סיקור מקיף

תסכול מיני מוביל לסטרס בזבובי פירות

תובנות המחקר של יוליה ריבקין מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, פותחות הזדמנות לחקר מעמיק של השפעת הסטרס על מערכת העצבים

זבובי פירות מזדווגים. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
זבובי פירות מזדווגים. המחשה: depositphotos.com

כישלונות חוזרים בהזדווגות בקרב זבובי פירות, מייצרים מתח ותסכול ומשפיעים לרעה על העמידות שלהם בפני אתגרים פיזיים. כך מגלה מחקר שהובילה ד”ר יוליה ריבקין מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, שפורסם בכתב העת PLOS Genetics. פרופ’ גלית שוחט-אופיר, סגנית דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן וראש קבוצת המחקר, מציינת כי התובנות מהמחקר פותחות הזדמנויות לחקר מעמיק יותר של מתח חברתי במודל של אורגניזם בעל מערכת עצבים פשוטה המתאימה במיוחד לעריכה גנטית.

“תוצאות המחקר מראות לראשונה שזבובי הפירות חווים לחץ חברתי כאשר ניסיונותיהם להזדווג נכשלים שוב ושוב”, מציינת פרופ’ שוחט-אופיר. “התגובה של הזבובונים מתווכת על ידי מערכת איתות מוחית המערבת נוירופפטיד F שממלא תפקיד בתגובות תגמול ולחץ באורגניזמים אחרים”. 

במחקר הנוכחי, החוקרים השוו את התנהגותם של זבובי פירות ממין זכר (Drosophila melanogaster) שחוו דחייה מינית חוזרת ונשנית, עם התנהגותם של זכרים שהזדווגו לאחרונה וזכרים שהוחזקו בבידוד. המחקר מצא שזכרים דחויים היו פעילים יותר, אגרסיביים יותר ופחות חברתיים כלפי זכרים אחרים, באופן שמעיד על עקה. זכרים דחויים היו גם פחות עמידים בפני שני סוגים אחרים של עקה, כמו רעב וחשיפה לקוטל עשבים רעיל הגורם לנזק חמצוני.

לבעלי חיים יש מוטיבציה לנקוט בפעולות המשפרות את ההישרדות והרבייה שלהם באמצעות מערכות תגמול במוח, ומצד שני, כשלון בפעולות אלה מייצר עקות. מערכות התגמול נחקרו בהרחבה בעבר, אך מחקרים קודמים התמקדו פחות באופן שבו בעלי חיים מגיבים לכישלון.

עוד בנושא באתר הידען: