פתרון תעלומה עתיקה: פלאונטולוגים שופכים אור חדש על הגורמים להכחדת הקרנף הצמרי

מודלים ממוחשבים מתקדמים מעריכים כי ציד מתמשך על-ידי בני-אדם תרם להכחדת הקרנף הצמרי בכך שמנע את נדידתם לבתי גידול חדשים במהלך ההתחממות שלאחר עידן הקרח, מה שמדגיש את ההשפעה המתמשכת של פעילות האדם על מיני בעלי-חיים גדולים

מודלים ממוחשבים מתקדמים מעריכים כי ציד מתמשך על-ידי בני-אדם תרם להכחדת הקרנף הצמרי בכך שמנע את נדידתם לבתי גידול חדשים במהלך ההתחממות שלאחר עידן הקרח, מה שמדגיש את ההשפעה המתמשכת של פעילות האדם על מיני בעלי-חיים גדולים.

החוקרים מעריכים שציד מתמשך על-ידי בני אדם הגביל את הקרנפים הצמריים מלהגיע לבתי גידול מתאימים יותר כאשר כדור-הארץ התחמם לאחר עידן הקרח האחרון.

צוות חוקרים בינלאומי, בראשות מדענים מאוניברסיטת אדלייד ואוניברסיטת קופנהגן, השתמש במודל ממוחשב כדי לנסות ולשפוך אור על התעלומה העתיקה.

"באמצעות מודלים ממוחשבים, מאובנים ו-DNA עתיק, עקבנו אחר היסטוריית האוכלוסייה של הקרנף הצמרי באירואסיה במשך 52,000 שנה ברזולוציה שלא נחשבה אפשרית בעבר." אמר המחבר הראשי, פרופסור משנה דמיאן פורדהאם, ממכון הסביבה של אוניברסיטת אדלייד. "זה הראה כי לפני 30,000 שנה, שילוב של ירידת טמפרטורות וציד מועט אך מתמשך על-ידי בני אדם גרם לצמצום תחום המחייה של הקרנף הצמרי דרומה, לכידתו בכמה בתי גידול מבודדים שמספרם הלך וירד במהירות בסוף עידן הקרח האחרון. כאשר כדור-הארץ הפשיר והטמפרטורות עלו, אוכלוסיות הקרנף הצמרי לא הצליחו להתפשט לבתי גידול חדשים בצפון אירואסיה, מה שגרם לחוסר יציבות ולקריסה, והביא להכחדתם."

ממצאים סותרים והשפעת האדם

הקרנף הצמרי, מין מייצג של בעלי-חיים גדולים, היה בעל עור עבה ופרווה ארוכה, והוא נדד באותם המרחבים בהן שוטטו ממוטות של צפון ומרכז אירואסיה, לפני שנכחד לפני כ-10,000 שנה.

הסבר זה שפורסם ב-PNAS, סותרת מחקרים קודמים שמצאו כי לבני-אדם לא הייתה השפעה על הכחדת הקרנף הצמרי – על-אף שהוא חי לצד בני-אדם במשך עשרות אלפי שנים לפני הכחדתה.

" התנודות הדמוגרפיות שנחשפו על-ידי הניתוח שלנו היו ברזולוציה הרבה יותר גבוהה מאלה שנלקחו בחשבון במחקרים גנטיים קודמים," אמרה פרופסור אלין לורנזן, מהמכון לגלובוס של אוניברסיטת קופנהגן. "זה אפשר לנו לזהות אינטראקציות חשובות שהיו לקרנפים הצמריים עם בני-אדם ולתעד כיצד אלה השתנו במרחב ובזמן. אחת האינטראקציות שלא נתנו עליהן מספיק את הדעת הייתה ציד בשיעור נמוך אך קבוע על-ידי בני אדם, ככל הנראה למזון."

בני-אדם מהווים איום סביבתי דומה כיום. אוכלוסיות של בעלי-חיים גדולים נדחקות לבתי גידול מקוטעים ולא אופטימליים עקב צייד יתר ושימוש בקרקע על-ידי בני-אדם.

בתקופת הפלייסטוקן המאוחרת חיו 61 מינים של אוכלי עשב יבשתיים גדולים, שמשקלם יותר מטון, ורק שמונה מהם קיימים היום. חמישה מהמינים השורדים הם קרנפים.

"ההסברים שלנו חושפים כיצד שינויי אקלים ופעילות אנושית יכולים להוביל להכחדת בעלי-חיים גדולים." אמר פרופסור דיויד נוגס-בראבו, מאוניברסיטת קופנהגן, שהיה מחבר שותף במחקר זה. "הבנה זו חיונית לפיתוח אסטרטגיות שימור להגנה על מינים הנמצאים כיום בסיכון, כמו קרנפים פגיעים באפריקה ובאסיה. על-ידי חקר הכחדות עבר, אנו יכולים להפיק לקחים חשובים לשמירה בעתיד על בעלי-החיים הגדולים שנותרו על-פני כדור-הארץ."