האם יש סיכוי להגן על המגוון הביולוגי העולמי ולהביא לשיקומו?

בקיץ האחרון בערו יערות רבים באמזונס ובפנטנל, בקליפורניה, בסיביר ועוד. שטפונות בקנה מידה של מבול באפריקה, כיפות הקרח נמסות. אלה ועוד ממחישים את הנזק הנוראי שגרם האדם לסביבה ולטבע, האם יש אפשרות וסיכוי לעצור את האסון המתרחש? האם האנושות שהורסת כל חלקה טובה תצליח לתקן את הנזק? האם יש בכוחם של מנהיגי מדינות וטייקוני עסקים לשנות את הכיוון ההרסני ולהחזיר לסביבה את חיוניותה?

ב-28/09/20 התקיים בברצלונה כנס מדינות ב”זום” שקרא להגן על המגוון הביולוגי העולמי ולהביא לשיקומו. מהכנס, שמומן על-ידי “הקרן של טומסון -רויטר” (Thomson Reuters Foundation), יצאה קריאה להגן על הצמחים, החיות והמערכת הסביבתית, ולתקן את הנזק שגרם להן האדם. על-פי הקרן, עלות המיזם תהיה כשבע מאות מיליארד דולר (700,000,000,000$) כל שנה במשך העשור הקרוב. סכום זה יצריך השקעה עצומה של מדינות ועסקים. אבל גם ימנע הפסדים גדולים בהרבה.

כדי לעצור את אסון אובדן המגוון הביולוגי, הצטרפו קנדה ובריטניה למדינות שכבר הבטיחו כי עד 2030 יהיה 30% משטחן מוגן.

שתי המדינות גם הצטרפו לאיחוד האירופי ולעוד 70 מדינות שקראו להחזיר את מצב המגוון הביולוגי למיטבו עד 2030. ע”י התמודדות עם זיהום, פליטות, כריתת-יערות, צייד ודייג פראי. כל זאת בד-בבד ובשילוב עם ההתמודדות מול מגיפת הקורונה.

מזכירת ה“אמנה למגוון הביולוגי” (Convention on Biological Diversity)

הודיעה על סיכוי להצלחה בעקבות הודעתה של סין על הצטרפותה למאמץ ועל גיוס מקורות מימון נוספים למימוש היוזמה, שיאפשרו הפניית כ-500 מיליארד דולר למניעת פעילויות מזיקות לטבע.

גרמניה הודיעה על תוספת שנתית של 600 מיליון דולר שיושקעו בהגנת המגוון הביולוגי, שינתן למדינות עניות (ללא פרוט או שמות המדינות). כמו כן, תשתף גרמניה פעולה עם בעלי עסקים וקרנות בינלאומיות בעזרת תקציב של כ-150 מיליון דולרים וקראה למדינות נוספות להצטרף.

בריטניה הודיעה כי תגדיל את תקציב הגנת היערות ושטחי טבע אחרים במסגרת תקציב של כ-15 מיליארד דולרים שמיועד לפתרון בעיות אקלים. כמו כן, יהיה היחס לנושא בראש סדר הדברים ב”פסגת האקלים” של האו”ם שתהיה בלונדון ב-2021.

שר הסביבה הבריטי אמר: “אין דרך לאפס פליטות ללא קידום המאמץ להגן על הטבע ולשקמו בקנה מידה חסר תקדים. פתרונות שיקום שיהיו מבוססים על הטבע, עשויים לספק כשליש מהתקציב עד 2030 בעוד שעלות יישומם תהיה רק 3% מהתקציב”.

קרנות אמריקניות פילנטרופיות הודיעו כי ישקיעו יותר כדי להגן על הטבע (ללא פירוט סכומים), חברות גדולות כמו: Unilever, BNP, Paribas ואף חברת ההשקעות והניהול Mirova, התחייבו להשקיע ולנתב כספים למיזמי שיקום קרקע, שוניות אלמוגים, שמירה על חיות-בר ושימור הטבע.

תאגיד היוקרה Cartier הצטרף ל”קרן להצלת אריות” שבכוונתה לגייס כל שנה עד 2025 מאה מיליון דולרים כדי לעצור את אובדן המגוון הביולוגי והשטחים השמורים. הקרן עושה זאת ע׳׳י בקשה מתאגידים לתרום 0.5% מכל פרסומת בה יש תמונות של בעלי חיים.

בנוסף לאריות – בעזרת תקציבים מהקרן ומהאו”ם, שלטונות השימור במוזמביק הצליחו להפסיק כמעט לחלוטין את צייד הפילים.

כמו כן, מימנה הקרן רכישת שטחים באינדונזיה בהם ישמרו פילים, טיגריסים, קרנפים ואורנגאוטנים כאשר כוח האדם בשמורה יורכב כולו מנשים. בנוסף, ניתנו מענקי תמיכה למדינות בהן אוכלוסיות מקומיות עוסקות בתיירות שעיקרה חיות-בר אבל סובלות מירידה בתיירות בגלל המגיפה, אלא שלמרות היוזמות, הסכומים ששולמו והובטחו מהווים טיפה בים המיליארדים הדרושים כל שנה לצורך התקדמות ממשית והגשמת מטרות השימור והשיקום עד 2030.

על-פי דו”ח שפורסם לאחרונה (ספטמבר 2020) התקציב העולמי להגנת המגוון הביולוגי בשנת 2019 היה כ-130 מיליארדים. ההערכה היא כי כדי לעצור את האובדן יש צורך בכ-800 מיליארד.

על-פי נציג האיחוד האירופי בארגון ששמו “המסע למען הטבע”, הכנס היה הראשון בסידרה כחלק מנסיון לדרבן תנופה לגיוס עוד מקורות מימון לפני כנס הפיסגה של האו”ם במאי (2021).

לדבריו: “הדרך היחידה ליוזמה תהיה אם הדרום העולמי (כינוי לאיזורים העניים) יקבל סימנים ברורים כי העולם המפותח יממש את המימון”. אלא שעל-פי ניתוח כלכלי, גיוס תקציבים למען הטבע והאקלים יהווה אתגר כאשר חלקים נרחבים בעולם נמצאים במיתון בגלל המגיפה.

מנהלת בכירה באירגון “שמירת הטבע” (The Nature Conservancy), אמרה: “ע”י מדיניות נכונה, תקנות ותמריצים, יכולות ממשלות לסלול את הדרך. זמן רב מידי הערכנו בחסר והשקענו מעט מידי בטבע”.

ראוי להוסיף ולציין כי בכנס שהיה באו”ם בנושא אקלים, מסתמן שינוי מגמה חיובי של פוליטיקאים. בכנס התחייבו מדינות המערב להשקיע מיליארדים לצורך מיתון ההתחממות והכנות למניעת אסונות אקלים.

אלא שיש מי שאינו רואה רק את המגמה החיובית. טרה וויללבה ( Tara Villalba), פליפינית שפעילה שנים רבות בנושא, הגיבה על השינוי באמרה כי: “רוב פעילי התנועות הסביבתיות הם לבנים בעלי אמצעים ממדינות המערב העשירות ולכן ההחלטות והיוזמות אינן מביאות בחשבון את עמדת המדינות העניות שנפגעות עד כדי התעלמות שגובלת בגזענות”.

עוד בנושא באתר הידען:

• המגוון הביולוגי בסכנה. מה ניתן לעשות כדי לעצור את ההכחדה המתרחשת?
• הירידה ברמת המגוון הביולוגי מתחת לרמה הבטוחה – פגיעה במערכות אקולוגיות ובאדם
• המגוון הביולוגי – דו”ח מצב
• יש לשמור על בתי גידול: פרק המגוון הביולוגי מתוך דו”ח מרכז הידע להיערכות שינויי אקלים בישראל