סיקור מקיף

התן שנהפך לזאב

הזאב הזהוב האפריקאי הוליך את המדענים שולל במשך 150 שנה. עכשיו הצליחו חוקרים לחשוף סוף סוף את זהותו האמיתית

ד"ר אורי פלביץ", זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

זאב אפריקאי זהוב. תצלום: Profberger, Wikipedia
זאב אפריקאי זהוב. תצלום: Profberger, Wikipedia

מפעם לפעם מופיעה בעיתונות המדעית בשורה מרגשת על גילויו של מין חדש. המחשבה שעל פני כדור הארץ קיימים מינים של בעלי חיים, צמחים, פטריות ושאר אורגניזמים שטרם פגשנו היא מחשבה מרתקת ומסעירה, שמובילה מדענים לצאת ולתור אחר אותם יצורים חמקמקים. כאשר מתגלה מין חדש, החוקרים מעניקים לו שם מדעי על פי כללים מדעיים ומשייכים אותו לקבוצה כזו או אחרת של אורגניזמים. בעבר, המדענים ביצעו את המיון והסיווג של אורגניזמים בעיקר על בסיס מאפיינים מורפולוגיים ובית הגידול, אולם כיום ישנם כלי עזר נוספים שהם מדויקים ואובייקטיבים יותר וכל זאת בזכות היכולת להפיק ד-נ-א ולבצע השוואות גנטיות.

על אף שעד כה תוארו למעלה מ-1.6 מיליון אורגניזמים, עדיין מתגלים בכל שנה אלפי מינים חדשים. יתר על כן, ההערכות של חוקרי טבע, מדברות על מיליונים של אורגניזמים שטרם התגלו ותוארו בידי המדע. בדרך כלל, הסיכוי הגבוה ביותר לאתר מינים של בעלי חיים חדשים הוא באמצעות מסעות מחקר מאתגרים לחלקים הנידחים ביותר של כדור הארץ כמו מעבה יערות הגשם או מעמקיהם החשוכים של האוקיינוסים.

אבולוציה מקבילה

הסיפור שלפנינו שונה לגמרי. זה לא סיפור על מסע נועז לחלקי ארץ נשכחים ולא מדובר בבעל חיים שעין אדם טרם שזפה. זהו סיפורו של תן, נפוץ למדי, שהוא בכלל לא תן.

מפת התפוצה המעודכנת של הזאב הזהוב האפריקאי. by: Goran tek-en
מפת התפוצה המעודכנת של הזאב הזהוב האפריקאי. by: Goran tek-en0

 

תנים הם טורפים השייכים למשפחת הכלביים. אוכלוסיות התן הזהוב נפוצות בדרום מזרח אירופה, דרום מערב ומרכז אסיה, המזרח התיכון ואפריקה (ראו איור). על בסיס המראה, סביבת החיים וההתנהגות הדומים נחשבו אוכלוסיות אלו כשייכות למין אחד (Canis aureus). אוכלוסיית התנים הזהובים במצרים ובארצות צפון אפריקה נחשבה לתת מין של התן הזהוב. התפוצה הכה הנרחבת של התן הזהוב עוררה את סקרנותם של המדענים והם החליטו לבדוק האם באמת כל האוכלוסיות משתייכות לאותו מין. למרבה ההפתעה, בשני מחקרים (כאן וכאן) שנערכו על אוכלוסיות שונות של תן זהוב בצפון ומערב אפריקה התברר שמבחינה גנטית אוכלוסיות אלו קרובות יותר לזאבים מאשר לתן הזהוב. עם זאת, אוכלוסיות התנים הזהובים ממזרח אפריקה לא נחקרו. במחקר מקיף שהתפרסם לאחרונה ביצעה קבוצה בינלאומית גדולה של מדענים בראשותו של קלאוס-פטר קופפלי ((Klaus-Peter Koepfli השוואה גנטית רחבת היקף בין זאב אפור (Canis lupus), זאב אתיופי (Canis simensis) ותנים זהובים מאירו-אסיה, ומאזורים שונים באפריקה לרבות מזרח אפריקה. ממצאי המחקר מראים באופן חד-משמעי שהתן האירו-אסייתי והתן הזהוב האפריקאי (על כלל אוכלוסיותיו) הם למעשה שני מינים שונים ושלמעשה האחרון קרוב יותר מבחינה גנטית לזאב האפור.

על פי חישובי החוקרים, התן הזהוב האירו-אסייתי התפצל מהקויוט ומהזאב האפור לפני כ-1.9 מיליון שנה, בעוד שהתן הזהוב האפריקאי התפצל מהם לפני כ-1.3 מיליון שנה. על סמך תוצאות המחקר החוקרים נתנו לתן הזהוב האפריקאי שם מדעי חדש – Canis anthus, ואף הציעו לו שם עממי חדש – זאב זהוב אפריקאי.

הזאב הזהוב האפריקאי הוליך את המדענים שולל במשך 150 שנה בעיקר בשל הדמיון הפיזי הרב שלו לתן הזהוב, דמיון שכנראה נובע מאורח חיים, סביבה ותזונה דומים. תהליך שכזה ידוע בשם אבולוציה מקבילה (parallel evolution), שמוגדרת כהתפתחות של תכונות דומות באורגניזמים ממוצא דומה אך שאינם מאד קרובים זה לזה. ההתפתחות המקבילה נובעת מהתאמות לסביבת חיים או צורת חיים דומות, אך אין להתבלבל בין אבולוציה מקבילה לבין אבולוציה מִתְכַּנֶּסֶת, שהיא התפתחות באופן בלתי תלוי של מאפיינים דומים אצל יצורים ממוצא שונה לגמרי (למשל, התפתחות התעופה בעופות, עטלפים ופטרוזאורים – קבוצת זוחלים מעופפים שנכחדה).

איור מ -1827 שמשווה בין שני המינים
איור מ -1827 שמשווה בין שני המינים

ישראל, נקודת מפגש

למחקר של קופפלי ועמיתיו יש גם פן ישראלי מעניין ומרתק. אחד מהמשתתפים במחקר הוא פרופ' אלי גפן מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. גפן סיפק למחקר ד-נ-א שהופק מתנים וזאבים אפורים מישראל. הממצאים מהתנים הישראלים, שהם הקרובים ביותר מבחינה גאוגרפית לאפריקה, היו יוצאי דופן: חלק מהתנים הם אכן תנים זהובים בעוד שפרטים אחרים, מאוכלוסיות אחרות בארץ, התגלו כשייכים לזאב הזהוב האפריקאי. כלומר, לראשונה מתברר שישראל מהווה את קו התפר בין שני המינים (תן זהוב וזאב זהוב) והם מתקיימים בה במקביל.

מהו הפיזור הגאוגרפי המדויק של אוכלוסיות שני המינים בארץ, האם ישנם בני כלאיים ביניהם ושאלות אחרות הן שאלות מסקרנות שנדרש מחקר המשך על מנת לענות עליהן. מחקר כזה כבר מתבצע בפועל ובעתיד הקרוב נוכל לקבל תשובות ראשוניות לשאלות אלו.

 

התן הזהוב בישראל

התן הזהוב האירו-אסייתי נפוץ בכל רחבי ארצנו וניתן לראותו בקרבת יישובי אדם. שעות הפעילות של התנים הן בעיקר בלילה אך ניתן לראותם גם בשעות בין ערביים ובשעות הבוקר המוקדמות. התן הזהוב כמו שאר הכלביים הוא בעל חיים חברתי החי בזוגות או להקות קטנות והוא מתקשר באמצעות יללות התנים המפורסמות. התן הוא אוכל-כל שניזון מיונקים קטנים, ציפורים, זוחלים ופגרים, אך גם מפירות וירקות. כטורף שאוכל פגרים ומכרסמים התן הוא בעל חשיבות אקולוגית וחקלאית. מנגד, התנים גם פוגעים בחיות משק, מטעים וכרמים, ובנוסף נחשבים למין שמפיץ את מחלת הכלבת. החשש מהתפשטות הכלבת הביא בזמנו (1964) את משרד החקלאות לצאת למלחמת חרמה כנגד התנים באמצעות פיזור חומרי רעל. הרעלות אלו אומנם פגעו קשה מאד באוכלוסיית התנים אך גם במינים של בעלי חיים רבים אחרים לרבות טורפים. בשנים שלאחר ההרעלה, כתוצאה מהתמעטות הטורפים, נוצר פיצוץ אוכלוסין של מכרסמים שגרמו לפגיעה קשה בחקלאות. בעקבות התוצאות הקשות של אותן הרעלות הוכנס התן לרשימת המינים המוגנים בחוק ומאז אוכלוסיותיו השתקמו. ייתכן מאד שאותה הרעלה אפשרה אכלוס מחדש של אוכלוסיות תנים מהגרות אך לא ברור לעת עתה מאיפה בדיוק הן הגיעו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. המון תודות על הבאת הנושא המרתק ועל העלאתו לדיון. אנחנו חיים בהר עמשא ובו תנים רבים במיוחד שומעים אותם בערב מקהלותיהם. כל פעם כשאני רואה תן, אני חוכך בדעתי.. אולי זה היה בעצם זאב.. זאב קטן דומה לתן.הגודל בתצפית רגילה ולא מצויידת, הוא מדד בעייתי מאוד במיוחד כשהבדלי הגודל בארץ כנראה לא בולטים. גם הצבע הוא בעייתי. בכלל, שם המין "תן זהוב" עלול להטעות גם כיוון שהוא בעצם לא כל-כך זהוב,וזה מאוד תלוי במצב האור אך גם באור יום הם נראים די כהים. – האם יש הבדל בצבע בין זכר לנקבה? בכלל, מבנה הפנים, האזניים והזנב נראים דומים להפליא לזאב. מה שנראה כן ניכר לדעתי, זה שהם מעט יותר כפופים מטה, מסתכלים ומחפשים קרוב לאדמה. פחות זקופים ואמיצים כמו זאבים.

  2. שלום ליבלית ( ?)
    ראשית תודה על התיקון הנכון לתגובתו של הרצל.
    הדף של ויקיפדיה עודכן לאחרונה על בסיס המאמר של קופפלי שעליו אני מדווח בכתבה כך שזה בהחלט תואם. לגבי שאלתך באשר להבדלים ההתנהגותיים, לדעתי גם הזאב הזהוב צד ביחידות או בזוגות ולא בלהקות ולכן הטרף אכן קטן יותר מאשר אצל הזאב האפור הלהקתי.

  3. שלום אור,
    אין הגדרה אחת מקובלת למונח מין ביולוגי והויכוח ארוך השנים כנראה ימשיך עוד לא מעט זמן. צריך להבין שאנחנו, בני האדם, מנסים לתת הגדרות חד משמעיות למשהו שהוא לא שחור ולבן. יש כל הזמן תהליכים של התמיינות ויצירה של מינים חדשים. יש הרבה גוונים של אפור בטבע ולכן הקושי למצוא הגדרה חד משמעית אחת. הגישה שעל פיה נקטו במאמר הנוכחי היא גישה של מיון מינים על פי אנליזה גנטית (+השוואה מורפולוגית). האנליזה נעשה על כמה סוגים של דנ"א ועל השווואה של אזורים שונים בדנ"א.
    אם את מעוניינת לקרוא יותר אני ממליץ על המקורות הבאים:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Species
    http://eva.universidad.edu.uy/pluginfile.php/296139/mod_resource/content/0/Hausdorf_2011_species_concept.pdf
    http://www.pnas.org/content/102/suppl_1/6600.full#abstract-1

  4. אפתח בתיקון למגיב "הרצל" שציין כי "תנים כשהם נכנסים לאזור עירוני מנסים לטרוף ילדים ולכן דמם מותר"
    תנים זהובים אינם מסוכנים לאדם (פרט לפרטים שנדבקו בכלבת) והם הרבה פחות מסוכנים לאדם מהכלבים.
    לא ידוע על מקרים בהם תנים בריאים שאינם נגועים בכלבת תקפו בני אדם מיוזמתם ולא כהגנה עצמית. יש מקרים בהם קיוטי (אם להיות מדוייק אז כנראה הכלאה בין קיוטי לזאב) שתקפו בני אדם (בוגרים) ושזאבים תקפו בני אדם. וכידוע לכולם יש לא מעט תיעודים של תקיפת בני אדם על ידי כלבים.
    אבל אין תיעוד (עד כמה שידוע לי, ואני די חפרתי בנושא) של תנים שתקפו בני אדם מבלי שאלה היו חולי כלבת או שבני האדם סיכנו את הגורים של התנים ואז התנים הגנו על הלהקה או כהגנה עצמית.

    אני עוסק במחקר ותיעוד של תנים זהובים כבר זמן ממושך. קיימים הבדלים בולטים בהתנהלות של התנים
    בהשוואה לזאבים. אחד ההבדלים הבולטים הוא שתנים צדים בנפרד באופן כמעט מוחלט ועל כן הם גם צדים טרף קטן ממדים (מכרסמים בעיקר ואפילו חרקים) ואילו זאבים נוטים לצוד בלהקה וטרף גדול.
    האם ההבדל הזה בא לידי ביטוי גם בהבדלים בין התן הזהוב לזאב הזהוב?

    כמו כן, האם "אילן היוחסין" או מפת ההתפתחות האבלוציונית שמובאת בגוף המאמר שבקישור הבא ובמקומות נוספים הוא נכון ועולה בקנה אחד עם הממצאים שמובאים כאן?

    https://en.wikipedia.org/wiki/Golden_jackal

  5. ד״ר פלביץ שלום,
    כתבה מעניינת. האם תוכל להרחיב לגבי אופן המיון העדכני של מינים? מה הכוונה ״ההגדרות למין היום מבוססות על כלים גנטיים מולקולריים״? אילו כלים? אילו הגדרות?
    אילו מקורות נוספים היית ממליץ למי שמתעניין לקרוא?
    תודה מראש
    אור

  6. הרצל שלום,
    הסיפור בצפון אמריקה הוא קצת שונה מאחר והמרחק הגנטי בין קויוט לזאב האפור ולזאב האדום הוא קרוב יחסית והם מסוגלים להעמיד צאצאים המכונים באופן לא פורמלי coywolf. יתר על כן בסוג Canis אין כמעט מחסומים רבייתים וכמעט כולם יכולים להעמיד צאצאים פוריים כתוצאה מהכלאה בין מינים כלביים שונים. יש ויכוח ארוך בין המדענים איך להתייחס למיני כלאיים אלו ונערכים מפגשים וכנסים בנושאים אלו.

  7. שלום אסף,
    ההגדרה המסורתית שהזכרת מזמן כבר אינה תקפה וממילא אינך יכול לבחון כל שני מינים בטבע האם הם מתרבים בינהם. כך למשל ישנם אורגניזמים רבים שאינם מתרבים מינית או מתרבים גם באופן לא מיני. ההגדרות למין היום מבוססות על כלים גנטיים מולקולריים (אם כי יש משמעות גם למורפולוגיה ולמקום החיות). כאשר השוו בין הדנ"א של תנים זהובים מאוכלוסיות שונות גילו שלמעשה מדובר בשני מינים שונים ואף רחוקים מבחינה פילוגנטית.

  8. עם התפתחות הבדיקות המולקולריות שאיפשרו השוואות גנטיות
    החלו ״לצוץ״ מינים חדשים ,
    כך חולקו הגורילות לשני מינים ,
    לאחרונה נוסף מין של לילית
    ועכשיו ההפרדה בין התנים,
    יואילו הממינים ויספרו לציבור מהם מספר ההבדלים
    שקובעים מין ניפרד ומה הם המדדים למין נפרד ?
    שכן יתכן כי על פי אותם מדדים שבגללם מפרידים בין התנים
    ניתן יהיה להפריד בין ה״גזעים״ השונים של האדם
    למינים נפרדים ?

  9. ההגדרה המסורתית של שיוך פרטים למין היא:
    כאשר שני פרטים מולידים צאצאים פוריים ,
    אם וכאשר :
    ה״זאב״ הזהוב האפריקאי ( ״ Canis anthus״ )
    והתן האירו-אסיאתי ( Canis aureus )
    מעמידים צאצאים פוריים
    הרי שלמרות ההבדלים הגנטיים יש לשייכם לאותו מין ,
    בדיוק כמו שהזאב האפור ( Canis lupus)
    וכל גזעי הכלבים ( Canis lupus Familiaris)
    שיכים לאות מין …
    או לקבוע חד משמעית שההגדרות המסורתיות
    מ ב ו ט ל ו ת !

  10. גם בצפון אמריקה יש סיפור דומה של בעלי חיים שנקראים "זאבים אדומים" שנראים באמצע בין תן וזאב. לפני עשר או עשרים שנה היה ויכוח גדול אם הם מין עצמאי או תת אוכלוסיה של זאבים או תנים, והאם יש להגן עליהם (כזאבים – מוגנים בהרבה מדינות בארה"ב) או מותר להשמידם (תנים כשהם נכנסים לאזור עירוני מנסים לטרוף ילדים ולכן דמם מותר). לא ברור לי מה המצב היום עם בדיקות DNA.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן