מיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול של מעלי גרה משנים את תפקודה בייצור מתאן כתלות בגיל החיה

לממצאים מהמחקר החדש השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות מיקרוביאליות אלו משפיע בצורה ישירה על ההתחממות הגלובלית

מקור: Keith Weller/USDA.
מקור: Keith Weller/USDA.

המחקר, בהנחייתו של פרופ' איציק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב אשר פורסם בעיתון Environmental Microbiology, הודגש בגיליון האחרון של העיתון המדעי המוביל Science.

פרופ' מזרחי וקבוצת מחקרו, חוקרים את המבנה והתפקוד של חברות מיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול של בעלי חיים בכלל ובזו של מעלי גירה בפרט. המחקר מצא כי החברה המיקרוביאלית, המאכלסת את מערכת העיכול של פרטים צעירים, משנה את תפקודה בהתייחס לייצור גז מתאן, המהווה גז חממה פעיל ביותר בהתחממות הגלובלית. לממצאי המחקר השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות אלו משפיע על כמות גז המתאן המגיע לאטמוספירה.

בעלי חיים מתת-סדרת מעלי הגירה מקיימים יחסי גומלין הדוקים עם חברות המיקרו-אורגניזמים המאכלסות את מערכת העיכול שלהם. מיקרו-אורגניזמים אלו אחראים על פירוק המזון הצמחי אותו צורכים בעלי החיים ומאפשרים את העיכול והספיגה של תוצריו.

פסל של פרה הצבועה בסגנון פופ-ארט באירווין, קליפורניה, בו נתקל פרופ' מזרחי במהלך ריצה (מעלי גרה ופרות בפרט הן חלק בלתי נפרד מהתרבות והאבולוציה האנושית, הן שזורות באמונות האנושיות וכן באומנות על גווניה השונים). קרדיט: פרופ' איציק מזרחי.
פסל של פרה הצבועה בסגנון פופ-ארט באירווין, קליפורניה, בו נתקל פרופ' מזרחי במהלך ריצה (מעלי גרה ופרות בפרט הן חלק בלתי נפרד מהתרבות והאבולוציה האנושית, הן שזורות באמונות האנושיות וכן באומנות על גווניה השונים). קרדיט: פרופ' איציק מזרחי.

ממצאי מחקר זה מראים כי ייצור גז מתאן מתרחש במערכת המיקרו-ביאלית של פרטים צעירים עוד לפני שהם עוברים לדיאטה צמחית ורוב ייצורו נעשה על ידי מיקרו-אורגניזמים המנצלים מולקולות אלכוהוליות כגון מתאנול. זאת בניגוד ליצור המתאן בפרטים בוגרים המבוצע על ידי קבוצות מיקרו-אורגניזמים המנצלות מימן.

ממצאי המחקר מוסיפים לתפיסה הרווחת לפיה מרבית הייצור של גז מתאן במעלי גירה מבוסס על ניצול מימן על ידי מיקרו-אורגניזמים המאכלסים את מערכת העיכול שלהם.

המחקר נתמך על ידי קרן יק"א, קרן האיחוד הארופאי והאקדמיה הישראלית למדעים.

קישור למאמר

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אבי
    יש כמיליארד פרות ועוד מיליארד כבשים בעולם. ולשני מיליארד האלה צריך לגדל מזון…
    כל הפילים והקרנפים בעולם ביחד לא מגיעים לחצי מיליון.

  2. לאבי
    לא התבלבלת בסדרי גודל?
    אם תשים על כף המאזניים את כל הבקר ע"פ האדמה, ובכף השניה את כל היצורים שמנית: פילים, קרנפים, זברות, גנו, איילות ועוד – תמצא שמשקל הפרות עובר אותם עשות מונים. בלי לקחת בחשבון את הצאן !!
    לכן המחקר שבכתבה – מאוד מעניין ואפקטיבי.

  3. רגע לפני שכל הצמחונים והטיבעונים חוגגים על הכתבה הזאת ומאשימים את הפרות ותעשיית הבשר בהתחממות הגלובלית…
    צריך לזכור שגם פילים קרנפים והרבה חיות בטבע מפליצות מתאן, מתאן גם נפלט בכמויות גדולות מיצור דשן לחקלאות, במיוחד לחקלאות אורגנית כדי לגדל אוכל גם לצמחונים ולטיבעונים.
    גז מתן נפלט מריקבון של צמחים, מביצות( בגלל זה הוא נקרא גם גז ביצות) .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן