"ישראל מתקרבת לגבול כושר הנשיאה שלה. הקמת איים מלאכותיים נחוצה עכשיו יותר מאי פעם"

כך טוען פרופ' ארנון סופר ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה מאוניברסיטת חיפה במסמך חדש שחיבר יחד עם פרופ' מיכאל בורט מהטכניון. לדבריו, מצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית"

הצעה להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון
הצעה להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון

"מדינת ישראל מתקרבת מאוד לגבול כושר הנשיאה שלה ומצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית", כך מתריע פרופ' ארנון סופר במסמך חדש שמפרסמת קתדרת חייקין לגאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, "האופציה הימית השדרה הכחולה" . הפתרון של פרופ' סופר: להשקיע כעת, מבעוד מועד בהקמתם של איים מלאכותיים.

מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, תופעה שבולטת בעיקר במישור החוף, שמוקדו בעיר תל אביב-יפו.כבר כיום שני שלישים מאוכלוסיית ישראל מתגוררים על קו המים של הים התיכון.

מהמסמך החדש, אותו מפרסם פרופ' סופר יחד עם עם פרופ' מיכאל בורט ששימש בעבר כדיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, מתברר שצפיפות זו רק הולכת לגדול בשנים הקרובות. הצפיפות העומדת כיום על 357 נפש לקמ"ר צפויה לעמוד על 450 נפש לקמ"ר בעוד כ-20 שנים, כשאוכלוסיית ישראל אמורה להגיע למספר של 11 מיליון נפש בשנת 2034. לדבריו של פרופ' סופר, גידול זה יצריך גידול ניכר במערכות התחבורה, במערכות להתפלת מים, בתחנות כוח והולכת חשמל ועוד.

משמעות של צרכים אלה היא שטחים נוספים, מה שיגדיל עוד יותר את מצוקת השטח.
"במדינה צפופה נלחמים על כל פיסת שטח ריקה ומחירי הקרקע מאמירים והולכים. המחסור בקרקע יביא לניצול יתר של האדמות, תוך כדי תוך הזנחת הפיתוח הסביבתי ויביא ליצירת ערים ללא ריאות ירוקות. מדינה צפופה היא מדינה אלימה המידרדרת לעולם שלישי, אם מדינת ישראל תמשיך במגמה זו, הנוער החזק ימשיך לעזוב אותה ונוער יהודי מהתפוצות לא ירצה לחיות בה", אמר.

הצעה לאי מלאכותי מול חופי ישראל. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון
הצעה לאי מלאכותי מול חופי ישראל. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון

הפתרון האפשרי והיעיל לדבריו של פרופ' סופר הוא הקמת איים מלאכותיים בים, שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים וכד'. בשנים האחרונות עלה כבר הרעיון של הקמת איים מלאכותיים, אולם הוא נתקל בשתי טענות מרכזיות: טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה. אולם בפרסום הנוכחי מציג פרופ' בורט שורה של טכנולוגיות חדשות להקמת איים מלאכותיים, שנותנים מענה לשתי טענות אלה. טכנולוגיה אחת מבוססת על שוברי גלים ספוגיים "נושמים" הבנויות מבטון המותאם לעמידות בתנאי הקורוזיה של מי הים. טכנולוגיה שנייה, מתבססת על פלטפורמת מֵיכל מודולאריות המתפקדות כקרקע של האיים ובנויה מבטון מזוין.

"אחד היתרונות הבולטים של הטכנולוגיות האלה הוא העובדה שניתן לייצר אותם במפעל תעשייתי-חופי,כרכיבים צפים, ולהשיט אותם ואת מרבית תכולתם לאתרים הסופיים, מה שמוריד באופן משמעותי מן העומסים ומן השחיקה של תשתיות התחבורה היבשתית. כמו כן, הפתרונות המוצעים אטרקטיביים מאוד הן מבחינה טכנו-כלכלית והן מהבחינה הסביבתית.

בדיקת עלויות הייצור של רכיבי שוברי הגלים במפעלים על קו הים, הובלתם בים ופריסתם בים לאחר הכשרת קרקעית הים נכון לתקופה זו מגיעה ל-1,700,000 ₪ לדונם כולל עלויות שובר הגלים וגשרי החיבור בין הפלטפורמות.סכום זה נמוך בהרבה מעלויות הייבוש והפיתוח בשיטות הקונבנציונליות המוכרות כיום."עלויות הפיתוח לאי בהיקף של כ-2000 דונם ויותר,כולל שטחי שובר הגלים, הם כ-20%-10% מערך הקרקעות המוצעות לבנייה במישור החוף כיום" טוען פרופ' בורט.

לדבריו של פרופ' סופר ישנם בישראל גופים רבים מאוד המעורבים בנושאי חופי הים והים. החל ממשרדי ממשלה רבים, דרך רשויות מקומיות, רשויות נמלים, גופים ירוקים ועד אנשי המגזר הפרטי ובהם תעשיינים,יבואנים,יצואנים קבלנים ועוד." הזמן דוחק מאוד, ולכן בטרם יוחלט על התחלת מבצע לייבוש קטעים יש צורך להכין גוף לאומי מתאם בין כל הגופים הרבים. זהו גוף חיוני בכדי לקדם את המפעל החדשני הזה ובה בעת לשמור על חופי הים גם לדורות הבאים. מהלך דרמטי שכזה יזעזע את כל המערכות. גורמים רבים ירוויחו מייבוש הים ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה, אבל מדינת ישראל תרוויח מכך " סיכם פרופ' סופר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

28 תגובות

  1. העיקר שפרופסורים כמוהו עוד יותר מחריפים את מצוקת השטח כשהם קוראים לשמאל ולימין תנו לערבים את מזרח הארץ הדרום.

  2. נו, עוד אפוקליפטיונר. אם הקמת איים מרגשת אותו כל כך שיתכבד וישיג את הכסף לבנות אי כזה בעצמו.
    בישראל יש שטחי ענק בנגב, ברמת הגולן, בבקעת הירדן, ביהודה ושומרון ועוד ועוד. לא חסר מקום מגורים והאוכלוסיה כבר החלה להתפזר טוב יותר לכיוון הפריפריה, מגמה שתלך ותגדל עם הקמת קוי הרכבת ושיפור תשתיות נוספות. ערי הפריפריה מתקרבות לגודל בו הן הופכות כמעט עצמאיות מבחינת מקומות עבודה והן יהפכו למרכז שיאפשר לתושבים נוספים לעבור ליישובי לווין שלהן.
    האפוקליפסה מסרבת לבוא והאפוקליפטיונרים מסרבים ללמוד מטעויותיהם החוזרות ונשנות וחוזרות ונשנות וחוזרות ונשנות.

  3. 1. בל נשכח שפרופסור ארנון סופר היה אבי התורה המלומדת של החזון הדמוגרפי האפוקליפטי של היהודים במדינת ישראל… כבדהו ו…חשדהו…
    2. לגבי פתרון האיים המלאכותיים, האם נלקחה בחשבון עליה אפשרית של גובה פני הימים כתוצאה מהגלובל וורמינג ???
    יש פתרונות בדוקים שכבר הוכיחו עצמם בעולם. כל מי שמבקר בערי אירופה מגלה מיד שהערים הגדולות בנויות מבלוקים של בתים בני 7-8 קומות ובין הבתים המרכיבים את הבלוק אין רווחים. על פי חוקי המנדט הבריטי הבתים בתל אביב נבנו לגובה מקסימלי של 4 קומות כאשר קו הבניה הוא 2.5 מטר מקצה המגרש. כלומר 5 מטר מרווח לא בנוי ומבוזבז בין בית לבית. באירופה נבנו ערים על פי מודל משוכלל בהרבה. במילנו למשל הבתים נבנו לגובה 7-8 קומות בבלוק מרובע או מלבני, בלי רווח בין הבנינים, הכניסות לבתים מחזית הרחוב (ולא מהצד), הבלוק יוצר בליבו ריבוע של חלל ריק שמאפשר מרפסות ואויר צח, ומתחתיו נבנה מרתף חניה ענק מקורה ומעליו גינה עם מגרש משחקים.
    בחישוב קל ניתן להבין שתכנית עיר כזו תאפשר איכלוס כפול של תושבים בעיר תל אביב, עם פתרון נדיב לחניות ולמגרשי משחקים והעיקר ללא צורך בהשקעות ענק בתשתיות !
    ואיך לבצע מהפכה כזו כשהעיר כבר בנויה? לא צריך לגלח את העיר במכה אחת כפי שעשה ראש עירית פריז ,אוסמאן ,לאחר השריפה הגדולה. הפתרון לביצוע מותנה בהקמת מגדל אחד גבוה , סמוך לבלוק שמתכוונים לבנותו מחדש, להעביר אליו את כל תושבי הבלוק הסמוך, להרוס את כל הבלוק המפונה ולבנות אותו מחדש על פי התכנון והתקן החדשים. תושבים שירצו , יוכלו לחזור לפרויקט החדש על פי מפתח זכויות שיוגדר מראש. הכפלת השטח הבנוי יזכו את כל המעורבים בפרויקט בעלית ערך עצומה שתכסה את כל העלויות , תשפר את איכות הדיור של הדיירים המקוריים ועוד תותיר רווח עצום בקופה.

  4. אבי – אתה צודק בעניין התחבורה, לדעתי. אבל, אולי הפתרון זה להביא את העבודה לפריפריה? הבעיה בשיפור התחבורה זה שזה יוצר כדור שלג. יותר נוח להגיע לעיר אז יותר עסקים קמים בעיר ויותר נוסעים לעיר. לכן – כבישים זה לא פתרון טוב. אולי רכבת זה כן פתרון טוב … אבל לא רכבת ישראל 🙂

  5. כל הבעיה בארץ זה תחבורה .
    אם יפתרו את בעיית התחבורה, אולי יותר אנשים יעברו לגור בפריפריה ויסתבר שיש שם המון שטח ריק .

  6. סוף סוף יש מי שיודע ומפרסם את האמת על התפוצצות האוכלוסיה,
    כמו בעולם בכלל ועוד יותר בישראל התפוצצות שתגרום לפיצוץ.
    בעולם הרחב מתכננים יודעים כי כדי שמיזמים יצליחו
    יש צורך לעשות סקר על כושר-הנשיאה של השטח ,
    סקר שיבדוק כמה אנשים יכולים להשתמש או לגור במיזם
    מבלי לגרום נזק לסביבה , נזק שיפגע במיזם ,
    בישראל המושג כושר-נשיאה אינו מוכר או במקרה הטוב מוכר כתאוריה בלבד ,
    כך מוקמים ישובים ומיזמי פיתוח שעתידם ההרסני ברור וידוע
    תחת הסיסמה המטומטמת שעדיין לא נס ליחה – נלבישך שלמת בטון ומלט,
    מי שעיניו בראשו , מי שיודע מעט חשבון יבין כי הפתרון היחידי הוא
    עצירת ההתפוצצות אם ע׳י חינוך או כל דרך אחרת ,
    הסכנה של הידרדרות למצב של מדינת עולם שלישי כבר כאן
    רק אמצעים חריפים וקיצוניים ימתנו וירחיקו את הצרה .

  7. לרומאי, ולכל אלה שרוצים להרוס את הנגב והגליל. אני ימני קיצוני ואני מאמין בחזון ארץ ישראל השלמה כולל שתי גדות לירדן וגבול צפוני גדת הפרת וגבול דרומי גדת הנילוס. אבל השאלה היא לא רק איפה מתיישבים אלא איך. המין האנושי לקח לטבע יותר מדי. והוא צריך להצטמצם לאיזורים שהוא כבר הרס. רעיית צאן היא אויבת הטבע מספר אחת והיא צריכה לעבור מהעולם . השטחים המעובדים צריכים לעבור מחקלאות בעל לחקלאות שלחין עם שימוש במוצרים מהונדסים גנטית ועוד טכנולוגיות חקלאיות על מנת להגדיל את התוצרת ליחידת שטח וכמובן להעיף גורמים עויינים משטחי ארץ ישראל כדי שהמתנחלים לא ירגישו שהם חייבים לצלק בבטון את כל יו"ש שכן אם לא כן הערבים ישתלטו על השטח

  8. מה קרה? כל גוש דן זה ביניינים של 4 קומות מוסיפים עוד קומה לכל ביניין ויש לך עוד גוש דן מבחינת נדלן..

  9. נקודה, המצב הזה יגרום לעשירים לקנות את כל השטחים ואז למכור/להשכיר אותם בהרבה יותר יקר.. סוג של קרטל קרקעות…

    זה בדרך כלל מה שקורה במדיניות קפיטליסטית ללא פיקוח…

  10. איזה הגזמהההההההההה יותר מכמות אותיות ה-ה' שכתבתי כרגע אף אחד שחי עכשיו לא יזכה לראות את זה כי הנגב עדיין שומם והצפון עדיין מרוכז .

  11. איכשהו תמיד זה מגיע לקיבוצים…
    הרי הקיבוצים לא מחזיקים באדמה לבנייה אלא מגדלים עליה תוצרת חקלאית.
    אם תיקח את האדמה החקלאית מהם ותהפוך אותה לאדמה המיועדת לבנייה למגורים אתה תצטרך לייבא הכול.
    ואז כמובן תפתח במחאה כי פירות וירקות יעלו פי 10 ממה שהם עולים היום.
    בסופו של דבר המדינה הזאת מסוגלת להחזיק גם 20 מיליון איש אם יבנו ערים חדשות בדרום ובצפון. הבעיה היא שיצטרכו גם להעביר מקומות עבודה מהמרכז לדרום ולצפון.

  12. מצוקת השטח נוצרת בגלל גורמים מאפיונריים ששולטים על היצע הקרקעות במדינה. המנהל, קק"ל, קיבוצים ועוד כל מיני יצורים אנטי דמוקרטיים, שדואגים לשוק הוא לא חופשי, לא שיוויוני, לא קפיטליסטי, ולא דמוקרטי.

    הפיתרון הוא לפרק את כל הרשויות האלו ולשחרר קרקעות לכל מי שיחפוץ, באופן חופשי

  13. מה שידרדר את המדינה זה לא מצוקת השטח !

    עצם הדיון הזה במצוקת השטח מזכיר לי את ממלכת ליליפוט.
    גם בממלכת ליליפוט היתה בעיה קשה מאוד שעמדה להרוס את המדינה.
    כלומר :
    האם יש לבקוע את הביצה מהצד החד או דווקא מן הצד הכד?

  14. אף פעם לא הבנתי את ההתלהבות לקנות דירה בקומה חמש על יד הקניון כהנוף מהמרפסת הוא הקיר של הבניין השכן. יש הכל ליד הבית כביש סואן, רעש, טינופת, מרכז מסחרי ואזור תעשיה מזהם… הדבר היחיד שאין זה טבע ירוק, זיכרונות של ילדות, מעיין, פריחה אביבית, רועי צאן, אויר נקי וריח של חופש.

    כל מה שליהודה ושומרון יש להציע

  15. אולי נייבש שוב את אגם החולה במקום לבנות אי מלאכותי. יש לנו כבר ניסיון בביזבוז על פרוייקט מונומנטלי שכשל, אם נייבש שוב את אגם החולה לפחות נשתמש בנסיון ההוא כדי שהביזבוז יהיה חסכוני יותר.

    אין שום צורך ליבש איים. יש שטחים רזרווים שיספיקו לאוכלוסיה כפולה (אם כי לא ברור איך נאכיל את האוכלוסיה הכפולה). אם שטחים צמודים למרכז יתמלאו, יהיה כדאי כלכלית לבנות על שטחים פחות צמודים למרכז.

    ההשקעה הכי יעילה, אם כי גדולה, היא שיפור בתחבורה. שיפור בתחבורה פירושו שאיזורים מרוחקים מהמרכז נעשים קרובים אליו בזכות תחבורה משופרת.

  16. הנגב והגליל פנויים. כל מה שצריך זה תחבורה ציבורית במהירות 200 קמ"ש והטבות ממשלתיות כדוגמת אלה שרק בשנים האחרונות הממשלה מעודדת: מס הכנסה 10%, מענק לכל חברת הייטק בשיעור 40% משכר העובד למהלך 5 שנים לכל מעסיק שפותח סניף מבאר שבע והלאה, ערי הבה"דים, דיור מוזל.
    רוצים לראות דגלי ישראל בנגב ובגליל.
    לגבי ערים – האתגר הטכנולוגי מעניין, יושם גם בבחריין/קטר, אבל ערים כאלה שקעו לאורך ההסטוריה תוך מאות שנים בודדות.

  17. כושר הנשיאה גרוע כי התכנון גרוע. אין פה תחבורה ציבורית נורמלית או משרות בפרישה ארצית ולכן כל העומס על תל אביב וסביבותיה. סקרים מגלים אחוזים אדירים של דירות רפאים בתל אביב, ירושלים וכו', של רוכשים שבכלל לא גרים בארץ ולא משכירים. בתל אביב רוב הבנייה בשנים האחרונות היא של דירות ענק יוקרתיות במחיר של 5 מיליון ומעלה, שלרוב מאוחדות זו עם זו ליצירת מרחב דיור ענק שהיה יכול לאכלס אי אילו דירות בתוכו בגודל הרצוי לרווקים ולזוגות ללא ילדים.
    בינתיים יש גם יותר מדי בנייה נמוכה, יותר מדי פרברים מנותקים מתחבורה ציבורית על פני פינוי-בינוי במרכז, ומלא מלא שטחי חנייה על פני חניונים תת קרקעיים.

  18. בישראל הדבר הזה יכול להתרחש 100 שנים אחרי הקמת רכבת תחתית בתל אביב. כך שהפרופסור אינו אלא סופר מד"ב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן