גדרות והשפעתן על קריסת מערכות אקולוגיות

חוקרים החל להתענין בהשפעת הגדרות בעקבות תצפיות על חיות בקליפורניה, קניה, סין ומונגוליה, כאשר בקרבת גדרות נצפו התנהגויות מוזרות, כמו צבאים שהולכים קילומטרים רבים לאורך הגדרות או טורפים שמשתמשים בקו הגדר כדרך ראשית

סוסים מאחורי גדר בהוואי.  <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com</a>
סוסים מאחורי גדר בהוואי. המחשה: depositphotos.com

גדרות מהוות תשתיות נפוצות ביותר ולהן השפעה סביבתית עצומה בעולם כולו, שעד לאחרונה לא נמדדה.

על-פי ההערכה, יש גדרות באורך כללי גדול מאורכם של כל הכבישים בעולם,

על-פי אותה הערכה, אם יפרסו את הגדרות בפס אחד, הן יגיעו לשמש וחזרה מספר פעמים. גדרות עתיקות וחדשות מתפרסות על כל יבשה, בערים ובשטחים פתוחים. יש גדרות בכל מקום וחלקן הופכות לנוף קבוע, כך מסתבר מסקר שנערך לאחרונה.

על-סמך הממצאים, מציעים הסוקרים מפת דרכים שתשנה מציאות זו ותהווה בסיס לתחום שיקרא "אקולוגיה של גדרות". בעזרת איסוף נתונים מכל העולם הסתבר כי גדרות יוצרות מכלול מסובך של השפעות סביבתיות, חלקן בממדים קטנים כמו עכבישים שטווים את קוריהם על הגדרות, ואחרות גורמות לשינויי התנהגות ועד מוות של חיות. קריסת המערכת הסביבתית של המארה (Mara) בקניה היא דוגמה לאחת ההשפעות המזיקות של גדרות.

עד לאחרונה לא היה ברור הצורך לחקור את השפעת הגדרות. כמו עם כבישים שרק ב-1990 הראו מדענים כי לדרכים, שהן חלק מההיסטוריה האנושית, השפעה סביבתית עצומה, כך היום ידוע כי כבישים מפרידים והורסים בתי גידול, מאפשרים התנגשויות בין כלי רכב ובעלי חיים, גורמים לזיהום אוויר ומים ועוד.

צוות החוקרים החל להתענין בהשפעת הגדרות בעקבות תצפיות על חיות בקליפורניה, קניה, סין ומונגוליה, כאשר בקרבת גדרות נצפו התנהגויות מוזרות, כמו צבאים שהולכים קילומטרים רבים לאורך הגדרות או טורפים שמשתמשים בקו הגדר כדרך ראשית.

על אף שיש פרסומים על התנהגות בעלי חיים בסביבת גדרות, הפרסומים מתייחסים למינים מסוימים ולא לכלל החיות או להשפעה הכוללת של גדרות על הסביבה. באמצעות חיבור הפרסומים התבררו והתגלו פרטים חדשים וחשובים על השפעת הגדרות.

נמצא כי לא תמיד ניתן להגדיר את השפעת הגדרות על הסביבה כרעה, מכיוון שההשפעה מורכבת ומרובת פנים כך שהגדר יוצרת תנאים שעבור חיות מסוימות יהיו חיוביים ועבור אחרות שליליים. החוקרים מגדירים זאת כ "מנצחים ומפסידים", אלא שגם "גדרות טובות" כאלה שהוקמו כדי להגן על בית-גידול רגיש או מין בסכנה עשויות לגרום לקיטוע בין מערכות סביבתיות, כך למשל גדר שהוקמה בבוטסואנה כדי למנוע מעבר מחלות מחיות-בר לבקר – עוצרת את נדידת הגנו. לאורך הגדר נראות חיות פצועות ומתות.

סגירת שטח כדי להגן על מין אחד עשויה לפגוע ולהרוג מינים אחרים.

מסתבר כי על כל מי שמרוויח מהקמת גדר יש מפסידים כאשר בדרך כלל המפסידים רבים יותר עד כדי יצירת "שטחים מתים" בהם נוצרת מערכת סביבתית צרה ועניה.

דוגמאות מסביב לעולם מראות את התוצאות הקשות של הגדרות, גם אם לפעמים לא מכוונות. כך למשל החומה בין מקסיקו לארה"ב מפריד בין אוכלוסיות של יונקים גדולים, מה שגרם לבידוד גנטי והצטמצמות אוכלוסיות. נפגעו אפילו עופות כמו למשל הינשוף הגמדי.

באוסטרליה נבנו גדרות באורך אלפי ק"מ כדי למנוע מכלבי דינגו לפגוע בחיות משק, הגדרות יצרו שרשרת תגובות סביבתיות שהגיעו לממדים עצומים, וגרמו לשינויים במערכות הסביבתיות בכל היבשת.

הדינגו הוא טורף-על באוסטרליה. העדרותו  בסביבה הטבעית היא ריבוי יתר של אוכלוסיות הנטרפים, כך קורה בהתפוצצות האוכלוסיה של מיני קנגורו, מה שגורם לשינוי הרכב הצמחיה בשטח עד כדי ריקון חומרי מזון מהקרקע. כעת ישנה סביבה שונה בתכלית מכל צד של הגדר.

נמצא כי גדרות משפיעות על הסביבה בכל הממדים. ובכל זאת במקרים רבים אין התייחסות עד כדי התעלמות. כדי להדגים זאת, בדקו החוקרים את מערב ארה"ב באזור שידוע בשטחים פתוחים בקנה מידה גדול אבל גם נחשב ל"מולדת גדר-התיל". נמצא כי שטחים גדולים שנחשבים ע"י חוקרים כלא מופרעים – מכוסים ברשת צפופה של גדרות.

ברור שהגדרות כאן כדי להישאר, לכן יש צורך בפיתוח תחום לחקר "אקולוגיה של גדרות". המחקר יתחשב בתפקיד במרכיבים הכלכליים, המדיניים והחברתיים שיש לגדרות. לדברי הסוקרים יש ראיות שניתן למתן את פגיעת הגדרות ע"י שינויים בצורה ובמבנה. כך למשל נערכו נסיונות במונטנה וויאומינג עם גדרות ידידותיות לחיות בר, שמונעות מעבר בקר אבל מאפשרות למיני אנטילופות לעבור דרכן ללא פציעות. גדרות אלו ממלאות את הצורך להן הוקמו תוך פגיעה מיזערית בסביבה הטבעית ובחיות הבר.

כדי למתן את הפגיעה ובמקביל לחסוך בהוצאות ההקמה, ניתן להציב גדרות לאורך גבולות אקולוגים טבעיים כמו נחלים או מבנים טופוגרפים. בד-בבד ראוי להסיר גדרות ישנות שאין להן "תפקיד" שהוגדרו כ"גדרות רפאים", שכן לגדרות יש השפעה ארוכת טווח אפילו אחרי הסרתן. המחקר הראה כי יש חיות שממשיכות להתנהג כאילו הגדר עדיין קיימת.

כך למשל איילים באירופה נמנעים מלעבור שטחים שהיו מגודרים בתקופת "מסך הברזל".

מתוך הבנת הבעיה חייבים בעלי קרקעות וגופים מדיניים להיות זהירים בהצבת גדרות קבועות ולשקול הקמת גדרות זמניות.

איילי הצפון בלפלנד, צפון פינלנד. <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com</a>
איילי הצפון בלפלנד, צפון פינלנד. המחשה: depositphotos.com

החוקרים מסיימים בהצהרה: "על אנשים לראות גדרות חדשות כקשר קבוע לשרשרת שמקיפה את כדור הארץ", ועל-ידי כך למנוע הקמת גדרות פוגעניות ומיותרות".

גם אצלנו יש גדרות שחלקן מיותרות ואחרות פוגעניות: בגלל שהארץ קטנה ובהתאם גם השמורות לפעמים זעירות, יש צורך בגדרות שיפרידו בין שטחים חקלאיים, ישובים, כבישים ותשתיות אחרות לבין השמורות. כך למשל כאשר הוחלט על גביית תשלום עבור ביקור בנחל דוויד והיה צורך לגדר את הכניסה, ניצלתי את ההזדמנות והגדר נבנתה סביב חלקים נרחבים משטחי החקלאות כדי למנוע נזקי יעלים לגידולים, רק חבל שהיום הגדר פרוצה בגלל תחזוקה רשלנית.

אשפה מהווה סיכון עבור החיות, ולכן יש צורך לגדר מטמנות ומצבורי אשפה שמהווים מקור משיכה לחיות בר. גדרות פרוצות ולפעמים חסרות סביב אותם מוקדי משיכה – יוצרות מלכודות מוות, כך גם גדרות בקר בעיקר בגולן בהן מסתבכות חיות. מה שניתן למנוע ע"י החלפת גדר-תיל בגדרות "ידידותיות" ופתחי מילוט. במקומות רבים בהם ישובים "פלשו" לשטחי הטבע כמו למשל בחיפה – ראוי לשקול גידור מתאים.

אם למעלה הוגדרו "גדרות טובות" ראוי לציין את ההשפעה של גדרות הגבול, את קו הגבול המערבי שלנו עם מצרים ניתן לראות בצילומי לווין כאשר ממזרח השטח כהה וממערב בהיר. בצד המצרי יש רעיה חזקה של עדרי צאן ולכן כיסוי הצמחייה בצד שלנו צפוף יותר. הגבול עם ירדן בערבה מהווה חיץ שחיות בר "יודעות" שלא כדאי לעברו מאחר שבצד הירדני יש ציד פרוע. לכן בעוד שהערבה הישראלית עשירה בחיות בר הרי שבצד הירדני – שממה, כך שמסתבר כי במצבים מסוימים יש יתרון סביבתי לגדר.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן