רבייה

הגוף הבלביאני, מבנה ייחודי שמארגן מולקולות חיוניות בשלבי התפתחותו המוקדמת של העובר, איור: Kar at, all

גוף בלביאני: פיצוח סוד ההתחלה של החיים

חקר תזמון הרבייה של אלמוגים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית

אלמוג העיר ואלמוג הכפר

פרופ' אורן לוי חוקר את תזמון הרבייה של אלמוגים ברחבי העולם ומופתע מדיוקו. עם זאת השעון הביולוגי של האלמוגים אינו מותאם לאורות הכרך
שפן סלע בשמורת עין גדי. המחשה: depositphotos.com

הרשת החברתית של שפני הסלע

מעקב אחר יונקים חברתיים, איפשר למדענים להבין כיצד הם בוחרים דרך התנהגות שמקדמת את יכולתם להתרבות
עכברים. המחשה: depositphotos.com

עכברים עם שני אבות: מדענים יוצרים ביצים מתאים זכריים

החוקרים שמאחורי המחקר החדש הצליחו ליצור עכברי תינוקות עם חומר גנטי משני זכרים ללא כל שינוי גנטי. הם השיגו זאת על ידי שימוש בתאי גזע ליצירת תאי נבט קדמוניים (PGCs),
עצמות גופן של זיקיות שונות זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

הזיקית שהתחפשה

התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג
שמרי אפיה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר גנטי חשף: כך פועלת "האנטנה" של השמרים

הגילוי החדש יכול לשפוך אור על המנגנונים הבסיסיים המבקרים את מטבוליזם של סוכר ביצורים נוספים, בהם בני אדם
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
ד"ר אור שפיגל וד"ר נילי אנגליסטר בזמן שחרור נשרים בכרמל. במסגרת הניטור נלקחות דגימות דם ומטושים למעקב אחרי מחלות באוכלוסיה. צילום: טובל'ה סולומון

יש נשר בשמיים?

החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל
אוכלוסית כדור הארץ. איור: depositphotos.com

8 מיליארד בני אדם: מדוע הניסיון לשלוט באוכלוסייה הוא לעתים קרובות חסר תוחלת – ומזיק

"במקום לתהות אם יש לנו יותר מדי או מעט מדי אנשים, אנחנו צריכים לשאול איך אנחנו יכולים לענות באופן בר קיימא על הצרכים של האנשים שכבר חיים"
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
קיפול חלבונים. איור: depositphotos.com

בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

סביבה נוזלית-צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
בושמנים באפריקה מבעירים אש ביחד.איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 2: ארבעה מיליארד שנה של שיתוף פעולה

בהתארגנות מחודשת, סימביוטית, פועל האורגניזם הרבה יותר טוב מאשר תאיו או חלקיו הנפרדים
התפתחות עוברים מלאכותיים בכוסות מעבדה מסוחררות, מיום 5 (משמאל למעלה) ועד יום 8 (מימין למטה)

העובר הסינתטי' שפותח בראשות חוקרים מויצמן: חוקרת בכירה בתחום מסבירה מדוע זו פריצת דרך

הריונות רבים נפסקים בשלב שבו העובר מושתל ברחם ומתחיל להתפתח. התגלית תאפשר לחקור את השלב הזה לפרטיו
תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז
הקרפיון הפרוסי. רביית בתולין עם טוויסט. באדיבות החוקרים מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה

נקבות הקרפיון הפרוסי חוטפות זרע ממינים קרובים

צבי ים בשמורת נחל אלכסנדר. איור: depositphotos.com

זהירות: הטבע הישראלי בסכנת הכחדה

פורסמו הגורמים והתהליכים מרכזיים שמשפיעים על מצב הטבע בישראל, כתוצאה מפעילות האדם
פרופ' כרמית לוי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

גבר, אין לך תיאבון? צא לשמש

מחקר גילה כי גברים שנמצאים בשמש אוכלים יותר
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מה יהיה גלגל ההצלה של שוניות האלמוגים במים העמוקים והרדודים?

מחקר חדש מעריך כי קטן הבסיס לתקווה ששוניות אלמוגים בעומק רב יסייעו לשרידותן של האלמוגים במים רדודים
חזרה לשגרה אחרי הקורונה (עדיין לא התרחשה לגמרי נכון ליום כתיבת הידיעה) צילום: depositphotos.com

בחזרה לשגרה?

האם השגרה טובה לנו או שאולי עדיף לנו בלעדיה? ויכול להיות שאחת חדשה שעוד לא הכרנו עומדת לטרוף את כל הקלפים?
פרופ' עודד רכבי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

האם טמפרטורה גבוהה יכולה להאיץ את קצב האבולוציה?

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הדגימו בעזרת תולעים שהורשה אפיגנטית של משיכה מינית יכולה להשפיע על תהליך האבולוציה
הטמעת משדר המחובר למערכת "אטלס", שפותחה לאחרונה במרכז מינרווה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניבררסיטה העברית

טכנולוגיות מעקב עתירות נתונים מאפשרות כלים חדשים להצלת חיות בר בסכנת הכחדה

מאמר שפורסם במגזין המדעי Science בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית, מראה כיצד מערכת "אטלס" ומערכות מעקב עתירות נתונים (ביג דאטה) אחרות, מסייעות לחקר ושמירת חיות בר בעולם בו האקלים
הרפתקאות דארווין באיי גלפאגוס. המחשה: depositphotos.com

מדרווין לברירה זוויגית

השבוע, 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות
יום הדין של הדינוזאורים. המחשה: depositphotos.com

האביב האחרון של הדינוזאורים: מחקר פורץ דרך מצביע במדויק על עונת ההתנגשות של האסטרואיד בצ'יקשולוב

מחקר פורץ דרך מאשר את עונת השנה שבה אסטרואיד השמיד את הדינוזאורים ו-75% מהחיים בכדור הארץ
למור זכר עם בלוטות אנטי-ברכיאליות הנראות בבירור על פרקי הידיים שלו. קרדיט: Chigusa Tanaka, מרכז הקופים של יפן.

לא רק בני אדם: הלמור הזכר מדיף בושם בעל ריח פירותי כדי למשוך בנות זוג פוטנציאליות

במחקר חדש של צוות חוקרים מאוניברסיטת טוקיו שפורסם בכתב העת " Current Biology", זוהו שלוש תרכובות כימיות שונות שזוהו כאחראיות לריח הגוף הפירותי שמפיץ הלמור הזכר במהלך עונת הרבייה השנתית,
ה"שבב" שפעולתו משחזרת את מחזור הווסת. מקור: Northwestern Medicine.

מחזור חודשי "בשבב" מספק חלון הצצה אל הפיזיולוגיה הנשית

כשהאדם נפרד מבני משפחתו הפרימטים נעלמו בדרך כמה מקטעי דנ"א. בתמונה - שימפנזה. מקור: pixabay.

כיצד איבוד קטעים חשובים בדנ"א הפך אותנו לאדם המודרני

תאים הפלואידים של הפטריה C. albicans (ירוק), לצד תאים דיפלואידים (כחול), וטטרה-פלואידים, המכילים ארבעה עותקים של החומר הגנטי. צילום באדיבות: פרופ' יהודית ברמן, אוניברסיטת ת"א

סקס קטלני של פטריות