סגן השר קרא בוועדת המדע: "פרויקט תעלת הימים יבחן בכל שלב על מנת למנוע פגיעה בים המלח"

במהלך דיון לרגל יום הסביבה בוועדת המדע והטכנולוגיה הוצגו היתרונות והסיכונים לסביבה במסגרת פרויקט 'תעלת הימים', יו"ר הוועדה מקלב: "ייתכן שהיעד המרכזי הוא ההסכם עם ירדן, אבל הפרויקט הזה יקדם את הצלת ים המלח"

ים המלח - מבט מהחלל
ים המלח – מבט מהחלל

כתבה זו מבוססת על הודעה של וועדת המדע של הכנסת ומביאה את דעת "שני הצדדים". באתר הידען כתבנו לא אחת, בעיקר על הסכנות הסביבתיות הצפויות

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') ישיבה בנושא פרויקט "תעלת הימים" לרגל ציון יום הסביבה בכנסת, במעמד סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) פתח את הדיון בברכות לרגל יום הסביבה: "גם אנחנו בוועדה נרתמו ליום זה, בחרנו את פרויקט תעלת הימים מתוך מגוון נושאים נוכח חשיבותו. אנו מעוניינים להתמקד באיכות הסביבה ולבחון כיצד ניתן לקדם את הפרויקט תוך שמירה על הסביבה וים המלח".
במהלך הישיבה הוצג המיזם וכן נתונים לגבי יתרונותיו וחסרונותיו מבחינת איכות הסביבה ותועלתו לים המלח, וכן מבחינת השפעתו על יחסי ישראל – ירדן והעולם הערבי בכלל.
בדיון נידונה השפעה אפשרית על שלוש זירות: ים המלח שיכולות להיות עליו השלכות בכל הנוגע למראהו, איכות המים ושלמותו כאתר מורשת. ים סוף שהוא תחנת המוצא של המים, שתיתכן פגיעה באיכות המים שבו. עמק הערבה שהינו נתיב ההולכה, שיתכנו בו פגיעות בסביבה – חי וצומח, מי תהום ומים עיליים במקרה של כשל בצינור.
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצגו בדיון עלה כי בשלב זה היקפי הזרמת המים המדוברים במסגרת הפרויקט צפויים רק לאט את קצב ירידת מפלס ים המלח וכי הגדלת ההיקפים עלולה לפגוע בים המלח.
במרכז המידע מוסיפים גם כי בכמות הנוכחית של ההזרמה ובנוגע לים סוף ועמק הערבה עלה כי ההשלכות הסביבתיות הן בגדר חשש אפשרי ולא הכרח ותלויות במשתנים רבים, שבראשם רמת הניהול והביצוע של הפרויקט, וקיומו של הליך בקרה וניטור סיכונים תוך כדי ביצוע הפרויקט.

סגן השר קרא הציג את ההתקדמות בפרויקט. בעוד כשבועיים ייסגר המכרז המקדים לבחירת החברות שייגשו למכרז להקמת מתקן ההתפלה. במקביל, צוותים משותפים לישראל וירדן כבר החלו להכין את המכרז להקמת המתקן. ההערכה היא כי פרק הזמן מפרסום המכרז ועד הסגירה הפיננסית צפוי לארוך כשנתיים, ובניית מתקן ההתפלה צפויה לארוך כשלוש שנים.
סגן השר ציין כי "אנחנו נמצאים בקשר רציף עם שר המים הירדני, חאזם נאסר, שפועל באופן נמרץ לקידום תעלת הימים. לפרויקט זה תרומה רבה להידוק היחסים הכלכליים של ישראל עם ירדן, ואני מאמין שהוא יכול לסייע לנו לפרוץ גבולות נוספים".
קרא הוסיף כי הפרויקט מבוצע בשלבים על מנת לשמור על כך שלא תהייה פגיעה בים המלח: "עשינו את השלב הראשון בכפוף להשפעה האקולוגית. היועצים שלנו אומרים שלא תהייה השפעה כלל, אבל בכל זאת נבחן את המצב בכל שלב". עוד ציין קרא כי קיימים גם דיונים עם הפלסטינים במסגרת הפרויקט: "הייתה לנו זכות לפני מספר ימים לשבת עם שר המים הפלסטיני, אפילו דנו על מים לעזה. אנחנו יושבים עם גורמים מעל לרדאר ומתחת לרדאר".
ח"כ יעל כהן פארן אמרה: "אין ים בים המלח, אני מבינה שלא נעשה פיילוט, השלב הראשון הוא פיילוט גדול מידי. יש פה שאלה סביבתית, האם לא ניצור בעיה חמורה פי כמה. הפתרון של מים לירדן הוא סופר חשוב, אך האם אין דרך אחרת לפתור את בעיית המים בירדן?! מדובר בפרויקט של מליארדים, יש גם השאלה מי יממן אותו".
מאיה אתגר, ראש מנהלת 'תעלת הימים' ציינה כי "ירדן בונה על הפרויקט הזה, זה התכנון שלה למשק המים לפחות לעשור הקרוב. בחנו אופציות נוספות ולבסוף מצאו שהפרויקט הזה בתוואי הזה הוא הכי נכון, גם לים המלח וגם לירדן".
דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר אמר: "עד שתצא לדרך התוכנית ים המלח ירד בעוד 6 מטרים, זה לאט מידי. הפרויקט הזה הוא יותר להזרים מים לירדן מאשר להציל את ים המלח. זה יצטרך להיות פרויקט משולב, גם הזרמה של מים מתוקים להציל את הירדן הדרומי באותה הזדמנות".
מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסין השיב: "אני מסכים אתך שהתעלה הזו לא תספיק כדי להציל את ים המלח, לכן התחלנו בשיחות עם גופים שונים לשם כך. אנחנו כבר פועלים לפתרון הבא, התחלנו לעבוד על פתרון גם מהצד הדרומי של הירדן".
שרית כספי אורון מאדם טבע ודין: "אנחנו בעד מאמצים לשלום עם שכנינו ופרויקטים משותפים אבל לא דרך החרבת ים המלח. ההזרמה הנוכחית תוביל שינוי טוטאלי של הרכב המינרלי של ים המלח שלשמו אנשים מורחים שם בוץ ולכן יש שם מפעלי כימיקלים מצליחים".
ד"ר יובל דרור מעמותת צלול ציין מנגד כי "כולם כאן מסכימים שזה קודם כל פרויקט הספקת מים לירדן, אך מנגד בכמות המדוברת בשלב ראשון לא יגרם נזק משמעותי לים המלח, לכן צריך לקדם את התוכנית כי אין חלופה אחרת, ובמקביל לשלב תוכניות נוספות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יכול להיות באמת שהיעד המרכזי בתוכנית הוא התפלת מים וההסכם עם ירדן, אבל אני רואה שהפרויקט הזה יקדם אותנו גם לתוכנית הבאה להצלת ים המלח, אנו למודים שכשיש פתרונות זה ממנף הלאה. יחד עם זאת כל מהלך שיעשה צריך להיעשות דרך מעקב ובקרה, מבלי שיזיק, ובמקביל יש לקדם אלטרנטיבות נוספות להצלת ים המלח. אנו בוועדה נבחן גם את האפשרויות הנוספות ונבקש לקבל דיווח על המשך ההליכים".

הירידה במפלס פני המים בים המלח. מקור: השירות ההידרולוגי. מתוך נייר העמדה של המשרד להגנת הסביבה באשר למובל השלום מים סוף לים המלח
הירידה במפלס פני המים בים המלח. מקור: השירות ההידרולוגי. מתוך נייר העמדה של המשרד להגנת הסביבה באשר למובל השלום מים סוף לים המלח
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. הרעיון המטורף למהול את ים המלח במי ים, הוא פשע לפי כל קנה מידה. אנו קבוצת מדענים בראשות פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון, מצאנו כיצד להזרים מים נקיים לים המלח כמעט ללא עלות. הרעיון מבוסס על פריצת דרך מהפכנית להפקת אנרגיה ולהתפלת מים. בגלל אינטרסים מנוגדים של בעלי ענין, הרעיון נגנז מעל 30 שנה.גם כיום למרות כל ההוכחות ולאחר שנבדק ע"י קבוצות מדענים בלתי תלויה ולאחר שקיבל את הציונים הכי גבוהים, דבר לא זז. אם יש בעל ענין שקורא שורות אלו, שישאיר את פרטיו ואנו נתקשר.

  2. פעם היה רעיון של ארובת שרב,זה אזור אידיאלי לזה.אין איזה פעל חזון שהייה לו האומץ והכסף לזה? עם זה יעבוד ייוצר שם הרבה חשמל,וחסרונו של האזור יפוך ליתרונו.

  3. דורון מדייק,לא הייתי מנסח את זה טוב יותר.ונראה עם זה יבנה או לא,ונראה מה הייה המצב הפוליטי בירדן.

  4. במילים אחרות רוצים להרוס יותר מלתקן את ים המלח רק בשביל ששונאנו יקבלו מים על חשבוננו, הזוי.
    מצד שני הם גם קבלו את הר הבית אז מה הפלא…

  5. על פי הדברים לרוב הדוברים אין ולו מושג במה הדברים אמורים,
    שכן על האמור המיזם מיועד להטפלת מים עבור ירדן
    ו״בדרך אגב״ הזרמת (מעט) מים לים המלח ,
    מה שלא ישפיע על המפלס,
    מלכתחילה ״היזם״ קרא למיזם ״מובל השלום״ ,
    כלומר הראיה היתה פוליטית / מדינית ולא סביבתית ,
    גם בדיון הר׳מ ההתיחסות היא לגבי היחסים בין ישראל לירדן,
    יש תכנית להחיאת הירדן הדרומי ע׳י הובלת מים מהים התיכון (הוצגה באתר),
    אלא שהיא לא ״מביאה שלום אזורי״ ולכן לא נידונה,
    ים המלח לא יוושע מניפנוף בבורות,

  6. אולי כדאי לבנות אגם בינים שישקעו בו מלחים משני הימים-ואולי הייה מוצר תעשיתי נוסף(סיד לדוגמה) בסיום התהליך יושבו המים בהרכב יותר דומה לים המלח .אשר לתעלת הימים ,אני שותף לדעתו של יובל נאמן .כלומר יצור חשמל נקי מהים התיכון לים סוף(לא לים המלח,שבו הרכב מנרלים נדיר).אומנם זו השקעה יקרה ביותר,אך ישנו חיסכון בהוצאות על נזקי הבריאות של פחם או מזוט,לאחר שההשקע הוחזרה זהו רווח נקי!גם במצרים ישנו פוטנציאל הדרו אלקטרי לא מנוצל, בתעלת סואץ.סכר על ימת המר(כשספינות יעברו בתאי מים),ניתן לנצל הפרשי גובה בסכר הדרו אלקטרי ענק שייצר חשמל רב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן