אנחנו מכירים ביטויים כמו: זאב אלפא, מלכת הדבורים או מלך הג’ונגל. אז מדוע אין ביטוי כמו: סנטור הסוונה או מצביאי הנמלים? האם זה מפני שדמוקרטיה אינה טבעית? איך רואים חוקרים את הדמוקרטיה שבטבע?
להלן מספר הנחות ודעות כפי שפורסמו לאחרונה. ההגדרה הנפוצה לדמוקרטיה (=כח העם) היא: “תחושה שמביאה להחלטות הקבוצה (קולקטיב) המונעת ע”י הרוב”. ככזו מהווה ה”דמוקרטיה” בטבע את ה”מדריך” לפעילות הגומלין ולהתנהגות קבוצת פרטים מאותו מין, “מדריך” שמתקיים אצל מינים רבים, מדבורי דבש דרך נמלים, למינגים, חולדים ערומים, להקות זאבים, אריות ושימפנזים.
ד”ר ג’ונסון ממחלקת האנטומולוגיה באוניברסיטת קליפורניה אומר כי על אף שלדבורים יש “מלכה” אין הן חיות במונרכיה שכן ה”מלכה” היא בסך הכל מכונה להטלת ביצים. בנחיל של דבורי דבש אין דרוג מעמדות. אמנם חשיבותה של המלכה לקיום הנחיל גבוהה מזו של “פועלת” פשוטה אבל אין היא השליטה. על אף שאין תהליך של הצבעה, הנחיל פועל ע”י ניתוח מידע שנאסף ע”י מירב חברי הנחיל, כל פרט בנחיל אוסף מעט מידע וכאשר מחברים את המידע מפרטים רבים מצטבר מידע רב שמעובד ביחד ומאפשר פעילות בהתאם.
ד”ר גרי (אנטומולוג( טוען כי בכינוי הפעילות החברתית של נחיל דבורים “דמוקרטיה” או אפילו לומר שהדבורים מקבלות החלטות יש יותר משמץ של האנשה (anthropomorphism – השלכת תכונות אנושיות על חיות). שכן קבלת החלטות דורשת מודעות וידיעת חלופות מה שאין לחרקים. “הדבורים פועלות ע”י “תוכנות” שמגיבות לגרויים, תגובה שאינה תלויה בקבלת החלטות”. הדבורים לא פיתחו “רפובליקת נחיל”.
האם יש שלטון דמוקרטי אצל איילים? על פי לריסה קונקרד מאוניברסיטת סוסקס, כל פרט בעדר איילים “מעוניין” להישאר בקבוצה, כדי להיות יותר מוגן מטורפים או כדי להיעזר בפרטים בוגרים בעלי ניסיון למצוא מזון, לכן יש יתרון לפרטים שמתאמים את פעילותם ותנועותיהם, פעילות ותנועה עליה “מחליטים” כקבוצה.
לדבורי דבש עניין משותף וקבוצתי בהישרדות הנחיל גם על חשבון הפרט, אצל האייל החיים ”מסובכים” יותר שכן כל פרט בעדר איילים שונה בצרכיו ה”פסיכולוגיים” – לא כל פעילות או תנועה בעדר תהיה לטובת כל פרט. נוצרים מצבים בהם יש ניגוד עניינים, מצבים בהם הפרט יוותר על יתרון (אישי) כדי להישאר בעדר. כך כמו חברים במפלגה פוליטית שאינם מסכימים עם דברי מועמד ובכל זאת מצביעים עבורו, איילים נשארים בעדר כי השהיה בעדר עדיפה על נטישה.
אצל שימפנזים (הקרובים ביותר לאדם) קבלת ההחלטות היא מעבר ל”אייל-קרטיה”, בספר “פוליטיקה של שימפנזים” מתאר ד”ר דה-וואל איך הזכר השליט זקוק לתמיכה רחבה כדי להגיע לראש הקבוצה. עליו להסתמך על בני-ברית קרובים ולהיות אהוד על רבים מבני קבוצתו. לעיתים קרובות הזכר השליט הופך לבריון שרודה בפרטים בקבוצתו ואז מתעורר “מרד” בו השליט מגורש ולפעמים אפילו נהרג.
כדי להגיע לעמדת שליט מוסכם בקבוצת שימפנזים, חייב הזכר “לחלק הטבות” לתומכיו, ואכן רבים השליטים שעשויים להיות קטנים (פיזית) ואפילו לא בריאים אבל מבלים זמן רב בטיפוח תומכיהם, חלוקת בשר ואפילו רשות להזדווג עם נקבות למקורבים. הכל כדי לשמור על רוב תומכים בקבוצה. דה-וואל אומר כי “הגנת הקבוצה על חלשים מפני השליט עד כדי הדחתו. העמדת החזק במקומו” נשמע כמו “דמוקרטיה”!
ההיקש מהתנהגות חברות בטבע לחברת האדם נראה ברור, אלא שלאף חיה אחרת אין (כל) הכישורים הנחוצים לקבל החלטות (קבוצתיות) כמו לאדם. ההבדל הגדול בקבלת החלטות קבוצתיות בין חברות אנושיות לחברות חיות אחרות הוא ביכולתה של החברה אנושית לדון, לעיין ולשקול נתונים לפני קבלת החלטות. אנשים יכולים לדון בנושא באופן מתוחכם, באופן שאינו אפשרי אצל חיות אחרות. אנשים מקבלים החלטות ע”י שימוש במוח שהתפתח לאורך דורות של הישרדות בעולם הטבעי.
ובכל זאת: “התגובות האינסטינקטיביות לגירויים מובילות אנשים יותר ממה שמעריכים, מה שעושה אנשים דומים לחרקים”
“נראה כי דמוקרטיה כשיטה פוליטית גדלה והתפתחה מאינסטינקטים שירשנו מאבותנו הקופים. שיטה שעוצבה ע”י דורות של ברירה טבעית כדי להביא למיטב את קבלת ההחלטות הקבוצתית”.
עד כאן הנחותיהם של החוקרים. האמנם?
3 תגובות
אני לא חושב שהשימוש במונח דמוקרטיה הוא מתאים כדי לתאר תופעות אצל בעלי חיים. כאן מדובר במערכת התנהגות שמבוססת על ביולוגיה ואילו דמוקרטיה היא סוג של תוצר תרבותי שנובע מהיכולת האנושית להפשטה, שאין לבעלי חיים.
טוב זה הגיוני
האדם נמצא בשלב שהוא חי ברמת הפרט, כי הוא הגיע לשלב ( שכן בנינו מערכת כזאת) שמאפשרת לנו לעשות כן.
רוב חיות ( לדוגמא נחש לא..) לא יכולות להרשות לעצמם את זה, הם פשוט יכחדו.
We only have a chance if we stay together!
רוב העם רוצה מחירי דלק נמוכים, אז איפה הדמוקרטיה פה? אתם לא קולטים שעובדים עליכם?