סיקור מקיף

האם אנחנו בעיצומה של ההכחדה השישית?

בחמש המאות האחרונות נעלמו מעולמנו ומסביבתנו מאות מינים. כרבע מבעלי החוליות ועוד מספר רב יותר מבין חסרי החוליות הגיעו לסף הכחדה

ראמים מחודדי קרניים, מין שנכחד מהטבע ונותר רק בגני חיות ובמרכזי רביה. צילום:  shutterstock
ראמים מחודדי קרניים, מין שנכחד מהטבע ונותר רק בגני חיות ובמרכזי רביה. צילום: shutterstock

בחמש המאות האחרונות נעלמו מעולמנו ומסביבתנו מאות מינים. כרבע מבעלי החוליות ועוד מספר רב יותר מבין חסרי החוליות הגיעו לסף הכחדה. המספרים מראים העלמות מינים בקצב שכמוהו לא היה. יש מי שכבר הגדיר את מצב חיות הבר כהכחדה שישית.

לא רק הכחדה שישית אלא שזוהי כנראה ההכחדה המהירה ביותר לעומת חמשת ההכחדות הקודמות שהתרחשו בעידנים קדומים לאורך מיליוני שנים. ההכחדה הנוכחית מתרחשת תוך מאות שנים כאשר האשמה היא בעיקר ואולי רק בפעילותו חסרת המוסר והאחריות של מין אחד – המין האנושי.

רבות כתבתי על הצורך בשמירה על הטבע, על הצורך לשמור על הסביבה הטבעית מסיבות רבות ושונות, בין היתר מהסיבה היותר ברורה והיא שאנחנו חלק מהסביבה הטבעית וללא סביבה בריאה גם החברה האנושית תאבד את בריאותה הנפשית והפיזית כאחת. ואכן הדברים מתבהרים והשפעת סביבה שאינה בריאה מתבררת בצורות ואופנים קיצוניים וקשים. אולי העולם מתעורר לצורך הדחוף בשמירה על הטבע? אולי מתממש הסיכוי לשיפור היחס האנושי כלפי הסביבה הטבעית?

בכנסים סביבתיים שונים היו שהגדירו את מצב הסביבה כ״הכחדה שישית״. כנסים בנושאי סביבה פרסמו מידע על הקשר שבין ההרס הסביבתי לפעילויות אנושיות שלכאורה בינן ובין שמירת טבע אין קשר… האומנם?

בכותרות דיווחו: ״העלמות חיות בר ״תורמת״ לעבדות ילדים וסחר בבני אדם״. ״התגברות תופעות אלימות סביב העולם – בגלל הכחדת מינים בטבע״. ״מתגברות תופעות הרעב וחוסר במים – בגלל פגיעה חמורה בסביבה״. אלה הן רק חלק מהכותרות שיצאו בעקבות פגישת חוקרים בקמרון שבאפריקה.
חוקרים מעשרים אוניברסיטאות מארצות אפריקה, מאסיה, מאירופה ומאמריקה הכריזו כי ״אפריקה (מדרום לסהרה) מאבדת שטחי יער וחורש מהר יותר מכל מקום אחר בעולם״. כתוצאה מכך עד סוף המאה ״תאבד אפריקה יותר מ-30% מחיות הבר ומהצמחים״. הסיבות לתחזית הקודרת ולחורבן הן ״ההתחממות העולמית, התפוצצות אוכלוסין ופיתוח מואץ שאינו מנוהל ומווסת כראוי״.

יערות נכרתים כדי לספק את הביקוש חסר הרחמים של השווקים בסין, באירופה וארה"ב. בה בעת האוכלוסייה גדלה ביותר מ 3% כל שנה, שטחים שפעם היו מכוסים ביערות הופכים לאזורי מגורים, ולשטחי תעשיה או מטעים בהם מגדלים ״גידולי מזומן״ – גידולים שאינם תורמים למקומיים אלא תוצרתם מיוצאת לארצות אחרות. כאלה הם גידולי דקל השמן, הסויה, חוחובה, ז׳טרופה ועוד. התוצאה היא אובדן של מינים אפריקאים רבים, צמחים וחיות גם יחד.
רבים המינים שההתחממות העולמית החלישה את כושר עמידתם ולכן הפגיעה בהם קשה ומשמעותית. אחת הדוגמאות הבולטות והידועות היא היעלמותם של השימפנזים. היערות באגן הקונגו, שמהווים את בתי הגידול של השימפנזים נכרתים, השימפנזים ניצודים ונמכרים כ״בשר צייד״ לכל המרבה במחיר. בעקבות שינויים בבתי הגידול, תוך 20 השנים הבאות יאבדו השימפנזים את שטחי מחייתם ויעלמו.

אז מה לעשות?
לדברי החוקרים ניתן לפתח את אפריקה ללא ההרס הסביבתי. יש צורך לפתח כלכלה ירוקה תוך כדי הקפדה שהפיתוח יהיה בר-קיימא. כך למשל ניתן לשמור על יערות כאלו שיספקו מוצרי מזון ומוצרים שניתן למכור. העובדה שהיער יספק למקומיים את מחייתם תהווה דחף לשמר ולשמור על הסביבה הטבעית.

באגן הקונגו מתקיים יער הגשם המשווני השני בגדלו בעולם יחד עם זאת הוא אחד האזורים שנפגע קשה בגלל שינויי האקלים. ניהול נכון ישמר את היער ויספק למיליוני מקומיים מקור מחיה בר-קיימא.

בארבעת העשורים האחרונים הוכפלה אוכלוסיית האנשים בעולם. במקביל נפגעות ומתמעטות אוכלוסיות של חסרי חוליות בכ-45%. אובדן חיות בר (גדולות וקטנות) מהווה את ״אחד הדחפים להתגברות האלימות״ כך טוענים חוקרים שמפרסמים את דבריהם ב״סיינס״ (Science) במסגרת סדרה שעוסקת בהיעלמות והכחדת חיות.
חשיבותם של חסרי החוליות נובעת מתפקידם האקולוגי בהאבקת יבולים, ״שליטה״ במזיקים, סינון מים, הוספת חמרי מזון לקרקע ועוד. היעלמות חסרי החוליות דומה לזו של בעלי החוליות היבשתיים, כך על פי an analysis of scientific literature שנכתב על־ידי צוות בין־לאומי בראשות בן קולן מאוניברסיטת קולג׳ לונדון. בחמש מאות השנים האחרונות נעלמו מהטבע 322 מיני בעלי חוליות יבשתיים מבין המינים הנותרים מסתמן אובדן של כ-25%.

החוקרים אומרים כי ״נדהמנו למצוא אובדן דומה אצל אוכלוסיות חסרי החוליות״. ה״תדהמה״ נובעת מהנחה כי חסרי החוליות מתמודדים היטב עם שינויים. החוקרים מאשימים את האובדן בשני גורמים עיקריים: אובדן שטחי מחיה ושינויי האקלים העולמיים.

לדבריהם, הפתרון לבעיה מסובך אבל הצעד הראשון חייב להיות הפסקה מיידית של ניצול-היתר של משאבי הסביבה, שתותאם לכל אזור ומצב בסביבה משתנה. הגברת המודעות להכחדה המתמשכת ולתוצאותיה חייבת להביא לשינוי.

יש נטייה לחשוב על הכחדה כעל היעלמותו של מין מסוים מעל פני האדמה מה שנכון וחשוב. עם זאת יש אובדן שפוגע בתפקודן של מערכות אקולוגיות – אובדן חיות שממלאות תפקיד סביבתי מרכזי, להן יש להפנות את תשומת הלב.

לדברי חוקרים אמריקנים במחקר אחר ״האובדן הגדול של חיות גורם לחיכוכים אלימים, להתגברות הפשע המאורגן ולעבדות ילדים, סביב העולם כולו״. ״הדחף לחוסר שקט מגיע מחוסר במזון ואובדן עבודה, מצב שגורם להתגברות הסחר באנשים והתגברות הפשע״.
החוקרים קובעים כי ״ברור שאובדן חיות בר וצמחים מהווה מקור ולא התסמין לחיכוכים?

מיליארדי אנשים תלויים ומסתמכים ישירות או בעקיפין במקורות צמחיים ובבשר למחייתם, שהולכים ומדלדלים״. לדוגמה: פרנסתם של מיליוני דייגים מקרן אפריקה ובעיקר מסומאלי נפגעה בעקבות כניסת ספינות דייג זרות לאזורי הדייג בקרבת סומאלי, כדי לפצות על אובדן מקורות המחיה עברו רבים מהדייגים ״הסבה מקצועית״ והפכו לפיראטים.

דוגמא נוספת היא הרצח המתמשך של אלפי פילים שמונע על־ידי הביקוש בשווקים ושגרם לארגוני פשע בין־לאומיים לעסוק בסחר הרצחני.

אבדן חיות בר ״מושך את השטיח״ מתחת לחברות ואוכלוסיות שהיו תלויות בחיות הבר כמקור מחיה. לכן, לא רק מאבדים מינים אלא מאבדים גם ילדים וילידים, ישובים וקהילות מתפרקים וארגוני פשע ומליציות מתחזקים ומתעודדים. ההכרה במצב מדגימה עד כמה חשוב לשמור על חיות הבר ולשמר את הטבע.

נראה לי כי הקשר של הפסקה הבאה לרשום מעלה ברור ומובן: בכנס השנתי של ״החברה ללימוד הרבייה״ (Society for the Study of Reproduction) נדון נושא הפוך משם הארגון, בפתיחת הכנס דנו המתכנסים ב:contraception מניעת הריון.

מתוך הבנה כי תוך פחות מעשור תגיע האוכלוסייה האנושית לשמונה מיליארד תושבים, כאשר הגידול המרבי יהיה באפריקה. ילודה גבוהה קשורה לעוני. ילדים נולדים למשפחות בהן ״מרוויחים״ פחות מ-$2 ליום. כלומר רוב התוספת לאוכלוסיית העולם תהיה באזורים בהם אין גישה לחינוך, לאנרגיה, למים נקיים או לאפשרויות מחיה בסיסיים.

עליה קטנה באיכות החיים במקומות אלו תאפשר לעצור את התפוצצות האוכלוסין. מידע זה הביאו רופאים, עובדי בריאות הציבור, חוקרים, תורמים, יזמים ואחרים שרואים את הדחיפות שבמציאת שיטות ואמצעים חדשים למניעת הריון, ובהנגשת האמצעים לכל דורש.

שהרי אני כבר טוען זמן רב כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, היה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה!

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. האדם היכחיד מאות רבות של מינם, (למעשה כמעט את כל החיות שמעל ל 65 קילו) עוד בתקופה שהוא היה צייד-לקט. ואלו ששרדו 60 אלף שנים לצד הציידים, הוכחדו על ידי החקלאים. התעשיינים מכחידים בהצלחה את חיות האוקיינוסים – ואין חדש תחת השמש…

  2. באפריקה יכולים לחיות גם2 מילירד תושבים ברווחה.וכמו שהטבע בישראל מאוד שמור, למרות שהיא צפופה.( כמו הודו כדוגמה). כך יכול להיות באפריקה.אשר למינים חדשים: אז מספיק שכביש יחצה בית גידול כדי שהמינים יתפתחו באופן שונה( הוכך מחקרית). ניתן לראות אימות לגישה זו באיי גלפגוס.

  3. בואו נגיד שלכתוב " פילים וקרנפים , נרצחים" .לא מלמד על גישה מדעית.ואני יודע שרמת החיים באפריקה הולכת ועולה.וכך גם המודעות לשמירת הטבע.ואכן זכותי המלאה להביע את דעתי .שהיא שלא צפויה הכחדה המונית של בעלי חיים.

  4. אפריקה משמשת כפח הזבל של העולם "הנאור". גם ארצות אירופה "המתורבתות" והירוקות (כלפי עצמן) שולחות את הזבל , כולל פסולת גרעינית, לאפריקה. הירידה בילודה היא במספר מדינות באירופה ולא נוגעת לכלל העולם. ההשמדה היא מעשה ידי המין האנושי המסתכל דרך תפיסת הרווח מחד ו"אחריי המבול" מאידך.

  5. אני לא חושב כך.
    התגובה שלך מבוססת על חוסר ידע מדהים. ההכחדה היא עובדה. אבולוציה לא קוראת בקצב שאנחנו גורמים לשינויים בעולם.

  6. ״אני לא חושב כך״ … ?
    ״מחשבות״ (במדע) ראוי שתהינה מבוססות על מידע אמין ומבוסס ,
    אחרת הן חסרות ערך,
    הכתבה מביאה תוצאות של סקרים ומחקרים (לא של מחשבות) ,
    הפרסומים של ״החברה ללימוד הרביה ״ מבוססים על סקרים ומחקרים
    (לא על ״מחשבות״),
    ״מינים קריזמטים״ באפריקה כמו פילים וקרנפים נרצחים בהמוניהם ,
    פרסומים ב ״סיינס״ מבוססים על איסוף ידע (לא על מחשבות),
    הפיסקה שלך על ״כך נוצרים מינים חדשים״ מבוססת על ? מחשבות ?
    מקומן של מחשבות חשוב ,
    לא תמיד כדאי לפרסמן .

  7. מאחר וביותר ויותר מדינות האוכלוסיה מיזדקנת ,אזי שהם עברו את גיל הפריון.ולכן לא הייה "פיצוץ אוכלוסין", אלה צימצום בגודל האוכלוסיה בעיקר בסין ,רוסיה ,יפן,ואירופה.מאחר ובאפריקה יש מני בעלי חיים " קריזמטים" שהם מושכי תיירים לא תהייה הכחדה דרמטית(אולי רק תתי מינים). כך או כך המיגוון הביולוגי גדל,מינים חדשים פולשים לאיזורים חדשים.עקב שינויי אקלים,ובאופן יותר מעניין עקב גלובליזציה! וכך נוצרים מינים חדשים.אשר עברו אדפטציה( התאמה/אבולוציה) מינים חדשים אלו זוכים למוניטין רע ,כמינים פולשים!

  8. אני מופתע שלא הזכרת את הספר "ההכחדה השישית" של ליקי מלפני 20 שנה. ובנוסף, יצאו ספרים נוספים בנושא הזה.

  9. אפשר לראות כאן בארץ איך הקרקעות הבתוליות נעלמות אט אט, וכול יום עוד חלקת אדמה הופכת לאיזור בנייה,
    בתמונה כלל עולמית, קצב מהירות ההכחדה רק גובר מיום ליום, וזה לא משהו שניתן לעצור אותו, או לשלוט עליו.
    מה שכן אפשר לעשות, זה לשמר בהקפאה את הגנים, לפני שהם יעלמו מהטבע.
    ואולי באחד הימים בעוד אלפי שנים, היה אפשר להחזיר אותם בחזרה לטבע.

  10. אל דאגה ד״ר בתוך עשור או מקסימום שניים המין האנושי יחטוף בומבה שלא ברא השטן
    הטבע עוד יקום עליו ובמחי יד ידאג להחזיר את האיזון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן