משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה
מ״תוכי-ים״ שמקננים בחוף האנגלי לצעידת הפינגווינים באנטארקטיקה, קופים בצמרות עצים באמזון ועוד מינים של חיות, עופות וצמחים שהמאחד ביניהם הוא הסכנה להמשך קיומם והישרדותם בעולם
כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר – ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על
שנת 2020 הוכרזה על ידי האו"ם ומוסדות נוספים כרגע האמת של הטבע
על-פי הערכת ״קבוצת השימור״ העדכון האחרון של הרשימה-האדומה מאושש את החשש להתדרדרות העולמית במצב הטבע, בקנה מידה גדול מכל מה שידוע בהיסטוריה. יותר ממיליון מיני
בעלי חיים זוכים לתשומת לב רבה בשמירת טבע, אבל מיני צמחים רבים יותר נמצאים בסכנה לא פחותה שהשלכותיה אולי חמורות בהרבה
הכחדה שישית? תנאי הכרחי להתפתחות מגוון מינים? חוקרי בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ מתייחסים למשבר המגוון הביולוגי הנוכחי ולמה שאפשר להצמיח ממנו
דו"ח של ה-WWF (הקרן העולמית לשימור חיות הבר World Wildlife Fund) שפורסם ב-30 באוקטובר 2018 מגלה כיצד פעולותינו פוגעות קשה בעולם הטבעי – הבסיס שעליו
אם עד לתחילת המילניום היה מחירו של קילוגרם שרף שממנו מפיקים לבונה דולר אחוד הרי שהיום המחיר זינק לשישה דולרים וממשיך לטפס, דבר ה"מעודד" את
פרופ' אנדי פרוויס מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, ואחד ממחברי המאמר. "מקבלי ההחלטות דואגים בעיקר מפני מיתון כלכלי, אך למיתון אקולוגי יכולות להיות השלכות אפילו
חברי קבוצות מנהיגות ירוקה צעירה של הגן הבוטני החזירו את צמח 'מרוות החפים' לפרוח בירושלים לאחר שנאלצו להוציאם בגרסה הבוטנית לחפירות הצלה, מעבודות הקמת כביש
מחקרים חדשים ממחישים את הסכנות בהכחדת בע"ח גדולים
הדפסה בתלת-ממד עשויה להציל קוץ המצוי בסכנת הכחדה
שיטת המזוקוזם (mesocosem) היא שיטה ליצור מערכת מים (מלוחים, מתוקים ועוד) אקולוגית קטנה, שמדמה מערכות אקולוגית גדולות שקימות בטבע. שיטה זו מספקת התבוננות קרובה על
מכל המינים שהתקיימו בעולם ב-3.5 מיליארד השנים האחרונות נכחדו כ-95%. רבים נכחדו במה שידוע כחמש ההכחדות ההמוניות. כעת אנו בעיצומה של הכחדה השישית
בחמש המאות האחרונות נעלמו מעולמנו ומסביבתנו מאות מינים. כרבע מבעלי החוליות ועוד מספר רב יותר מבין חסרי החוליות הגיעו לסף הכחדה
מחקר חדש מציג מבט שונה להערכה מחודשת של סביבה בריאה. מאלמוגים דרך דגים, יונקים ימיים ויבשתיים ועד טורפים. מאזובי הקיר ועד הארזים – המגוון הביולוגי
האם ניתן לטפל בשטחי חקלאות כך שיספקו מזון לאוכלוסיה אנושית גדלה והולכת ובו בזמן יתרמו לשמירה על אוכלוסיות של חיות וצמחי בר?
האדם הוא הטורף והטבע הוא הנטרף, אומרים חוקרים רב תחומיים שחקרו את המשותף לקריסתן של תרבויות רבות בעבר, ואם התרבות המודרנית רוצה לשרוד, עליה לדאוג
האדם משפיע בדרכים רבות על כל שאר החיים על פני כדור הארץ, עד שראוי לקרוא לתקופה גיאולוגית על שמו – התקופה האנושית (Anthropocene)
מסתבר, לפחות על פי המחקר הנוכחי, כי מושג "המגוון הביולוגי" ברור גם לציבור הרחב והוא נותן לו ערך לא פחות מאשר לאנשי המדע.
טיפוח זני צמחים אחידים מבחינה גנטית עשוי להועיל לחקלאים, אך גם עלול לחשוף את הצמחים לסכנת הכחדה. בנק זרעים בעיירה נידחת בחוג הארקטי מנסה למנוע
כדור הארץ הוא מטרה במטווח קוסמי. האנושות היא המין הראשון בהיסטוריה שיכול גם לעשות משהו כדי להתגונן
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מפריכים את התפיסה האקולוגית המקובלת שמגוון רחב של בתי גידול תורם לגיוון במיני בעלי חיים וצמחים
ספרה של רייצ'ל קרסון גרם למחשבה שניה על הנזקים הסביבתיים של הדשנים הכימיים, למרות מאבק המאסף של היצרניות. לצערנו הישגים מתעמעמים
