הריונות רבים נפסקים בשלב שבו העובר מושתל ברחם ומתחיל להתפתח. התגלית תאפשר לחקור את השלב הזה לפרטיו
מאת מייגן מונסי, פרופסור לטכנולוגיות מתפתחות (תאי גזע), אוניברסיטת מלבורן
במה שמדווח כהישג ראשון בעולם, ביולוגים גידלו מודלים של עוברי עכברים במעבדה ללא צורך בביציות מופרות, בעוברים או אפילו בעכבר (זכר או נקבה) – תוך שימוש בתאי גזע בלבד ובאינקובטור מיוחד.
הישג זה, שפורסם בכתב העת Cell על ידי צוות בראשות חוקרים ממכון ויצמן למדע בישראל, הוא מודל מתוחכם מאוד של מה שקורה במהלך התפתחות מוקדמת של עוברי עכברים – בשלב המיידי לאחר השתלת עובר.
זהו שלב מכריע: אצל בני אדם, הריונות רבים אובדים במהלכו ואיננו באמת יודעים למה. קיום מודלים מספק דרך להבין טוב יותר מה יכול להשתבש, ואולי תובנות לגבי מה שנוכל לעשות בקשר לזה.
האשכול הזעיר ביותר
מה שמעניין במיוחד במודל החדש שפורסם הוא המבנה המורכב מאוד שלו; הוא מחקה לא רק את מפרט התא ואת הפריסה של תוכנית הגוף בשלב מוקדם – כולל מבשרי לב, דם, מוח ואיברים אחרים – אלא גם את תאי ה”תמיכה” כמו אלה שנמצאו בשליה וברקמות אחרות הנדרשות לביסוס ולתחזוקה של הריון.
למודל העוברי הזה של עכבר בן שמונה ימים יש לב פועם, שק חלמון, שליה וזרימת דם מתפתחת. מכון ויצמן למדע.
את השלבים המוקדמים ביותר של ההריון קשה לחקור אצל רוב בעלי החיים. העוברים הם מיקרוסקופיים, אשכולות זעירים של תאים, שקשה לאתרם ולבחון אותם בתוך הרחם.
אבל אנחנו כן יודעים שבשלב הזה של ההתפתחות, הדברים יכולים להשתבש; לדוגמה, גורמים סביבתיים יכולים להשפיע ולהפריע להתפתחות, או שהתאים אינם מצליחים לקלוט את האותות הנכונים כדי ליצור את חוט השדרה באופן מלא, כגון בתסמונת ספינה ביפידה. באמצעות מודלים כאלה, אנחנו יכולים להתחיל לשאול למה.
עם זאת, למרות שמודלים אלה הם כלי מחקרי רב עוצמה, חשוב להבין שהם אינם עוברים.
הם משכפלים רק היבטים מסוימים של התפתחות, אך לא משחזרים באופן מלא את הארכיטקטורה התאית ואת הפוטנציאל ההתפתחותי של עוברים שמקורם בהפריית ביציות על ידי זרע – מה שמכונה עוברים טבעיים.
הצוות שמאחורי עבודה זו מדגיש שהם לא הצליחו לפתח את המודלים הללו מעבר לשמונה ימים, בעוד שהריון עכבר רגיל נמשך 20 יום.
האם ‘עוברים סינתטיים’ של בני אדם נמצאים באופק?
תחום מידול העוברים מתקדם במהירות, עם צעדים משמעותיים שצצים מדי שנה.
בשנת 2021, מספר צוותים הצליחו לגרום לתאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים (תאים שיכולים להפוך לכל סוג אחר של תאים) להצטבר בעצמם בצלחת פטרי, תוך חיקוי ה”בלסטוציסט”. זהו השלב המוקדם ביותר של התפתחות עוברית רגע לפני התהליך המורכב של השתלה, כאשר מסה של תאים מתחברים לקיר הרחם.
חוקרים שהשתמשו במודלים של עוברים אנושיים אלה, המכונים לעתים קרובות בלסטואידים, אפילו הצליחו להתחיל לחקור את ההשתלה בצלחת, אך התהליך הזה מאתגר הרבה יותר בבני אדם מאשר בעכברים.
גידול מודלים של עוברים אנושיים בעלי אותה מורכבות שהושגה כעת עם מודל עכבר נותר חזון רחוק, אך עדיין עלינו לשקול אותו.
חשוב מכך, עלינו להיות מודעים עד כמה מודל כזה יהיה מייצג; לעובר סינתטי כביכול בצלחת פטרי יהיו מגבלות על מה שהוא יכול ללמד אותנו על ההתפתחות האנושית, ואנחנו צריכים להיות מודעים לכך.
מלכודות אתיות
אי אפשר ליצור מודלים עובריים ללא מקור של תאי גזע, ולכן כשמדובר בחשיבה על השימוש העתידי בטכנולוגיה זו, חשוב לשאול – מהיכן מגיעים התאים האלה? האם הם תאי גזע עובריים אנושיים (שמקורם בבלסטוציסט), או שהם תאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים (תאי גזע בוגרים)? ניתן להפיק תאי גזע כאלה במעבדה מעור, או תאי דם, למשל, או אפילו מדגימות תאים קפואות.
שיקול חשוב הוא האם שימוש בתאים לסוג מסוים זה של מחקר – ניסיון לחקות התפתחות עובר בצלחת – דורש הסכמה ספציפית כלשהי. אנחנו צריכים לחשוב יותר על הדרך שבה יישלט תחום המחקר, מתי צריך להשתמש בו, ועל ידי מי.
עם זאת, חשוב להכיר בכך שקיימים חוקים קיימים והנחיות בינלאומיות לחקר תאי גזע המספקים מסגרת להסדרת תחום מחקר זה.
באוסטרליה, מחקר הכולל מודלים של עוברים של תאי גזע אנושיים ידרוש רישוי, בדומה לזה הנדרש לשימוש בעוברים אנושיים טבעיים על פי חוק שקיים מאז 2002. עם זאת, בניגוד למדינות אחרות, החוק האוסטרלי גם מכתיב כמה זמן חוקרים יכולים לגדל מודלים של עוברים אנושיים, מגבלה שחלק מהחוקרים היו רוצים לשנותה.
ללא קשר לשינויים אלה או אחרים באופן ובזמן שבו מתבצע מחקר העובר האנושי, צריך להתקיים שיח קהילתי גדול יותר סביב נושא זה לפני קבלת החלטה.
יש הבחנה בין איסור על שימוש בטכנולוגיה זו לשיבוט בבני אדם לשימוש רבייה, לבין מתן אפשרות למחקר באמצעות מודלים של עוברים כדי לקדם את הבנתנו את ההתפתחות האנושית והפרעות התפתחותיות שאיננו יכולים לחקור בשום אמצעי אחר.
המדע מתקדם במהירות. בעוד שבשלב זה מדובר בעיקר בעכברים, זה הזמן לדון במשמעות של הטכנולוגיה עבור בני אדם, ולשקול היכן וכיצד אנו מותחים את הקו בחול ככל שהמדע מתפתח.
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
הקייטנה של דר מנגלה עושה זאת שנית . כפיים מוגזמים בבקשה
תפסיקו לשחק עצמכם כאלוהים
לא גונבים כלום הקניין הרוחני הוא של החוקרים.סמנו להם מטרה שהם אמורים לחתור לשם.על הדרך הם חושפים תגליות מדעיות ושומרים אותם בראש שלהםואת הדרך רק הם יודעים.וזו זכותו של כל מקצוען ,סימו את המחקר הגיעו ליעד המטרה מפטרים אותם.והם בחצר הבית מעמידים סככה ממוזגת.וממשיכים את המחקר בנושא שבא להם.ככה פיתחו את הדיסק און קי,בין שיזוף ושחיה בים עם המדוזות ושוק הכרמל ,מפתחים במחשב במעגל סגור בבית.והספונסר בעל המזל עושה קופה עם המפתח.
אלוהים ישמור איזה אסון!!
אתם לא בעלי הבית שלך החיים האלה, תתעוררו עבר!
מעבר לשאלות האתיות. כבר כיום ברור כי מחקרים פורצי דרך לא משמשים את האנושות בכללה , אלא את העשירים באוכלוסיות. והגרוע מדענים ממכוני מחקר ציבוריים גונבים פשוטו כמשמעו את הפטנט את פירות המחקר שמומנו מכספי ציבור ונועדו לשמש את האנושות בכללותה ואו לציבור . רושמים חברה בעמ ומעבירים הפירות המחקר וככה ממדינת ישראל נגנבו פירות מחקא בשווי מאות מליארדים קניין רוחני. בושה
בזבוז זמן וכסף לא יצא מזה כלום תזכרו מה שכתבתי