יונקים

כשסוס שמח הוא יצביע באוזניו לעברך/ צילום: depositphotos.com

ילדים סקרנים: כיצד תוכלו לדעת שהחבר הכי טוב שלכם שמח, גם ללא זנב מכשכש?

  • אין תגובות
כלב שמכשכש בזנבו, זו דוגמה אחת, ואנחנו בדרך כלל מפרשים כשכוש בזנב כסימן שהכלב שמח. אבל זו אינה הדרך היחידה שבה כלבים יכולים להביע את שמחתם, ויש בעלי חיים רבים
אסיף גאזאנפאר, פרופסור למדעי המוח ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הוביל קבוצת מחקר שהראתה שהשפעה על התפתחות היכולות הקוליות של גורי קופים מובילה לשינויים גם בסמנים של ביות: כתם פרווה לבנה שעל מצחם. קרדיט: Rebecca Terrett and Lauren Kelly, מעבדתו של גאזאנפאר, פרינסטון

ייתכן שקופים בייתו את עצמם – בדומה לבני אדם

  • 18 תגובות
אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"
פרות הולשטיין איור: המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה דווקא חלב?

  • 5 תגובות
באמצעות בחינתו של קרוב המשפחה החי הקרוב ביותר לכלב, הזאב האפור, אנו יכולים לקבל הצצה – אף שלא ישירה – כיצד המערכת החברתית של האב המשותף עשויה היתה להשפיע על התהליך המוקדם של ביות הכלב. קרדיט: Paula Pérez Fraga

זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים

  • 5 תגובות
זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים
עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

  • 2 תגובות
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

  • אין תגובות
העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
עופות דורסים עטים על גופת פיל שנהרג על ידי אריות בבוטסואנה. צילום: shutterstock

פילים מתים בסתר

  • תגובה אחת
החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת - אנטרקס
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

  • תגובה אחת
מחקר תנועת עטלפי פירות בעמק החולה. צילום: פרופ' רן נתן, האוניברסיטה העברית

שני מחקרים ישראליים על יכולת העטלפים לבנות מפה קוגניטיבית מככבים היום בשער Science

  • 2 תגובות
נגיף הקורונה התפתח בעטלפים. המחשה: shutterstock

התפרצות נגיף הקורונה מעלה שאלה: מדוע נגיפי עטלפים כל כך קטלניים?

  • 7 תגובות
כלב ובעליו הקשישים. המחשה: shutterstock

כמה שנות כלב שווה שנת אדם? הסבר על חישוב הגיל של כלבים

  • 31 תגובות
מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

  • תגובה אחת
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות עם זכרים שמספקים להן מזון

  • 2 תגובות
צבוע מפוספס (Hyaena hyaena). צילום: shutterstock

להגנת הצבועים

  • 3 תגובות
חדשות העטלף. צילום: מכון ויצמןודעות לעיתונות קטעי עיתונות לקבלת הודעות לעיתונות פרסים ומינויים מבקרים במכון אירועים הורידו ללא תשלום את אפליקציית "מגזין המכון" למכשירי iPAD ואנדרואיד סיורים ייחודיים במכון ויצמן למדע Weizmann House Facebook מדעני מכון ויצמן למדע מדדו לראשונה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה 18 אפר' 2013 נוירוביולוגיה הממצאים, שהתקבלו באמצעות מערכת אלחוטית ממוזערת, מספקים מידע ראשון על אופן ההתמצאות של יונקים במרחב תלת-ממדי ** ד"ר אולנובסקי יספר על מחקריו בארוע "מדע על הבר" ב-24 באפריל (אוטו בר, אבן גבירול 76) יכולת הניווט וההתמצאות במרחב הכרחית להישרדות – היא שמאפשרת למצוא מזון ומחסה, להתחמק מטורפים, ועוד. מחקר של ד"ר נחום אולנובסקי ותלמיד המחקר מיכאל ירצב ממכון ויצמן למדע, שמתפרסם היום (שישי) בכתב-העת המדעי Science, מגלה לראשונה כיצד מיוצג המרחב התלת-ממדי במוח של יונקים. המחקר נעשה באמצעות מערכת ממוזערת ייחודית, שפותחה במיוחד למטרה זו, אשר מאפשרת למדוד פעילות של תאי עצב בודדים בזמן תעופה. השאלה כיצד בעלי-חיים מתמצאים במרחב נחקרה רבות, אך עד כה רק בהקשר דו-ממדי. ידוע כי קיימים "תאי מקום", שהינם תאי עצב השוכנים בהיפוקמפוס – מבנה מוחי שקשור בזיכרון, ובפרט בזיכרון מרחבי. כל אחד מתאי המקום אחראי על אזור מוגדר במרחב, ומשגר איתות חשמלי כאשר בעל-החיים נמצא באזור זה. באופן זה, כל תאי המקום יוצרים, יחד, ייצוג מלא של המרחב כולו. אך למעשה, הניווט של בעלי-חיים רבים, ושל בני-אדם, נעשה במרחב תלת-ממדי. ועם זאת, ניסיונות להרחיב את היריעה משני ממדים לשלושה נתקלו בקשיים. אחד הניסיונות הבולטים בתחום זה בוצע בשיתוף בין אוניברסיטת אריזונה לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. במסגרתו שוגרו חולדות לחלל (במעבורת החלל). בסופו של דבר, הניסוי לא סיפק את הנתונים הדרושים מאחר והחולדות אומנם נעו בחוסר כבידה בחלל תלת-ממדי, אך למעשה הן רצו על מסלול קווי, חד-ממדי. ניסיונות אחרים, שהשתמשו בהטלות של המרחב התלת-ממדי על משטח דו-ממדי, נכשלו גם הם. המסקנה הייתה שכדי להבין תנועה במרחב תלת-ממדי הכרחי לאפשר לבעל-החיים לנוע באופן שממלא את כל שלושת הממדים; כלומר, יש לחקור בעלי-חיים מעופפים. ד"ר אולנובסקי בחר בעטלף פירות ישראלי – בעל-חיים נוח לניסויים, וגדול יחסית, ולכן אפשר לחבר אליו מערכות מדידה ורישום אלחוטיות, שאינן מפריעות לתנועתו החופשית. מאמץ הפיתוח של מערכת המדידה המתוחכמת נמשך מספר שנים, תוך שיתוף פעולה בין ד"ר אולנובסקי לבין חברה מסחרית בארה"ב. בסופו התקבלה מערכת אלחוטית, קלה (משקלה 12 גרם, כ-7% ממשקל העטלף), ובה אלקטרודות המודדות את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח העטלף. אתגר נוסף שעמד בפני המדענים היה להתאים את התנהגות העטלפים למטרת הניסוי. באופן טבעי, העטלפים עפים ליעדם – לדוגמה, לעץ הפרי – בקו ישר, כלומר באופן חד-ממדי, ואילו לצורך הניסוי היה עליהם לעופף בחופשיות כך שימלאו נפח תלת-ממדי. הפתרון לבעיה נמצא במחקר קודם של ד"ר אולנובסקי, בו עקב אחרי עטלפי פירות בטבע באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וגילה, בין היתר, כי כאשר העטלפים מגיעים לעץ הפרי, הם מקיפים אותו ונעים באופן שממלא את כל החלל שסביב לעץ. כדי לדמות מצב זה במעבדה – שהיא מעין מערה מלאכותית המצוידת בציוד לניטור מלא של העטלפים – הותקן "עץ" מלאכותי עשוי מוטות מתכת, אליהם מחוברות קעריות עם פירות. מדידת הפעילות של תאי עצב בהיפוקמפוס של העטלפים הראתה לראשונה כי ייצוג המרחב התלת-ממדי במוח דומה לייצוג דו-ממדי: כל אחד מתאי המקום אחראי על זיהוי אזור מסוים בחלל ה"מערה", ומשגר איתות חשמלי כאשר העטלף נכנס לאזור זה. אוכלוסיית תאי-המקום כולה יוצרת כיסוי מלא של נפח ה"מערה" כולה. בדיקה מדוקדקת של האזורים עליהם אחראים תאי המקום סיפקה פתרון לשאלה שנויה במחלוקת – האם קיים "שוויון" בתפיסת שלושת הממדים, לדוגמה, האם הרזולוציה של תפיסת הגובה במוח זהה לזו של האורך והרוחב. הממצאים מראים כי האזור עליו אחראי כל אחד מתאי המקום הוא כדורי, כלומר הרזולוציה אכן אחידה בשלושת הממדים. החוקרים מציינים כי יתכן שבבעלי-חיים שאינם מעופפים, אשר נעים למעשה במרחב שטוח, רמת הרזולוציה בצירים השונים אינה אחידה. יתכן, לדוגמה, שבעלי-חיים כאלה צריכים להיות רגישים יותר לשינויים בציר האורך והרוחב, ופחות לשינויים בציר הגובה. לגבי בני-אדם זוהי שאלה מעניינת במיוחד, שכן מצד אחד הם התפתחו מקופים שמקפצים במרחב תלת-ממדי, מענף לענף, אך מצד שני, תנועתם האופיינית היא במרחב דו-ממדי. ממצאי המחקר מספקים תובנות חדשות על התפקודים הבסיסיים של המוח: ניווט, זיכרון מרחבי, ותפיסה מרחבית, וזאת במידה גדולה בזכות פיתוח הטכנולוגיה החדשנית שאיפשרה לראשונה להציץ לתוככי המוח של חיה המעופפת באופן טבעי. ד"ר אולנובסקי מאמין כי בטווח הארוך יפנה חקר המוח למחקר טבעי ככל האפשר, כלומר יחקור את הבסיס המוחי של התנהגות בעלי-חיים במתקני מעבדה בהם מחקים את התנאים בטבע, או אף כאשר הם מצויים בסביבתם הטבעית ממש, בזמן ביצוע מטלות טבעיות. עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע

מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי

  • תגובה אחת
איור של יומק מסדרת האאוטריקונודונטים, שנכחדה לפני כ-70 מיליון שנה. מקור: Oscar Sanisidro, Wikimedia.

מחקר: יונקים עברו לפעילות בשעות היום מיד עם היכחדות הדינוזאורים

  • 2 תגובות
פרה. מערכות מהגל השלישי יכולות להסביר שיש סבירות גבוהה שמדובר בפרה מכיוון שיש לה ארבע רגליים, שטח פנים לבן עם כתמים שחורים, עטינים וקרניים. מקור: Keith Weller/USDA.

מיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול של מעלי גרה משנים את תפקודה בייצור מתאן כתלות בגיל החיה

  • 3 תגובות
ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
התעלמו מהשפם והשיניים - אלה צמחים. החולד העירום. צילום: תומאס פארק / UIC

החולד העירום מפתח תכונות השרדות של צמח בהיעדר חמצן

  • תגובה אחת
פילים מותירים בעקבותיהם בתי גידול לעשרות יצורים אחרים. צילום: Yathin S Krishnappa / Wikimedia.

עקבות פילים שוקקים חיים

  • 2 תגובות
צילום: Vincent van Zalinge.

איך יונקים וציפורים שומרים על טמפרטורת הגוף שלהם?

  • תגובה אחת
איור אמן של פגיעת האסטרואיד שהובילה להכחדת קרטיקון-שלישון, בה גם נכחדו הדינוזאורים. מקור: נאס"א / Donald E. Davis / ויקימדיה.

עלייתם לגדולה של היונקים

  • 39 תגובות
ג'ירף נובי. צילום: ויקיפדיה

ניתוח גנטי מעלה: ישנם ארבעה מינים של ג'ירפות, לא רק אחד

  • 5 תגובות
סוסי פרא ברמת הגולן. איור: shutterstock

חייהם הסודיים של הסוסים

  • 3 תגובות
ד"ר ניק לונגריץ' ממרכז מילנר לחקר האבולוציה. צילום: אנתוני פרותרו, מאוניברסיטת באת '

היונקים כמעט נכחדו עם הדינוזאורים

  • 2 תגובות
זאב. איור: shutterstock

לכבוד יום דארווין הבינלאומי: מהזאב עד לכלב הביתי

  • 13 תגובות
להקת עטלפים משחרת למזון. צילום: shankar s., Flickr

עטלפים באור אחר

  • אין תגובות
עדר פילים רועה בשמורה בקניה. בעלי חיים חברתיים. צילום: shutterstock

הרשת החברתית של הפילים

  • 3 תגובות
הטרסיוס האינדונזי - הפרימט הקטן בעולם. צילום: shutterstock

טרסיוס אינדונזי (Tarsius syrichta) – הקופיף שיכול לראות מעבר לחושך

  • 4 תגובות
מערכת לטיפול מרחוק בכלב. צילום: דוברות הטכניון.

הסמארטפון ידידו הטוב של הכלב

  • אין תגובות
שישה גורי כלבים בני חודשיים אוכלים ביחד מקערה. צילום: shutterstock

לכַשכּש בזנב

  • תגובה אחת
זאב אפריקאי זהוב. תצלום: Profberger, Wikipedia

התן שנהפך לזאב

  • 10 תגובות
עטלף פירות מצוי אוכל תאנה ובכך מפיץ את זרעיה. צילום: Вых Пыхманн, Wkipedia

ערפד ידידותי לסביבה

  • 4 תגובות
Ivanov Gleb/Shutterstock

להציל את הפיל

  • 5 תגובות
אילנד מצוי. צילום: hutterstock

האנטילופה במשקל טון המתחבאת מפני האדם

  • 4 תגובות
עטלף במעופו. צילום: JENS RYDELL

עטלפים ממקדים קרניים אולטרה-סוניות באמצעות רוחב מפתח הפה שלהם

  • תגובה אחת
כלב מחזיק בסל מצרכי מזון. המחשה shutterstock

מה מותר לתת לכלבים לאכול ומה לא. לגזור ולשמור

עדר גנו חוצה נהר בנדידה הגדולה של 2008. צילום: shutterstock

נודדים…

  • תגובה אחת
גור כלב-ים באנטארקטיקה. צילום: shutterstock

בכי של תינוק / גֵ'ייסון ג' גולדמן

  • אין תגובות
להקת עטלפים. צילום: shutterstock

מדוע עטלפים צדים בלהקות

  • 9 תגובות
איור אמן של המין Cambaytherium thewissi, האב הקדמון של הסוסים והקרנפים שמאובניו התגלו בהודו. איור Elaine Kasmer עבור אוניברסיטת ג'ונס הופקינס

מקור הסוסים והקרנפים – בהודו

  • 2 תגובות
גור של חתול סקוטי מתפנק. צילום: shutterstock

פוענח גנום חתול הבית; חושף רמזים על תהליך הביות

  • 4 תגובות
חתולים (בריאים). איור: shutterstock

על חתולים, נגיפים והמלחמה באיידס

  • 4 תגובות
פיל אפריקני. צילום: shutterstock

עכשיו זה רשמי – הפילים נכחדים בקצב מפחיד בעשור האחרון

  • 5 תגובות
שועל אדום חופר בשלג. צילום: shutterstock

איתור פעילות תת קרקעית על ידי השועל האדום

  • 5 תגובות
ואיור המתאר את מעבדתו ואופן עבודתו של פרופסור משנה אביטל. בסרטון מוצגת הלבשת החולדה ב"ווסט". צילומים: דוברות הטכניון

חולדות מזהות חומרי נפץ

  • 5 תגובות
כרומוזום X וכרומוזום Y. איור: shutterstock

כרומוזום Y נוצר לראשונה אצל אבות היונקים לפני 180 מיליון שנה

  • 2 תגובות
כבשים רועות באיזור ריברינה שבאוסטרליה, במהלך הבצורת של 2007. מתוך ויקיפדיה

ייצור בשר בפחות נזק לאטמוספירה

  • 12 תגובות
כלבים במרכז לחקר המוח בבודפשט. צילום: Borbala Ferenczy

לכלבים יש איזור ייעודי זיהוי קול במוח, בדיוק כמו אצל בני אדם

  • 11 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש