המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה, לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות; הטקסונומיה הישראלית תאפשר להגדיר השפעות סביבתיות ואקלימיות של פעילויות כלכליות, תאפשר השקעות חיוביות לסביבה ולאקלים ותמנע התיירקקות
בדרך לוועידת האקלים בשארם א-שייח, שמים סוף להתיירקקות (גרינווש) בתחום הפיננסי-אקלימי: המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה, לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות; הטקסונומיה הישראלית תאפשר להגדיר השפעות סביבתיות ואקלימיות של פעילויות כלכליות, תאפשר השקעות חיוביות לסביבה ולאקלים ותמנע התיירקקות
הטקסונומיה הישראלית הוצגה היום (ד’) לראשונה במסגרת פרס פתרונות האקלים של JNF קנדה, Start-Up Nation Central וקרן קימת לישראל ולקראת פסגת האקלים של האו”ם COP27 שתערך בחודש הבא בשארם א-שייח’
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: “הטקסונומיה הישראלית היא בשורה של ממש לחברה הישראלית ולסקטור הפיננסי בתוכה, ומהווה צעד נוסף ומשמעותי במאבק המתמשך במשבר האקלים. הטמעת שיקולים סביבתיים בתהליכי השקעות תוביל לפיתוח טכנולוגיות אקלימיות ועידוד ההשקעות בחברות ירוקות, ותציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות נוספות בעולם שהבינו גם הן את החשיבות של הסקטור הפיננסי במאבק במשבר האקלים. התאמת הסטנדרט הישראלי לזה האירופי היא איתות חשוב, וצפויה לשפר את הביצועים הסביבתיים של המשק הישראלי”
מנכ”לית מהשרד להגנת הסביבה, גלית כהן: “הטקסונומיה הישראלית, שאת הטיוטה שלה פרסמנו היום, מבוססת על הטקסונומיה המעוגנת בחקיקת האיחוד האירופי, אשר עד כה הביאה לתחום הסביבה בסקטור הפיננסיים מספר בשורות מרכזיות. קביעת קריטריונים ברורים ומדידים באשר להשפעת הפעילות הכלכלית של חברות על האקלים, תוכל לסייע לסקטור הפיננסי להירתם למאבק במשבר הגדול של דורנו. יצירת סטנדרט אחיד תימנע התיירקקות (Greenwash) ותאפשר לייצר תשתית חשובה לפיתוח מדיניות ומוצרים בתחומי הקיימות בפיננסיים”
לטיוטת הטקסונומיה הישראלית ולמתודולוגיה: https://did.li/Wnhrl
המשרד להגנת הסביבה, בליווי צוות היגוי הכולל נציגים מהרגולטורים הפיננסיים, החשב הכללי במשרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד המשפטים, ובייעוץ של מומחים מהאיחוד האירופי ושל חברת אקוטריידרס, מפרסם היום טיוטת הטקסונומיה לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות. הטיוטה הוכרזה היום (ד’) לראשונה בפסטיבל פתרונות האקלים (Start-Up Nation Central), שנערך לקראת הכינוס ה-27 של ועידת האקלים בחודש הבא בשארם א-שייח’.
טקסונומיה בהקשרים של קיימוּת בפיננסיים (או ESG) היא מסמך המסווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה, וזאת לפי קריטריונים טכניים ברורים ומדידים. הסיווג מאפשר בין היתר למקורות המימון הפרטיים והממשלתיים להגדיר את סוגי השימושים ששיש להם השפעות חיוביות על מטרות סביבתיות (“טקסונומיות ירוקות”), או השפעות שליליות על מטרות סביבתיות (“טקסונומיות חומות”).
תחום הקיימות בפיננסיים מתפתח בקצב מהיר מאוד בשנים האחרונות אך במצבים רבים יש חוסר בהירות לגבי השאלה מהו “מימון ירוק” המקדם מטרות סביבתיות. מטרת הטקסונומיה היא לתת מענה לשאלה זו על ידי יצירת אחידות, בהירות וסטנדרטיזציה, תוך הגדרות ברורות של קריטריונים ופעילויות שמימונם מקדם באופן משמעותי מטרות סביבה מרכזיות בעוד שאינו פוגע באופן משמעותי במטרות אחרות.
את המסמך גיבשו יובל לסטר, סמנכ”ל בכיר תכנון מדיניות ואסטרגיה, ד”ר אוהד קרני, מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה וגל תמיר, מרכז בכיר מדיניות רגולציה במשרד להגנת הסביבה.
הרחבה:
הסיווג של פעילות כלכליות מתבצע לפי שש מטרות ליבה סביבתיות וביניהן מיטיגציה, אדפטציה, מגוון ביולוגי, כלכלה מעגלית, משאבי מים ובקרה על זיהומים, בהתאם לנהוג באיחוד האירופי.
הסיווג יכול לסייע ברמת הגוף הפיננסי עצמו בבואו לנהל את סיכוני הסביבה שלו על ידי הערכה של היקפי החשיפות לסוגי פעילויות שונים. נוסף על כך, הסיווג יכול לסייע בתיוג של מוצרים פיננסיים המשווקים כמוצרים ירוקים, ובכך יש לטקסונומיות ממשקים עם עולמות הגנת הצרכן ומניעת התירקקוּת (Greenwash).
הסיווג של הטקסונומיה הישראלית צפוי לשמש גופים עסקיים, ובפרט גופים פיננסיים, בבואם לבחון ולהעריך באופן סטנדרטי פעילויות כלכליות לפי היבטים סביבתיים. הסיווג יכול לשמש גופים פיננסיים בתהליך גיבוש מדיניות השקעות המטמיעה היבטי סביבה (כחלק משיקולי ESG) וכן בפיתוח של מוצרים פיננסיים ירוקים. הסיווג מאפשר בחינה של פעילויות כלכליות לפי קריטריונים ברורים ואחידים, והוא מהווה תשתית מרכזיות לפיתוח תחום הקיימוּת בפיננסיים ולגיבוש מסגרות מדיניות המסדירות הטמעה וגילוי של שיקולי סביבה ואקלים.
אחד מקובעי המדיניות המובילים בתחום זה הוא האיחוד האירופי, אשר פרסם בשנת 2018 לראשונה תכנית פעולה לגיבוש כלי מדיניות רגולטורים ואחרים. במסגרת זו, חוקק הפרלמנט האירופי בשנת 2020 את חקיקת הטקסונומיה המחייבת את הגופים הפיננסיים וגופים עסקיים גדולים לבחון, להעריך ולגלות את היקפי ההשקעות הירוקות שלהם.
הטקסונומיה האירופית, אשר על בסיסה פותחה טיוטת הטקסונומיה הישראלית, גובשה בתהליך התייעצות מומחים רחב היקף שכללה את כלל הסקטורים, ועברה את תהליכי החקיקה בפרלמנט האירופאי ואת חקיקת המשנה בנציבות האירופאית. על אף שהטקסונומיה האירופאית אינה מחייבת מבחינה פורמלית מחוץ לגבולות האיחוד, כבר כיום ניכר כי הסטנדרט שקבעה משפיע באופן מהותי ורוחבי על גופים עסקיים ופיננסיים מובילים בזירה הבין-לאומית. באמצעות פלטפורמת מומחים הפועלת תחת מנדט חקיקת הטקסונומיה, ממשיך האיחוד האירופאי לפעול לפיתוח הטקסונומיה וצפוי לפי המלצת מומחי הפלטפורמה לפרסם בעתיד גם טקסונומיה “אדומה” ו”צהובה” לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן לרעה על מטרות סביבתיות. בעוד שהטקסונומיה הירוקה צפויה לסייע ביצירת מוצרים פיננסיים ירוקים בצורה סטנדרטית, שקופה ומדידה, ובכך למנוע התיירקקות, טקסונומיה אדומה (עתידית) צפויה לסייע בניהול סיכוני סביבה ואקלים.
פיתוח הטקסונומיה הירוקה מציב את מדינת ישראל יחד עם מדינות המתקדמות, ובפרט עם האיחוד האירופי, ומייצר הזדמנות עבור גופים עסקיים בישראל הפועלים לקבלת מימון מחברות אירופיות או גופים פיננסיים בינלאומיים, וכן הזדמנויות עבור בתחומי הקלינטק, הפינטק וחברות המספקות שירותי ניתוח נתונים סביבתיים.
המשרד להגנת הסביבה, בליווי צוות ההיגוי, פותח בתהליך התייעצות ציבור ובעלי עניין נרחב על טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה. לשליחת הערות, תובנות והצעות, וכן לבקשות לתיאום שיח עם הצוות המרכז את התהליך אנא כתבו אלינו לכתובת זו עד לתאריך 31.1.2023:[email protected] .
