איך משפיעות פליטת מזהמים ודו תחמוצת הפחמן על אקלים הסאהל

סקרים מראים כי במאה השנים האחרונות היו שינויים גדולים באקלים הסאהלי: גשמים פזורים בשנות החמישים והשישים ובעקבותם שנות בצורת בשנות השבעים והשמונים. מאז שנות התשעים יש מחזור של שנים גשומות ויבשות לחילופין * מחזוריות זו מיוחסת לפליטות משריפת דלק מחצבי

חבל הסאהל על מפת אפריקה. מתוך ויקיפדיה
חבל הסאהל על מפת אפריקה. מתוך ויקיפדיה

הסהאל, הרצועה החצי מדברית המשתרעת מדרום למדבר סהרה מסנגל עד אריתריאה. בעשורים האחרונים מסתבכות ארצות הסהאל בחיכוכים אלימים כאשר עיקר הסיבות להן היא תפוצצות אוכלוסין שמביאה לחוסר במשאבים, המתעצם בגלל הפגיעה הקשה של ההתחממות העולמית.

סקרים מראים כי במאה השנים האחרונות היו שינויים גדולים באקלים הסאהלי: גשמים פזורים בשנות החמישים והשישים ובעקבותם שנות בצורת בשנות השבעים והשמונים. מאז שנות התשעים יש מחזור של שנים גשומות ויבשות לחילופין.
על פי מחקר שפורסם באחרונה,
מחזוריות זו מיוחסת לפליטות משריפת דלק מחצבי.

השוואה בין דגמי אקלים בדורות האחרונים מראה כי ריבוי תקופות הבצורת בסאהל נגרמת בשל התחממות של מי האוקיאנוס כחלק מהתחממות כדור הארץ בכלל, שגורמת לבלבול בעונות. הגשמים באים בעוצמה שגורמת לשטפונות ונזקים, ואחרי סופות הגשמים מגיעות שנות בצורת.
לדברי החוקרים: ״זו הפעם הראשונה שבה ניתן ליחס את השינויים בסאהל לפליטות גזי חממה ומזהמים״, וזו גם הפעם הראשונה ״בה מוצע טיעון יחיד לשינויים במזג-האויר שנגרמים בגלל פעילות בני האדם."

הסאהל מקבל גשמים מלחות המצטברת מעל האוקיאנוס האטלנטי ונישאת על ידי רוחות המונסון. האוויר שמתרומם מתקרר מתעבה ונוצר גשם. ככל שיותר לחות מתאדה מהאוקיאנוס ונישאת לכוון היבשה יש יותר גשם בסאהל, אלא שהתרוממות של אוויר לח במקום מסויים תלויה בתנועת הרוחות הכללית, כך למשל כאשר מתרחש אל-ניניו מתרומם יותר אוויר לח מעל האזור המשווני של האוקיאנוס השקט משטר הרוחות משתנה והגשם יורד במקום אחר, והתוצאה היא שאזורים נרחבים מוכים בבצורת.

בחצי השני של המאה העשרים גרמו גזי-חממה להתחממות האוקיאנוסים באזורים המשווניים, שהרחיקה את הגשמים מהסאהל. באותה תקופה גדלה כמות התרסיסים הגפריתיים שנפלטו משריפת פחם,
מה שהביא להתקררות בצפון האוקיאנוס האטלנטי בגלל החזרת אנרגיה מהשמש. https://www.nature.com/articles/nature10946 בו בזמן גורמים התרסיסים להיווצרות עננים שגם הם מחזירים את קרני השמש וגורמים ל\התקררות בצפון האוקיאנוס האטלנטי שגורמת בעקיפין לבצורת בסאהל.

המחקר שאסף נתונים משלושים מדגמי אקלים בעולם הראה איך הצרוף הייחודי של התחממות האזורים המשווניים באוקיאנוסים בגלל גזי-חממה והתקררות צפון-האוקיאנוס-האטלנטי בגלל תרסיסים-גפרתיים גרמו לשנות בצורת ולהתיבשות הסאהל בסוף המחצית השניה של המאה העשרים.
החוקרים ממשיכים וטוענים כילמרות השפעת גזי-החממה בתקופות בצורת הרי שלא תמיד תימשך מגמת ההתיבשות הנוכחית בסאהל״, שכן בעקבות ירידת הצטברות התרסיסים-הגפרתיים בצפון האוקיאנוס-האטלנטי, וגם בעקבות תקנות סביבתיות שתרמו להפחתת הגשמים-החומציים חוזר האיזור של צפון האוקיאנוס-האטלנטי ומתחמם ולכן יש נטיה למחזוריות של לחות מהאוקיאנוס-האטלנטי שמתעבה ויורדת כגשם בסאהל להתחדש״.
על כך נוספות התחזיות כי בגלל ההתחממות העולמית מחזורי המים יהיו נמרצים יותר, כלומר ארועים בהם יורד גשם רב בזמן קצר יחסית, ארועי גשמים חזקים גם אם לעיתים תכופות פחות יהיו תדירים יותר מה שכבר גרם לארועי שיטפונות בעשור האחרון.

שיוך תקופות הבצורת לפליטות מזהמים הוא הוכחה להשפעת שינויי האקלים על הסאהל, מה שמצריך התאמה טכנולוגית שתאפשר המשך הקיום האנושי. כך יש צורך בתחזיות מזג-אוויר תקופתיות, שיטות ניהול קרקע כמו ״חקלאות-חורש״, שימור קרקע ועיבוד חקלאי משמר. אלא שאן כיום עיקר אמצעי הקיום הם חקלאות ומרעה. הלחץ של התפוצצות האוכלוסין מצריך גיוון אמצעי מחיה. כדי לישם זאת יש צורך באנרגיה וזה הפתרון, שכן הסאהל מתאים לפיתוח וייצור אנרגיה בת-קיימא מרוח ומשמש, שיאפשר לתושבי הסאהל ענף קיום נוסף לחקלאות.

עד כאן המחקר שמתיחס לסאהל, ומה אצלנו? כמו בסאהל גם בסביבתנו הסכסוכים, המאבקים והמלחמות מתמשכים. כמו בסאהל כך אצלנו התפוצצות אוכלוסין.
איני מתיימר לדעת איך פותרים את הסכסוכים האלימים אבל לנושא התפוצצות האוכלוסין התיחסתי פעמים רבות כאשר בסוף רשימה הוספתי את המוטו: "ראוי כי: במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה״. ובכל פעם הותקפתי בתגובות מרושעות שנובעות מחוסר הבנה, חוסר ידע ובורות.
כמו בסאהל גם אצלנו ההתחממות גורמת לתקופות בצורת שאחריהן באה תקופה של גשמי זעף שגורמים להצפות ושטפונות, תקופות שבהן יורדים גשמים מעל לממוצע הסטטיסטי הרב-שנתי, ממוצע שאינו ממחיש את המצב האמיתי.
כמו בסאהל גם אצלנו האפשרויות לייצור אנרגיה בת-קיימא רבות ומגוונות, לכן ראוי כי המעבר לייצור אנרגיה ממקורות ברי-קיימא יקבל תאוצה משמעותית,. ראוי כי הגופים שאמורים להיות אמונים על ניהול משק המים שלנו ילמדו ויפנימו את ההבדל בין נתוני הסטטיסטיקה לבין הצורך הקבוע במים למשק, ילמדו ויפעלו כדי למנוע בזבוז מי שיטפונות וזרימות ברחובות, ילמדו ויעשו לאגירת מים שזורמים לים, ילמדו את השפעות ההתחממות העולמית על האקלים ויפעלו כדי להבטיח הספקת מים לכלל המשק.
שלא כמו בסאהל החקלאות שלנו היא מהטובות והמפותחות בעולם כולו אלא שבתקופה האחרונה במקום לתמוך בחקלאות המפוארת שהתפתחה כאן השלטונות מתעמרים בחקלאים וגורמים לנטישת חלקות ולהפיכתן לשממה. יש לקוות כי יהיה מי שיצליח להבין את חשיבות החקלאות ובמקום התעמרות תהיה תמיכה.
ועוד השוואה אחת. בזמן שלאורך גבולו ה צפוני של הסאהל (והגבול הדרומי של מדבר סהרה) נשתלים מיליוני עצים כדי ליצור ״קיר-ירוק״
אצלנו יוזמים בניה בשטחים ירוקים ומחסלי חורשות למען נדל"ן, נשאלת השאלה מי המתפתחות ומי המפותחת?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. לא ברור מדוע אנשים כמו "העברי" טורחים בכלל לקרוא את המאמרים בהידען. הרי ממלא הם יודעים כמעט הכל ובעיקר לסמן מידע בתוויות "פוליטיות". אפשר כמובן לחלוק,לשלול,להוסיף ולשפר אבל לרדת לרמת ההשתלחות המקובלת בתקשורת זה ממש לא רציני ולא מכובד.

  2. ואכן, הידען הוא עגדיין מקור לידע, כי הדברים שאסף כתב מגובים במחקרים ויש קישורים אליהם. חבל שהצד האינטרסנטי השתלט על השיח הציבורי ועיוות את ההבנה מהי מדע בקרב הציבור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן