מחקר בינלאומי: חשיבה כלכלית חדשה נדרשת כדי לעצור את אובדן המגוון הביולוגי

חוקרי אוניברסיטת אבריסטווי׳ת קוראים לשינוי פרדיגמה – מכלכלה טכנוקרטית לצורת חשיבה הרואה בטבע מערכת חיה בעלת ערכים תרבותיים, חברתיים ורוחניים

ערכו האמיתי של הטבע. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
ערכו האמיתי של הטבע. המחשה: depositphotos.com

חשיבה כלכלית מיושנת תורמת לאובדן המגוון הביולוגי, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אבריסטווי׳ת (Aberystwyth). המחקר קורא לשינוי יסודי באופן שבו אנו מעריכים את הטבע.

המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), מציע גישה כלכלית טרנספורמטיבית – כזו שרואה בטבע לא רק משאב, אלא מערכת חיה, המשולבת בזהות, בתרבות ובבריאות האדם.

הממצאים נשענים על דו״ח ההערכה של פלטפורמת ה־IPBES של האו״ם, אשר הדגיש את הצורך בהבנה רחבה ומכלילה יותר של ערכי הטבע.

ערכים יחסיים והקשר לטבע

המאמר מדגיש את חשיבותם של ערכים יחסיים (Relational values) – כגון מורשת, אחריות, ושייכות רוחנית – בעיצוב יחסי האדם עם העולם הטבעי ובשמירה עליו.

פרופ' ג׳ספר קנטר, מחבר ראשי של המאמר וחוקר בכיר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אבריסטווי׳ת, מסביר:
"אנחנו מתקשרים עם הטבע באינספור דרכים. זה לא רק עניין של מערכות אקולוגיות או משאבים – המגוון הביולוגי מעצב את הקהילות שלנו, את הבריאות הנפשית והפיזית שלנו, את תחושת השייכות והמקום, ואת הרוחניות שלנו.

החשיבה הכלכלית המסורתית הייתה צרה מדי וטכנוקרטית, ולכן לא הצליחה ללכוד את כלל הערכים הללו, לעיתים קרובות על חשבון עימותים סביב שימושי קרקע וסדרי עדיפויות בשימור. כדי לקבל החלטות טובות יותר, שמשקפות את חוויות החיים של אנשים, אנו זקוקים לשינוי פרדיגמה."

מסגרת חדשה: כלכלה יחסית של המגוון הביולוגי

המאמר מציג מסגרת חדשה – כלכלה יחסית של המגוון הביולוגי (Relational biodiversity economics) – שמטרתה לשלב ערכים רחבים יותר בתהליכי קבלת החלטות כלכליות.

גישה זו מאפשרת הערכה חברתית־כוללת יותר של דילמות מורכבות, למשל איזון בין שימושי קרקע לחקלאות, מגורים, אגירת פחמן ושימור טבע.

מעבר לכלכלה – לעבר יחסים עם הטבע

פרופ' מייק כריסטי, שותף למחקר ועמית באוניברסיטת אבריסטווי׳ת, המכהן גם כיו״ר שותף בהערכת הערכים של IPBES, מוסיף:
"עצירת אובדן המגוון הביולוגי דורשת מאיתנו לחשוב מחדש על היסודות של קבלת החלטות כלכליות. אבל זה מעבר לכלכלה – מדובר בהמצאה מחדש של מערכת היחסים שלנו עם העולם הטבעי.

ברגע שנכיר בכך שבני אדם וכלכלות משולבים בתוך הטבע, נוכל לבנות עתיד עמיד יותר, מכליל ובר־קיימא."

לדבריו, העבודה מצטרפת לראיות הולכות ומתרבות הקוראות לשינוי טרנספורמטיבי באופן שבו חברות מבינות ופועלות מול הטבע – שינוי שעשוי להיות מפתח לעצירת הירידה במגוון הביולוגי.

שיתופי פעולה ומימון

המחקר מומן על ידי UK Research and Innovation במסגרת פרויקט NAVIGATE, בתמיכת המועצה למחקר אסטרטגי של פינלנד ו־משרד המדע והחדשנות של ספרד. הוא נערך בשיתוף אוניברסיטאות אבריסטווי׳ת ומזרח אנגליה, גוף Natural England, אוניברסיטת הלסינקי (פינלנד) ומרכז אקלימי בבאסקים (BC3).

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. "כי יקרא קן צפור לפניך לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך" (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוקים ו'-ז'). ברוח זו אני חושב שצריך לגשת לטבע. אפשר ומומלץ ליהנות מפירותיו, אבל אסור לפגוע בקרן. "למען ייטב לך והארכת ימים." (שם ז').

  2. על כך נאמר :
    ״בוקר טוב ״ או ״המצאת הגלגל״,
    שכן במשך שנים רבות עורך הידען (ואני הקטן)
    קוראים לשילוב והבנה כי אנחנו חלק מהמערכת הסביבתית,
    חלק ולא שליט , וככזה חובה עלינו להשתלב בסביבה הטבעית
    על-פי חוקי הטבע ולא על-פי ״אתה יצרתנו״ …
    נו מילא
    אם מחקר ופרסום באתר יוקרתי יביא לשינוי חיובי
    בגישה המתנשאת של האוכלוסיה האנושית
    לסביבה הטבעית … דיינו !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.