סיקור מקיף

תעלת הימים המוקטנת של השר שלום: פיילוט גרוע כמו התוכנית עצמה

גם פיילוט של עשירית מנפח מפעל התפלת המים בתעלת הימים יגרום לנזק בלתי הפיך לערבה. הארגונים הירוקים חייבים להפעיל את כל כוחם כדי למנוע גם את השלב הזה, קובע ד"ר אסף רוזנטל, אקולוג ותושב העיר אילת

מטע תמרים ישראלי בערבה, על רקע הרי אדום. חשש להמלחת המים  צילום: מתוך ויקיפדיה
מטע תמרים ישראלי בערבה, על רקע הרי אדום. חשש להמלחת המים צילום: מתוך ויקיפדיה

אתמול (שני) התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון שנושאו תעלת הימים. את דעתי הנחרצת הבעתי במספר רשימות (ראו כאן, כאן וכאן). (וגם עורך האתר כאן) וכאן ידיעה ותיקה יותר משנת 2000 שבה התוודענו לראשונה לבולענים.

עו"ד ציפי איסר איציק מנכ"ל אדם טבע ודין התייחסה לישיבת הוועדה ואמרה: "להתייחס לפרויקט שמציע השר לפיתוח אזורי, סילבן שלום, כאל פיילוט בלבד הוא אחיזת עיניים. מדובר בהתחלת ביצוע בפועל של פרויקט תעלת הימים ללא בדיקת סיכונים סביבתיים וללא בחינת חלופות. מדובר בהקמת מתקן התפלה מן הגדולים בעולם (100 מיליון קוב). התנהלות זו כרוכה בסיכונים סביבתיים הרסניים ובלתי הפיכים לים המלח ולסביבה".

במשפט אחד: כדאיותו הכלכלית של המיזם מוטלת בספק לכן מוסתרת מאחרי סיבות פוליטיות שגם הצלחתן אינה ברורה. המיזם מהווה סיכון סביבתי בממדי אסון, סיכון שאינו מצדיק את הסיכוי לפתרון בעיות שנגרמו ע"י טעויות אנושיות ולכן כדי להחזיר מצב לקדמותו כלומר כדי ל"הציל את ים המלח" יש לתקן את הטעויות ולא לעשות שגיאות גסות יותר.

במילים אחרות : להפחית את ניצול המינרלים ולהזרים מים בירדן הדרומי. לדעתי זאת הצטרפו רבים וטובים מהגופים הירוקים ו"סתם" בעלי ראות והגיון שאינם משוחדים ע"י עמדות פוליטיות או חישובים ניסתרים שבינם לבין פיתוח כלכלי נכון ובר-קיימא יש… מאום.

מה עלה לפני חברי הבית? הצעה יחידה או אפשרויות חילופיות? האם יגלו להם מהן העלויות כלכליות ומהם הסיכויים והסיכונים הסביבתיים? עם כל הכבוד למוסד המכובד אילו כלים יינתנו ביד נבחרינו כדי לפסוק ולהחליט החלטה שתוצאות השגויות עלולות להיות הרות אסון.

האם הביאו לפני הכנסת את המחקרים שמראים כי מי מפרץ אילת ישנו את ההרכב הכימי בים-המלח כך שצבעו ישתנה, לא רק צבעו אלא גם כל תכונותיו הכימיות, תכונות שמאפשרות ניצול המינרלים שבו, אבל גם נותנות לים את פרסומו כמקור לחיוניות, בריאות וכפתרון רפואי לבעיות בריאותיות רבות, תכונות שמושכות מבקרים מהעולם כולו, תכונות שאולי יהפכוהו ל"אחד משבעת פלאי עולם"? האם יהיה מי שיסביר לחברי הכנסת את הסיכונים הסביבתיים בתעלה המוצעת, האם יהיה מי שיסביר להם כי הערבה אינה "ריקה" ואינה זקוקה למרכזי תעשיה ולכפילי "לאס-ווגאס"?

האם הביאו בפני הכנסת את החלופות האפשריות, למרות שאין להן סיכוי להביא ל"שלום- אזורי"? האם יביאו בפני חבר הנבחרים את מסקנות הסקר של הבנק העולמי? סקר שעדיין לא הסתיים ולכן אין מסקנות?.
התשובה לכל השאלות היא מסופקני, שכן גם אם יובאו כל ההסתיגויות, כל הסיכונים והסיכויים, על פי מהלך הדברים המקובל והנפוץ ספק אם יהיו בידי הנבחרים הזמן, הנתונים והאפשרויות להגיע להחלטה שמבוססת על שיקולים הגיוניים, נכונים ונקיים מפוליטיקה, ולראיה זכרו את יבוש החולה.

לאחר שקראתי את הדיווחים מהישיבה, כפי שחזיתי אין לחברי הכנסת מושג קלוש על הסיכונים הסביבתיים שבמיזם. אין בידם נתונים אמיתיים אלא רק הבלים על הסכמתו של הבנק העולמי לממן את המיזם, הסכמה שלא ניתנה. השר שלום מציג את הסיכון לדידו היחידי שהוא השינויים בהרכב מי ים-המלח, אין התייחסות להרס הסביבתי שייגרם ע"י עבודות ההקמה.

אין התייחסות לסיכון בהמלחת ה"אקוויפר" – שכבת המים בערבה, אין התייחסות להרס החברתי של ישובי הערבה בעקבות הקמת מחנות העבודה ואחריהם מרכזי תעשיה והימורים, אין התיחסות לחלופות. בקיצור השר רואה רק את התהילה שאולי יקצור בגלל שיתוף פעולה מגלומני אם הירדנים ראיה מעוותת וקיצרת טווח שתביא אסון, רוב חברי הכנסת חוברים לו ושותפים לאיוולת שתמית אסון סביבתי.

לפני זמן מה, כשראיתי כי השר (החדש) לפיתוח אזורי הולך בעקבות קודמו וממשיך לדחוף בכיוון "אסון הימים", פניתי ללשכתו במכתב המפרט את כל הסיכונים ומפנה את הקורא לכל מה שנאמר ונכתב בנושא…. לא קיבלתי ולו אישור קבלה, מה שמראה עד כמה "רצינית" התייחסותו ולאן מגיעה הבנתו הסביבתית כאשר מדובר בסביבה מול פוליטיקה.

מאחר והשר אומר שיש להתיחס למיזם המוצא כ"פיילוט" מוטב שיבינו כלם, ה"פילוט" המתוכנן אומנם יוביל "רק" עשירית מכמות המים שיובלו במיזם הסופי אבל כדי להניח צינור ולחפור תעלות יש צורך בצמ'ה שירמוס את סביבתו בדיוק כמו בהנחת צינור גדול פי עשר, הסיכון לנזילה ולהמלחת מי תהום קיים באותה מידה, מחנות עבודה יוקמו גם לצורך ה "פילוט", מי המפרץ יגיעו לים-המלח (בריכוז מתוגבר) ויגרמו לשינוי, כך ש "פילוט" מסוכן, מה עוד שהוא סולל את הדרך ל"אחיו הגדול".

מאחר והשר בקואליציה הרי שניתן לחשוש מתגובת רוב חברי הכנסת, לחשוש שתגובתם לנושא לא תהיה מקצועית אלא, שוב, פוליטית. לא נישאר אלא לחכות ולקוות שאתבדה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

47 תגובות

  1. מיליונים הושקעו במפעלי ים המלח ובמלונות – יש לבטל את התוכנית שעלולה לפגוע בהם.
    אפילו אם ייבנו מלונות חדשים – מי ייתן פיצויים למלונות הקיימים. ובכלל – מי יירצה לבוא למלון שקוע בים שיש מלונות חדשים ויפים יותר לאורך התעלה? יש לבטל את התעלה או לפחות לסלול אותה בירדן – כך המלונות יהייו בירדן לא יתחרו במלונות שלנו. כן וגם שמעתי שערבוב מי ים סוף ייצור גבס וזה יכול לגרום לבעיות קשות לדגים בים המלח.

  2. רבותי המכובדים.
    אולי בכ"ז יודע מי מכם מה כוונת ממשלת ירדן בכל הקשור לים המלח?

    ע"פ מספר מאמרים (אין לי כל מושג למיהמנותם) אצלם כבר נפלה ההחלטה להקים מוביל מים מים סוף לים המלח.פשוט אם אכן כך פני הדברים עיקר ההשגות הסביבתיות ,צודקות ככל שיהיו, שוב לא תופסות,דבר האמור לשנות לחלוטין את גישתנו למפעל.

  3. זיו:
    דיון הוא דבר שצריך שניים כדי לקדם אותו לאיזה שהוא מקום.
    ברגע שאחד מן השניים שבוי בקונספציה ואפילו לא מוצא צורך להביא לה נימוק כלשהו קשה להתקדם.
    האם יש בסיס כלשהו לחוק הטבע שאתה מציג שעל פיו כל מי שנכנס לוועדות הכנסת (אפילו אתה – אם תכנס לשם) נשבה מיד בקונספציות ומפסיק לדעת איך חושבים?
    זו הרי טענה שטותית מאין כמוה!

  4. זיו:
    לדעתי אתה שבוי בקונספציה שחברי הממשלה ווועדותיה שבויים בקונספציה

  5. מיכאל,

    אני לא יודע על מה אתה מדבר..
    מה הקשר לקופים.. גם ביקורת צריכה להיות.. נכון ש"לא לעשות כלום- איבנית תעלה" רשמת כאלטרנטיבה אבל אם זו הגישה של חברי הועדות (לאו דוקא של הכנסת) אז יש בעיה..
    מה שאתה מתאר זה לא תהליך של , יש פה בעיה , באילו דרכים ניתן לפתור אותה.. מה הדרך הטובה ביותר והאם היא טובה מספיק ואז בואו נעשה..

    מה שאתה מתאר.. יש רעיון לעשות משהוא.. שאולי יכול לעשות כמה דברים טוב יותר .. בוא נכראה אם הוא בסדר… איך אפשר לעשות אותו יותר טוב בוא נעשה אותו..

    וזה שיטה הרסנית. הי נראית דומה.. אבל היא לא… את הבעיה אולי נראה שלא צריך להציג.. אבל לדעתי אף אחד באמת לא הגדיר אותה.. כאשר אנו מסתנוורים מפתרון אחד (על שלל הצורות לעשות אותו) אנו לעולם לא נראה פתרונות אחרים.. טובים יותר או פחות שקיימים או ניתנים לביצוע..וזה מה שקורה פה.. ובעוד הרבה מקומות.. זה תהליך שקורה גם במגזר העסקי.. וחברות נופלות לבור הזה.. ותקעים בקיבעון מחשבץי.. ואין זה קשור כלל לרמת ההשכלה שלהם.. קופים אמרת… רק לאודות לקונספציה שלעיתים טובה ולעיתים טובה פחות.

    כאשר אני בעבודתי מגלה שהייתי שבוי בקונספציה לגבי איך להתמודד עם מצבים מסויימים.. הדרך היחידה שיש לי לפתור את הבעיה.. היא בעזרת בקורת (לפעמים עצמית ולפעמים של אחר) להתחיל להסתכל על הבעיה בצורה אחרת… ולשוב ולחזור לנקודה המרכזית של מה רצינו לפתור ולא איזה פתרון התאים לנו..

  6. צריך להניח צינור בטון בקוטר 2 מטר , בין ניצנים לים המלח כאשר כולו קבור באדמה. בסוף הצינור בים המלח, תהיה טורבינה שתיצר חשמל מהפרשי הגובה בין הים התיכון לים המלח, החשמל ינוצל אך ורק לצורך התפלת מי ים שיוזרמו לישובים בסביבה. תהיה שליטה מוחלטת בכמות שתוזרם לים המלח ויבוטלו כל הנזקים שניגרמו לימה עקב אידוי. צריך לרדת מכל התוכניות המגלומניות של אגמים ואזורי נופש לאורך תעלות. ישלהתרכז אך ורק בהשבת המים שנעלמו מהימה ב-100 השנים האחרונות.

  7. זיו:
    אינני מקבל את דעתך.
    אפילו במה שהצגתי הייתה אלטרנטיבה של "אי בניית תעלה" כך שלא כל האלטרנטיבות היו "איזו תעלה לבנות".
    אינני יודע אם אתה מודע לכך אבל בכנסת יש אנשים רגילים ששומעים גם אנשים שמחוץ לכנסת.
    הנושא נידון בחברה הישראלית ובאקדמיה מזה זמן רב והועלו אלטרנטיבות שונות ו(בחלקן)משונות.
    אתה כנראה חושב שבוועדות יושבים קופים.
    אני חושב אחרת.

  8. אתה מדבר רק על נושא אחד…
    זו הנקודה..

    אם כל האלטרנטיבות הן רק איזה סוג של תעלה צריך לעשות .. זה לא אלטרנטיבות וזה לא דיון ציבורי כמו שצריך..

    יש הרבה חלופות לרעיון התעלה בכלל והן לא נידונות כי בכנסת אין י שיציע אותם…

    ה"מנהל התקין" שאתה מדבר עליו.. הוא בעיתי לא בגלל שאין"מחטפים" אלא שאין תהליך פתוח מספיק.. גם אם יש ועדות אין לא רואות את כל התמונה, רק מה שמאכילים אותם.

    ויש פה הרבה יותר אינטרסים מאשר ביקורת אמיתית.. והרי יש דוגמאות למכביר …
    אני לא אומר שמדינת ישראל מושחתת .. אני אומר שהשיטה מרובעת מידי.. ולא שקופה..
    שינויים גרנדיוזים מורכבים ומסוכנים נידונים במשך שבועות בודדים.. ולא על ידי מומחים – השרים בכלל לא מספיקים להעמיק במסקנות השונות…(ראה ערך תקציבי המדינה) … בעלי יכולת החלטה מוטים בקלות לצד מה שמתפרסם יפה (למשל לקצץ בשיקום אסירים זה לא פוליטקלי קורקט.. אבל זה זול מהנזק), או לצד בעלי אינטרסים כלכליים – כמו בעשרות החלטות שונות (כמו לתת את מפעלי ים המלח בחינם לבעלי הון מהגדולים בארץ).. אני לא חושד בזדון.. אני חושד בלקות ראייה – בתפיסה ש מהשטוב היום זה החשוב.. המחר לא..

    לא קיבלתנו את עולם בירושה מהורינו קיבלנו אותו בהשאלה מילדנו…

  9. זיו:
    מה שאתה מתאר זו לא מדינת ישראל.
    במדינת ישראל בכל החלטה מעורבות וועדות שבודקות אותה ואין מחטפים מן הסוג שאתה מתאר.
    רעיון יתפרסם בידי פוליטיקאי רק אם אותו פוליטיקאי תומך ברעיון ולא אם הוא מתנגד לו.
    אם אנשי המקצוע שכנעו את כל הפוליטיקאים שאלטרנטיבה אחת טובה מאחרות – איש מהם לא יאמר דבר על האחרות.
    ספציפית, בנושא תעלת הימים נידונו באופן פומבי לפחות שלוש אלטרנטיבות:
    1. מן הים התיכון לים המלח
    2. מים סוף לים המלח
    3. לא לבנות שום תעלה

    אין לי ספק שאלטרנטיבות אחרות כמו מגוון הרעיונות (הגרועים מאד, לדעתי) של הזרמת מים מתוקים לים המלח נבדקו אף הם ופשוט נפסלו (אולי על הסף – תלוי במהירות המחשבה של חברי הכנסת).

  10. מיכאל רוטשילד:
    אני לא משמיץ, זה פשוט…
    בפוליטקהאם לא מדברים על זה לא יודעים מזה… לא מדובר בסודות מדינה.. אבל לא אתה ולא אף אחד אחר פה הזכיר ברמז אפילו רעיון אלטרנטיבי כזה או אחר שעבר במסדרונות הכנסת או דובר בטלוויזהי.. הרי אם מישהו היה מתדיין על זה.. הוא היה רוצה שידעו .. כמה שהוא לוחם עז למען.. רעיון X… אבל אין כזה.. וזו בדיוק הבעיה שאני מדבר אליה.. עם אף אחד לא מדבר על זה.. אז לא מדברים עלזה!!!!!

  11. גם סליחה בעד ההתבטאות וההתערבות,אך רעיון ההתפלה נהגה כבר לפני 40 שנה על-ידי תמהוני דתי ומוזר: זרחין ו"מרכז" מפלגתי "יפה וחזק ולבן" ישב בפוליטיקה דאז.(די קרוב לשמאל-מדע של היום)איך זה שאותם שיקולים מנעו מהם את יישום רעיון ההתפלה?
    ישנה פוליטיקה גם בלי שום בחירה ובחירות בכל תחום מדע ,חברה ותחרות הבכורה או הראשוניות המלווה בצביעות ושיקולי אינטרסים הסותרים זה את זה קיימים בכל פינה.
    בקיצור:התייבשנו מהכל ובכל הבחינות.
    כאשר יסיימו ליישב את כל הסתירות בין כל הגורמים (טרם הבנתי מי נגד מי ועל מה מרוב -ים הבילבולים)לפתע יבואו גם מים רבים וגשמים רבים והכנרת בלאו הכי תתמלא וחחה.. חהה.. מי אז ירצה שוב להוציא כסף על התפלה "תפלה"?
    באשר לירדנים:הנח להם לטפל בבארותיהם,אם ירצו! גם שם למרבה הפלא יש מים רבים במעמקים ואין צורך לרחם עליהם ,רחם קודם על עמך שאינו יודע רחמים על עצמו ובני מעיו הקרובים.

  12. לאפרים חמור חמורותיים (סליחה בעד הביטוי),
    יש לזכור כי אנו חיים באזור בו השכנים הירדנים שלנו מקבלים מים זורמים בברז פעם בשבוע למשך שעתיים ולעיתים אף פחות מכך. בעמן, עיר הבירה, גם שם המים זורמים בברזים במשך שעתיים בלבד פעם בשבוע או שבועיים. זה שלנו יש שפע מים שזורמים תמיד בצינורות ואין הגבלה עדין לא אומר שלכולם יש. וכמובן, כמו שאתה אומר – יש להקים מפעלי התפלה. כסף יש? יש. מים מהים יש? יש. רצון יש? יש. אז מה חסר? מי מסיר את המונע? מי לא מאפשר לדברים הללו להתבצע? למי בכלל יש את הכח להחליט?

    התשובה היא הפוליטיקאים. לפוליטיקאים שלנו מהימין וממה שכביכול מכונה שמאל לא מאפשרים למים להיות מצרך שופע ומתפרץ כמעיין היות והם יודעים כי ברגע שלנו יהיה ירצו גם שכנינו וכשניתן להם ויקבלו והמים בברזים יזרמו – או אז כבר אין טעם למלחמה ואין לה סיבה. ובלי מלחמה אין פוליטיקאים. אין צבא. אין תעשיה צבאית. אין מערכת מסורבלת שמגלגלת את עיקר הכסף במדינה.

    אז בשביל כוס מים אף אחד לא רוצה לכרות את הענף שעליו הוא יושב ואת היד שמאכילה אותו (אך משאירה אותו צמא).

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  13. סילבן שלום:
    עוד פוליטיקאי כושל ללא טיפת חזון,
    שלא ראוי להיות בהנהגה.
    מה שהוא עשה עד היום וממשיך לעשות במרץ רב זה תכמון פוליטי של קבלני קולות,
    וחיפוש כותרות לצורך כבוד
    (מה שאשתו לפעמים מקלקלת לו)וכמובן ג'ובים טובים לחברים בצלחת

  14. ואם כבר עוד נקודה. צודק כותב המאמר שהפתרון צריך להיות בהתאם למקור הבעיה. מקור הבעיה נובעת מכך שישראל עצרה את מי הכנרת ושואבת מהם, ולא נותנת להם לזרום הלאה, וככה מייבשת את הירדן ואת ים המלח, וזהו גם צריך להיות הכיוון לפתרון.

    היינו יכולים להקים לחופי הים התיכון כמה מתקני התפלה גדולים או להרחיב את הנוכחיים (באשקלון וחדירה), באופן שלא יצטרכו לשאוב יותר מים מהכנרת, ולתת למי הימה לזרום באופן חופשי דרך הירדן לים המלח.

    לפי החישוב שלי, אם צריכת המים הכוללת השנתית של מדינת ישראל הינה כ-2 מיליארד מ"ק, ו-30 אחוז מזה נשאב מהכנרת (כ-600 מיליון מ"ק), צריך ששה מתקני התפלה כדוגמת מתקן ההתפלה של אשקלון (שמייצר 100 מילוני מ"ק) בכדי לייצר תפוקה זו. ממילא העלות של מתקן ההתפלה למ"ק שהיא כ-0.5 דולר, איננה גבוהה בהרבה ממים ששאובים ממקור חדש.

    ואם צריך בשנים הראשונות, אפשר אפילו לתגבר ולהזרים לכנרת או ליציאה ממנה מים מותפלים, בכדי למלא את החסר. (הרבה יותר הגיוני מלהתפיל מים ולשפוך אותם ישר בים הכי מלוח, כפי שהייתה הצעה שכזו). באופן הזה לא צריכים להניח שום צינורות, לשום מקום, מכיוון שהארץ באזור המרכז כבר מרושתת, ואם צריך אפשר להפוך את המוביל הארצי, במקום שיספק מים מהכנרת למרכז, שיעברו בו מים מותפלים אל הכנרת.

    ככה במקום שמיליארדים יתבזבזו על צינורות בערבה באורך של 200 ק"מ והתפלתם של המים, יהיה ניתן בכסף הזה להקים ולהרחיב מכוני התפלה במרכז הארץ ובצפונה. ולגבי הירדנים או שיקנו מאיתנו מים מותפלים, או שיקימו לעצמם מכוני התפלה בעקבה ויזרימו משם את המים לעריהם. ובא לציון גואל.

  15. לגבי הארגונים הירוקים, הם כמו החרדים שעושים מלחמות על השבת ועל קברים. כל פעם שיש פרויקט שעשוי לפגוע פגיעה מינמלית בטבע, הם מיד קופצים ומנסים לאסור אותו, גם אם הדבר יגרום לנזק גדול יותר לסביבה ולעוגמת נפש של מאות אלפי אנשים, שהרי שרידותו של צמח אחד או איזה צבי בבית הגידול הטבעי שלו חשובה יותר מהבעיות שיגרמו למיליוני בני אדם, והדוגמה הטובה ביותר היא כביש 6 כפי שהעלה כאן מישהו ודוגמה נוספת היא ההתנגדות לרכבת המהירה בין ירושלים לתל אביב בסוגיית נחל יתלה. ולכן הם "חשודים מידיים" בנושא הזה, מכיוון שאצלם לא מדובר באינטרסים אלא ב"דת".

    לגבי כל המתנגדים להזרמה של מי הים האדום לים המלח, מדוע הם לא עשו ניסוי אמיתי בשטח, ובמקום זאת הם מהלכים אימים על כולם? אדרבה אם הם מאמינים שמדובר בקטסטרופה שיוכיחו לכולם בניסוי מדעי אמיתי, שיצרו איזו בריכה סגורה ליד ים המלח שימהלו אותה במים של הים האדום, ונראה מה יקרה. הרבה יותר קל לצעוק גוועלד מאשר להוכיח שחור על גבי לבן.

    לגבי כבוד השר, הבעיה איתו שהוא חובבן, שקופץ על רעיונות מבלי שהוא בוחן את כל החלופות האפשריות כפי שראוי לעשות. וזוהי אכן באמת בעיה. מספיק היה לראות איך הוא פסל בשידור בטלביזיה את הרעיון של הזרמת מים לירדן, מבלי בכלל להתיחס אליו או לבחון אותו לעומק.

    מה שהיה ראוי לעשות הוא לגבש צוות של מומחים בכל האספקטים הנדרשים, ולבחון את כל החלופות הקיימות לאשורם. אולי בכלל כדאי להעביר את הנושא למטה לביטחון לאומי, כי הוא אחד הגופים היחידים שהוכיח שהוא יכול לעשות עבודות מחקר מעין אלו.

    ועוד שאלה: אם כבר מתפילים לפני ההעברה, יש לשקול העברת צינור מהים התיכון לירדן? המרחק מהים התיכון לירדן הוא כ-55-60 ק"מ בעוד שהמרחק בין אילת לדרום ים המלח הוא כ-200 ק"מ (פי ארבע).
    באופן הזה יוכלו לא רק להציל את ים המלח, אלא גם את כל הירדן שמימיו התייבשו ונעשו דלוחים, ויצודו שני ציפורים ביריה אחת (סליחה לכל חובבי הטבע, זה רק ביטוי).

  16. זיו:
    אוקיי.
    אתה יודע שבאקדמיה נבדקות אלטרנטיבות (ואתה יודע זאת מהיכרות אישית).
    על בסיס איזו היכרות אתה טוען שבקרב הפוליטיקאים לא נבחנות אלטרנטיבות?
    להבדיל מן האקדמיה – כשמדובר במיזם הנדסי – בחיים צריך להחליט על האלטרנטיבה הנבחרת ומרגע שהוחלט עליה יש לבצע. לאקדמיה יש כמובן את הפריבילגיה להמשיך ולדון לנצח.
    אינני טוען שבין הפוליטיקאים נערך לימוד רציני של הנושא ודיון באלטרנטיבות אבל אני מבקר את השיטה – לקפוץ ולהשמיץ ללא מידע בדוק.

  17. אני אבקר רק את השיטה…
    אפילו לפי המתגלגל פה בדיון יש יותר מאלטרנטיבה אחת
    ולמרות שבקרב האקדמיה (ואני יודע בהכרות אשית זאת) , כן נבדקות אלטרנטיבות, בקרב הפוליטקאים.. אין..
    ועל זה אני מתלונן, ביקורת היא תהליך חשוב ביותר בכל פרויקט מה גם בפרויקט גדול שכזה..
    אבל לפי שום דיווח עיתונאי או אחר.. אני לא רואה ביקורת אמיתית והצגת אלטרנטיביות רצינית לפרויקט ולדרך ישומו.
    כך שגם לתורך העייין התעלה היא גאונית, יתכן שבביצוע היא דפוקה.. ואף אחד לא בודק זאת ברצינות…

    נקודת אור רצינית שאני רואה בפרויקט.. הוא שהוא חדשני ומעורר ויכוח ודיון.. מתוך תהליך אמיתי שכזה.. יכול לעלות הפתרון הטוב ביותר לשלום, לכלכלה לאנרגיה למים ולסביבה…

  18. שוב אנחנו משחקים שח עם עצמנו.מהיכן הבטחון של אסף שסעודיה
    תסרב לממן לירדן ולפלסתינאים מוביל מלוח לצורך התפלה שניקוזו
    בים המלח.ישנם פרויקטים הגיוניים פחות שכבר בוצעו בעולמנו,כך שלבטל בחצי משפט על מימון עכשוי בעיה שכבר הוצגה יותר מפעם אחת אינה מוסיפה לדיון רציני כפי שנערך כאן.
    אגב הייתי יותר משמח אם מישהו היודע לאשורו את מצב הרעיונות
    הנ"ל ישתף אותנו במידע.
    חנן שליב.

  19. חנן:
    אין צורך בפתרון יפה אלא בפתרון יעיל. זה לא נראה לי כפתרון יעיל.
    יש סדרי עדיפויות בפתרון בעיות המדינה וים המלח אינו נמצא במקום הראשון.
    אחת הבעיות שעדיפות פתרונה גבוהה בהרבה מזו של פתרון בעיית ים המלח היא בעיית המים המתוקים.
    לכן לקחת מים מתוקים שכל כך חסרים לנו ולשפוך אותם לים המלח אינו דבר שהגיוני לעשות.
    להזכירך – גם בתעלת הימים מדובר על התפלה וכאן – במובנים רבים – באמת כולם מרוויחים כי גם מרוויחים אנרגיה, גם מרוויחים מים מתוקים וגם פותרים את בעיית ים המלח.
    אז נכון – צריך להקפיד שלא תהיה דליפה לאורך הדרך של הצינור אבל מכל שאר ההיבטים זה נראה לי פתרון עדיף.
    יודע מה? בעיני זה גם יותר יפה.

  20. למיכאל,היופי בפתרון הוא בסינרגיה.
    כולם מרויחים ובמיוחד אחד משבעת פלאי עולם (בתקוה שיבחר) .

  21. לאריה ,
    על דאגה ירדן אינה מסוגלת לבצע לבד ללא מימון , לא יהיה מימון ללא "חזון פוליטי"
    ולכן גם אין אצלנו בדיקה של החלופות.
    לעמי,
    אם כל ההערכה לך אתה נסמך על נתונים לא נכונים ,
    – כמו שכבר כתבתי ההבדל אינו רק בריכוז אלא בעיקר בהרכב המינרלים השונים,
    מאחר והכוונה היא "להציל את הים-המלח" איזו הצלה זו כאשר ההרכב ישתנה והים יעבד את
    ערכו הבריאותי, תיירותי וכלכלי ?
    – השאיבה תהיה בראש מפרץ אילת כלומר מעומק מירבי של כ 120 מטר ( אלא אם יעריכו את המוביל בכ 30 ק'מ וישתפו את סעודיה במיזם (?) ,
    – הבולענים נוצרים בגלל המסת שכבת מלח בקרקע ע'י זרימות מים בתת-הקרקע , ההמסה נמשכת ותמשך עד שמי ים-המלח ייצרו לחץ שיעלה את המים התת-קרקעיים לרמה שמעל לשכבות המלח , תהליך שבמידה ויקרה ימשך מאות שנים, (פנה לאלי רז בעין גדי להסבר מפורט).
    – באשר לפיתוח הערבה , אתה צודק , אלא שרוב תושבי הערבה מעדיפים את המצב הנוכחי
    ללא ערים, תעשיה וזהום , את השלב של "נלבישך שלמת בטון ומלט " … עברנו ,
    כאשר פרס היה השר לפיתוח , מצד אחד דחף את מיזם המובל ובאותו הזמן משרדו פרסם
    קריאה "לבנות את ביתך בערבה השקטה והנקיה מזהום" כאשר את התשדיר מלווים קולות
    צפרים ותמונות מהטבע המדברי … רק אני רואה את חוסר ההגיון (ה"אבסורד" ) ?
    מאחר ואיני מתכוון להמשיך בוויכוח רק שני נתונים :
    עלות מ'ק מים מוטפלים פחות מ 1/2 $ (חצי דולר ארה'ב)
    עלות מ'ק בקצה הדרומי של המוביל הארצי שמוביל מי הירדן/הכינרת … 1+1/2 $ (אחד וחצי דולר)

  22. אבי:
    אני מדבר על המאמר של אורי להב – לא על הרעיון הרגיל של תעלת הימים.

  23. לא ניסיתי לשחזר את חישובי האנרגיה בתהליך שמציע אורי (הם כמובן תלויים, בין השאר בנתוני הגבהים) אבל דבר אחד נראה שהושמט והוא העובדה שככל שישתמשו ביותר מים בדרך מים סוף לים המלח תפחת האנרגיה שניתן להפיק ו(כמובן) תפחת כמות המים המתוקים שיוזרמו לים המלח.
    מבחינה לוגית דומה ההצעה לשילוב של שתי פעולות בלתי תלויות:
    1. התפלת כמות מסוימת של מים לטובת הישובים השוכנים לאורך הצינור
    2. התפלת כמות נוספת של מים לצורך הזרמה לים המלח.

    החישובים המוצעים מתארים רק את החלק השני כך שהפתרון המוצע באמת הוא הזרמת מים מותפלים לים המלח.

    היתרון העיקרי הוא ככל הנראה בעובדה שלא מעבירים מי ים בדרך וכנראה שפוגעים פחות ביחסים בין המינרלים השונים בים המלח.
    החיסרון הוא ש"דחיל רבאק – אם כבר התפלנו מים למה לא להשתמש בהם לצריכה ביתית ולחקלאות?"

  24. ל Urila .
    רעיון מבריק ,ומשנה את כל התמונה.
    לוקח בחזרה את דברי.
    תודה!

  25. אולי יש חלופות אטרקטיביות!. למשל הנושא של ארובת שרב עליו נעשו כבר 25 דוקטורטים, באמצעותו ניתן להפיק חשמל ע"י שימוש באנרגיית השמש ומיים מלוחים מהים התיכון (שיכול להרשות לעצמו שאיבה…) וכתוצר לוואי מופקים כ200 מליון קוב מים מותפלים. והיום מתנהל מו"מ להקים כזה בהודו.
    דרך אגב נדון בכנסת בצורה חיובית ונקבר אי שם. תקישו "ארובת שרב" תראו על מה אני מדבר. עם כל הכבוד להרצל ויש הרבה הרבה כבוד הוא מת במאה ה-19 ולא בדיוק ערך מחקר כלכלי וסביבתי על הפרוייקט שחזה. הצורה בה נעשים דברים במדינה הזאת פשוט מקוממת.

  26. לאסף,
    אני לא יודע למה התכוונת בהשוואה (הנכונה שלך) בין מי אוקינוס וים המלח לבין חתול וכלב – על כל פנים, כאמור, ההשוואה נכונה ואכן הם באמת דומים מאוד. כפי שהשוני בין חתול לכלב מזערי (הן גנטית והן אקולוגית) כך גם התכולה של המים השונים. בים המלח הרכב המלחים אמנם שונה – מרוכז מאוד ובעל יחסים שונים – מאשר מי אוקינוס. בקטנה, אני אומר. אבל גם אם לא – מה בכך? האם הכמויות המדוברות בעלות משמעות אמיתי ביחס לנפח המים שבים המלח? האם באמת נוצרים גושי גבס (ואם כן אז מה בכך?).

    באשר לעניין הבולענים – אין לאף אחד מושג אם עליית המפלס תעצור את התופעה. אתה הצהרת כאן באופן תקיף כי מיזם של העלאה מלאכותית של מפלס ים המלח לא תפסיק את פעירת הבולענים. אודה לך מאוד אם תוכל להביא סימוכין לכך. ואם כן, אנחנו נכתוב ביחד מאמר לנייצ'ר או סיינס – לבחירתך.

    אתה מציע להזרים לים המלח מים מתוקים מצפון ולהפחית את הוצאת המלחים מים המלח ולעצור את הייבוש שלו. שתי הצעות אלו הן נהדרות בעולם דמיוני שבו יש המון מים זמינים ואין תעשייה שצורכת את כל המלחים הללו – אז בבקשה, הבן כי טיעונים אלו נתפסים כחסרי משמעות ואף מביכים מעט.

    הערבה אכן לא זקוקה לפיתוח. יש מעט אנשים והם מתפרנסים בכבוד שם ובצורה לא רעה בכלל (יש כאלה שממש הצליחו לעשות כסף גדול). טיעון זה, שבסיסו אנטרופוגני, גם הוא טיעון לא רלוונטי לאספקטים הירוקים של התעלה. כיצד ישתנה המארג החברתי של הערבה אם נפריח את הנגב וסביבתו וניישב בו את תושבי האזור ויהודיי הגולה שעתידים לבוא? אינני יודע. מדינה כמו כל גוף גדול ובלתי נשלט, תתפתח לכיוונה הטבעי שאותו לא ניתן לצפות מראש. יהיה אשר יהיה. יש להוציא טיעון זה מארסנל הטיעונים הטכניים לגבי נזקים אפשריים של התעלה. איזה אסון אקולוגי ניתן בכלל להשוות להקמה של עיר והרס טוטאלי של החי והצומח על שטחה?

    ההשפעה על זרמי המפרץ היא עניין תמוהה מאוד מבחינתי. ים סוף מגיע לעומק של 2 ק"מ ונפח המים שבו אדיר. 2 מיליארד ממה שזה לא יהיה הם טיפה בים. לא זו אף זו, את השאיבה עושים בדרך כלל ממי שטח ולא מי עומק, מה שאומר שמי שטח חמימים יזרמו מהמפרץ מצד אחד ומי שטח חמימים יזרמו מהצד השני של המיצרים בבאב אל מנדב ומיצרי טיראן. מים עניים בנוטריינטים שלא יכניסו למפרץ שום דבר שלא נכנס אליו גם ככה. אדרבא, אם לדעתך השינוי עקב שאיבה הוא משמעותי – הצע לבצע שאיבה ממקומות עמוקים יותר, מתחת לטרמוקליטה, ואז נוטריינטים יוצאו מהים האדום ויקטינו את התפרצות האצות. לדעתי אין בכך ממש שהרי כאמור, מדובר בטיפה בים.

    ולסיכום, אתה אומר:
    "ולסיכום (ביניים) כבר נאמר כי : כאשר יש וויכוח בין: חכמים, טובים , ישרים, מוכשרים ויפים ,לבין מי שיודע… ברור היכן האמת !"

    אז נכון, אנחנו באמת חכמים טובים ישרים מוכשרים ויפים יותר, כמו שאתה אומר – אבל האם אתה באמת יודע היכן האמת כפי שאתה מעיד?

  27. ירדן תעשה תעלה בלעדינו – זה מה שקראתי לפני כחודשיים, נדמה לי ב- ד'מרקר, לאחר שנואשו משיתוף הפעולה האזורי שאמור להיות בין מדינותינו. אם זה אכן יתבצע, אז נאכל את ההשפעות השליליות, אם יש כאלה, מבלי להפיק את התועלת, אם יש.

  28. האמת הערומה היא שאין באמת חלופות אטרקטביות.
    או שנמתין עד שיגמר לנו ים המלח או שנזרים אליו מי ים.לפי רוח הדברים ומלחמות היהודים
    אנו בוחרים בבררת המחדל כלומר לא לעשות כלום וזה באמת מחדל…

  29. ראשית, כל הכבוד לאסף שסוף-סוף העלה נושא שקיים בחצר האחורית שלו במקום נושאים הקשורים לגבעות השחורות של זימבבואה או למעמקי האוקינוס השקט…
    שנית, "תומכי הסביבה" למיניהם שקופצים על כל הזדמנות לנגח לא הועילו לך במקרה זה. דוגמה טובה היא כביש 6: למשל, האמת, שבשורה התחתונה הוא חוסך כל הרבה פליטה של גזי חממה (מכונית שנוסעת מהר פולטת אחוזים בודדים של גזים לעומת מכונית שעומדת בפקק) שייתכן שהפגיעות האחרות מתגמדות לעומת התועלת. אבל, אנשי איכות הסביבה הקימו בעבר קול זעקה בלי לבדוק על מה הם מדברים!
    שלישית, אני מבין את כעסך על ה"בורים ועמי הארץ" שמתנגדים לרעיונותיך אבל בינינו, גם אתה לא בדיוק הסברת בבירור את מה שרצית לומר, לא הבאת סימוכין ומה שאמרת נשמע מגמתי מאוד. למשל, הרס הסביבה עם מחנות עבודה וכלי צמ"ה – אני יודע שהמשפט הבא לא פופולרי, אבל – ההרס הנמשך שנים על גבי שנים של סביבות הגידול והטבע כמעט בכל מקום אפשרי בידי נהגי רכב 4X4 הוא כנראה בסדר גודל הרבה יותר גדול.
    אני בטוח שאם תרצה (כמו שכל אחד אחר גם יכול) תוכל למצוא עוד דוגמאות לפופוליזם של דבריך.
    לסיום – אדרבה! הבא סימוכין והסברים – אולי תשכנע!

  30. לאסף,

    פונט 48 היה מתאים יותר לרמת ההסטרייה שאתה מפעיל בטיעוניך.
    ולעניין הנימוקים הממשיים:
    מים מותפלים שיוזרמו לים המלח – זה פשוט רעיון גאוני! איך לא חשבנו עליו קודם?! בעלות של 50 סנט לקוב, מה הם 50 מיליון דולר ביני לבינך.
    אכן ישנו נושא אמיתי של הבדלים כימיים בין המים שיגיעו מהים האדום לבין שארית המים בים המלח. טוב שהירוקים מאירים את עינינו, שהרי לאף אחד מלבדם לא אכפת שגושי גבס, או מה שלא יהיו, יצופו. ובכן, ישבו המתכננים, ויציעו פתרונות, וינסו אותם בפיילוט. ואם הפיילוט ייכשל, כלומר לא יהיה בכח אנוש למנוע תוצאות הרסניות, אז הברז ייסגר ופיילוט יינטש, וכבר היו דברים מעולם.
    לעניין הפיתוח בערבה, אם וכאשר יהיה – ובכן, זהו יותר עניין פוליטי מאשר סביבתי. אינני בטוח שכל יושבי הערבה שותפים לדעתך.
    לעניין 100 מיליון קוב בשנה, נשמע הרבה, אבל מדובר על 11400מק"ש – פחות מחצי קו ירקון נגב, הזורם בצינור בקוטר 80". אל תדאג, לא ייגמרו המים בים, גם לא בספיקה של 2 מיליארד. האם ישתנה מערך הזרמים? ייתכן בהחלט. האם זו סיבה שלא לבצע את הפרוייקט? רק אם זה גורם לנזק שגובר על התועלת…

  31. רק פיתרון אחד נשמע לי הגיוני וישים:
    התפלת מי ים ים תיכון והזרמתם לכינרת (ומשם לים המלח דרך סכר דגניה).

    זול יותר,
    מניב מים מתוקים,
    לא פוגע בטבע כמו התעלה.

    למה לא שוקלים חלופה זו?

  32. ועוד משהו
    דהקארט הוא ה"גאון" שכרת זנבות עכברים תוך מחשבה שאחרי מס' דורות של עכברים כרותי זנב
    יוולדו עכברים ללא זנב …….. !

  33. ועוד מס' מילים
    ל עמי בכר
    הדמיון בין האוקינוסים וים המלח הוא כמו הדמיון בין חתול לכלב ,
    באוקינוסים (ובמפרץ אילת) המינרל העיקרי הוא כלוריד נטרני (מלח בישול) בריכוזים
    שבין 3.5% ל4.5% בים המלח מינרלים בריכוז של 33% כאשר העיקרי בינהם הוא אשלגן ,
    נוספים מילחי מגנזיום , מלחי ברום , מלחי פלואור ואחרים ,
    לכן להשוות ולומר ש"סך הכל הריכוז שונה" זו שגיאה .
    מי שרוצה להמתין מאתיים מליון שנים עד שהאוקינוס ההודי יגיע לים המלח … שיבושם לו ,
    לדקארט
    בזמנו כאשר ניבדקה תכנית לתעלה מהים התיכון והמטרה היתה ייצור חשמל הסתבר כי
    החשמל שייוצר יהיה כ 5% מהתצרוכת הארצית … !
    מי שעוסק בסדר-יום (אג'נדה) פוליטי ח י י ב להתחשב בעתיד (לא בקצה ה"קדנציה") ,
    חלק מנטיית המסכימים ל"מובל-האסון" הוא הנושא הכלכלי ,שכן כל חלופה זולה נכונה ומעשית
    יותר תהיה על חשבוננו , האם בגלל זה צריך להסכים למיזם מגלומני ליביא אסון ?
    ולסיום , ראה את פיסקת הסיום בתגובה הקודמת !

  34. לרפלקס מותנה: אהבתי את תגובתך.
    אני שמח שיש עוד אנשים שפוים בעולם הזה.

  35. לכל המגיבים
    יש להפריד בין פתרון בעיה סביבתית שיצרנו לבין נסיונות לפתרון הסיכסוך העתיק באיזור,
    מסתבר כי נסיון לשלב בין השניים … הורה אסון .
    א – כדי לפתור את "בעיית ים-המלח" ניתן להעלות המפלס ע'י הזרמת מים בירדן הדרומי ,
    מים מתוקים או מליחים שיגיעו ממקורות שונים ( הכינרת ומים מוטפלים) ,
    ובמקביל ניצול מופחת של המינרלים – ביטול בריכות האידוי שמדרום למלונות ,
    את הנזקים שנגרמו בגלל ירידת המפלס בעיקר הבולענים ל א נ י ת ן ל ת ק ן ,
    גם מלוי הים לא יפסיק את היווצרותם,
    ב – נסיונות כימיים הראו את השנוי שיגרם לים !
    ג – מי שחושב שנחל דוויד מהווה תוספת מים … אינו יודע את המצב,
    ד – בערבה משקים גידולי חקלאות במים מליחים ,
    מי שאינו יודע את ההבדל בין מליחים למלוחים מוטב שילמד ולא יעשה השוואות שגויות !
    ה – מי שחושב שהערבה זקוקה ל"פיתוח" נוסח לאס-ווגאס … שישאר בתל-אביב .
    ו – מי שחושב כי ניתן לבצע מיזם מגלומני שכזה ללא דריסה ורמיסה של כל הקיים בשטח,
    ללא הקמת מחנות עבודה שבהם מאות עובדים ועשרות כלי צמ'ה … שיסביר … איך .
    ז – מי שחושב כי שאיבת מאה מליון מ'ק בשנה מראש מפרץ אילת לא תיגרום לשנוי מערך הזרמים
    במפרץ … שיקום … (מאה מליון זה רק ב"פילוט" "האח הגדול" מתוכנן לשאוב שני מליארד ) !
    ח – אמרו כלכלנים גדולים ממני : כי יש חלופות זולות בהרבה …
    ולסיכום (ביניים) כבר נאמר כי : כאשר יש וויכוח בין: חכמים, טובים , ישרים, מוכשרים ויפים ,
    לבין מי שיודע… ברור היכן האמת !

  36. אני בעד תעלת הימים
    יצור חשמל נקי שיספיק ל3 מדינות (עם הטכנולוגיה שקיימת היום)

    השאר זניח

  37. הסביבתנים, ובכללם דר רוזנטל, מוציאים שם רע לאיכות הסביבה.
    אין חולק על כך שהאדם מזיק, או לכל המוטב: מעמיס, על הסביבה.
    יותר ויותר מקובל הרעיון שהנזקים מצטברים, חלקם בלתי הפיכים, ושהדור שלנו, כמו הדורות הבאים, עתידים לשלם מחיר יקר אם קצב הזיהום וההפרעה לסביבה יימשך.
    מכאן נעבור למסקנות המעשיות. כאן, חוששני שהסביבתנים לוקים מעט בהבנת העולם האנושי, אולי מתוך מתן תשומת לב מוגזמת לעולם הפיזי, אולי מתוך מניעים רגשיים. והעולם האנושי מכיל גורמים חזקים של תאוות בצע, קיפאון מחשבתי, סרבול ביורוקרטי, קבוצות אינטרסים ועוד.
    בהקשר הזה יש לבחון את ההתנגדות ההמצטיירת כאוטומטית [אני מרשה לעצמי לקבוע] לכל מיזם שהוא גדול עד כדי השפעה כלשהי על הסביבה. אף אחד אינו מתעלם מהשפעה שכזו, אלא שיש לבחון את האלטרנטיבות. ובמקרה של ים המלח:
    האלטרנטיבות שאינן ברות קיימא הן:
    – הזרמה מוגברת של מים מתוקים ממקורות ים המלח (ירדן, ארנון, נחל דוד)
    – הפסקת כריית מינרלים (ואם מישהו חושב שזה אפשרי, יעיין בסעיף "העולם האנושי")
    ברור שכרגע מאזן המים בימה הוא שלילי, וברור שיש לשפרו, ובהכרח ייגרמו שינויים לסביבה. האם שינויים אלה יהיו קטקליזמים, כפי שמהלכים עלינו אימים? מסופקני.
    אין ספק שבעבודה רצינית ניתן יהיה למזער נזקים ולהציל ערכים, אולם הטקטיקה של קול זעקה אוטומטי מחירה האמיתי שלה הוא בהתעלמות אוטומטית, שלא מאפשרת דיון רציני ושיפור אמיתי של המצב.

  38. לפי מה שהבנתי, הסכנה בשינוי ההרכבה הכימי של הים היא שיווצרו גבישי סיד, לא "שיהרגו" דגים כלשהם.

    אני דווקא באד פרוייקט תעלת הימים. אך הייתי מעדיף שיעשו זאת לא מאילת אלא דרך הנגב המערבי.
    אני חושב שנהר של מים שיעבור בדיוק באמצע הארץ יכול לשנות את המראה של כל האיזור וליצור פה סביבה ירוקה ופורחת – ולעזאזל כל המדבר הזה ו"קו הרעב" שלו. השנה ירדו אצלינו גשמים יומיים. יומיים! וגם אז זה היה טיפטוף

  39. מוזר שדר' רוזנטל אינו מעלה אפילו נקודה מקצועית שהיא חיובית בפרויקט.
    יש להניח שאחרי הפיילוט נהיה חכמים יותר, גם דר' רוזנטל.

  40. עניין הטיעון הכלכלי והכדאיות הם לא רלוונטיים. ישנה בעיה ומנסים להסדיר אותה. וכסף יש – עובדה היא שכסף יש, כך שאין זה טיעון אם כדאי או לא. לא אני ולא כיסי הם שמוציאים את הכסף. ושלא יספרו לי על כספי מיסים כי ישראל מזמן לא מחזיקה את עצמה מכספי מיסים. כאמור מעלה – אלו הם כספי הבנק העולמי (יהיה אשר יהיה).

    גם עניין השלום האזורי והשאלה אם יש ממש בפרוייקט במובן הזה או לאו אינם רלוונטיות שהרי להחמיר את המצב כבר אי אפשר. כל שאפשר לעשות זה רק לשפר את היחסים עם השכנים ואולי (מי יודע? אולי? אולי יתבדא כבוד הדוקטור רוזנטל?) פרוייקט זה הוא מחבלי הלידה שיש לעבור על מנת להגיע למנוחה ולנחלה?

    המלחת האקוויפר היא טיעון סביר לאומת זאת אבל הוא צריך לקחת בחשבון ראשית כי בבניה חכמה ותכנון נכון של מבנים לא אמורים ליצור תקלות (והרי הבעיות ידועות ואמצעי מניעה יילקחו) ושנית שמי האקוויפר בערבה מליחים ממילא (ישנם כמה מעינות מתוקים). נשאלת השאלה האם באמת יישפכו מלמקיי מיים רבים וימליכו את האקוויפר בערבה עוד יותר בהנחה שכל המערכות יקרסו והתכנון ירד לטמיון – ואז מה? עתודות המים העיקריים בערבה הם מליחים וממילא עוברים הטפלה או שימוש בחקלאות כמים מליחים. את אותו הטיעון יש לטעון לגבי בניה והטמנת תחמושת ורעלים אחרים בקרקעות אשר מחלחלים למי התהום. כנ"ל לגבי רפתות וחקלאות מונו-קולטורית אשר פוגמות בטיב הקרקע ובמי תהום גם יחד. אין לזה סוף ואין זו סיבה לעצור הזדמנות למשהו שיכול להיות טוב או להכשל.

    איכות המים והכמיה שתשתנה בים המלח היא עניין תמוהה מאוד בעיני. הכימי תשתנה. תשתנה? אולי. מי מלח ממי אוקינוס ירוכזו ויועברו לאגן גדול מאוד ועמוק מאוד שגם המים שלו מלוחים (ואגב כידוע, ים המלח הוא הפתח לאוקינוס חדש שנוצר עם תזוזת הפלטות, אז בטווח הארוך ודאי שאין לכל זה משמעות). לא ברור לי ממה בדיוק חוששים מהשינוי הכימי שיכול להווצר בים המלח. הדולפינים ימותו? הדייגים יהיו מובטלים? ישתנה ההרכב הכימי… שישתנה. וגם זה לא לחלוטין בטוח. מים הם מים וזה עיקר המסה. מהמלחים שיש באוקינוס יש גם בים המלח ובריכוז גדול מאוד. הדילול של ים המלח לא משמעותי שהרי העומק שלו מגיע עד כמעט 400 מטר וארכו עשרות קילומטרים. למעשה מנסים להכזיר 10-20 מטר לים, מה שהתיבש עקב בריכות הייבוש ולקיחת המלח (גם נקודה שמתעלמים ממנה – האם המלח שנלקח מהים באופן תדיר לא משנה את הכימיה שלו?)

    לסיכום,
    לפוליטיקאים יש אג'נדה וכמוהם גם לד"ר רוזנטל. הוא מטיף בנחרצות מזה זמן רב כנגד הפרוייקט וכמו הפוליטיקאים בדיוק, גם לד"ר רוזנטל אין ידיעה מה יהיה. האם יומלח האקוויפר? האם תשתנה הכימיה? האם יהיה שלום? האם יופקו מי שתיה ואנרגיה לרווחת אנשי האזור? האם אתה יודע בוודאות, ד"ר רוזנטל, כי כל אלו הם "אסון" והאם דעתך המלומדת החוזה את העתיד באופן מיסטי שונה במובהק מדעתם של אנשי מקצוע אחרים, בשרות המדינה, שאומרים את ההפך הגמור?

    בברכת חברים,
    ד"ר עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן