הרשת החברתית של הפילים

מה קורה כאשר צייד הורג את מנהיגת עדר הפילים? מחקר חדש מצא שהרשת החברתית של האם משמש את הבת כדי לשמור על יציבות העדר

עדר פילים רועה בשמורה בקניה. בעלי חיים חברתיים. צילום: shutterstock
עדר פילים רועה בשמורה בקניה. בעלי חיים חברתיים. צילום: shutterstock

עינת בר זיו, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

בכל 15 דקות נהרג פיל בעולם. על פי WWF – הארגון הבין-לאומי לשמירה על חיות הבר – מאז 1979 איבדו הפילים האפריקנים (Loxodonta africana) יותר ממחצית משטחי המחייה שלהם. עובדה זו, בשילוב עם ציד בעבור שנהב (שערכו שווה כיום יותר מזהב), גרמו לאוכלוסיית הפילים לצנוח בצורה חדה – מכמה מיליונים בתחילת המאה העשרים לפחות מחצי מיליון כיום.

הפילים הם בעלי חיים חברתיים: הנקבות חיות בעדר, בעוד שהזכרים לרוב חיים ביחידות או לחילופין יוצרים קבוצות קטנות עם זכרים אחרים. המבנה החברתי בקבוצת הנקבות הוא מורכב והיררכי, ונחלק לדרגות חברתיות – שהן מצד אחד מובחנות וקלות לזיהוי, ומצד שני מקיימות קשרים ביניהן. בתווך נמצאות הנקבות המבוגרות בעדר (""Matriarchs), שמהוות מעין גשר בין השכבות החברתיות, והן הדמויות המרכזיות והמשמעותיות בעדר.

כאשר מתקיימת פגיעה בבעל חיים חברתי, יש לתת את הדעת לכך שהדבר אינו פוגע רק בפרט הספציפי. הפגיעה עשויה להרוס את המרקם החברתי, ולגרור פגיעות משניות גם בשאר חברי המשפחה והקבוצה, או במקרה זה – בעדר.

מחקר חדש של הדוקטורנטית שפרה גולדנברג מאוניברסיטת קולורדו בדק כיצד ציד של נקבות מבוגרות, המהוות דמויות מפתח מבחינה חברתית בעדרי פילים, משפיע על המבנה החברתי של העדר כולו. צוות המחקר ריכז 16 שנים של נתונים שנאספו מאוכלוסיית הפילים בפארק הלאומי סמבורו שבקניה. מתוך הנתונים מיפו החוקרים את ה"רשתות החברתיות" באוכלוסייה – עם אילו פרטים כל אחד מהפילים בוחר להימצא וליצור אינטראקציות, מי מהפרטים מרכזי יותר, כמה קשרים יש לו והאם הם קרובים או רופפים.

למען הדורות הבאים

בניגוד למצופה, החוקרים מצאו כי כאשר הנקבה-מנהיגה נהרגת, הדבר לא גורם לערעור המבנה החברתי של שאר העדר. על פי המחקר, צאצאית של הנקבה המתה עושה שימוש ברשת החברתית שיצרה האם ומבססת קשרים חברתיים קרובים עם אותן הנקבות שהיו קרובות לאמה. כך היא תופסת את מקומה, וההיררכיה החברתית נשמרת. בצורה זו, גם במקרים שבהם פרטים מרכזיים במבנה יוצאים ממנו, ניתן לשמור על המבנה הכולל – עובדה שהופכת את העדר לעמיד וחסין יותר מפני השפעות חיצוניות.

המחקר מצא גם שהחלפת התפקידים אינה רק פאסיבית. מגיל צעיר, הנקבות פעילות יותר ביצירת קשרים שאינם במעגל החברתי הקרוב ביותר שלהן, וכך הצעירות מבססות מעגל חברתי בעצמן. בבוא העת, כאשר תצטרכנה להחליף את אחת הפילות המבוגרות, הן יהיו "כשירות" לתפקיד. מובן שגם כאן, יצירת הקשרים הותנתה בסביבה החברתית שאליה נחשפו על ידי האימהות. נקבות שאימותיהן היו קרובות חברתית פיתחו קשרים קרובים גם כן.

הממצאים העולים מהמחקר אמנם מעודדים, אך יש לזכור כי לנקבות המבוגרות יש ידע וניסיון שהנקבות הצעירות יותר לאו דווקא הספיקו לרכוש. בעולם של אקלים משתנה, שגורר עמו תקופות בצורת ארוכות, זיכרון מיקומם של מקורות מים ומזון מרוחקים הופך לקריטי, ומשפיע באופן ישיר על הישרדותו של הדור הבא של הפילים.

למאמר המקורי

19

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. וואו, איזה "מחקר" ועוד חדש? לו החוקרת הייתה קוראת אגדות מקומיות או מקשיבה לסיפורי "הזקנים" היא הייתה יודעת שכל מה שכתבה כאן כבר ידוע מאות שנים, לפחות. ואולי היא החליטה להעתיק מהתרבות המקומית ולנכס את זה לעצמה. חבל.

  2. לא מדויק שכן יש סקרים שמראים את ההשפעתה הרעה של יתמות
    על זכרים יתומים, שבגלל חוסר ה״חינוך האימהי״ הופכים להיות תוקפניים
    כלפי חיות אחרות,
    ידועים המקרים בהם פילים הרגו קרנפים ו תאואים ,
    כאשר נבדקה היסטורית ההורגים התברר כי הם יתומים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן