משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה
מ״תוכי-ים״ שמקננים בחוף האנגלי לצעידת הפינגווינים באנטארקטיקה, קופים בצמרות עצים באמזון ועוד מינים של חיות, עופות וצמחים שהמאחד ביניהם הוא הסכנה להמשך קיומם והישרדותם בעולם
דו"ח של האו"ם מספק קריאת השכמה כאשר הנתונים מראים את הפעילות החסרה למרות הידיעה וההבנה כי שיקום-ירוק ייתן יתרון כלכלי וימתן את הפגיעות האקלימיות
בין המינים שנמצאים בסכנת הכחדה וחיים באזורים החדשים שיהפכו לשמורות טבע: אורג קלארק, שאגן חום צפוני ומינים נוספים של בעלי חיים וצמחים
על אף שמדובר בבעל חיים מצוי, קשה היה לראותו פעיל בטיולים יומיים, שכן ביום הוא חבוי במאורות ויוצא לחפש אוכל רק בלילות, כך לפחות היה עד לשנים אחרונות בהן יש יותר ויותר תצפיות של פעילות הארדוורק במשך היום בעיקר באזורים חמים ויובשניים
הקרנף הוא מסוג קרנף לבן דרומי, שעדיין יש תקווה להצילו אחרי שמין הקרנף הלבן הצפוני נכחד כאשר הזכר האחרון סודאן מת לפני כשנתיים. עם זאת, בשנתיים הללו נולדו מזרעו המוקפא שני עגלים מנקבות קרנף לבן דרומי בגן החיות בסן דייגו
במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח
בקיץ האחרון בערו יערות רבים באמזונס ובפנטנל, בקליפורניה, בסיביר ועוד. שטפונות בקנה מידה של מבול באפריקה, כיפות הקרח נמסות. אלה ועוד ממחישים את הנזק הנוראי
החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת – אנטרקס ( Anthrax) אלא שהתברר כי גם זו לא סיבת המוות, חיות אחרות לא נפגעו. הרשויות חקרו את מקרי המוות וכנראה שנמצא האשם, ציאנובקטריות (Cyanobacteria).
כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר – ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על
שנת 2020 הוכרזה על ידי האו"ם ומוסדות נוספים כרגע האמת של הטבע
האלקה הגדולה סיפקה לבני אדם מקור של בשר וביצים. אולם מסביבות 1500, הציד התעצם באופן דרמטי כאשר האירופאים גילו את שטחי הדייג העשירים של ניופאונדלנד.
על-פי הערכת ״קבוצת השימור״ העדכון האחרון של הרשימה-האדומה מאושש את החשש להתדרדרות העולמית במצב הטבע, בקנה מידה גדול מכל מה שידוע בהיסטוריה. יותר ממיליון מיני
אקולוגים רבים טוענים כי לציד ״ספורטיבי״ אין ערך לשמירת הטבע, לדבריהם הספורט מהווה גורם שמזיק ופוגע ביכולת הקיום של אוכלוסיות יונקים בטבע. למרות טענות הפוכות
האם שינוי הסיווג וגידול בעלי חיים בסכנת הכחדה בחוות כדי לצוד אותם אחר כך יעזור לשימור חיות הבר?
בעלי חיים זוכים לתשומת לב רבה בשמירת טבע, אבל מיני צמחים רבים יותר נמצאים בסכנה לא פחותה שהשלכותיה אולי חמורות בהרבה
הכחדה גדולה זו נגרמה כתגובת שרשרת של התנגשות אסטרואידים בחגורת האסטרואידים המרכזית
הכחדה שישית? תנאי הכרחי להתפתחות מגוון מינים? חוקרי בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ מתייחסים למשבר המגוון הביולוגי הנוכחי ולמה שאפשר להצמיח ממנו
במרחבי קניה וטנזניה נודדים היום רק אחוזים בודדים ממספר בעלי החיים שעשו זאת לפני שלושים שנה. האשם – האדם
דו"ח קשה על ההשפעה של בני האדם על הטבע מראה כי קרוב למיליון מינים עלולים להיכחד בתוך עשרות שנים. בנוסף, המאמצים הנוכחיים לשימור משאביו של
העולם אינו עומד בפני אלא כבר נמצא באסון סביבתי. ב-50 השנים האחרונות נעלמו 60% מחיות הבר. כל שנה נכרתים יערות בהיקף של יותר מ-70 מיליון
מי שהסביבה העולמית חשובה לו צריך להתמודד עם האתגר הכפול של שמירה על המגוון הביולוגי ועצירת ההתחממות העולמית "באמצעות כיבוי שרפה על ידי שפיכת טיפת
*בין המינים שנמצאים בסכנת הכחדה וחיים באזור החדש שיהפוך לשמורת טבע: צב הים הקרני, צב הים הגלדי, דקר גוליית ועוד מינים שונים של חיות וצמחי
אנה פיגוט, עמיתת מחקר פוסט-דוקטורט במדעי הרוח, אוניברסיטת סוואנסאה, מבקשת לקרוא לילד בשמו – תרבות הצריכה של חלק מהאנושות הוא הגורם לאסון, שממנו סובלים קודם
דו"ח של ה-WWF (הקרן העולמית לשימור חיות הבר World Wildlife Fund) שפורסם ב-30 באוקטובר 2018 מגלה כיצד פעולותינו פוגעות קשה בעולם הטבעי – הבסיס שעליו
