המגוון הביולוגי

קבוצת פילות אסייתיות בשמורת אודאוואלאווה בסרי לנקה

רשתות חברתיות של פילים מתפרקות: מחקר של 12 שנה בסרי לנקה זיהה נקודת מפנה

חוקרים עקבו במשך 12 שנה אחרי יותר מ-400 פילות אסייתיות בשמורה בסרי לנקה. אובדן הדרגתי של פרטים הוביל לשינוי פתאומי: קהילות גדולות ומקושרות התפרקו לקבוצות קטנות ומבודדות.
שדות חקלאיים במישור ההצפה של נהר

מפה עולמית חדשה: חקלאות וסכרים מאיימים יותר מכול על המגוון הביולוגי במים מתוקים

חוקרים מאוניברסיטת מקגיל מיפו 45 איומים על יותר מ-21,000 מינים של מים מתוקים. לפי המחקר שראה אור ב-Science, מיני מים מתוקים מאוימים יותר מבעלי חוליות יבשתיים, ואירופה וצפון־מערב אפריקה נפגעות
עדר גנו חוצה נהר בסוואנה

פרסתנים נודדים נכחדו בשיעור גבוה יותר: הנדידה היא אסטרטגיה מסוכנת לאורך האבולוציה

מחקר מאוניברסיטת פרינסטון מצא שכ-80% מהפרסתנים שנכחדו ב-100,000 השנים האחרונות היו כנראה נודדים, לעומת 46% מהמינים החיים כיום. עם זאת, שושלות נודדות גם הולידו מינים חדשים בקצב מהיר יותר.
צפרדע מהסוג Clay robber frog בבית גידולה ביער האטלנטי בתחנה הביולוגית בוראסאייה בברזיל

צפרדעים במוזיאון פותרות תעלומה בת 50 שנה: פטריית הכיטריד קשורה להיעלמות דו-חיים בברזיל

בדיקה של יותר מ-370 צפרדעים משומרות מתחנת המחקר בוראסאייה בברזיל מצאה שפטריית הכיטריד לא הופיעה בדגימות מלפני 1979, אך נמצאה ביותר ממחצית הדגימות משנות ה-80. הממצא קושר את הפטרייה לגל
אלמוגים בוני שוניות במפרץ אילת-עקבה בצפון ים סוף, 2024

כמעט מחצית ממיני האלמוגים בוני השוניות בעולם נמצאים בסכנת הכחדה מוגברת

הערכה עולמית מקיפה של האלמוגים בוני השוניות, שפורסמה ב-Nature, מצאה ש-340 מתוך 774 מינים שנבדקו – 44% – מאוימים בהכחדה. עקה תרמית בשל שינוי האקלים היא הגורם העיקרי ל-93% מהמינים
סחר בלתי חוקי בבעלי חיים. אילוסטרציה: depositphotos.com.

המחיר הנסתר של הסחר העולמי: הצריכה במדינות עשירות מאיימת על מינים במדינות אחרות

מחקר שהצליב את מצבם של 21,207 מינים עם נתוני סחר מ־185 מדינות מצא פער בין המקום שבו נצרכים המוצרים לבין המקום שבו נפגעים בתי הגידול. החוקרים מזהירים כי שמורות טבע
דגי שונית שוחים מול מתקן צילום תת־ימי מעל קרקעית חולית עם אלמוגים

מודל של אוניברסיטת תל אביב מדרג אילו דגים מים סוף עשויים לפלוש לים התיכון

מודל שפיתחו חוקרי אוניברסיטת תל אביב מדרג דגים מים סוף לפי הסיכוי שיתבססו בים התיכון. בין המועמדים המובילים: נפוחית הכוכבים, בינתן שבע־קוצי וצניניתן צהוב־טיפות
קואלה על עץ אקליפטוס. מחקר גנומי חדש מראה כי הירידה הגדולה באוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה, עוד לפני הגעת בני האדם לאוסטרליה. קרדיט: Enhua Lee / University of Sydney

הגנום חושף: קריסת אוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100,000 שנה

מדידה ראשונה של קצב המוטציות בקואלות מראה שאוכלוסייתן החלה לקרוס לפני כ־100,000 שנה – מוקדם מן הגעת האדם לאוסטרליה. אוכלוסייה מזרחית קטנה שרדה והתפשטה מחדש.
קרחון מעבר פורקה הנמס בשווייץ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא רק קרח: מחקר חדש חושף את בעלי החיים שחיים על קרחונים

כותרת משנה: סקירה עולמית ב־PNAS מצאה 152 מינים של בעלי חיים הקשורים לקרחונים וליריעות קרח, ובהם 73 מינים שתועדו רק בבתי גידול קרחוניים. נסיגת הקרחונים עלולה למחוק מערכות אקולוגיות שלמות
צרצר. אילוסטרציה: depositphotos.com

זיהום אור משבש את שעון החיים של הצרצרים ומאיים על רבייתם

מחקר המשך שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסינכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהם ומאיים על המשך קיומם
פראים אסייתיים בנגב. הוספת נקודות מים יצרה הזדמנויות טריטוריאליות חדשות לזכרים ושיפרה מדדים הקשורים למגוון הגנטי של האוכלוסייה. קרדיט: Naama Shahar / אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מחקר בנגב: נקודות מים חדשות שיפרו את המגוון הגנטי של הפראים

חוקרי אוניברסיטת בן־גוריון מצאו כי הגדלת מספר מקורות המים מאחד לשלושה העלתה את שיעור הזכרים המשתתפים ברבייה, והציעה כלי שימור פשוט ולא פולשני.
סחר בלתי חוקי בבעלי חיים מגביר את הסיכוי להעברת מחלות מחיות לבני אדם. המחשה: depositphotos.com

מחקר ב־Science: סחר בחיות בר מגדיל לאורך זמן את הסיכון להעברת פתוגנים לבני אדם

ניתוח של 40 שנות נתונים מראה כי יונקים הנסחרים בשוק העולמי חולקים יותר פתוגנים עם בני אדם, וכי כל עשור נוסף בסחר מוסיף בממוצע פתוגן משותף נוסף
דגם בגודל אמיתי של תינוק ממותה במוזיאון

RNA מממותה קפואה בת 40,000 שנה חושף אילו גנים פעלו בגופו

פריצת דרך חדשה מראה שחלק מהמולקולות השבריריות ביותר בביולוגיה יכולות להשתמר לאורך זמן רב יותר מכפי שהמדענים העלו על הדעת. חוקרים פתחו חלון לביולוגיה בזמן אמת של בעלי חיים שנכחדו
אסטרואיד מתפוצץ על כדור הארץ. המחשה: depositphotos.com

מה באמת הרג את הממותות? ראיות חדשות מצביעות על התפוצצות שביט לפני 13,000 שנה

קוורץ מוכה הלם משלושה אתרי קלוביס קלאסיים בצפון אמריקה מחזק את השערת "הדריאס הצעיר" שלפיה שביט מתפוצץ גרם לשריפות נרחבות, "חורף פגיעה" והכחדת מגה־פאונה ותרבות קלוביס
מסוגל לעוף במהירות של מעל 100 קמ"ש. קרקיר. צילום: ד"ר יואב פרלמן

קרקיר: הברווז הנודד "על מלא" שמגיע ראשון לישראל – אבל עדיין מותר לצוד אותו למרות היותו בסכנת הכחדה

הקרקיר, ברווז קטן ומהיר החולף דרך ישראל בדרכו מאירופה ואסיה לאפריקה ולהודו, תלוי בבתי גידול לחים שנעלמים בקצב מסוכן ונמצא במגמת ירידה עולמית – ובכל זאת הוא עדיין ברשימת המינים
חביבים, קטנים וחמודים, בגודל של כסנטימטר עד סנטימטר וחצי. עקרביש עיוור. צילום: שלמי אהרן

העקרביש: לא עקרב, לא עכביש – העתק-הדבק של אימא

הוא לא עקרב וגם לא עכביש. הוא העתק-הדבק של אימא שלו, ואם אתם מירושלים, אולי פגשתם אותו במקלחת. מה כל כך מיוחד בעקרביש? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

האדם מאיץ, הטבע דועך: שני מחקרים שופכים אור חדש על 170 שנות פעילות אנושית מתעצמת

אם נכמת את היקף התנועה האנושית בכדור-הארץ נגלה שאנחנו זזים פי 40 יותר מכל חיות היבשה גם יחד; אם נסתכל על ציר הזמן נראה כי בעוד משקל חיות המשק זינק
ערכו האמיתי של הטבע. המחשה: depositphotos.com

מחקר בינלאומי: חשיבה כלכלית חדשה נדרשת כדי לעצור את אובדן המגוון הביולוגי

חוקרי אוניברסיטת אבריסטווי׳ת קוראים לשינוי פרדיגמה – מכלכלה טכנוקרטית לצורת חשיבה הרואה בטבע מערכת חיה בעלת ערכים תרבותיים, חברתיים ורוחניים
חפרית מצויה. צילום באדיבות פרופ' שריג גפני

חפרית מצויה: הדו-חי הנחבא אל הכלים שנאבק לשרוד בישראל

הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
הדמיה אמנותית של גורגונופסיים ודיצינודונטים באגן לואנגווה שבזמביה בתקופת הפרם המאוחרת

מאובנים מטנזניה ומזמביה חושפים את החיים ביבשה לפני ההכחדה ההמונית של סוף הפרם

חוקרים חשפו ב"דרום פנגיאה" (כיום החלק הדרומי של אפריקה) מאובנים של יצורים שחיו סמוך לפני האירוע המכונה “המוות הגדול”, שהכחיד כ־70% מן המינים היבשתיים וחלק גדול אף יותר מן המינים
עמותה ישראלית בשם Deep Voice מסייעת לחוקרים ולארגוני שימור ברחבי העולם לשמור על היונקים הימיים. צילום: אביאל שאול

בעזרת הקול: בינה מלאכותית למען הלווייתנים

עמותת Deep Voice הישראלית מפתחת מודלים אקוסטיים לזיהוי קולות יונקים ימיים; מענק WILDLABS יאפשר פלטפורמה מקוונת לשימור ושיקום אוכלוסיות בסיכון
איור של עצלן ענק בפתח מערה שחפר

כך הפכו עצלני הקרקע לענקים במשקל 3.6 טון, ומה הוביל להכחדתם

מחקר חדש מגלה כיצד עצלני ענק קדומים חפרו מערות, שגשגו באוקיינוסים ונעו בין סביבות מגוונות – עד ששינויי אקלים והגעת האדם הביאו להכחדתם
חרק צדפות גדול (Oncopeltus fasciatus). קרדיט: לואיז וודריץ’

מדוע החרקים נעלמים?

מחקר בינלאומי חושף יותר מ-500 גורמים משולבים הגורמים לירידה עולמית באוכלוסיית החרקים ומציע לא לעסוק רק בדבורים ופרפרים
אין ספק שגורי אריות וקופים מעוררים רגשות עזים יותר מאשר זוחלים וציפורים. צילום: רשות הטבע והגנים

לא רק אריות וקופים: על הסחר הלא חוקי בחיות בר

הלבנת הון, משפחות פשע, הפצת מחלות וסבל של בעלי חיים – לתופעת ההברחות של חיות בר יש השלכות חמורות
"פלטפורמת קידוח צפה לחילוץ ליבות משקעי אגמים, אלסקה". Credit: Alfred-Wegener-Institut / Weihan Jia

התחממות גלובלית והכחדות המוניות: מה נוכל ללמוד מצמחים מתקופת הקרח האחרונה

שיטות ניתוח חדשניות על DNA עתיק חושפות כיצד השפיעה ההתחממות על מיני צמחים במעבר מתקופת הקרח – רמז למה שעשוי לקרות בעתיד
ה'גננים' של השונית. ארבעה מיני קיפודי ים בריאים באי ראוניון (צילום: Jean-Pascal Quod)

הגננים של הים נעלמים: האם שוניות האלמוגים עומדות בפני קריסה?

הטפיל הקטלני שהשמיד את קיפודי הים באילת התפשט גם לאוקיינוס ההודי
המערכת לא רק מבחינה בין המינים, אלא גם מסייעת בניהול האוכלוסיות. צילום: pexels

AI נגד מינים פולשים

בינה מלאכותית מתגייסת למען הסביבה ועוזרת לטפל בבעיה קריטית שכולנו מכירים – מינים פולשים של בעלי חיים שמאיימים על הטבע המקומי
המורכבות של זיהום האור נובעת מהשפעתו על שלבים שונים במחזור החיים של הצבים. אבקוע צב ים ירוק צילום: גיא לויאן

כשאור מפריע לטבע: זיהום אור מאיים על צבי הים הירוקים | זווית

אומנם האור מסמל קדמה, אבל עבור צבי הים הירוקים מדובר בהפך ממעשה ניסים. מיפוי התאורה בחופים מראה שלא כל חושך צריך לגרש
השפעות האקלים עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהשפעותיו הישירות של האדם. צילום: pixabay

לא רק האדם באופן ישיר: האקלים כגורם מפתח בתפוצת יונקים

מסנאים ועד זאבים, ליונקים יש בעיה. מחקר חדש בדק מי מאיים עליהם יותר – פעולות ישירות של האדם, או שינוי האקלים
דבורי דבש ניזונות מתחליף אבקה בצלחת במהלך ניסוי

"ארבעת המינים" שחיוניים גם לטבע וגם לאדם | זווית

אתרוג, לולב, הדס וערבה? לכבוד סוכות, קבלו ארבעה מינים מסוג אחר. חרקים, עופות, צמחים וחיידקים: איך הם שומרים על הטבע, ולמה חשוב לשמור עליהם בחזרה?
בגודל של אוטובוס, כריש לווייתני.  צילום: מירון שגב, כרישים בישראל

ענק הים בסכנה: מה מאיים על הכריש הלווייתני?

קרנפים צמריים היו נפוצים פעם ברחבי צפון ומרכז אירואסיה, לפני שנכחדו לפני כ-10,000 שנה. קרדיט: מאוריסיו אנטון.

המבצר האחרון של הממותות הצמריות: סודות ההישרדות וההכחדה המסתורית באי רנגל

סיפורן של ממותות האי רנגל ששרדו 6,000 שנה אחרי שנכחדו הממותות בשאר העולם
הקרנפים הצמריים היו נפוצים פעם ברחבי צפון ומרכז אירואסיה, לפני שנכחדו לפני כ-10,000 שנה. קרדיט: Mauricio Anton 

פתרון תעלומה עתיקה: פלאונטולוגים שופכים אור חדש על הגורמים להכחדת הקרנף הצמרי

מודלים ממוחשבים מתקדמים מעריכים כי ציד מתמשך על-ידי בני-אדם תרם להכחדת הקרנף הצמרי בכך שמנע את נדידתם לבתי גידול חדשים במהלך ההתחממות שלאחר עידן הקרח, מה שמדגיש את ההשפעה המתמשכת
קיפוד הים Diadema setosum לפני (שמאל) ואחרי (ימין) התמותה. השלד הלבן נחשף לאחר פרוק הרקמה ונשירת הקוצים

אוכלוסיית קיפודי הים העולמית נמצאת בסכנה ממשית להמשך קיומה

המגפה שהשמידה את קיפודי הים באילת התפשטה לאוקיינוס ההודי ומאיימת להשמיד אוכלוסיות קיפודי הים בכל העולם
תריסנית מהמין Leucoraja ocellata שצולמה בקצה התפוצה הקר שלה, ים לברדור, ניופאונדלנד, קנדה. (צילום: שחר חייקין)

חיים על הקצה

דגים שמשנים את תפוצתם לכיוון הקטבים בשל שינויי האקלים דועכים בשכיחותם
פגיעה במינים נודדים. האיור הוכן בהשראת הכתבה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALEE.

מינים נודדים בסכנה

לפי סקר של האו"ם, כמעט חצי מהמינים הנודדים סובלים מפגיעה, וכרבע נמצאים בסכנת הכחדה. המצב החמור ביותר הוא של מיני הדגים הנודדים, כשכמעט 97% מהם נמצאים בסכנה בגלל דייג יתר
כדור הארץ ישתקם איכשהו אבל האנושות תיכחד. המחשה: depositphotos.com

קינה למין האנושי

ד"ר אסף רוזנטל מצטט בעקבות ועידת האקלים בדובאי את אחד המשתתפים: "על האנושות לחדול מלהשתמש בטבע כבבית שימוש", "האנושות הפכה לנשק להשמדה המונית".
פרופ בלה גליל. קרדיט צילום - מ. מנדלסון

מינים פולשים: איום הולך וגובר על המגוון הביולוגי בעולם ובישראל

כך אומרת פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית בכירה המשמשת כחוקרת ואוצרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב בנוסף, היא הייתה אחת משלושת המחברים הראשיים של הפרק על "השפעות פלישות
חוטית נודדת מהמין Rhopilema Akhziv. דר' שבי רוטמן, אונ' תל אביב

מינים פולשים בחסות האדם מעורבים ב-60% מהכחדות צמחים ובע"ח; הנזק נאמד בכ-423 מיליארד דולר לשנה

כך עולה מדו"ח של ועדת IPBES של האו"ם, המקבילה של IPCC המדווחת על משבר האקלים
ממשלת אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום שתתמקד בגישה סביבתית ואקולוגית. צילום: Mvs.gov.ua, CC BY 4.0

השיקום הירוק של אוקראינה

בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
גם בישראל קיימים מינים שונים בסכנת הכחדה וחלקם לא מוגדרים כך במקומות אחרים בעולם. גרביל דרומי. צילום: מינוזיג – MimoZig, CC BY-SA 4.0

מעשה ב-29 מינים שיצאו מסכנת הכחדה

בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
ליסטרוזאורוס, דו חי שנכחד בההכחדה ההמונית הפרמית-טריאסית, הידועה גם בשם הגסיסה הגדולה, הייתה ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ. היא התרחשה לפני כ-252 מיליון שנה וחיסלה כ-90% מהמינים הימיים ו-70% מהמינים היבשתיים. (איור) המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מסייע לפרט את אירוע ההכחדה המסיביים בעבר כדי להפיק לקחים להכחדה השישית

ההכחדה ההמונית של הפרמיאן (LPME) שהתרחשה לפני כ-250 מיליון שנה הייתה אירוע ההכחדה הגדול ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ עד כה, וכתוצאה מכך אבדו בין 80-90% מהחיים על פני כדור
מסת היונקים בעולם. רק 6% הם חיות ברמי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר (איור: איתי רווה)

חיים על כף המאזניים: משקל יונקי הבר מתגמד אל מול חיות המשק

הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
המגוון הביולוגי. אילוסטרציה: depositphotos.com

המשרד להגנת הסביבה נטל חלק פעיל בניסוח אמנת מונטריאול למגוון הביולוגי

ברמה הבין-לאומית, ישראל הצטרפה לפני כשנה לקואליציות HAC, ו-GOA, המאגדות כ-120 מדינות המתחייבות לקדם את יעד "30 על 30" – לטובת הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד
דבורי דבש על חלת דבש בכוורת

תוחלת החיים של דבורת הדבש עלולה להיות מחצית ממה שהייתה לפני 50 שנה

החוקרים מעריכים כי נתון זה עשוי לעזור להסביר את תסמונת קריסת הכוורות
ד"ר אור שפיגל וד"ר נילי אנגליסטר בזמן שחרור נשרים בכרמל. במסגרת הניטור נלקחות דגימות דם ומטושים למעקב אחרי מחלות באוכלוסיה. צילום: טובל'ה סולומון

יש נשר בשמיים?

החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל
כנימות על חיטת לחם/ צילום: פרופסור ורד צין.

החוקרת משדה בוקר ממשיכה את דרכו של אהרון אהרונסון

פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם
ניסוי שרידות מינים פולשים. צילום דורון ברזה, אוניברסיטת תל אביב

מינים פולשים מסוגלים לשרוד בים תנאים סביבתיים מאד מפתיעים וקיצוניים

העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת לבעלי החיים הימיים לנדוד לארצות מרוחקות להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים – כשהם מסבים נזקים לתשתיות ימיות רבות ולבעלי חיים אחרים בסביבתם החדשה.