כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה:
חשיפה לסטרס (עקה) עוד בטרם כניסה להיריון גורמת לשינויים בביטוי של גן הקשור למנגנון הלחץ בגוף כבר בביצית ואחר כך במוחם של הצאצאים, כבר ברגע הולדתם, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ונערך על חולדות. “הדמיון המנגנוני במקרים רבים בינינו לבין חולדות מעלה תהיות לגבי השפעות המעבר לדורות הבאים גם בבני אדם, למשל, על ההשפעות שיכולות להיות למלחמת לבנון השנייה או למצב הביטחוני בדרום על הילדים של מי שעברה את החוויות הקשות . אם עד עכשיו מצאנו עדויות רק על השפעות התנהגותיות, כעת מצאנו הוכחות גם ברמה הגנטית”, ציינו החוקרים.
במחקרים קודמים ממעבדתו של פרופ’ מיכה לשם נמצא כי חשיפה לסטרס בקרב חולדות, עוד לפני שהן כלל נכנסות להיריון (אף בשלב הילדות) משפיעה על התנהגות הצאצאים שלהן. במחקר הנוכחי, שנערך במעבדה של ד”ר אינה גייזלר-סלומון ע”י תלמידת המחקר היבה זיידאן בשיתוף עם פרופ’ לשם, ביקשו החוקרים לבדוק האם יש השפעה גם ברמת הביטוי הגנטי. במחקר, שפורסם זה עתה בכתב העת Biological Psychiatry, החוקרים התמקדו בגן CRF1 – גן שקשור למערכת הסטרס בגוף ומתבטא במקומות רבים במוח בעקבות חשיפה לסטרס – וביקשו לבדוק האם גן זה מתבטא בצורה מוגברת בעקבות חשיפה לסטרס. החוקרים לקחו חולדות נקבות בגיל 45 יום, המקביל לגיל ההתבגרות בבני אדם. חלק מהחולדות נחשפו לסטרס “מינורי”, שכלל שינויים בטמפרטורה ובסדר היום, למשך שבוע ימים, אל מול קבוצת ביקורת שלא נחשפה לעקה. החולדות נכנסו להיריון בגיל חודשיים.
בחלק הראשון של המחקר, בחנו החוקרים את הביציות של החולדות שנחשפו לסטרס עוד לפני שנכנסו להיריון וגילו שכבר בשלב זה, יש ביטוי מוגבר של הגן CRF1 בביצית הלא מופרת. בשלב השני, בחנו החוקרים את הוולדות שרק נולדו, עוד לפני שהאם יכלה להשפיע על התפתחותם, וגילו שגם בשלב מקדמי זה קיים ביטוי מוגבר של הגן CRF1 במוחם של הוולדות שנולדו לחולדות שנחשפו לסטרס. בשלב השלישי, חשפו החוקרים את הצאצאים – אלה של אימהות שנחשפו לסטרס ואלה לאמהות שלא – לסטרס בגיל הבגרות. התברר כי הביטוי של CRF1 בקרב הצאצאים תלוי בשלושה גורמים: במין הצאצא, בסטרס שעברה האם ובסטרס אליו נחשף הצאצא. כלומר, נקבות (ולא זכרים) שאמהותיהן נחשפו לסטרס ואשר הן עצמן עברו מבחן התנהגותי “מלחיץ”, הראו רמות גבוהות יותר של CRF1 יחסית לקבוצות אחרות.
“זו הפעם הראשונה שהראנו שהתגובה הגנטית לסטרס אצל חולדות קשורה גם לחוויות שאימן עברה, הרבה לפני שנכנסה כלל להיריון. אנחנו לומדים עוד ועוד על העברה גנטית בין-דורית ולאור הממצאים – ולאור העובדה שבמציאות של ימינו נשים רבות נחשפות לעקה עוד לפני שהן נכנסות להיריון – חשוב לחקור באיזה מידה תופעות אלה מתרחשות גם אצל בני אדם”, סיכמו החוקרים.
3 Responses
מעניין אם הצאצאים., בלידות הבאות שיהיו לאותה האם שעברה סטרס, יהיו אותן תופעות( בביטוי של אותו הגן הקשור למנגנון הלחץ)
האם נבדקה ההשפעה של האבות שנחשפו לסטרס על הצאצאים
כדאי לדייק: לא מדובר בשינויים גנטיים, אלא אפי-גנטיים.
הגנים לא משתנים.