משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה
היום כאשר כבר יש מודעות להתחממות ולשינויי האקלים ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה שגרמה למערכות החיים ובצורך החיוני לתקן את תוצאות הפגיעה.
שכן השפעת האנושות על שינויי האקלים אינה רק בהתחממות לרמות מסוכנות אלא גם באיום על מערכות החיים שתלויות באקלים יציב, על כך נוספות מאות שנים בהן האדם בזז את משאבי הטבע, כך על-פי טיוטת דיווח של האמנה למגוון הביולוגי ( Biodiversity Convention). כיום מובילה ונמשכת ההתנהגות האנושית שגורמת לאובדן ולפגיעה חסרי תקדים במגוון הביולוגי, כאשר מיליון מינים בסכת הכחדה
בשנה שעברה התברר כי האנושות לא השיגה אף אחת מהמטרות שהוצבו בעשור הקודם.
כדי להתגבר על העשור האבוד וכדי להציל את הסביבה הטבעית מיפו באו׳ם את הצעדים בהם צריך לנקוט כדי לשמור על מערכות החיים, למרות שיש צורך בהבהרת הפרטים,הסכנה ברורה שכן המשך אובדן המגוון הביולוגי מהווה סכנה לאנושות, לכן יש צורך דחוף בשינוי גישה ואופן הפעולה של ממשלות, שינוי שיעשה לטובת המטרה של חיים על האדמה,
הדוח האחרון של האמנה אושר ונחתם ע”י 196 מדינות למעט ארה”ב של טראמפ שנציגיה סרבו לחתום.
הדוח הוא תוצאת עבודה של 60 מומחים מ 26 מדינות. המסקנות הן כי ניתן לתקן את הנזקים אבל לשם כך יש צורך בצעדים קשים ובשיתוף כלל עולמי. מאחר והטבע מהווה מערכת משולבת ומקושרת, מטרת האמנה להגדיר מטרות כוללות (הוליסטיות). כדי להצליח לעצור את התדרדרות מצב הטבע קורא הדוח לשיתוף מלא של חברות וממשלות, שיתוף חוצה גבולות. הדוח מסכם כי יש צורך בשילוב של שיקולים ושאיפות שיאפשרו שינוי ומעבר לעתיד טוב עבור החיים על פני האדמה.
כותבי הדוח מפרטים את הדרוש להצלחה. ראשית – כל השטחים היבשתיים והמימיים חייבים להכנס תחת תכנון משולב כאשר 30% משטחי היבשה והימים יהנו מהגנה וניהול.
לשם כך יש צורך בשיקום 20% מהשטחים הפגועים, בהגנה ושיקום של המגוון הגנטי של חיות בר, – בצמצום החיכוך בין אנשים לחיות בר, בהבטחת איסוף ומסחר מיני-בר באופן בר-קיימא, במניעה והפחתה של הכנסת מינים זרים ובניהול בר-קיימא של מיני-בר ע”י קהילות ילידים.
עוד נדרשים לי כותבי הדוח מעבר לחקלאות יבשתית וימית בשיטות בנות-קיימא, בתיגבור השטחים הירוקים והכחולים באזורים עירוניים, בשילוב של ערכי המגוון הביולוגי בכל מדיניות תהליכי התכנון והפיתוח, בהנגשת כל המידע והחלופות הקשורים להפחתת צריכת-יתר ובזבוז מזון. בסילוק תמריצים שמעודדים פגיעה במגוון הביולוגי, בשילוב מידע מסורתי בתכנון וניהול המגוון הביולוגי ובהצבת מטרות לאומיות והצגת הערכות ביצוע.
לפי כותבי הדוח כדי לעמוד בביצוע המטרות הללו יש צורך ב 200 מיליארד דולר כל שנה ובנוסף לכך יש צורך להגדלת התמיכה בארצות מתפתחות. כדי לתת קנה מידה מול הסכום הנדרש מציגים כותבי הדוח ממול את תקציב הבטחון האמריקני העומד על 780 מיליארד דולרים או את הסכום של 560 מיליארד דולרים שמבזבזים כל שנה תושבי ארה”ב על בגדים ו-100 מיליארד דולרים על מזון לחיות-מחמד, מכאן שלצורך הצלת המגוון הביולוגי שתומך במערכות חיי כולנו 200 מיליארד דולרים הם סכום סביר.
למרות כל זאת יש גופי שימור שמבקרים את הדוח על כך שאינו קיצוני ושאפתני דיו מול האסון המתרחש, כך למשל בהערכת הקרן העולמית לחיות-בר ( WWF) נאמר כי ״בטיוטת הדוח חסרות הדחיפות והשאפתנות שנדרשות כדי להפוך את תהליך אובדן המגוון-הביולוגי וכדי להבטיח עולם חיובי לטבע בעשור הנוכחי״.
״למרות הברכות על הטיוטא יש אכזבה על כך שבדוח לא משתקפת השאיפה הדרושה להפוך את התהליך שמוביל לאסון ״ֿ.
״אסור לאבד עוד עשור, המדע מבהיר את הצורך החיוני בפעולה כדי למתן את הרגישות לפגיעת מגיפות בעתיד, כדי להתמודד עם אסונות אקלימיים וכדי להבטיח עתיד משגשג והוגן לכולם״ …
ואני כדרכי בקודש אוסיף כי כדי להצליח בהיפוך המגמה: ראוי שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
לורם איפוסום, כנראה שלא הבנת את הפואנטה של האיור.
תודה רבה על הכתבה.
אין דבר חשוב למען העתיד שלנו וילדינו מאשר הגבלת עליית הטמפרטורות העולמיות ל-1.5 מעלות במקביל לשמירה על המגוון הביולוגי, האדמה, האוקיינוסים והימים.
אם מילאנו את הטבע בפלסטיק אבל לא השפענו על האקלים, כדאי שנתמקד בניקוי הטבע מהפלסטיק ומניעת הפצת פלסטיק נוסף, במקום ליצור מגוון בעיות חדשות ומטרידות בנושא הלא קיים של שינוי האקלים (כמו חיסול אזורי מחיה פתוחים נרחבים ולא נגועים לטובת משהו שיהפוך לאשפה לא ניתנת למחזור בתוך 15 שנה מיום הפעלתה כמו קולטים סולאריים ומטחנות ציפורים). אם אנו אכן משפיעים על האקלים מוטב לנקוט בשיטות אקולוגיות יותר כמו החזרה לפעילות של תחנות כוח גרעיניות מושבתות בקליפורניה וביפן ובמקומות נוספים, ובניית חדשות. תחנות כוח גרעיניות הרבה יותר ירוקות ויעילות בכל מובן שהוא מכל פתרון קיים אחר, ואלו שנמצאות כיום בפיתוח יהיו יותר זולות בטוחות יעילות ונקיות.
אז מה, “האנושות לא השיגה אף אחת מהמטרות שהוצבו בעשור הקודם”? אין זאת אלא כי הסכנות לא הוגדרו כהלכה, המטרות לא נוסחו כיאות, הדרכים לפתרון היו קלוקלות והביצוע הרה אסון והניב עוני ומחסור בקרב אוכלוסיות מוחלשות מלכתחילה והתוצאות… מוטב לא לדבר עליהן. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לסרטון חביב ביוטיוב שמראה איך באמצעים זולים ופשוטים כמו לתקוע בקבוק פלסטיק מלא במים בתקרה של פחון עלוב בהודו או באפריקה אפשר להאיר קצת את משכן העוני האיום הזה. מה שאנחנו לא מבינים הוא זה שהאמצעי הזה הוא באמת אליבי של ארגוני סביבה ירוקים מטעם עצמם למנוע פיתוח כלכלי של האזור ולטעון שאין צורך לספק להם חשמל שהופק ב”אמצעים מזהמים”, כי לא צריך – יש להם אור בפחון והאמצעים האקולוגיים הללו “עובדים”.
כדי להבין איך כל האקולוגים מגיעים לתוצאות הרות אסון כדאי לקרוא את הספר “אפוקליפסה אף פעם” של מייקל שלנברגר, שיצא לאחרונה בעברית. המחבר הוא פעיל אמיתי למען הסביבה ולא רק אחד מאלו שהשפרצת איתותי נאותות סביבתניים לנגד עיניהם תמיד.
אבל רק בסוף הכתבה, ממש במשפט האחרון, אנחנו מגיעים למניע האמיתי מאחורי הסביבתנות האפוקליפטית הזו: שליטה באוכלוסייה, לכאורה “למען הסביבה”. יש לשער שאם זו לא הייתה המטרה האמיתית, היינו רואים תוצאות יותר מוצלחות מבחינה אקולוגית.