חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים

המיפוי המפורט של ההבדלים בביטוי הגנים משמש עדוּת לכך שבגברים ובנשים מתחוללים תהליכי אבולוציה נפרדים, גם אם בעלי תלות הדדית

איור: מגזין מכון ויצמן.
איור: מגזין מכון ויצמן.

נשים וגברים נבדלים זה מזה בדרכים שונות, למשל בסיכון לחלות במחלות מסוימות או באופן תגובתם לתרופות. ממה נובעים הבדלים אלו, וכיצד ניתן להסביר אותם? חוקרים ממכון ויצמן גילו באחרונה אלפי גנים אנושיים המתבטאים, כלומר מופעלים, באופן שונה בכל אחד משני המינים. המיפוי המפורט של ההבדלים בביטוי הגנים בין גברים לנשים, שהתפרסם בכתב-העת המדעי BMC Biology, משמש עדוּת לכך שבזכרים ובנקבות מתחוללים תהליכי אבולוציה נפרדים, גם אם בעלי תלות הדדית.

כבר לפני מספר שנים ניסו פרופ' שמואל פיטרוקובסקי וד"ר מורן גרשוני, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, להשיב על השאלה: מדוע שכיחותן של מחלות מסוימות באוכלוסייה גבוהה יותר ממה שניתן היה לצפות? כך למשל, השניים הצביעו על כך ששכיחותן של בעיות פוריות מגיעה עד כדי 15% מקרב הזוגות בעולם המערבי, בניגוד לכאורה להיגיון האבולוציוני הפשוט, שלפיו מוטציות גנטיות הפוגעות בפוריות היו אמורות להיות מנופות באמצעות מנגנוני הברירה הטבעית בשל השפעתן הישירה על כמות הצאצאים. פיטרוקובסקי וגרשוני הראו במחקרם, כי מוטציות בגנים הקשורים בייצור זרע מצליחות להתפשט באוכלוסייה דווקא מפני שרבים מהגנים הללו מתבטאים אך ורק בגברים. לפיכך, מוטציה גנטית הגורמת "בעיות" רק במחצית מהאוכלוסייה – מהותית ככל שתהיה – תועבר ללא הפרעה לדור הבא על-ידי המחצית השנייה.

ככל שגן היה ספציפי יותר לאחד המינים, כך ראינו יעילות נמוכה יותר של מנגנוני הברירה הטבעית", אומר גרשוני. "יתרה מזאת, בקרב זכרים, יעילות הברירה הטבעית הייתה נמוכה עוד יותר"

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את השערתם באופן נרחב, באמצעות מיפוי הביטוי של כלל הגנים בגנום כתלות במין, גברים מול נשים. לשם כך פנו המדענים לפרויקט GTEx, מחקר רחב-יריעה של ביטוי הגנים האנושיים באיברים וברקמות של כ-550 תורמים בוגרים. פרויקט זה איפשר לראשונה לבצע מיפוי נרחב של הארכיטקטורה הגנטית של המינים – גברים ונשים. פיטרוקובסקי וגרשוני בחנו מקרוב כ-20,000 גנים מקודדים לחלבונים, וחיפשו הבדלים בביטוי כתלות במין בכל איבר ורקמה. השניים זיהו כ-6,500 גנים שבהם התקיימה פעילות מוטה כלפי מין זה או אחר ברקמה אחת לפחות. כך למשל, הם זיהו גנים שבאו לידי ביטוי בולט בעור של גברים, ומצאו כי גנים אלו חשובים בתהליכי צמיחת שיער הגוף. כמו כן, גנים שקשורים בבנייה ובכיווץ של השריר באו לידי ביטוי-יתר בגברים, ואילו גנים המעורבים באגירת שומן הראו ביטוי-יתר בקֶרֶב נשים.

בשלב הבא, כדי להבין כיצד פועלים מנגנוני הברירה הטבעית על גנים ייחודיים לגברים או לנשים, ניתחו החוקרים את נטייתן של מוטציות מזיקות להצטבר באוכלוסיית האדם. בהתאם להשערות, החוקרים מצאו כי יעילות הברירה הטבעית פחותה עבור גנים אלו. כלומר, מוטציות מזיקות הגורמות סיכון או מגבירות את הסיכון לפתח בעיות בריאות משמעותיות מצליחות לעבור הלאה לדורות הבאים ולהתפשט באוכלוסייה, מכיוון שהן מוּרָשות ללא הפרעה על-ידי המין השני. "ככל שגן היה ספציפי יותר לאחד המינים, כך ראינו יעילות נמוכה יותר של מנגנוני הברירה הטבעית", אומר גרשוני. "יתרה מזאת, בקרב זכרים, יעילות הברירה הטבעית הייתה נמוכה עוד יותר". על אף שאין בידי החוקרים הסבר שלם לכך, הם מזכירים תיאוריה שהועלתה לראשונה בשנות ה-30 של המאה שעברה. "במינים רבים", מסביר פיטרוקובסקי, "נקבות יכולות להביא לעולם כמות מוגבלת של צאצאים, בשעה שזכרים, תיאורטית, כמעט שאינם מוגבלים. לפיכך, שגשוג המין כולו תלוי במידה רבה יותר במספר הנקבות המתרבות, ומושפע פחות ממספר הזכרים המתרבים. אולי זו הסיבה לכך ש'הברירה הטבעית' יכולה להיות פחות חריפה כשמדובר בגנים שמזיקים לזכרים בלבד".

דווקא גנים שבהם יש הבדלי ביטוי בין גברים לנשים הם באופן פרדוקסלי הגנים שמשפיעים באופן ישיר על פוריות האדם ועל היכולת שלו להעביר את אותן מוטציות לדור הבא״

פרט למערכת הרבייה גילו החוקרים לא מעט גנים הפעילים באופן שונה בנשים ובגברים גם בבלוטות החלב. דבר זה בפני עצמו אינו מפתיע, אך כמחצית מהגנים האלה באו לידי ביטוי-יתר דווקא בגברים. היות שלגברים יש כל הרקמות הנחוצות להנקה, גם אם בצורה לא פעילה, המדענים משערים שתפקידם של כמה מהגנים האלה הוא ניוון הרקמות המיועדות להפרשת חלב אצל גברים. איברים נוספים שבהם נמצאו גנים רבים עם הבדלי ביטוי בין נשים לגברים היו הלב, המוח והכבד. אחד מהגנים האלה נמצא עם ביטוי כמעט בלעדי בליבותיהן של נשים צעירות, אך הוא קשור גם בספיגת סידן בעצמות. המדענים סבורים, כי גן זה מַקנה הגנה על הלב הנשי עד גיל המעבר והפסקת המחזור החודשי, אך לאחר מכן, כאשר ביטויו בנשים נפסק, גובר משמעותית הסיכון של נשים לפתח מחלות לב ודלדול עצם (אוסטיאופורוזיס). תפקידו המדויק של גן אחר, שפעילות ספציפית שלו ניכרה במוח של נשים, אינו ידוע, אך החוקרים סבורים כי הוא מגן על תאי עצב מסוימים מפני מחלת פרקינסון, אשר שכיחותה גבוהה יותר בקרב גברים, ולרוב היא מתפתחת אצלם בגילים צעירים יותר. כמו כן נמצאו מספר גנים עם ביטוי-יתר בכבד של נשים. גנים אלו לוקחים חלק בתהליכי פירוק תרופות בכבד, ודבר זה עשוי להסביר – במישור המולקולרי – את ההבדל הידוע בין המינים בתגובה לתרופות.

"הגנום האנושי כמעט זהה אצל כל אחד מאיתנו, אך הוא מופעל באופן שונה באיברים שונים ואצל בני אדם שונים", אומר גרשוני. "כשזה נוגע להבדלים בין המינים, ניתן לראות כי האבולוציה פועלת ברמה של ביטוי הגנים". פיטרוקובסקי מוסיף: "דווקא גנים שבהם יש הבדלי ביטוי בין גברים לנשים, ומוטציות בהם יכולות ׳לחמוק מהסלקציה׳ ולהתפשט באוכלוסייה, הם באופן פרדוקסלי הגנים שמשפיעים באופן ישיר על פוריות האדם ועל היכולת שלו להעביר את אותן מוטציות לדור הבא״. מנקודת מבט זו, על גברים ועל נשים מופעלים לחצים שונים של ברירה טבעית, ולפחות במידה מסוימת, צריך לראות באבולוציה האנושית "קו-אבולוציה" של גברים ונשים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. פרט קטן: מאגר GTEx הוא של אנשים מתים. הרקמות מכל אדם נלקחו בזמנים שונים לחלוטין לאחר המוות (לפעמים גם שבועות וחודשים) ובעיניי קשה להשוות הבדלים בין נשים לגברים כשהגוף מת כבר תקופה.

  2. למדנו שפעילותם של גנים מסויימים זהים מתבטאת באופן שונה אצל נשים וגברים.
    נובע מכך שיש גן שאחראי על מיון שונות ההתבטאות של אותם גנים, בין נשים וגברים. נקרא לגן זה גשב"מ(גן שוני הביטוי בין המינים)
    ההגיון המיידי אומר כי, הגן הזה יושב על כרומוזומי המין X אצל הנשים ו- Y אצל הגברים.
    בהקשר זה ניתן לציין שתי נקודות:
    1). יתכן כי ניתן בטכנולוגיה של הנדסה גנטית להשוות את התכונות הממיינות של גשב"מ על כרומוזומי X ו-Y, ובכך לחסום את אפשרות הפצתן של תכונות "אנטי-אבולוציוניות" כגון בעיית העקרות הגנטית (שהוזכרה במאמר), בכל אחד מהמינים, וכגון העברה תורשתית של מחלות חשוכות מרפא.
    מדען שיצליח לבצע בפועל ראיון זה, בוודאי יזכה בפרסים רבים ואולי אפילו בפרס לבון (או בהיפוך נובל).
    2). אם השארת קיום הגשב"מ אכן נכונה, הרי שיש כאן חוסר סימטריה בין גברים ונשים. לגברים ישנו גן אחד Y וגן אחד X. מכאן יתכן שעל הגן X אצל הגברים קיים גן גשב"מ בעל תכונות מיון גנטי נשיים.
    מכאן שבגברים גן הגשב"מ על כרומוזום Y הוא לרוב(אבל כנראה שלא תמיד!) דומיננטי והשפעתו בזכרים גוברת על השפעת הגשב"מ הנשי שעל כרומוזום X.
    ואולם לפעמים לא קיימת דומיננטיות כזאת של גשב"מ Y על גשב"מ X. או אז יכול להיווצר ביטוי היברידי (משולב) של תכונות מיניות שונות הנובע מהשפעה משולבת של גשב"מ-Y וגשב"מ-X.
    אפשר כי זאת הסיבה הגנטית להיווצרות תכונות בי-סקסואליות ואנדרוגניות.

  3. לא.
    לידעתך סרטן השד מופיע גם אצל גברים.
    כיוון שיש קשר בין הסרטן להורמון הנשי הוא מופיע יותר אצל נשים,
    אבל מופיע גם אצל גברים.
    מצד שני סרטן צוואר הרחם לא מופיע משום מה אצל גברים, וסרטן הערמונית לא מופיע אצל נשים, מעניין למה.

    קראתי פעם כתבה על כך שבעבר חשבו שכל נשא של גן XX יהי תמיד נקבה וכל נשא של XY הוא זכר…
    כיוון שהיו כמה ספורטאיות באולימפיאדה שהיה ספק אם הן נקבות או זכרים ( שעברו ניתוח לשינוי מין) החליטו לבצע בדיקה של גנים אצל ספורטאיות .
    באחת הבדיקות התגלתה נקבה מושלמת עם גן XY , אותה ספורטאית גם ילדה ילדים אחר כך .
    בעקבות מקרה זה נחקר העניין והתגלה שמה שקובע את המיון של העובר לזכר או נקבה אלה הורמונים שמשפרשים ע"י האם בזמן ההריון – אין שהוא הגוף של האם יודע אם זה XX או XY ומפריש הורמונים בהתאם למין העובר שאמור להתפתח , אולם במצבי מצוקה ולחץ או בעיה אחרת המנגנון עלול להשתבש ואז נולדים ילדים עם זהות מינית שונה מאשר הגנים שלהם – למשל ילדים זכריים עם נטיות נקביות ולהפך, ילדים עם אברי מין שונים וכן הלאה.

  4. מעניין שגם הסרטן הנפוץ ביותר בנשים הוא ייחודי לנשים וכנל לגבי גברים. לא בטוח שזה קשור בכלל.
    התאוריה נשמעת מעניינת ומשכנעת אבל מצד שני היא מתבססת על בעיות פוריות בחברה המודרנית. ובנושא הזה גם אם יש מרכיב גנטי מדובר על בעיה שהחריפה מאוד בעידן המודרני ויותר הגיוני שצורת החיים שלנו היא זאת שגורמת לבעיות להתבטא (ידוע שגם אם יש פגם גנטי לא תמיד הוא יבוא לדי ביטוי. וזה מושפע גם מסיבות סביבתיות) ואם כך ברור למה האבולוציה לא ניפתה את הגנים האלה, לא הייתה לה סיבה כל עוד צורת החיים לא גרמה לגנים לפעול. זה נכון גם על סוגי הסרטן שידוע שיש עליה תלולה בשכיחות שלהן כמו סרטן השד.
    ירון
    זה לא צריך להפתיע במיוחד שרוב ההבדלים בין נשים וגברים הם לא הבדלים בגנים אלא רק בביטוי שלהם. זה מסביר איך שינוי ביחס בין ההורמונים בלבד יכול לבטל חלק גדול מההבדלים החיצוניים או איך זה שיש כאלה שנולדים עם מערכת רבייה כפולה (אברי מין נשיים וגברים) למרות שמבחינה כרומוזומים הם רק זכרים או רק נקבות.

  5. 6700 גנים מתוך 21,000 גנים אנושיים סה"כ. אני לא בא מתחום הגנטיקה, זה מה שחיפוש בגוגל הראה. כלומר 1/3 מהגנים מתבטאים אחרת ולא אחרים זה מזה.

  6. יש לחדד את הכותרת. אותם גנים מתבטאים אחרת בין גברים לנשים. אם היו גנים שונים בין גברים ונשים היה מדובר בשני מינים שונים. ביננו לשימפנזים יש 1.5% פער גנטי בערך. מינים שונים לא מסוגלים בד"כ להתרבות אחד עם השני ולהוליד צאצא פורה.

  7. מעניין!
    אם הבנתי נכון, אפשר לשער שסטטיסטית ניתן יהיה למצוא מתאם גבוה יותר בין בעיות פוריות של נשים לבין בעיות דומות במשפחה של אבא שלהן, ובעיות פוריות של גברים – עם משפחת צד האמא שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן