סיקור מקיף

מינים פולשים בחסות האדם מעורבים ב-60% מהכחדות צמחים ובע”ח; הנזק נאמד בכ-423 מיליארד דולר לשנה

כך עולה מדו”ח של ועדת IPBES של האו”ם, המקבילה של IPCC המדווחת על משבר האקלים

חוטית נודדת מהמין Rhopilema Akhziv. דר' שבי רוטמן, אונ' תל אביב
חוטית נודדת מהמין Rhopilema Akhziv. דר’ שבי רוטמן, אונ’ תל אביב

מינים זרים פולשניים מהווים איום על הטבע, הכלכלה, ביטחון המזון ובריאות האדם, ומעורבים ב-60% מההכחדות העולמיות של צמחים ובעלי חיים. העלות הכלכלית השנתית המשוערת של פלישות ביולוגיות היא למעלה מ 423 מיליארד דולר. כך עולה מדו”ח של ועדת IPBES של האו”ם, המקבילה של IPCC המדווחת על משבר האקלים.

בהפקת הדוח השתתפה גם  פרופ’ בלה גליל, ביולוגית ימית בכירה המשמשת כחוקרת ואוצרת במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב – ואחת ממחברות הדו”ח של IPBES. בדו”ח של IPBES פרופ’ גליל נמנתה על שלושת המחברים הראשיים של הפרק שנושאו “השפעות פלישות ביולוגיות על הטבע, תרומת הטבע לאנושות ואיכות חיים טובה”.

 עיקרי הממצאים

מִינים זרים פולשניים

  • למעלה מ 37,000 מינים זרים ברחבי העולם
  • 200 מינים זרים נוספים מתועדים מדי שנה
  • למעלה מ 3,500 מינים זרים פולשניים מתועדים ברחבי העולם: 1,061 צמחים (6% מכלל מיני הצמחים הזרים), 1,852 חסרי חוליות (22%), 461 חולייתנים (14%) ו-141 חיידקים (11%)
  • 37% מכלל המינים הזרים דווחו מאז 1970
  • 36% – העלייה צפויה במספר מינים זרים עד 2050 בתרחיש “עסקים כרגיל” (בהנחה שמגמות מניעי שינוי המגוון הביולוגי נמשכות)

השפעות

  • 75% מן ההשפעות שדווחו נגרמו ביבשה, 14% במקווי מים יבשתיים, 10% בים. 
  • מינים זרים פולשניים מילאו תפקיד משמעותי ב 60% מההכחדות העולמיות
  • 1,215 הכחדות מינים מקומיות נגרמו בעטיים של 218 מינים זרים פולשניים (38.3% חסרי חוליות, 42.9% בעלי חוליות, 18.4% צמחים, 0.4% חיידקים)
  • 90% מן ההכחדות העולמיות שהתרחשו באיים נגרמו בעיקר בשל מינים זרים פולשניים
  • למעלה מ 423 מיליארד דולר – העלות הכלכלית המשוערת של פלישות ביולוגיות בשנת 2019
  • 92% מהעלויות הכלכליות של פלישות ביולוגיות נובעות מנזקים לתרומות הטבע לבני אדם ולאיכות חיים טובה (8% עלות ניהול פלישות ביולוגיות)
  • 400% – העלייה בעלות הכלכלית של פלישות ביולוגיות בכל עשור מאז 1970

מדיניות וניהול

  • 80%  מן המדינות (156 מתוך 196) הציבו יעדים באסטרטגיות הלאומיות למגוון ביולוגי ותוכניות הפעולה לניהול פלישות ביולוגיות
  • עלייה של 200% בעשור האחרון במספר המדינות להן רשימות לאומיות של מינים זרים פולשניים, כולל מאגרי מידע (196 מדינות ב-2022)
  • 80% מן המדינות טרם קידמו חקיקה או תקנות לאומיות לגבי מינים זרים פולשים
  • שיעור ההצלחה של בקרה ביולוגיות של צמחים ובעלי חוליות זרים פולשניים עולה על 60%

דו”ח IPBES מספק הוכחות, כלים ואפשרויות להשגת יעד עולמי שאפתני בנושא מינים זרים פולשניים  (Invasive alien species). מינים אלו מהווים איום משמעותי על המגוון הביולוגי ועלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לטבע, כולל הכחדת מינים בקנה מידה מקומי ועולמי, ולאיים על רווחת האדם.

על פי הדו”ח החדש של הפלטפורמה הבין-ממשלתית למגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגית (IPBES), יותר מ-37,000 מינים זרים הועברו באופן ישיר או עקיף על ידי פעילויות אנושיות לאזורים ברחבי העולם. למעלה מ-3,500 הם מינים זרים פולשניים המאיימים על הטבע, תרומות הטבע לאנושות ואיכות חיים טובה.

אירוע הצגת דו”ח IPBES, ספטמבר 2023

הדו”ח אשר אושר ביום שבת בבון, גרמניה, על ידי נציגי 143 המדינות החברות ב-IPBES, מגלה כי לצד השינויים הדרמטיים במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות, העלות הכלכלית העולמית של מינים זרים פולשים מוערכת בכ-423 דולר מיליארד לשנת בשנת 2019, כאשר העלויות גדלות לפחות פי ארבעה בכל עשור מאז 1970.

דו”ח IPBES הקודם שהוגש בשנת 2019 דיווח כי מינים זרים פולשים הם אחד מחמשת המניעים הישירים החשובים ביותר לאובדן המגוון הביולוגי – לצד שינויים בשימוש הסביבה היבשתית והימית, ניצול ישיר של מינים, שינויי אקלים וזיהום. על בסיס ממצא זה, הממשלות החברות הטילו על IPBES לספק עדויות מדעיות לתפוצת והשפעת המינים הזרים והברירות האפשריות להתמודדות עם אתגרי הפלישות הביולוגיות. הדוח שהוכן על ידי 86 מדענים מומחים מ-49 מדינות, ונסמך על יותר מ-13,000 מסמכים – ההערכה המקיפה ביותר שבוצעה אי פעם לגבי מינים זרים פולשים ברחבי העולם.

בעוד שמינים זרים רבים הועברו בעבר ומועברים כיום לצרכי חקלאות, נוי, או כחיות מחמד, דו”ח IPBES מצביע שההשפעות השליליות של אלה ההופכים לפולשניים הן רבות. מינים זרים פולשניים מהווים גורם חשוב ב-60% מההכחדות העולמיות של בעלי חיים וצמחים, כמו גם קרוב ל 80% מהשפעותיהם על תרומות הטבע לבני אדם, ו85% מההשפעות המתועדות על איכות החיים – למשל מחלות כמו מלריה, זיקה וקדחת הנילוס המערבי המופצות על ידי יתושים זרים פולשניים. למעלה משליש כלל המינים הזרים הידועים כיום תועדו ב 50 השנים האחרונות, הן בשל הגידול בהיקף הסחר העולמי והפיתוח החקלאי והן בשל מיקוד מחקר בנושא עם עליית המודעות לסיכונים. יחד עם הגידול באוכלוסייה העולמית, ועמה הצמיחה הכלכלית והשינויים רחבי ההיקף בשימוש ביבשה ובים, צפויה עלייה במינים זרים פולשניים יחד עם הרחבת התפוצה של חלק המינים הזרים המצויים כיום. הדו”ח מדגיש כי אינטראקציות בין מינים זרים פולשניים ומניעים אחרים לשינוי במגוון הביולוגי עשויות להחמיר את המצב – כך הרס בתי גידול טבעיים על חברות החי שבהן מאפשר התיישבות מינים אופורטוניסטים שחלקם מינים זרים.

מומחי IPBES מצביעים על ליקויים בהכנות להתמודדות עם אתגרים אלה. בעוד ש 80% מהמדינות הצהירו על מטרות לניהול מינים זרים פולשניים בתוכניות המגוון הביולוגי הלאומיות, רק ל-20% יש חוקים או תקנות לאומיות המתייחסות לנושא, ו 45% מן המדינות כלל אינן מתקצבות ניהול מינים זרים פולשניים.

לקריאת הדוח המלא

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.