תכנון סביבתי

בניין מוצף בדרום תל אביב, 5 בינואר 2020. צילום: shutterstock

נחשף הקשר בין אבק מדברי וזיהום אוויר לשיטפון הקטלני שאירע בתחילת השנה בת"א

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים?

השריפות במדינת ניו סאות' וולס באוסטרליה, 2019. מתוך ויקיפדיה

לא רואים את היער

ט"ו בשבט: בירוא יערות לצרכי חקלאות ובנייה תורם למשבר האקלים ומסב נזקים סביבתיים אבל בכל זאת ממשיך בקצב מהיר. מה אפשר לעשות כדי לשמור על

כריתת יערות, אחת הסיבות לשחיקת קרקעות. צילום: shutterstock

חקלאות למיתון ההתחממות

החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת

קו החוף של ים המלח. צילום: shutterstock

אסון תעלת הימים שוב חוזר

דעה: ד"ר אסף רוזנטל, שהיה מנהל שמורת הטבע בעין גדי ומכיר את ים המלח היטב קורא למצוא פתרונות אחרים לאספקת מים לירדן

עיר של קיץ

גרים בעיר שרחובותיה מסודרים בשתי וערב? סיכוי גדול יותר שתסבלו מחום בקיץ הקרוב בשל תופעת "אי החום העירוני". וגם: כיצד צמחייה יכולה לשפר את המצב?

ערים חיוביות פועלות כאורגניזם אחד המשולב בסביבה. בתמונה - מרכז Sustainability Base של נאס"א. מקור: NASA.

כיצד "ערים חכמות" יכולות להציל את כדור הארץ

אזורים אורבניים יכולים לשפר את מצבו של כדור הארץ וגם את איכות החיים של תושביו אם התכנון שלהם ינצל בחוכמה את משאבי האנרגיה, המים, המזון

אילוסטרציה: pixabay.

לעצור את הסחף

איך הצליחו האירופאים לצמצם את סחף הקרקע החקלאית ב-20 אחוז בעשור האחרון, וכך לחסוך מיליארדים?

צל עירוני. הבדל משמעותי בתחושת החום. תצלום: Sawyer Bengtson on Unsplash.

עומס תרמי כבד

חם? אל תאשימו רק את השמש: היעדר צל ורוח וריבוי משטחי אספלט ובטון הם בין הגורמים שמגדילים את עומס החום

נוף עירוני עם עצים. עדיף להתמקד בצמחייה נמוכה יותר. תצלום: vladimir kudinov.

השיח הנדיב

מחקר חדש מצא שגדרות חיות ושיחים יעילים הרבה יותר מעצים בספיגת זיהום אוויר בתוך העיר. האם הערים הגדולות בישראל צריכות לתכנן מחדש את הצמחייה ברחובותיהן?

עליית פני הים עלולה לשנות את פני השטח כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. צילום: amira_a, Flickr.

להתכונן לעליית פני הים (ולחסוך מיליארדים)

עליית פני הים צפויה לפגוע בבתי מלון, בתחנות כוח, במתקני התפלה וביישובים. אם כך, מדוע לא מתקיימת היערכות מקיפה בישראל להשפעות של עליית פני הים

מטוס כיבוי יווני מטיל מים כחלק מסיוע כיבוי השריפה בדרך נחל הגיבורים, חיפה' 22/11/2016/ צילום: CC BY-SA 4.0 אבי בן זקן, מתוך ויקיפדיה

למנוע את השריפה הבאה

ועדת מומחים מיוחדת התכנסה בעיריית חיפה לדיון במניעת שריפות ובצמצום נזקיהן בשטחים עירוניים מיוערים. זוהי יוזמה משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הטכניון, האיגוד

אפריקה. איור: shutterstock

סביבה טבעית ואדם – השוואה בין אפריקה לבינינו

אחת המשתתפות בכנס היתה אליזבט מרמה (Elizabeth Mrema), אליזבט נולדה בכפר קטן לרגלי הקלימנג׳רו והיום נושאת בתפקיד מנהלת מחלקת אכיפת חוקי הסביבה באו׳׳ם. כילידת מזרח

הדמיה של הבית הצף. כולל אזור לגידול מזון. תצלום: jet capsule

בית עם נוף לדג

חברת יאכטות איטלקית מבטיחה לייצר בתי מגורים שיצופו על פני האוקיינוס ושיתפקדו כבתים סביבתיים שמספקים את כל צורכי דייריהם. האם הרעיון שלהם מחזיק מים?

ים המלח - מבט מהחלל

סגן השר קרא בוועדת המדע: "פרויקט תעלת הימים יבחן בכל שלב על מנת למנוע פגיעה בים המלח"

במהלך דיון לרגל יום הסביבה בוועדת המדע והטכנולוגיה הוצגו היתרונות והסיכונים לסביבה במסגרת פרויקט 'תעלת הימים', יו"ר הוועדה מקלב: "ייתכן שהיעד המרכזי הוא ההסכם עם

ויקטוריה - קולומביה הבריטית. צילום: shutterstock

מחיר הזיהום

היום, כשמחירי הנפט והגז נמוכים, הגיע הזמן להטיל מִסים על דלקים מחצביים

רעש. המחשה: shutterstock

תנו לחיות בשקט

רעש שמקורו בפעילות האדם גורם להשפעה מזיקה אצל בעלי חיים בים וביבשה. הכירו את זיהום הרעש: מפגע סביבתי שההתמודדות איתו רק בתחילת דרכה

מפלס המים בחלקו הדרומי של ים המלח עולה כל הזמן בגלל פעילות האדם, שהיא שימוש מדינות האזור במי נהר הירדן והפקת האשלג במפעלי ים המלח. צילום: israeltourism, Flickr

עת קציר הגיע

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל) בשאלה וקבעה כי הפרויקט ייצא לדרך, ומיליוני טונות המלח יוטמנו בחלקו הצפוני של האגם המלוח באמצעות מסוע

ערימות גזם בנחל ישפין, מועצה אזורית לב השרון. צילום: אביב אבישר

יש חיים בשוליים

פרויקט שיקום אקולוגי ראשון מסוגו בישראל הופך את שולי השדות החקלאיים במועצות האזוריות לשטחי טבע פורחים. המרוויחים הגדולים: הסביבה, התושבים והחקלאים עצמם. המחקר המדעי יוצג

קימות. אילוסטרציה: shutterstock

קיימות – מבט מהטבע

בראש רשימת האתגרים של האנושות במאה ה-21, נמצאת הדרישה לפיתוח מקיים. משאבים ומערכות אקולוגיות נמצאים בהתדרדרות, בעוד שהדרישה לשירותיהם גדלה. אנו עדיין תלויים בנפט, פולטים

דילוג לתוכן