצבים ורגשות ולהתחיל להתייחס אליהם כאל בעל חיים לכל דבר. הנה גילינו – הם מרגישים. כמה אבולוציה יצטרכו לעבור בני המדע עד שיבינו שהטבע סביבנו כולו חי נושם ומרגיש? תתקדמו.

  4. מאמר מעניין עם הרבה אפשרויות למאמרי המשך למשל:-
    האם קיימות שיחות חולין בין הכרוב לכרובית ובין הצנון לפטטה?,
    ופעם אחת ולתמיד צריך לדעת אם הטענה של הטיבעונים שלאימא בננה לא איכפת שקוטפים לה את הביבי-בננה היא נכונה?
    סתם מחשבות של ערב שבת.
    אז נא להגיב בעדינות
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן