סיקור מקיף

התגלה שלד הפרימט העתיק ביותר – יצור בגודל של עכבר שחי לפני 55 מיליון שנה

שלד כמעט שלם של יצור זעיר תומך בתיאורית האב הקדמון העתיק של שושלת הפרימטים שהובילה לאדם

איור הממחיש כיצד עשוי היה הפרימט העתיק להיראות בסביבתו הטבעית על עצים, XIJUN NI
איור הממחיש כיצד עשוי היה הפרימט העתיק להיראות בסביבתו הטבעית על עצים, XIJUN NI

צוות בינלאומי של פליאונטולוגים ובהם דן גבו מאוניבריסטת צפון אילינוי, הכריזו על גילויו של שלד כמעט שלם של פרימט קטן שוכן עצים בן 55 מיליון שנה. שרידי הפרימט התגלו בשכבת צפחה שנוצרה ממשקעי מרצבים באגם במקום שכיום נמצא במרכז-מזרח סין וגילה מוערך בין 54.8 ל-55.8 מיליון שנה, אומר ני. בירד מוסיף כי שברי מאובנים של פרימטים כבר נחשפו באיזור זה, – אך אלו כללו בעיקר שיניים ומעט עצמות לסת. הפרימט העתיק ביותר ששלדו השתמר היטב עד כה הגיע משכבה בת 48 מיליון שנה.

השלד הכמעט שלם נחשף בסין בשנת 2002 ושנדרשו עשר שנים לפיענוחו, מקדם את הרעיון לפיו קבוצת הפרימטים דמויי הקוף הכוללים כיום את הקופים, קופי האדם ובני האדם – הופיעו לפני 55 מיליון שנה לפחות. הפרימת המאובן לא שייך לשושלת זו, ואולם הוא קרוב המשפחה העתיק ביותר של פרימטים שוכני עצים המכונים tarsiers, והראה כי אפילו בזמנים מוקדמים אלה, ה- tarsiers וקבוצת דמויי האדם היו נפרדות.

החוקרים מעריכים כי היצור בעל הגפיים הרזות והזנב הארוך שתואר אתמול בכתב העת נייצ'ר היה בגודל של למור-עכברי גמדי ושקל 20-30 גרם.

היצור הכיל תערובת מוזרה של תכונות, כאשר הגולגולת, השיניים ועצמות הזרועות היו בפרופורציות המזכירות את ה- tarsiersאך העקב ועצמות הרגליים הזכירו יותר פרימטים דמויי קוף. "לא ראינו עד כה תצרף זה של תכונות באף פרימט – חי או מאובן" אמר החוקר האשי כריסטופר בירד (Beard), פלאונטולוג במוזיאון קרנגי להסטוריה של הטבע בפיטסבורג, פנסילבניה.

באמצעות ניתוח של 1,200 היבטים מורפולוגיים של המאובן והשוו אותם ל-156 יונקים אחרים, הצליחו חברי הצוות למקם את הפרימט העתיק ליד בסיס עץ משפחת ה- tarsier. היצור, שזכה לכם המדעי Archicebus achilles ניתן לתרגום כ"הקוף ארוך הזנב המקורי"

המאובן, בן תקופת האיאוקן, התגלה במחוז הוביי (Hubei) במרכז סין. "זהו שלד הפרימט באיכות ובשלמות זו הטוב ביותר שהתגלה אי פעם ואחד המאובנים העתיקים ביותר של פרימטים שהתגלה עי פעם אומר גבו.
מקור הפרימטים הוא אבן הדרך של כל שושלת הפרימטים, לרבות זו של האדם. בזכות השלמות אנו מקבלים מידע רב יותר ועדות טובה יותר להתפתחות ולהתאמה האבולוציונית של שושלת הפרימטים."

צוות החוקרים, בראשות זיג'ון ני (Xijun Ni) מהמכון לפליאונטולוגיה של חוליתנים (IVPP) באקדמיה הסינית למדעים בביג'ינג מתאר את המאובן בגליון ה-6 ביוני של כתב העת נייצ'ר.

מספר המאפיינים האנטומיים שנחקרו בידי בירד ועמיתיו גדול בהרבה מהמקובל במחקר בודד, בעיקר הודות לסורקים בעלי רזולוציה גבוהה, רמת השימור הטובה של המאובן וכן עבודת צוות מאומצת שנמשכה עשר שנים. "זו עבודה פנטסטית ומרשימה" אומר Zhe-Xi Luo פליאונטולוג חוליתנים באוני' שיקאגו באילינוי. "כל פרט שניתן היה להוציא מהמאובנים הללו נבדק".

בירד מוסיף גם כי מכיוון שהמאובן מעיד על כך שקבוצות ה- tarsiers והפרימטים דמויי גוף כבר נפרדו באותו זמן, הוא ועמיתיו משערים כי הפיצול אירע זמן קצר לפני כן, אך אין לכך עדויות מוצקות.
להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן