מדוע מקורן של כל כך הרבה מגפות הוא באסיה ובאפריקה – ומדוע אנו יכולים לצפות לעוד מגיפות כאלו בעתיד?

מחלת נגיף הקורונה המכונה COVID-19, היא תזכורת מפחידה לאיום העולמי הממשמש ובא על ידי התפשטות מחלות זיהומיות. אף על פי שמגפות התרחשו במהלך כל ההיסטוריה האנושית, נראה כי כעת הן במגמת עלייה

מאת: שורש קוצ’יפודי, פרופסור קליני ומנהל חבר במעבדה לאבחון מחלות בבעלי חיים, אוניברסיטת מדינת פנסילבניה

מחלת נגיף הקורונה המכונה COVID-19, היא תזכורת מפחידה לאיום העולמי הממשמש ובא על ידי התפשטות מחלות זיהומיות. אף על פי שמגפות התרחשו במהלך כל ההיסטוריה האנושית, נראה כי כעת הן במגמת עלייה. רק בעשרים השנים האחרונות, וירוסי קורונה לבדם גרמו לשלוש התפרצויות גדולות ברחבי העולם. נתון שמטריד עוד יותר הוא שמשך הזמן בין שלוש המגיפות הללו הלך והתקצר.

אני וירולוג ומנהל חבר במעבדה לאבחון מחלות בבעלי חיים באוניברסיטת פן סטייט, והמעבדה שלי חוקרת נגיפים זואונוטיים, כאלה שמועברים מבעלי חיים ומדביקים בני אדם. לרוב המגיפות יש לפחות דבר אחד משותף: הן החלו בפעילותן הקטלנית באסיה או באפריקה.

פיצוץ אוכלוסין ושינוי נופים עירוניים

שינוי חסר תקדים באוכלוסייה האנושית הוא סיבה אחת לכך שמקור רוב המחלות הוא באסיה ובאפריקה. עיור מהיר מתרחש ברחבי אסיה ובאזורי האוקיאנוס השקט, שם כבר חיה 60% מאוכלוסית העולם. על פי הבנק העולמי, כמעט 200 מיליון אנשים עברו לאזורים עירוניים במזרח אסיה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21. בכדי להכניס את זה לפרספקטיבה, 200 מיליון איש יכולים להוות את המדינה השמינית המאוכלסת ביותר בעולם.
הגירה בקנה מידה זה פירושה כריתת יערות ליצירת שכונות מגורים. חיות בר, שנאלצות להתקרב לערים ולעיירות ונתקלות בהכרח בחיות בית ובאוכלוסייה האנושית. חיות בר לרוב נושאות נגיפים; עטלפים, למשל, יכולים לשאת מאות מהם. נגיפים גם עוברים ממינים למינים, ויכולים בסופו של דבר להדביק בני אדם.

בסופו של דבר, העיור הקיצוני הופך למעגל אכזרי: יותר אנשים מביאים לכריתת יותר יערות, וההתרחבות האנושית ואובדן בית הגידול מחסלים בסופו של דבר את הטורפים, כולל אלה שניזונים ממכרסמים. כשהטורפים נעלמים – או לפחות כשמספרם יורד בחדות – אוכלוסיית המכרסמים מתפוצצת, וכפי שמראים מחקרים באפריקה, כך עולה הסיכון למחלות זואנוטיות.

המצב צפוי רק להחמיר. חלק ניכר מאוכלוסיית מזרח אסיה מתגורר עדיין באזורים כפריים. העיור צפוי להימשך עשרות שנים.

משקים חקלאיים שנועדו לקיום האנשים המפעילים אותם, ושווקי בעלי חיים

אזורים טרופיים, העשירים במגוון ביולוגי מכילים מינים רבים של בעלי חיים המחזיקים גם במאגר גדול של פתוגנים, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לפתח פתוגן חדש. שיטת החקלאות ברחבי אפריקה ואסיה לא עוזרת להתמודד עם הבעיה.

בשתי היבשות משפחות רבות תלויות בחקלאות לקיומם המיידי, ובהיצע זעיר של בעלי חיים. בקרת מחלות, תוספי מזון ודיור לאותם בעלי חיים מוגבלת ביותר. בקר, תרנגולות וחזירים, העלולים לסבול ממחלה אנדמית, נמצאים לרוב בקשר הדוק זה עם זה, עם חיות בר ובני-אדם.

ולא רק בחוות: שווקי בעלי חיים, השכיחים בכל רחבי אסיה ואפריקה, כוללים תנאים צפופים ושילוב אינטימי של מינים מרובים, כולל בני אדם. גם זה ממלא תפקיד מפתח באופן בו פתוגן עשוי להופיע ולהתפשט בין מינים.

סיכון נוסף: ציד ושחיטת בשר ציד, הנפוץ במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה. פעילויות אלה, מאיימות על מיני בעלי חיים ומשנות באופן בלתי הפיך מערכות אקולוגיות, והם גם מפגישות אנשים ובעלי חיים פראיים. בשר הציד הוא מסלול ברור וראשוני להעברת מחלות זואנוטיות.

כך גם גורמת הרפואה הסינית המסורתית, המתיימרת לספק תרופות לשלל מצבים כמו דלקת פרקים, אפילפסיה ותפקוד מיני. על אף שלא קיימות ראיות מדעיות התומכות ברוב הטענות, אסיה היא צרכנית עצומה של מוצרי רפואה סינית מסורתית. נמרים, דובים, קרנפים, פנגולינים ומינים אחרים של בעלי חיים נקטלים כדי שניתן יהיה לערבב את חלקי גופם בתרופות מפוקפקות אלה. גם זה תורם עיקרי להגברת האינטראקציות בין בעלי חיים לאדם. יתרה מזאת, ככל הנראה הביקוש יעלה, מכיוון שהשיווק המקוון גדל יחד עם הצמיחה הכלכלית הבלתי נלאית באסיה.

עניין של זמן

אלפי נגיפים כאלה ממשיכים להתפתח. זה רק עניין של זמן עד שתתרחש התפרצות גדולה נוספת באזור זה של העולם. כל וירוסי הקורונה שגרמו למגיפות האחרונות, כולל ה- COVID-19, קפצו מעטלפים לחיה אחרת לפני שהדביקו בני אדם. קשה לחזות במדויק איזו השתלשלות אירועים גורמת למגיפה, אך דבר אחד בטוח: ניתן להקל על הסיכונים הללו על ידי פיתוח אסטרטגיות למזעור ההשפעות האנושיות התורמות להפרעות האקולוגיות.

כפי שהוכיחה ההתפרצות הנוכחית, מחלה זיהומית המתחילה בחלק אחד של העולם יכולה להתפשט ברחבי העולם בפרק זמן קצר מאוד. יש צורך דחוף באסטרטגיות שימור קונסטרוקטיביות למניעת כריתת יערות והפחתת אינטראקציות בין בני אדם וחיות בר וכן הקמת מערכת פיקוח עולמית כוללת לפיקוח על הופעתן של מחלות אלה – החסרות כעת – תהיה כלי חיוני לסייע לנו להילחם במגיפות הקטלניות והמפחידות הללו.

עוד בנושא באתר הידען:

• התפרצות נגיף הקורונה מעלה שאלה: מדוע נגיפי עטלפים כל כך קטלניים?
• על רקע התפשטות הקורונה: מה זה ‘מפיץ-על’? מומחית למחלות זיהומיות מסבירה
• מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן