התקווה היא כי השחלות המלאכותיות יוכלו בעתיד לאפשר הבשלה של ביציות שטרם הבשילו ונאספו לפני טיפול כימותרפי.
תינוקת שזה עתה נולדה כבר מכילה בגופה את מלאי הביציות בהן תשתמש במהלך חייה. במשך החיים מספר הביציות בשחלות יורד באופן טבעי כתוצאה מהביוץ בזמן המחזור החודשי וכן מהתנוונות של חלק מהביציות. כאשר אישה מגיעה לסביבות גיל 50, מספר הביציות בשחלות יורד מתחת לסף קריטי מעבר אליו השחלות אינן פוריות יותר. זהו תחילתו של גיל הבלות בו האישה מאבדת את פוריותה.
בין הגורמים המובילים לאובדן הפוריות בגיל צעיר ניתן למנות את הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות הנדרשים בחולות סרטן. אחד הסיבוכים הנפוצים לשימוש בחומרים הכימיים והקרינה הוא פגיעה בפעילות השחלות המובילה להפסקת המחזור החודשי, עקרות ותחילת גיל בלות מוקדם. תלוי בסוג הסרטן והטיפול בו שיעור המטופלות שיאבדו את התפקוד השחלתי שלהן נע בין 30-40% ועד 100%. במקרים רבים המטופלות הן ילדות ונערות שטרם חשבו על האפשרות להוליד ילדים, והן ניצבות מול דילמה בה הצלת חייהן עשויה לבוא על חשבון האפשרות העתידית להעמיד צאצאים משלהן. שיפור הטיפולים נגד סרטן ועליית מספר השורדות הובילה להפניית מאמצים לקראת מציאת פתרונות לשימור פוריותן.
כיום ניתן למצוא מספר אפשרויות טיפול המוצעים למטופלות:
- הזזת השחלה אל מחוץ לשדה הקרינה – יעיל רק במקרים בהם אין צורך בכימותרפיה.
- הפריה חוץ גופית והקפאת עוברים – יעילה רק לנשים בוגרות אצלן יש בן זוג רצוי (בעל, חבר, תרומה) ולכן אינה מתאימה לנערות וילדות. מצריך הכנה הכוללת גירוי הורמונלי ולכן אינו מתאים לסוגי סרטן המושפעים מהורמונים (שד, שחלות, רחם) עקב החשש שיחמירו את המחלה. ההכנה ההורמונלית נמשכת מספר שבועות שלא תמיד מתאפשרת עקב בהילות הטיפול.
- הקפאת ביציות בשלות – מצריכה זמן הכנה, האיסוף הוא של ביציות בשלות בלבד ולכן לא יעיל לילדה שלא התחילה את גיל ההתבגרות. קיים סיכון מוגבר לפגמים בעובר.
- הקפאת רקמת שחלה והחזרתה בתום הטיפולים – לא מצריך הכנה אך מכיל את הסיכון של החזרת המחלה הממארת במידה והרקמה מכילה תאים ממאירים.
- בחירת טיפול הפוגע פחות בפוריות – פחות אגרסיבי לגידול הסרטני.
- שימוש בתרומת ביצית – קיים מחסור עולמי בביציות לתרומה וכן הילד לא יכיל את המידע הגנטי מהאם.
- שאיבת זקיקים קטנים והבשלה חוץ גופית של הביציות – ההבשלה כיום נעשית במדיום נוזלי.
מתוך נסיון להמשיך ולשפר את הטכניקות הקיימות, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בראון הצליחה לאחרונה לייצר שחלה מלאכותית על ידי חיבור של שלושת סוגי התאים הדרושים להתפתחות ביצית – תאי הביצית עצמם, תאי theca ותאי granulosa לצורה תלת מימדית.
התקווה היא כי השחלות המלאכותיות יוכלו בעתיד לאפשר הבשלה של ביציות שטרם הבשילו ונאספו לפני טיפול כימותרפי. לאחר שטיפולי הסרטן יושלמו, הביציות יוחזרו לשחלות המטופלת, או במידה והשחלות צברו נזק רב מידי, יעברו הפריה במעבדה (הפריית מבחנה) ויוכנסו ישירות לרחם לקראת הריון.
הטכניקה המשמשת לבניית מבנה הבסיסי נקראת “צלחת פטרי תלת מימדית” פותחה על ידי ג’פרי מורגן, גם הוא מאוניברסיטת בראון. הבסיס מספק מצע נוח לגידול התאים ובנוסף מכוון אותם ליצירת הצורה התלת ממדית המבוקשת. לאחר קבלת הצורה ניתן לשלב בה מקבצי תאים אחרים, ליצירת מבנה תאים גדול ומורכב יותר.
במקרה המדובר, אל המבנה הבסיסי הוסיפו החוקרים את תאי ה-theca ליצירת מבנים זעירים דמויי כוורת. אליהם הוכנסו צבירים של תאי granulosa ותאי ביצה. כמו בשחלה רגילה, תאי הtheca סגרו על הביצית ותאי הgranulosa לאחר כמה ימים, ובדומה לשחלה האנושית הצליחה השחלה המלאכותית להביא להבשלת הביצית.
בנוסף ליכולת השחלה המלאכותית לסייע לשמור על פוריותן של מטופלות, איברים מלאכותיים אלו מציאים למדענים מבט חסר תקדים לאופן בו מתפתחת שחלה טבעית ועשויה לסייע בפענוח השפעתם של כימיקלים וקרינה על עיכוב או הריסת התפתחותן של ביציות. באופן זה אונקולוגים יוכלו לתכנן טיפולים טובים יותר, בעלי יעילות שווה אך בעלי סיכון מופחת למטופלת ולילדיה העתידיים.
מקורות: Science Not Fiction, זרקור על חידושים ברפואת נשים
תמונות: Carlson Lab/Brown University and Morgan Lab/Brown University
