סיקור מקיף

השינויים בסביבה – לא רק מספר המינים חשוב

מחקר חדש מציג מבט שונה להערכה מחודשת של סביבה בריאה. מאלמוגים דרך דגים, יונקים ימיים ויבשתיים ועד טורפים. מאזובי הקיר ועד הארזים – המגוון הביולוגי בעולם כולו תחת מתקפה.

המגוון הביולוגי. צילום: shutterstock
המגוון הביולוגי. צילום: shutterstock

אחת הדרכים המקובלות לקבוע את בריאות הסביבה הטבעית היא על־ידי ספירת מינים. חיות וצמחים נספרים בבית גידול מסוים וככל שמספר המינים גדול יותר – הסביבה בריאה יותר. כך לפחות היה מקובל עד היום.

אלא שמחקר חדש מציג מבט שונה להערכה מחודשת של סביבה בריאה. מאלמוגים דרך דגים, יונקים ימיים ויבשתיים ועד טורפים. מאזובי הקיר ועד הארזים – המגוון הביולוגי בעולם כולו תחת מתקפה. שלל מחקרים מדעיים במשך עשרות שנים מתעדים את האופן בו הסביבה נפגעת ואת המצב החמור בו נמצאים מינים, מצב שמתהווה בגלל הרס בתי גידול, שינויים אקלימיים, זיהום, פלישת מינים זרים וניצול יתר של משאבים.

עד כאן דברים ידועים ומוכרים. לכן דו"ח חדש שיתפרסם ב״סיינס״ על-ידי פרופ׳ מאוניברסיטת ורמונט בשיתוף עם אוניברסיטת מיין וסנט אנדראו מסקוטלנד נראה מפתיע. החוקרים בדקו נתונים ממאות מעקבים ומחקרים סביב העולם – מהקטבים לאזורים המשווניים, מהאוקינוסים והיבשות. הממצאים מפתיעים כי ברוב המקומות לא השתנה מספר המינים הביולוגיים. יתר על כן, במקומות מסויימים היתה עליה במספר המינים.
האמנם? הרי לאור המשבר העולמי שעל פיו מתקיימת הכחדה היתה צריכה להראות ירידה במספר המינים המקומיים בכל אזור נתון. לא כך נראים ממצאי החוקרים. בממוצע מספר המינים שתועדו נשאר קבוע לאורך זמן. בשישים מתוך מאה אתרים נראתה עליה במספר המינים ובארבעים היתה ירידה קלה, בכל האתרים היו השינויים קטנים ולא אותרו שינויים מהירים ומשמעותיים במספר המינים.

עם זאת כמעט שמונים אחוז מהאוכלוסיות שהצוות בדק הראו שינויים משמעותיים בהרכב המינים. בממוצע נמדדו עשרה שינויים בעשור, שינוי שהיה גבוה מתחזיות מדגמיות. במילים אחרות: הדיווח החדש מראה תחלופת מינים גדולה בבתי גידול סביב העולם, שיוצרת אוכלוסיות ביולוגיות חדשות. לדברי החוקרים: ״ממש תחת אפנו במקום שנסקר לפני עשור או אפילו לפני שנה מתהווה אוכלוסיה חדשה של צמחים וחיות״.

לא כל הסיבות לשינויים ברורות, אבל השפעותיהן על פעילות השימור ועל מדיניות
הגנת הטבע חשובות ומשמעותיות. מדע השימור והתכנון התמקד בהגנת מינים בסכנה יותר מאשר בשינויים המשולבים בין צמחים וחיות. על־פי המחקר: ״יש צורך ביישום מדיניות שתתמקד בזיהוי מינים ולא רק במספרם. מספר המינים באתר מסוים אינו בהכרח המדד הנכון לשינויים סביבתיים״.

החוקרים מביאים כדוגמה את תפוצת מיני האלמוגים שאת מקומם תופסות אצות. תחלופה זו תשאיר את מספר המינים הביולוגיים קבוע אבל תפגע בענפי הדייג והתיירות. להקות הענק של דגי האנשובי באוקינוסים נעלמות, אבל אוכלוסיות המדוזות פורחות.

החוקרים בדקו מאות דיווחים וסקרים שנערכו מאמצע המאה התשע-עשרה, ובעיקר סקרים מארבעים השנים האחרונות. כולם מראים הכחדה מהירה של מינים רבים שמונעת מסיבות ומכוחות רבים, כאשר התוצאה היא: כוכב לכתשל עשבים שוטים״ (”planet of weeds").
מינים פולשים רבים או ״מתנחלים״ מוצלחים שהבולטים בהם הם חולדות, נמלים, מיני עשבים ״שוטים״ ומטפסים, אלה גם אלה משמידים את כל מה שסביבם. על הפולשים נוספים מינים מיובאים שהופכים שטחים נרחבים ל״מדבריות חקלאיים״, בהם גדל גידול יחיד שאינו תורם למגוון הביולוגי בסביבתו.
מגמת האחידות (הומוגניות) שקיימת בעולם כולו גורמת לשינויים במגוון הביולוגי, שברוב המקרים מהווים נסיגה ופגיעה בסביבה הטבעית.

אחד הגורמים המשמעותיים לשינויים במגוון הביולוגי הוא הגורם האקלימי (‬להלן הסיבה העיקרית שבגללה הבאתי את הדברים): בשישה במאי פרסם הבית הלבן את ״הערכת האקלים הלאומית״ (National Climate Assessment) ובה ההכרה כי: ״כתוצאה מההתחממות שנגרמת על־ידי הפעילות האנושית, מינים רבים עומדים בפני העלמות מאזורים נרחבים, שתגרום לשינויים סביבתיים פוגעניים ובלתי ניתנים לזיהוי".

המחקר החדש נותן משנה תוקף למצב מדאיג ולדברי החוקרים: ״יש צורך להרחיב את המיקוד בחקר ותיכנון למניעת האובדן והשינויים של המגוון הביולוגי״.
וכמו שכבר אמרנו: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן