על אף שמדובר בבעל חיים מצוי, קשה היה לראותו פעיל בטיולים יומיים, שכן ביום הוא חבוי במאורות ויוצא לחפש אוכל רק בלילות, כך לפחות היה עד לשנים אחרונות בהן יש יותר ויותר תצפיות של פעילות הארדוורק במשך היום בעיקר באזורים חמים ויובשניים
זה מכבר כתבתי על המגורים המשותפים של עטלפים עם יונקים שונים (קורונה = עטלפים+פנגולינים). אחד השותפים הוא אוכל הנמלים האפריקני הידוע גם כדוב-הנמלים האפריקני (Orycteropus afer)
בדרום אפריקה שמו “ארדוורק” (Aardvark) שפירושו באפריקנית “חזיר אדמה” אבל גם מקובל לקרוא לו דב נמלים אפריקני. הוא מצוי באפריקה מדרום לסהרה. אין לבלבלו עם דובי-הנמלים ביבשות ובאזורים אחרים, אלה גם אלה קיבלו את שמם בגלל התמחותם באכילת נמלים וטרמיטים אך אין ביניהם קשר גנטי.
על אף שמדובר בבעל חיים מצוי, קשה לראותו פעיל בטיולים יומיים, שכן ביום הוא חבוי במאורות ויוצא לחפש אוכל רק בלילות, כך לפחות היה עד לשנים אחרונות בהן יש יותר ויותר תצפיות של פעילות הארדוורק במשך היום בעיקר באזורים חמים ויובשניים.
תצפיות יומיות מבשרות בעיה, שכן יתכן כי אינו מוצא די אוכל בשעות הלילה, כך על פי מחקר שנערך ע”י חוקרים מאוניברסיטת Witwatersrand בדרום אפריקה כדי להבין איך הארדוורקים מתמודדים בתנאי החום והיובש סקרו החוקרים את אוכלוסיתו במדבר קלהרי החם והיבש.
החוקרים עבדו בשמורת טסואלו (Tswalu) ונעזרו במחשבים זעירים שתיעדו את טמפרטורת הגוף ואת פעילות בעל החיים במשך כל היממה במשך שלוש שנים. מעקב שאיפשר להבין איך הארדוורקים משנים את התנהגותם יחסית לתנאי הסביבה בעונות השנה.
נמצא כי בתקופות בצורת דובי הנמלים האפריקניים נאבקו למצוא די מזון והיה להם קשה לשמור על חום גוף בלילות קרים, לכן העתיקו את זמני הפעילות לשעות היום. השינוי היה גדול עד כדי כך שכמה מהדובים לא שרדו ומתו מרעב, מה שפוגע בסביבה כולה.
חשיבותם של דובי הנמלים האפריקניים לסביבה גדולה ומגוונת. אין אף יונק אפריקני שחופר כל כך הרבה מאורות, שמהוות מסתור מטורפים, מהחום ומהקור עבור יונקים רבים אחרים, עופות וזוחלים שמשתמשים בהן לגידול צאצאים.
זאת כאשר בחמישים השנים האחרונות עולות הטמפרטורות והאזורים היובשניים גדלים בכל אפריקה. ההתחממות מסכנת את הארדוורקים כמו גם את כל החיות שמשתמשות במאורות שלהם. בשנים קודמות היו ה”דובים” פעילים בלילות וכך מווסתים את חום גופם בין 35 ל-37 מעלות, אלא שדפוס התנהגותי זה השתנה בתקופות בצורת שהיו קלהרי בשלוש שנות המחקר, הארדוורקים היו פעילים גם בימים וחום גופם ירד ל-30 מעלות.
ע”י שימוש בחיישני לווינים של נאס”א ובמצלמות מקומיות לתיעוד מצב הצמחיה בשטח, כמו גם דיווחי כורתי עצים, הסתבר כי השינויים הקיצוניים בהתנהגות ובחום גופם של ה”דובים” היו קשורים ישירות לזמינות העשב שמשמש מזון לנמלים ולטרמיטים. פחות צמחיה, פחות נמלים וטרמיטים, פחות מזון זמין ל”דובים”.
כאשר עתודות המזון מצטמצמות אין ה”דובים” מצליחים לשמור על חוף גוף קבוע ולכן נאלצים לצאת לאסוף מזון בשעות היום.
העתקת הפעילות לימים החמים חוסכת אנרגיה לשמירת חום הגוף, שבמקרים אחרים ניתן היה לנצלה לחפש מזון, אלא שעבור הנחקרים אפילו החיסכון באנרגיה לא היה מספיק בתקופות בצורת, כאשר הקרקע עירומה ויש חוסר במזון. כתוצאה מכך שבעה מתוך שניים-עשר דובי הנמלים הנחקרים מתו. בנוסף נמצאו גופות של דובי נמלים רבים אחרים שמתו מרעב.
ברשימה האדומה של הארגון הבין-לאומי לשימור הטבע (IUCN) מקוטלגים ה”דובים” כ-Least Concern, כלומר לא בסכנה, אבל החוקרים טוענים כי באזורים היובשניים הם נמצאים בסכנה. שינויי האקלים שגורמים להיעלמות דובי הנמלים האפריקניים מאותם בתי-גידול עשויים להביא לתוצאות הרסניות עבור חיות רבות אחרות שסומכות על מאורות ה”דובים” ותלויות בהם.
ראוי כי ממצאי המחקר יעלו את המודעות לתוצאות ההתחממות וישמשו מנהלי שמורות לצורך החלטות על מדיניות. יש צורך בהערכה של כלל אוכלוסיית דובי הנמלים האפריקנים, כמו גם שימור המינים שמשתמשים במאורותיהם באזורים בהם ה”דובים” בסכנת העלמות.
החוקרים מוסיפים כי יש צורך בשימוש חכם במקווי מים ובהגדלת מסדרונות והרחבתם, שיאפשרו תנועה בין בתי-גידול. כמובן שאין ספק בצורך הדחוף למתן את הפליטות כדי למנוע התחממות יתר.
ברור כי בכל ניסיון לפתור את מצוקת החיות בגלל ההתחממות יש צורך בהבנת היכולת של החיות להתמודד עם תנאי יובש, לכן יש צורך בלימוד נרחב של הפיזיולוגיה וההתנהגות של מינים שחיים באזורים חמים ויבשים בעולם.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
יש לו שם עברי: שנבוב