האו"ם: מיליון מינים בסכנת הכחדה – חשש מקריסת מערכות אקולוגיות שתפגע במין האנוש

דו"ח קשה על ההשפעה של בני האדם על הטבע מראה כי קרוב למיליון מינים עלולים להיכחד בתוך עשרות שנים. בנוסף, המאמצים הנוכחיים לשימור משאביו של כדור הארץ דינם להיכשל ללא פעולה רדיקלית. כך מסרו מומחי המגוון הביולוגי של האו"ם

האיזון האקולוגי עלול להתמוטט. איור: shutterstock
האיזון האקולוגי עלול להתמוטט. איור: shutterstock

דו"ח קשה על ההשפעה של בני האדם על הטבע מראה כי קרוב למיליון מינים עלולים להיכחד בתוך עשרות שנים. בנוסף, המאמצים הנוכחיים לשימור משאביו של כדור הארץ דינם להיכשל ללא פעולה רדיקלית. כך מסרו מומחי המגוון הביולוגי של האו"ם.

הדו"ח, המציג הערכת מצב גלובלית של מגוון המינים, הוא הראשון מסוגו מאז 2005, אמרה מנכ"לית אונסק"ו, אודרי אזולאי. לדבריה, ממצאי הדו"ח צריכים לגרום לדאגה בכל רחבי העולם.
"בעקבות קבלת דו"ח היסטורי זה, אף אחד לא יוכל לטעון כי לא ידע", אמרה ראש ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. "אנחנו כבר לא יכולים להמשיך להרוס את מגוון המינים. זוהי האחריות שלנו כלפי הדורות הבאים".

לדברי אזולאי, הדגשת החשיבות האוניברסלית של המגוון הביולוגי – המגוון בתוך המינים, בין המינים ובינם לבין המערכות האקולוגיות "חיונית כמו המאבק בשינויי האקלים".
הדו"ח הוצג בפני יותר מ-130 משלחות ממשלתיות שהתכנסו במטה אונסק"ו. הדו"ח כולל את עבודתם של 400 מומחים מ-50 מדינות לפחות, מתואמת על-ידי פלטפורמת המדיניות הבין-ממשלתית המבוססת על אמנת בון למגוון הביולוגי ולשירותי המערכת האקולוגית (IPBES).

"הדו"ח החדש מצייר תמונה מבשרת רעות על בריאותן של מערכות אקולוגיות המדרדרות במהירות", אמר סר רוברט ווטסון, יו"ר הפלטפורמה למדיניות מדעית בין-ממשלתית בנושא המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית (IPBES), שביצעה את ההערכה העולמית. IPBES מתוארת לעתים קרובות כמקבילה לפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים למגוון הביולוגי, ועושה הערכות מדעיות על מעמדם של החיים הלא-אנושיים שמרכיבים את מערכת החיים של כדור הארץ.

בנוסף לתובנות מקיפות על מצב הטבע, המערכות האקולוגיות וכיצד הטבע מעגן את כל הפעילות האנושית, המחקר גם דן בהתקדמות ביעדים בינלאומיים מרכזיים, כגון מטרות הפיתוח בר-הקיימא (SDG), את היעדים הביולוגיים ואת הסכם פריז לבלימת שינויי אקלים.

הדו"ח בוחן גם את חמשת הגורמים העיקריים הפוגעים פגיעה חסרת תקדים במגוון הביולוגי ואשר שינו את המערכת האקולוגית בחמישים השנים האחרונות: שינויים בקרקע ושימוש בים; ניצול ישיר של אורגניזמים; שינויי אקלים, זיהום, ופלישה של מינים זרים.

אחד מכל ארבעה מינים נמצא בסכנת הכחדה

באשר לחי ולצומח בסיכון, קובע המחקר כי "הפעילות האנושית מאיימת על מינים רבים יותר מאי פעם" – ממצא המבוסס על העובדה כי כ-25 אחוזים מהמינים בקבוצות הצמחים ובעלי החיים פגיעים. הדו"ח מצביע על כך ש"כמיליון מינים כבר בתהליך של הכחדה, רבים מהם (יכחדו בתוך עשרות שנים ספורות אלא אם כן תיעשה פעולה כדי להפחית את עצמת הגורמים לאבדן המגוון הביולוגי".
ללא אמצעים כאלה, תהיה האצה נוספת בשיעור ההכחדה של המינים העולמי, שהוא כבר "גבוה פי עשרות או אף מאות, בהשוואה לממוצע של 10 מיליון השנים האחרונות", כפי שנכתב בדו"ח.
הדו"ח מציין כי למרות המאמצים המקומיים הרבים, כולל על ידי עמים ילידים וקהילות מקומיות, עד שנת 2016, 559 מתוך 6,190 מיני היונקים המבוייתים המשמשים למזון וחקלאות נכחדו – כ-9% מסך כל היונקים המבוייתים – ולפחות 1,000 נוספים מאוימים.

בנוסף, רבים מצמחי הבר מהם בויתו גידולים חקלאיים, הנחוצים לביטחון המזון לטווח ארוך, אינם נהנים מהגנה יעילה, והדבר מעמיד בסכנה גם את היונקים והעופות המבוייתים. יחד עם זאת, הפחתת המגוון של גידולים מעובדים, והעדר קרובי הבר של גידולים ושל גזעים מבויתים פירושם שהחקלאות תהיה פחות גמישה מפני שינוי אקלימי עתידי, מזיקים ופתוגנים.
"בעוד שמזון, אנרגיה וחומרים רבים יותר מאי פעם מסופקים כעת לאנשים ברוב המקומות, זה הולך ובא על חשבון יכולתו של הטבע לספק תרומות כאלה בעתיד", נכתב בדו"ח. בנוסף, "הביוספרה, שבה תלויה כל האנושות, הולכת ופוחתת מהר יותר מאשר בכל עת בהיסטוריה האנושית".

הזיהום הימי גדל פי עשרה מאז שנת 1980

למרות המאמצים, הזיהום באוויר, במים ובקרקע ממשיך לגדול באזורים מסוימים, כך קובע הדו"ח. "זיהום הפלסטיק הימי בפרט גדל פי עשרה מאז 1980, דבר המשפיע על לפחות 267 מינים", נאמר בדו"ח. נתון זה כולל 86 אחוזים של הצבים הימיים, 44 אחוזים של עופות הים ו-43 אחוזים של היונקים הימיים.
דו" הערכת המצב הגלובלית לשנת 2019 של המגוון הביולוגי ושל שירותי המערכת האקולוגית הוא גם הראשון מסוגו הבוחן וכולל ידע מקומי, נושאים וסדרי עדיפויות של ממשלות, נאמר בהצהרת IPBES בה צויין גם כי מטרת הארגון היא לחזק את המדיניות של שימוש בר-קיימא של המערכת האקולוגית, למען רווחה ארוכת טווח ופיתוח בר-קיימא.
"אבדן המינים, המערכות האקולוגיות והמגוון הגנטי הם כבר איום גלובלי ודורי על רווחת האדם", התעקש סר רוברט ווטסון, יו"ר IPBES. "הגנה על התרומה שלא תסולא בפז של הטבע לאנושות תהיה האתגר הגדול בעשרות השנים הבאות. המדיניות, המאמצים והפעולות – בכל רמה – יצליחו , עם זאת, רק כאשר המדיניות תתבסס על מיטב הידע והראיות".

עולם של רפש ירוק
בחלקים של האוקיינוס, נשארו בעלי החיים והצמחים הקטנים אבל מלבדם יש רק רפש ירוק. כמה יערות טרופיים מרוחקים כמעט הפכו לשקטים כאשר החרקים נעלמו, והפיכתם לאדמות מרעה גרמו להתפשטות המדבר. הפעילות האנושית הביאה לשינויים חמורים ביותר מ-75% משטחי הקרקע של כדור הארץ, ו-66% של האוקיינוסים, המכסים את רובו של כוכב הלכת הכחול שלנו, סובלים מהשפעות אנושיות משמעותיות. בסך הכל יש היום באוקיאנוסים למעלה מ-400 אזורים מתים, שיכולים לכסות שטח של מדינה גדולה.

לדיווח באתר האו"ם

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אומרים עשרה אחוזים. אחוז זה זכר.
    חוץ מזה, אין מה להגיב על שטויות כאלה. שתפסיקו את הלחץ על הממשלה שבגללכם מונעת מיחזור בקבוקים גדולים, וזו רק דוגמה אחת.

  2. שאלתי את הרב שלי מה עושים כדי למנוע הכחדה של בעלי חיים
    תשובתו היתה, שיש להביא לכך שכמה שיותר יהודים יניחו תפילין
    יתפללו, יגידו תהילים, אבל הכי חשוב זה לתרום ללומדי התורה
    שרק בזכותם ולמענם העולם קיים ורק בגלל הגזירות על עולם התורה
    ישנם רעידות אדמה איומים מאירן והתחממות הכל כדי להחזיר אותו
    בתשובה ורק צדקה תציל אתכם ואת החיות ממוות, עשיתי הוראת קבע
    לחיזוק עולם התורה ואני מאמין שהיושב בשמים ורואה הכל הוא זה
    שבזכות התהילים והצדקה ימנע מהעם הנבחר טילים ומחיות הבר
    לסבול בגלל שהיהודים לא שומרים תורה ומצוות ולא מניחים תפילין
    וכידוע שאם רק כולנו נשמור שבת ונתרום צדקה ללומדי התורה
    מיד יבוא המשיח וכולנו נזכה להיטהר באפר פרה אדומה
    רק אם נתכרום צדקה ללומדי התורה כל אחד לפי יכולתו ולפחות
    עשר אחוז ממשכורתו [ מעשר ] לטובת לומדי התורה
    לסיכום הרב יונה אמר שאין מה לדאוג אם נשמור שבת תפילין והלכות נידה
    ונתרום ללומדי התורה

  3. (שדה הכנסת שם ואימיל לא עובדים)
    זה אמור להיות החדשות הראשיות בכל כלי המדיה בעולם ,
    הנזק העולמי הוא ברמה קטסטרופלית מעורר עצב וחלחלה גם מנקודת הראיה האגוצנטרית האנושית זהו אובדן נוראי
    דברים שעוד לא נלמדו לא ילמדו לעולם מערכות חיים שהם תוצר התפתחותי של מאות מליוני שנים נמחקים כהרף עין,
    מידע שטמון במערכות חיים וגיוון ועושר שנוצר תוך כדי אבולוציה של מאות מיליוני שנים נמחק ברגע ידע ויופי שלא ילמדו לעולם,
    מצד אחד הטרגדיה נובעת מההצלחה האנושית שהביטוי שלה הוא הטכנולוגיה שהאנושות צברה שמאפשרת לה לנצל את הטבע ברמות עוד יותר טוטאליות ממה שהיה פעם
    ומצד השני פיגור מתמשך של האידיאולוגיות האנושיות גם דתיות וגם חילוניות שלא מצליחות להדביק את קצב השינוי המהיר והמשמעות שלהם על עולם החיי, האדם מנטאלית עוד חיי בתפיסה שהוא צריך לנצל מקסימום כל פיסת שטח לקיום שלו ובתפיסה הזאת אין סיכוי ומקום יותר לטבע הטבעי להתקיים ,
    הרס הטבע ע"י האדם התחיל כבר לפני אלפי שנים מסביב לכל העולם נקח את אירופה כי שם יש מודעות מאד גבוהה לטבע אבל בעצם במקומות לדוגמא כמו איסלנד שלפני כ 1000 שנה שהיו 40% יערות תוך כמה מאות שנים אוכלוסיה של כמה עשרות אלפי אנשים מחקו את כל היער הטבעי לפחות מ 4% במקומת אחרים זה כבר קרה כאלף שנה לפני
    כך שמה שנתפס אצלינו לדוגמא בהרבה ארצות אירופאיות כסוג של יופי טבעי הוא בעצם תוצר של הרס האדם
    גם בישראל ההרס עצום וגם תוצר של אלפי שנים אחרי הקמת המדינה היה מאמץ להחזיר את היערות
    אבל עלית האוכלוסיה ומודרניציה של המדינה לא תשאיר יותר שום מקום לטבע טבעי ,
    התחרות בין בני קבוצת האדם השונות היא עצומה וכל אחד שמאבד את היעילות שלו עלול לפגר אחרי קבוצה אחרת
    כך שבני אדם לא מוכנים להקצות את המשאבים הרצוים כדי לשמור על הטבע הטבעי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן