סיקור מקיף

"התקופה האנושית"

האדם משפיע בדרכים רבות על כל שאר החיים על פני כדור הארץ, עד שראוי לקרוא לתקופה גיאולוגית על שמו – התקופה האנושית (Anthropocene)

השפעת האנושות על הסביבה. איור: shutterstock
השפעת האנושות על הסביבה. איור: shutterstock

אילו נשאלו גאולוגים בתחילת המאה העשרים באיזה תקופה אנחנו נמצאים יש להניח כי ברוב המקרים התשובה תהיה ההולוקן (Holocene), ¬תקופה שהחלה לפני כ־15,000 שנים ושסימנה את תחילתה של תקופת ביניים חמה בעידן הקרח בו אנו נמצאים.

ההולוקן היא התקופה האחרונה (רביעון) בעידן הקנוזואי שהחל לפני כ־65 מיליון שנים, מיד עם היכחדותם של הדינוזאורים. עידן הקנוזואיקון מאופיין בהתפתחות בעלי-חיים וצמחים חדשים. כך היה משיב גאולוג בתחילת המאה הקודמת …. אלא שמאז השתנתה הגישה וגאלוגים היום יודעים כי תקופת ההולוקן הסתיימה באמצע המאה ה־19.

זו הפעם הראשונה שתקופה גאולוגית מתהווה בגלל יצור (צעיר יחסית) שגורם לשינויים. ההולוקן הסתיים והעולם נכנס לתקופה גאולוגית חדשה בגלל האדם ולכן כבר ב־1980 הציע הגאולוג אויגן שטורמר (Eugene F. Stoermer) את השם Anthropocene התקופה-האנושית.
כעת, אחרי שהשפעת האנושות על כדור הארץ מתבהרת והולכת, כשמתברר כי הפעילות האנושית היא בקנה מידה שמשפיע על הנוף, על הסביבה הטבעית ועל האבולוציה של כדורנו, כשמתברר כי ההשפעה האנושית היא בקנה מידה גאולוגי – יכנס המושג "התקופה-האנושית" כמושג רשמי שמתאר את התקופה שבאה אחרי ההולוקן.

בשנת 2009 נוסדה הקבוצה הראשונית ל"לימוד התקופה-האנושית". ב־2016 תתכנס ה"ועדה הבין־לאומית לשיכוב (גיאולוגי)" (ICS International Commission on Stratigraphy) והמושג יתקבל רשמית כתקופה גאולוגית".

מסמנים את תחילתה של התקופה-האנושית בתחילת העליה בריכוזי הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה בגלל שריפת דלק מחצבי במפעלי תעשיה בתחנות כח ועל־ידי כלי רכב, שהתגברה בגלל ביעור שטחים ירוקים בסביבה הטבעית, שריפת יערות וכריתה. לכך נוספים גזים ממשקים חקלאיים ולאחרונה גם פליטת מתאן מקרקעות קפואות שמפשירות. כל אלה גורמים להתחממות העולמית שמשנה "סדרי בראשית" וגורמת להכחדה.

אם השינויים והמעברים בין תקופות גאולוגיות שונות נמשכו מאלפי ועד מיליוני שנים, הרי שאת הכניסה לתקופה-האנושית ניתן לסמן בדיוק של עשרות שנים. יש מי שמצביע על המצאת מנוע הקיטור (בסוף המאה ה־18), אבל ברור שהמהפכה התעשייתית מהווה סמן ברור ומשמעותי.

ההתחממות העולמית היא רק סמן אחד לתחילתה של התקופה שכן זו גם התקופה בה התנועה והמעבר בין חלקי עולם רחוקים ומבודדים הפכה לקלה וזמינה. תנועה זו הביאה איתה את המינים הפולשים, צמחים וחיות שפושטים על אזורים בהם אין להם אויבים טבעיים. הם מתחרים במינים מקומיים וברוב המקרים גורמים "להידלדלות המינים המקומיים עד כדי הכחדה". המינים הפולשים גם פוגעים בגידולי חקלאות וגורמים נזקים כלכליים ישירים.

המהפכה התעשייתית נתנה לאנושות כלים שמאפשרים לשנות תוואי נוף, לכרות יערות, להטות נהרות, לבנות סכרים ומאגרי מים באזורים יובשניים. כל אלה גורמים לשינויים בכיסוי הקרקע, לשינויים במגוון החי והצומח באזורים המופרים ולשינויים אקלימיים מקומיים שגורמים בעקיפין להכחדת מינים. על כך נוסיף את עליית החומציות של האוקינוסים והכחדה ישירה על־ידי צייד, דייג וכו'.
כך הגענו להכחדה שישית מהירה פי אלפי מונים מההכחדויות הגדולות לאורך ההיסטוריה של כדורנו. ה"התפתחות" "תרמה" להוספת חומרים זרים לסביבה הטבעית כמו: פלסטיק, רעלים מלאכותיים, מזהמים אורגניים שאינם מתכלים ואפילו יצירת יסודות כימיים חדשים, בעזרת הטכנולוגיה האנושות "מצליחה" לפגוע ולשנות תהליכים אבולוציונים ועל־ידי כך לגרום לשינויים בקנה מידה עצום ולכן – שינויים גאולוגים.

עבור גאולוגים בעתיד הסמן הברור ביותר לתקופה-האנושית יהיו המשקעים (sediments) שיהיו עשירים באיזוטופים שריכוזם עלה עקב הניסויים והשימוש בפצצות אטומיות, כבר היום ניתן לתארך עצים או מים במעיינות על פי הסמנים הרדיואקטיבים שבהם.

יש מי שיזהיר מאסון שעשוי לקרות בעקבות שימוש בנשק אטומי, כימי או ביולוגי אלא שהאסון הסביבתי מתרחש וקורה סביבנו למרות האזהרות ולמרות הסכנות שברורות לכל מי שעיניו בראשו. ‫"‬עיניו בראשו" הוא אולי המושג שחייב להיות מודגש שוב ושוב, שכן למרות התגברות והתחזקות ה"תנועות הירוקות" רוב הפעילות ההרסנית ממשיכה ו"עולם כמנהגו נוהג".

היום יודעים כי חלק מהתקופות הגאולוגיות הסתיימו או החלו בעקבות פגיעת עצמים זרים בכדור הארץ. בעקבות התפתחות הטכנולוגיה יש תכניות ומיזמים למניעת פגיעה כזו בעתיד, כלומר האנושות מתכננת איך למנוע סיום תקופה גאולוגית ותחילתה של תקופה חדשה. אם המיזמים יצליחו הרי שוב זו השפעה ישירה על תהליכים טבעיים (לטובת המשך התקופה-האנושית).

כל השינויים המוזכרים לעיל (ואחרים) מהווים הוכחה ניצחת להשפעת האנושות על התהליכים הטבעיים בעולם שהופרעו וגרמו לכניסה לתקופה גאולוגית חדשה.

יש אסטרונומים ואחרים שמהללים את התקופה-האנושית במחשבה או מתוך חזון על "כיבוש עולמות חדשים". נשאלת השאלה מה יהיה אורכה של התקופה-האנושית אם חלומם של אסטרונומים יתגשם והאנושות תיישב עולמות אחרים. הרי שברגע שכדור הארץ ייעזב סופית תסתיים התקופה-האנושית ובכך יסתיים ה"ניסוי" האנושי על כדורנו.

יש לקוות כי האנושות תלמד לנהל את כדורנו כך שלא יהיה צורך לנטשו לחלוטין. יש לקוות כי חקר עולמות חדשים יתרום להבנת תהליכים כאן ולגישה חיובית עבור כדור שהוא לא רק ביתה של האנושות אלה גם בית למגוון רחב ועצום של מינים, אותו מגוון שנתן את המרחב להתפתחותו של המין האנושי.
ללא ההבנה והגישה הסביבתית הרחבה, עתידה של האנושות נתון בספק,

ועל כך כבר נאמר כי: הגיע הזמן שבמקום שהתהיה שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

35 תגובות

  1. העוקץ,
    רק אומר שניתן לצחוק גם מדברים שמבינים ולא מטופשים…

    צחיקתי מהניסוח, אם אתה חייב לדעת. בכדי לנסח משהו פשוט מכאל היה צריך להשתמש שלילה כפולה. אני לא טוען שהבעיה אצלו אם לא הבנת, אלא אני מבסוט מה workaround שהוא מצא בשביל להביע את עצמו.

  2. אגב – כל מה שאמרתי בקשר לאבי, נכון מבחינתי גם לגבי אסף – מחבר הכתבה

  3. אהוד:
    באמת אין בינינו אי הסכמה מהותית. אני בסך הכל טוען שהמתקפה על אבי אינה מוצדקת. אפשר לטעון – כפי שאתה טוען – שעדיף היה להציג את הדברים באופן קצת שונה, ואפשר לטעון מנגד שסביר שעם הצורך למנוע נזק מכוון כולם מסכימים ולכן על המאמרים להתמקד במה שמעבר לזה.
    בסך הכל מדובר כאן בידיעה חדשותית ומה שחשוב בה הן החדשות עליהן נועדה לדווח.

  4. מ

    אני חושב שאתה מסכים איתי כי דוגמת הנחש היא לא אופטימלית ורחוק
    מכך. בנוסף אם נלחמים למען משהו יש לצאת בראשונה כנגד פגיעות מכוונות
    שמבצעים אנשים בטבע ולא נגד מקרים היפותטיים של תאונות. בנוסף זה
    אתר מדעי? בבסיס המדע מצוי הדיון, הבחינה של שאלות ולא קביעות נחרצות
    לכן מן הראוי לפתוח דיון עניני בשאלות ולא לקבוע כי דיון מטשטש עובדות.

  5. MouthHole
    מה מצחיק במשפט שציטטת? סך הכל תגובה ראויה של מכאל רוטשילד, אם לא הבנת אותה אז….אהה עכשיו הבנתי למה צחקת, פשוט לא הבנת את מה שקראת.

  6. LOL
    "כדי להצליח לא לעשות את מה שאיננו מתכוונים לעשות עלינו להתכוון לא לעשות זאת"

    האתר הזה צריך דף בשם "ציטוטים נבחרים מתגובות" ולהוסיף את המשפט הזה ראשון.

  7. אהוד:
    תמיד יהיו דברים שאינם בשליטתנו.
    למזלנו – יש בשליטתנו יותר אמצעים מאלה שעמדו לרשות הדינוזאורים וממש לא יעזור לי אם הכחדת המין האנושי תפנה את השטח להתפתחותו של מין חולדות שיהיה יותר חכם, יותר חזק או יותר ירוק מאתנו.
    כפי ששנינו מסכימים – מה שחשוב לנו זו טובתנו אנו ולא טובתו של אותו מין שעשוי לבוא בעקבותינו.
    אבי הביא את הנחש כדוגמה למין פולש. לא מעט מינים פולשים שינו את האקולוגיה באופן דרמטי וקשה לנחש מראש את ההשפעות.
    גם בנושא זה טובה הסיסמה של טכנאי הרדיו: If it works – don't fix it
    מינים פולשים עשויים להגיע לסביבה חדשה בכל מיני אופנים ורוב האופנים הם תוצאה של חוסר תשומת לב ומחשבה.
    אינני יודע אם דוגמת הנחש היא אופטימאלית אבל מה שחשוב זה הרעיון.
    כדי להצליח לא לעשות את מה שאיננו מתכוונים לעשות עלינו להתכוון לא לעשות זאת, כלומר, להכפיף את עצמנו לנהלים שיקלו עלינו את ההימנעות מביצוע פעולות שעלולות להזיק.

  8. אבי

    בדוגמת הנחש שלך, אני מניח כי הוא לא היה מהונדס גנטית (אם כן
    היה חשוב לציין כך).מדובר בתאונה שגרמה לשינוי אקולוגי ויתכן גם
    להרס מגוון אקולוגי. "תאונות" קורות גם בטבע וגוררות להרס המגוון
    הביולוגי לדוגמא פגיעת מטאור, רעידות אדמה (בהשוואה לדחפור).
    הטבע הוא הרבה יותר "חכם מאתנו" ומתמודד עם הדברים. המדע
    לא קובע דברים נחרצות ובמיוחד לא דן במה טוב או רע. ניסיון להשתמש
    במדע לקבוע נחרצות מה ראוי ומה לא ולעשות במדע שימוש פוליטי לדעתי
    אינו שונה מאד מהניסיון של דתיים לקבוע מה טוב או רע לפי דברי האל שאותו
    הם מפרשים. הבסיס של המדע הוא פתיחה בדיון שאלת שאלות ופקפוק לא
    סתימת פיות וקביעות נחרצות.

  9. מ

    אני מסכים איתך צריך לחשוב על התוצאות לפני שפועלים ולכן דוגמת הנחש
    שאבי הביא הקפיצה אותי (כנשוך נחש). אם הבנתי נכון הנחש לא היה מהונדס
    גנטית בדוגמא שאבי הביא. מה עלינו ללמוד מדוגמא זו, שאסור לטוס שיש לחפש
    בגלגלי המטוס נחשים. מדובר כאן באירוע לא מכוון שיכול לגרור שינוי אקולוגי אז
    מה? כאשר מטאור פגע בכדור הארץ אני מניח שהדינוזאורים התלוננו על השינוי
    האקולוגי שהשמיד אותם,בהיותם תוצרים של מיליוני שנות אבולוציה, אבל מצד
    שני השינוי הזה הביא להתפתחות היונקים. גם כאשר נלחמים בעד משהו שנראה
    לך חשוב צריך להביא נימוקים ראויים ולא לפסוק "אי אפשר להגיד בכל נושא שהמציאות
    מורכבת ולכן צריך לטשטש עובדות" כי משפט כזה מבחינתי הוא סתימת פיות. מה לעשות
    שהנושא הוא בכל זאת מורכב.

  10. הנחשים שמגיעים לאיים בודדים לא עושים נזק ישיר לאדם (אולי לבודדים שהם מכישים) אלא לכל הסביבה האקולוגית של אותו אי והיו אינספור מקרים מהסוג הזה. במקרה כזה הנזק לאדם הוא עקיף אבל מצטבר, כי כל מין שנכחד הוא מאגר גנים שיכול היה לסייע לנו.
    בכל אופן הנזק לכדור הארץ (הכחדת מינים) נעשה בגלל האדם (שסידר לנחשים הללו טרמפ). ולא רק נחשים אלא גם חיות בית שיוצאות לטבע. חתול אחד יכול לטרוף חיות בר בשדה סמוך במרחק של קילומטרים וגם זה בגלל שהאדם בית את החתול והפיץ אותו בכל העולם.
    בסופו של דבר האדם מקלקל את הסביבה והוא גם עלול להביא על עצמו את קיצו, כשהתופעות הללו (הרעלות, זיהם אוויר, התחממות כדור הארץ, הכחדת מינים ועוד) יגרמו למצב שאי אפשר יהיה לחיות פה.

  11. אהוד:
    האדם אכן קובע מה טוב ומה רע אבל אני חושב שזו גם נקודת המוצא של אבי כשהוא משתמש במילים אלו (אתה אומר שאתה מסכים עם רז אבל דווקא הוא זה שקבל על האנתרופוצנטריות).
    לכן – כשאבי כותב שהנחש המדובר עושה נזק הוא מתכוון שהוא גורם נזק מבחינת האדם (אגב, לא ברור לי על סמך מה חשבת שהוא מתכוון למשהו אחר).
    אחת המוסכמות כיום היא שרצוי לשמר את המגוון הביולוגי כי כאמור – פיתוחו ארך מיליארדי שנים וכדור הארץ נמצא כיום באיזון שמאפשר את חייהם של בני האדם. מבחינת כדור הארץ האדם כלל לא חשוב אבל מבחינתנו הוא חשוב ולכן חשוב לנו לשמור על כדור הארץ כמקום שמאפשר את חיינו.
    לכן צריך לחשוב טוב לפני כל פעולה שמשפיעה על איזון זה ולנסות להבין את השלכותיה לפני שנוקטים בה.
    זה אמור הן לגבי שינויים בגיאוגרפיה (דוגמת הבולדוזר) והן לגבי שינויים בסביבת בעלי החיים (הנחש כדוגמה למין פולש).
    זה לא אומר שאסור לנקוט בכאלו פעולות (ואכן אנו נוקטים בהן ללא הרף, הן בכך שאנחנו מעצבים את הסביבה הגיאוגרפית והן בכך שאנחנו מחדירים מינים פולשים במכוון כדי לגרום לשינוי שאנו רוצים בו) אבל זה אומר שצריך לחשוב עליהן היטב ולנסות לחזות את השפעותיהן (ובטח שלא לנקוט בהן מבלי שנתכוון לכך, על ידי נחש שתופס טרמפ על מטוס או חיידק מהונדס שבורח ממעבדה).

    המצב היום הוא שלא מוקדשת לנושאים אלה תשומת הלב הראויה והאדם כבר הוכיח יותר מפעם אחת שללא הקדשת תשומת לב מספקת הוא מביא לכיליונו שלו עצמו.
    זה קרה, ככל הנראה, הן לתרבות המאיה והן לתושביהם הקדומים של איי הפסחא.

    אז יש כמה אנשים שהחליטו שצריך להביא את הבעיה לתשומת ליבו של הציבור.
    אבי הוא אחד מהם ולדעתי יש לזקוף זאת לזכותו ולא לחובתו.
    יש מספיק פעילים שפועלים בכיוון ההפוך מתוך שיקולים כלכליים או מתוך רצון להתבלט כנונקונפורמיסטים ולכן חסרים לנו דווקא פעילים מסוגו של אבי.

    אז הנושא חשוב לו והוא משתמש במטפורות. אני מניח שזו לא הפעם הראשונה שאתה נתקל בשימוש במטפורה. אני מניח שלא פעם נתקלת בביטויים כמו "אי הצדק זועק לשמיים" ואני מניח שלא נזפת באנשים שהשתמשו בה על ידי העלאת טענות בסגנון "לא שמעתי את אי הצדק זועק".

    ודבר אחרון:
    אבי הביע את דעתו. הוא לא סתם את פיו של איש. למה אתה מנסה לסתום את פיו של אבי על ידי האשמתו בסתימת פיות?

  12. נחש עושה נזק???? מי קובע מה זה נזק ומה זה לא? האם רק מה שטבעי
    הוא טוב. אתה מוזמן לא להשתמש באנטיביוטיקה. נחש משנה את התנאים
    והטבע מתאים את עצמו. האם הציפורים שדרווין חקר בגלפגוס שהגיעו לאיים
    בסופה עשו נזק?
    אני נוטה להסכים עם רז ב'. יש כאן גישה כוחנית. צריך להבדיל בין מדע
    לבין פוליטיקה או פרשנות של תוצאות מדעיות. ברוב המקרים כאשר מחקר
    מדעי משמש ככלי פוליטי מעוותים אותו והתוצאות אינן מוצלחות.

    משפטים כמו
    "אותי לא מעניין איך הדברים נשמעים, אלא האם הם אמת.
    בכל מחקר בתחום הזה כדור הארץ זועק הצילו." הם מוזרים.
    אני לא שומע את כדור הארץ צועק הצילו, אני לא שומע אותו
    צועק בכלל. האדם קובע מה זה טוב ומה זה רע. אם האדם
    הורס משהו שלקח לטבע מיליוני שנים לבנות האם זה פשע?
    אני לא טוען כי האדם לא פוגע והורס אני רק טוען כי הדיון
    במה שהאדם עושה הוא לא מדעי ובוודאי לא פשוט. אין
    כאן שחור ולבן ואין כאן טובים ורעים ומין הדין להקשיב
    גם לדעות שונות ולא רק לסתום פיות.

  13. בולדוזר אחד יותר חזק מתהליכים גיאולוגיים האורכים מיליוני שנים, ונחש אחד שנוחת באי בודד בגלל שהצליח להדחף לתא הגלגלים של מטוס נוסעים, עושה יותר נזק מאשר מיליוני נחשים שזוחלים על פני אלפי קילומטרים במשך אלפי שנים.

  14. רז ב:
    אין לך שאלות קשות יותר?
    "לא נותנים שם לתקופה קצרה בהיסטוריית כדור הארץ" זו הטפת מוסר. זה מדבר על מצוות לא תעשה כלשהי שהכותבים לדעתך עברו עליה.
    אבל הם לא עברו עליה סתם, לדעתך.
    הם עברו עליה בין השאר משום שאינם מבינים תהליכים גיאופיזיים שעומדים בבסיס התיקוף המדעי וגם משום שאינם מבינים סדרי גודל של מיליארדי שנים בהם האדם וכולי.
    אם אינך חושב שלומר על מישהו דברים כאלה, ובמיוחד כשמדובר באנשים שזה חלק מרכזי במומחיותם זו השפלה אז אינני יודע מה לדעתך כן השפלה.
    אני מבקש ממך לא להתחיל עכשיו ליצור מצגי שווא.
    את הדוגמאות שלא טרחתי ולא אטרח לקרוא הבאת רק בעקבות תגובתי ואני לא טענתי לגביהן כלום. בסך הכל הגבתי על תגובתך המחוצפת הראשונה.
    אני יכול לומר גם רבות עליהן אבל אינני רוצה להיגרר לזה – בטח לא לפני שיובהר שאתה מנסה ליצור מצג שווא.

  15. אותי לא מעניין איך הדברים נשמעים, אלא האם הם אמת.
    בכל מחקר בתחום הזה כדור הארץ זועק הצילו.

    אי אפשר להגיד בכל נושא שהמציאות מורכבת ולכן צריך לטשטש עובדות, האם תאמר זאת גם על הבריאתנות? רק בגלל שיש מיליונים שמאמינים בשטות הזו? אם המדע חד משמעי צריך לדבוק בו ויקוב הדין את ההר.

  16. אבי אני מבין אותך אבל בגישה הזו יש משהו שאותי אישית מפחיד. יש בה סוג של כוחנות ובלי להעליב, סוג של פטרנליזם שמזכיר קצת משטרים טוטאליטריים. המציאות בתפישתי קצת יותר מורכבת וככה אני רוצה להסביר אותה גם לאחרים. זה שאפחיד אותם בתיאורים אפוקליפטיים ואגרום להם לכונן לעצמם "מולוך" ירוק לא בטוח עדיף.

  17. מיכאל רוטשילד: מצ"ב בשנית תגובתי המדוברת:
    הפוסט קצת דרמטי – לא נותנים שם לתקופה קצרה בהיסטוריית כדור הארץ. לקרוא תקופה על שם האדם זה מראה על כמה דברים:
    1. חשיבות יתר – הייתי קורה לזה אנתרופוצנטריות (אם מדברים על שיום לפי שם האדם).
    2. אי הבנה של תהליכים גיאופיזיים שעומדים בבסיס התיקוף המדעי
    3. אי הבנה של סדרי גודל של מיליארדי שנים בהם האדם מופיע וייעלם למשך זמן מומשל לכשנייה אחת.
    4. כדור הארץ ימשיך גם אחרינו בדרכו שלו ביקום.

    אנא ציין באיזה מהמשפטים בדיוק הטפתי מוסר, השפלתי את האנשים מאחורי הכתבה, הרי הכותב עצמו הביא דברים של אחרים (המושג הוטמע בסביבות שנות ה80' של המאה שעברה ומופיע באין-ספור מאמרים ואיזכורים).
    זה הכל עניין של פרשנות אישית בקריאתך. יתרה מזאת, הבאתי לך דוגמאות מוצקות, בגדר 'עובדות' (מילה שאינני אוהב במיוחד), אך כפי שבעצמך ציינת, לא טרחת לקרוא או להתייחס אבל ממשיך לטעון לחוסר ראיות מצדי. איכן הראיות שלך? ואילו הערות מועילות וענייניות היו לך לוויכוחנו אנו?

  18. אני מצטער, אבל אי אפשר כל הזמן לחשוב הפוך על הפוך כדי להימנע מהצעדים הדחופים שצריך לנקוט. הרי כל צעד מישהו יבוא וינכס אותו אליו. ברמאויות הללו צריך לטפל בנפרד.

    בלי קשר צריך לטפל בשורש הבעיה – העובדה שהאדם משנה את כדור הארץ, הן בהתחמות, הן בבניה מאסיבית והן בצריכה לא מקיימת. נסיון להשתלט על השיח הציבורי ולמנוע שימוש במילים שאומרות בדיוק מה קורה (השפעת האדם, התחממות) ולהחליף אותם במילים ניטרליות רק דוחה את הטיפול שכבר היה צריך להיעשות לפני שנים.

    מצטער, אין לנו זמן מיותר לבזבז עד שהרפובליקנים הליברטנים יבינו שאי אפשר להתכחש יותר למציאות. פשוט לא צריך לשאול את דעתם.

  19. הרצון אומנם זה למכור כמה שיותר אבל שכחת שגם כמה שיותר יקר. זהו כוחו של הקפיטליזם – את הביקורת הפוך לטרנד אופנתי, תייצר שיח פופולרי ושיווקי, תגייס את הציבור ותחזיר להמונים את הביקורת כמוצר לכל דבר ארוז בסיסמא קליטה ונכונה לעת ולתקופה. בוא נראה: תמי 4 זה ע"פ המשווקים מוצר מקיים (מונע שימוש בבקבוקים), קבלנים מוכרים דירות ירוקות כי שמו שמשות עבות יותר (ובינתיים הם מילאו הכל אספלט ובמקביל בונים גם לפשוטי העם בלי שמשות עבות ומבודדות), מכוניות גדולות וכבדות במיוחד בעלות מנועים "היברידים" בעצם תורמות לאטמוספרה, אין-סוף מוצרי צריכה מיוצרים מעץ או פלסטיק אבל צבועים בצבע "ירוק" וכו'. כל העניין של המחזור הוא במידה רבה ארטיפקט שנועד להשקיט את התודעה המיוסרת של הירוקים והמקיימים בדרך לסופרמרקט לעוד חגיגה של צריכה. אין להבין מדבריי שאין למחזר, אני רק מצביע על האופן בו עושים שימוש מנגנוני הצריכה בהלכי הרוח ובמגמות אידאולוגיות ע"י קואופטציה וחיפצון.
    לכן, בדיון המדעי אני ארצה לראות טקסטים משוחררים מהטפה, משיווקיות ומפופוליזם וכן משוחררים ממשטרי השיח הממשמעים – ומבלי שזה יגיד לי: "איך אתה מעז להביע ביקורת על השימוש במונח 'Anthropocene'. ההומניות של המושג הזה מייצרת בדיוק את השליטה הקפיטליסטית שהיא לעצמה תפישה הומנית להפליא. מה עם קצת ביקורת אנטי-הומנית? מדוע לא לצאת קצת ממרכז המעגל שציירנו בגיר מסביבנו?

  20. רז ב':
    תגובתך לה הגבתי לא הייתה עניינית כלל וכלל. היא הייתה הטפת מוסר נטו תוך ניסיון להשפיל את האנשים שמאחרי הידיעה מבלי שתטרח להביא אפילו נתון אחד ותוך נפנוף בסיסמאות ריקות במקרה הטוב ושגויות במקרה הפחות טוב.
    אל תנסה ליפות את הדברים כי הכל מופיע כאן וכל אחד יכול לקרוא.
    ונכון – זה שאתה מגיב לא עושה אותך מבין.

  21. איך טרנד כמו קיימות משחק לידי הקפיטליסטים? הרי הרצון שלהם הוא למכור כמה שיותר, ואם המוצר שלהם ישמש הרבה זמן וימוחזר הם יפסידו.

  22. אבי שלום,
    אכן תגובתך מנוסחת היטב ולא מתלהמת. אני חושב שאין טקסט שאינו ראוי לביקורת. ואני חושב שהביקורת שלי הייתה במסגרת הסבירות מבחינת סגנון ולא לקחתי לעצמי החופש להכתיב את המושגים בהם יש לעשות שימוש ובטח לא עשיתי שימוש לא ראוי בשמו של אף כותב או מגיב אחר.
    עם חלק גדול מהדברים הכתובים אני מסכים וכך עם דברייך, אבל יש כאן איזשהו היבט פוליטי שנכנס לתיאור הדברים שאינני יכול לא לבקר במיוחד כשהדבר מתלכד עם נושאים נוספים כמו: "קיימות", "צמחונות", "מוסר", ושאר הטרנדים והבונטונים שדווקא משחקים לידי הקפיטליסטיים…

  23. לרז ב'
    קודם כל לוועדות מינוחים יש הרבה כוח. גם אני חיכיתי לאחר ההחלטה על הורדת מעמדו של פלוטו ב-2006 על ידי האיגוד האסטרונומי העולמי לערעור כלשהו, והוא לא הגיע עד היום, עובדה שכל סרט תעודה חדש על מערכת השמש מזכיר שמונה כוכבי לכת בלבד.
    שנית. זה שהקפיטליסטים מתנגדים למונח, זה לא בגלל שהם לא רואים את ההשפעה האנושית בכל מקום (צספיק לפתוח כל חלון ולראות אינספור מבני בטון וכבישים), אלא בגלל שהם חושבים שהם אם ישלטו בתודעה (כמו למשל בשינוי הלא מוצדק מהמונח החממות גלובלית לשינויי אקלים שהם הצליחו להחדיר לשיח הציבורי) הם ישלטו במציאות.
    בפועל כדור הארץ מתחמם גם אם הם לא רוצים להכיר בכך, כדי לא לשלם מסים לתיקון העוול שהם גרמו לו.
    אורכה של תקופה לא אומר כלום על המאסיביות שלה. זה מזכיר את הטענה של אותם אנשים בדיוק, לפיה אי אפשר להסיק מתקופה של 20-30 שנה על העתיד כי זה כמו סנטימטר לעומת היקף כדור הארץ. הם רק מתעלמים מההיבט המדעי של הגידול בשיעורי דו תחמוצת הפחמן שלא היה בעבר.

  24. רז ב'
    המאמר מציג מידע רב וההשוואה שלו לדבריך שהם הטפת מוסר נטו ללא ציון עובדה כלשהי היא פתטית בלשון המעטה.
    בניגוד לך, אין לי כל כוונה לשפוט את עמדתם המקצועית של מומחים בתחום שאינני מומחה בו והמחקר שאתה שולח אותי לערוך לא מעניין אותי.

  25. מיכאל שלום,
    המאמר עצמו עוסק בהטפת מוסר, מה שקרוי "לא אני התחלתי".
    …וכעת ראה את הפרדוקס – אתה אומר שבמסגרת האבולוציה האנתרופוצנטריות ראויה, רצויה ובלתי נמנעת. לאור זאת, טענתי הייתה שבמסגרת האבולוציה המין השולט מכלה/מנצל/מבזבז (תבחר מה שמתאים ע"פ השקפתך) את המשאבים העומדים לרשותו והוא בשלב כזה או אחר ירד מבימת ההיסטוריה. כלומר, הטיעונים האבולוציוניים לא תקפים רק כשברצונך להביע רעיון שאינך מסכים לו.
    וכעת, לגופו של הכתבה – איך היית מגיב לו הייתי אומר לך שבשנת 2017, שנה אחרי השנה בה יכירו בתקופה החדשה, הוועדה תתכנס ותבטל את התקופה? זה לא קצת הזוי לכתוב על משהו שאולי עתיד לקרוא ב-2016? הכתבה מטיפה ואין אפשרות לקרוא אותה במנותק מהאיש שכותב אותה. וכדי להמחיש לך את זה אני מפנה אותך לאתר הוועדה לציטוט זה: Broadly, to be accepted as a formal term the 'Anthropocene' needs to be (a) scientifically justified (i.e. the 'geological signal' currently being produced in strata now forming must be sufficiently large, clear and distinctive) and (b) useful as a formal term to the scientific community. In terms of (b), the currently informal term 'Anthropocene' has already proven to be very useful to the global change research community and thus will continue to be used, but it remains to be determined whether formalisation within the Geological Time Scale would make it more useful or broaden its usefulness to other scientific communities, such as the geological community.
    כלומר, התיקוף הזה לא בטוח מוסיף משהו ובמיוחד לקהילה הגיאולוגית. כשאתה מצוטט מתוך הכתבה זו לו חוכמה. תחפש מקורות אחרים שיצליבו מידע מול הכתבה. התוספת של הסוגריים ובתוכן כתובה המילה גיאולוגיה היא של המחבר ואין לו תימוכין אפילו בטקסטים של הוועדה.
    המסך סובל הכול – אי-דיוקים, הטפות "מוסר", מניפולציות אידיאולוגיות, פסאודו-מדעיות וקלגסות, כאחד.

    ולסיום, עוד קצת מחשבה ביקורתית על מושגים שיווקיים מבית היוצר של האולטרא-קפיטליזם (מקור-http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/22/7/article/i1052-5173-22-7-60.htm):
    Anthropocene provides eye-catching jargon, but terminology alone does not produce a useful stratigraphic concept. Social commentators and environmental activists benefit from the term, and it is gaining momentum among the media and writers of popular scientific literature. Scientific use of the term appears to be increasing with public acceptance, although Steffen et al. (2011) argue that the public adopted Anthropocene because of increasing scientific popularity. Perhaps this acceptance is simply because scientists from disciplines other than stratigraphy embrace the concept of Anthropocene while not appreciating the nuances of its application to formal stratigraphic practice. The most important assertion unfolding among these groups is that Anthropocene creates public awareness and formalizes the concept of human-induced environmental change.

    Although we acknowledge a distinct allure for the term Anthropocene and recognize merit in the concept, pop culture does not have an interest in the stratigraphic implications of this debate. If there is an underlying desire to make social comment about the implications of human-induced environmental change, Anthropocene clearly is effective. However, being provocative may have greater importance in pop culture than to serious scientific research.

    Perhaps one of the more relevant issues we in the scientific community have with terms like Anthropocene is a tendency to market catch phrases that produce questionable labels. Anthropocene has already appeared in the titles of journal papers, presentations at conferences, and proposals for research funding. Modern scientists face pressure to develop and sustain a credibility that fosters research production (Hessels et al., 2009). Could there be a clever end game in mind?

  26. רז ב':
    הטפות ה"מוסר" הללו רק מזיקות.
    מתי הוסמך מגיב בידען להכתיב לאחרים איזה מונחים מותר להגדיר ואיזה אסור?
    במיוחד ש"אחרים" אלה הם ה"ועדה הבין־לאומית לשיכוב (גיאולוגי)" המגדירה מונחים בתחום עיסוקה!
    ממתי "אנתרופוצנטריות" היא מילת גנאי? האדם מייחס לעצמו חשיבות גבוהה יותר מלכל שאר הדברים ביקום וזה ברור! זו אפילו תוצאה הכרחית של האבולוציה! זה שהעולם ימשיך להתקיים גם ללא האדם לא מועיל לאדם במאום. בכלל – אין סולם אובייקטיבי של "טוב" ו"רע" – מדובר מלכתחילה במושגים שהאדם יצר ולפעמים – כמו במקרה שתגובתך מדגימה – הם מבוססים על נקודת השקפה הרבה יותר מצומצמת מן המין האנושי – הם רזוצנטרים (על שמך).
    באמת חכם להאשים את הוועדה הבין-לאומית לשיכוב (גיאולוגי)" באי הבנה של תהליכים גיאופיזיים שעומדים בבסיס התיקוף המדעי או באי הבנה של סדרי גודל של מיליארדי שנים בהם האדם מופיע ויעלם.
    בכלל – ממתי יש למשך התקופה משמעות? האם במקרה שכדור הארץ יתנגש באסטרואיד שישמיד את כל החיים על פניו תוך כמה שניות אסור יהיה לבודדים שמצאו מקלט על מאדים לתת שם למאורע הזה?

  27. הפוסט קצת דרמטי – לא נותנים שם לתקופה קצרה בהיסטוריית כדור הארץ. לקרוא תקופה על שם האדם זה מראה על כמה דברים:
    1. חשיבות יתר – הייתי קורה לזה אנתרופוצנטריות (אם מדברים על שיום לפי שם האדם).
    2. אי הבנה של תהליכים גיאופיזיים שעומדים בבסיס התיקוף המדעי
    3. אי הבנה של סדרי גודל של מיליארדי שנים בהם האדם מופיע וייעלם למשך זמן מומשל לכשנייה אחת.
    4. כדור הארץ ימשיך גם אחרינו בדרכו שלו ביקום.

  28. אחד שמבין, הטמפ' ברחבי העולם שוברות שיאים חדשים. בסיביר נמדדו 32 מעלות. באוסטריה 37 טפאריז למעלה מ-30 גם כן. העולם מתחמם, אי אפשר להתווכח עם עובדות.

  29. אני מחכה שמאמיני דת ההתחממות הגלובלית יסבירו לנו שהטמפרטורות הנמוכות ביולי זה כתוצאה של ההתחממות הגלובלית. אלא שהיה גורם כל שהוא (הוא עוד ימצא) שגרם לטמפרטורות נמוכות וזה הכל זמני ואפוקליפסה מתקרבת.

    בשלב הבא עוד יגידו לנו שהעולם קיים חמשת אלפים שנה אבל הוא נברא כאילו הוא קיים 4 מיליארד שנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן