על רקע התפשטות הקורונה: מה זה 'מפיץ-על'? מומחית למחלות זיהומיות מסבירה

אליזבת' מקגרו, פרופסור לאנטומולוגיה ומנהלת המרכז לדינמיקה של מחלות זיהומיות, אוניברסיטת מדינת פנסילבניה מנתחת את הנתונים אודות מגיפת הקורונה

הגנה מפני וירוס הקורונה. המחשה: Image by <a href="https://pixabay.com/users/_freakwave_-12222786/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4801040">_freakwave_</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4801040">Pixabay</a>
הגנה מפני וירוס הקורונה. המחשה: Image by _freakwave_ from Pixabay

תרגום: אבי בליזובסקי

בזמן שהתפרצות וירוס הקורונה, שהתפשט מהעיר ווהאן שבסין, נמצאת במוקד החדשות, מעניין להבין עד כמה הפתוגן שלו מתפשט ברחבי העולם. נגיף זה עובר ממקום למקום על ידי הדבקת אדם אחד בכל פעם. ישנם אנשים חולים שאולי לא מפיצים את הנגיף הרבה רחוק יותר, אך נראה כי חלק מהאנשים שנדבקו בנגיף הקורונה הם מה שהאפידמיולוגים מגדירים כ"מפיצי-על".
אליזבת מקגרו, מנהלת המרכז לדינמיקה של מחלות זיהומיות באוניברסיטת פנסילבניה, מסבירה מה זה אומר ומדוע מפיצי-על יכולים להיות גורמים מכריעים להעברת המחלה.

מה זה מפיץ-על?

החוקרים מעריכים כיום כי אדם הנושא את נגיף הקורונה ידביק בממוצע, כ-2.6 בני אדם. דיווחים אחרונים שפורסמו על נגיף ווהאן מדווחים גם מקרה של חולה יחיד שהדביק 14 עובדי שירותי בריאות. הדבר המסווג אותו כמפיץ-על הוא כשהוא מדביק מספר גדול במיוחד של אנשים אחרים.

במהלך התפרצות מגיפה, מבקשים האפידמיולוגים לקבוע אם מפיצי-העל הם אחד הגורמים להתפשטות. קיומם יכול להאיץ את קצב הזיהומים החדשים או להרחיב באופן משמעותי את התפוצה הגיאוגרפית של המחלה.

בתגובה למפיצי-העל, גורמים רשמיים יכולים להמליץ על דרכים שונות להגביל את השפעתם ולהאט את התפשטות המחלה, תלוי באופן העברת המחלה. פתוגנים המועברים באמצעות טיפות באוויר, משטחים מזוהמים, מגע מיני, מחטים, אוכל או מי שתייה ידרשו התערבויות שונות. לדוגמה, ההמלצה על מסכות פנים תהיה ספציפית להעברה דרך האוויר, ואילו דרושה שטיפת ידיים וסטריליזציה של השטח לצורך חיידקים שיכולים לחיות זמן מה על משטחים.

דווקא בעלי מערכת חיסונית טובה מפיצים

מהם המאפיינים של מפיץ-על?
השאלה אם אדם מסויים יהיה מפיץ-על או לא, תלויה בשילוב כלשהו של הפתוגן, הביולוגיה של המטופל, סביבתו והתנהגותו בזמן הנתון. בחברה עם קישוריות גלובלית כה רבה, היכולת להזיז פתוגנים במהירות על פני מרחקים גדולים, לרוב לפני שאנשים מודעים אפילו שהם חולים, עוזרת ליצור סביבות בשלות להפצת-על.

חלק מהאנשים הנגועים עשויים להפיץ יותר וירוסים לסביבה מאשר אחרים בגלל האופן שבו המערכת החיסונית שלהם עובדת. אנשים בעלי מערכת חיסונית חזקה אינם חשים חולים ולכן עשויים להימשך בשגרה היומית שלהם, מה שיגרום להם להדביק יותר אנשים. לחלופין, אנשים עם מערכות חיסון חלשות המפיצים כמויות גבוהות מאוד של וירוסים משוכפלים עשויים להיות טובים מאוד בהעברה גם אם הם מצמצמים את הקשר שלהם עם אחרים. אנשים שיש להם יותר תסמינים – למשל, משתעלים או מתעטשים יותר – יכולים גם להיות טובים יותר בהפצת הנגיף למארחים אנושיים חדשים.

התנהגויות של בני אדם, דפוסי נסיעה ומידת קשר עם אחרים יכולים גם הם לתרום להתפשטות העל. בעל חנות נגוע עשוי לבוא במגע עם מספר גדול של אנשים בכל יום. נוסע עסקי בין-לאומי עשוי לנוע ברחבי העולם בפרק זמן קצר. עובד חולה במערכת הבריאות עלול לבוא במגע עם מספר גדול של אנשים רגישים במיוחד בהתחשב בנוכחות מחלות אחרות.

מתי יש למפיצי-העל תפקיד מפתח בהתפרצות?

יש כמה דוגמאות היסטוריות למפיצי-על. המפורסמת ביותר היא מרי-טיפוס, שבתחילת המאה ה-20 הדביקה כביכול 51 אנשים בטיפוס דרך האוכל שהכינה כטבחית. מכיוון שמרי הייתה נשאית לא סימפטומטית של החיידקים, היא לא חשה חולה, ולכן לא הייתה לה מוטיבציה להשתמש בשיטות טובות לשטיפת ידיים.

במהלך שני העשורים האחרונים, מפיצי-העל גרמו לכמה התפרצויות חצבת בארצות הברית. חולים לא מחוסנים ביקרו במקומות צפופים כמו בתי ספר, בתי חולים, מטוסים ופארקי שעשועים שבהם הם הדביקו רבים אחרים.

מפיצי-העל מילאו גם תפקיד מפתח בהתפרצויות של וירוסי קורונה אחרים, כולל SARS (תסמונת הנשימה החריפה הקשה) ו-MERS (תסמונת הנשימה המזרח תיכונית). מטייל חולה בסארס ששהה במלון בהונג קונג הדביק כמה אורחים מעבר לים שחזרו הביתה והכניסו את הנגיף לארבע מדינות אחרות.

ב-SARS וגם ב-MERS, התפשטות העל התרחשה לרוב בבתי חולים, כאשר עשרות אנשים נדבקו בכל פעם. בדרום קוריאה בשנת 2015, חולה MERS אחד הדביק מעל שמונים חולים נוספים, אנשי רפואה ומבקרים במחלקת חירום צפופה במשך תקופה של שלושה ימים. במקרה זה, הקרבה לחולה המקורי הייתה גורם הסיכון הגדול ביותר לחלות.

האם התפשטות-על יכולה להתרחש בכל מחלה זיהומית?
כן. חלק מהמדענים מעריכים כי בכל התפרצות נתונה, 20% מהאוכלוסייה בדרך כלל אחראים לגרימת למעלה מ-80% מכל מקרי המחלה. החוקרים זיהו מפיצי-על בהתפרצויות של מחלות מאלו הנגרמות על ידי חיידקים, כמו שחפת, וגם אלה הנגרמים על ידי נגיפים, כולל חצבת, MERS ואבולה.

החדשות הטובות הן שעם שיטות בקרה נכונות הספציפיות לאופן העברתם של פתוגנים – שטיפת ידיים, מסכות, הסגר, חיסון וכדומה – ניתן להאט את קצב ההעברה ולעצור התפשטות מגפות.

למאמר ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. תודה מעניין מאוד .
    נשמח לעדכונים בחודש שחלף מאז כבר נראה כמגפה של ממש.

  2. רוב התגובות לרוב הכתבות שראיתי באתר הידען
    היא של מישהו שחושב שהוא מתוחכם יותר מהכתבה ורוצה להסביר לנו משהו

  3. מאמר לא מעניין ולא חשוב. צריך מאמר שמסביר:
    א. מה ההבדל החשוב בין SARS, MERS והנגיף החדש.
    ב. למה במשרד הבריאות יודעים שהנגיף יתפשט בארץ.
    ג. איך להתגונן מהדבקה.
    תשובות:
    א. SARS ו- MERS הדביקו רק לאחר שלחולה היה חום גבוה. לעומת זאת הנגיף החדש מדביק לפני הופעת סימני חום, וכנראה אנשים שלא מראים סימני מחלה כלל יכולים להיות חולים באופן סמוי ולהדביק.
    ב. בגלל א. אין אפשרות להכיל את הנגיף באזור מוגבל עם מדידת חום לכל נוסע במערכת תחבורתית.
    ג. מסכת פנים + משקפיים שמוגנים גם מהצד. חיטוי ידיים לפני שנוגעים באוכל. חיטוי ידיים לפני שנוגעים בעיין, פה, אף, אברי מין, פצע. לא לקנות אוכל שאינו ארוז. ירקות ופירות לחטא וגם לקלף. בישול ארוך כמה שאפשר לאוכל שבכל זאת נקנה לא ארוז מראש, עדיף בסיר לחץ. קופסאות שימורים ואריזות פלסטיק לחטא מבחוץ לפני שפותחים.

  4. למה לווירוס הזה אין שם פרטי ? קורונה = כתר =עטר. עשר ספירות עץ החיים,מצור על עיר כיתור על מחנה, משפחת עטר
    בכביש 90 = צ' ולא ס'…
    ק' כמו…שלושה קופים שבמו ידיהם…הכוונה להתנהגות הריגה
    בסאן פרנציסקו להנפקת מגיפת איידס…שנת 1976 כסיום בעבועות
    שחורות…ותחילת איידס ואבולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן