בקרה ביולוגית

חוטית נודדת מהמין Rhopilema Akhziv. דר' שבי רוטמן, אונ' תל אביב

מינים פולשים בחסות האדם מעורבים ב-60% מהכחדות צמחים ובע"ח; הנזק נאמד בכ-423 מיליארד דולר לשנה

כך עולה מדו"ח של ועדת IPBES של האו"ם, המקבילה של IPCC המדווחת על משבר האקלים
מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה
חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

ד"ר איילת ארז. צילום: מכון ויצמן

מסלול כפול

מימין: איתמר הראל ופרופ' אלדד צחור. רשת גנטית

שריר הלב

מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

ביצית בשלה מוכנה להפריה. סביב הביצית - תאי הזקיק. צילום: פרופ' אלכס צפרירי, מכון ויצמן

הבשלה

מינג'ון לי ויצ'ון קסו עם בתם יו-יאנג. משפחה מורחבת. צילום: מכון ויצמן

רוח מזרחית