ידענים: בניה ירוקה | דמוגרפיה | תכנון סביבתי

מאת 19 במרץ 2014 26 תגובות

כך טוען פרופ' ארנון סופר ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה מאוניברסיטת חיפה במסמך חדש שחיבר יחד עם פרופ' מיכאל בורט מהטכניון. לדבריו, מצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית"

הצעה להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון

הצעה להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון

"מדינת ישראל מתקרבת מאוד לגבול כושר הנשיאה שלה ומצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית", כך מתריע פרופ' ארנון סופר במסמך חדש שמפרסמת קתדרת חייקין לגאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, "האופציה הימית השדרה הכחולה" . הפתרון של פרופ' סופר: להשקיע כעת, מבעוד מועד בהקמתם של איים מלאכותיים.

מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, תופעה שבולטת בעיקר במישור החוף, שמוקדו בעיר תל אביב-יפו.כבר כיום שני שלישים מאוכלוסיית ישראל מתגוררים על קו המים של הים התיכון.

מהמסמך החדש, אותו מפרסם פרופ' סופר יחד עם עם פרופ' מיכאל בורט ששימש בעבר כדיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, מתברר שצפיפות זו רק הולכת לגדול בשנים הקרובות. הצפיפות העומדת כיום על 357 נפש לקמ"ר צפויה לעמוד על 450 נפש לקמ"ר בעוד כ-20 שנים, כשאוכלוסיית ישראל אמורה להגיע למספר של 11 מיליון נפש בשנת 2034. לדבריו של פרופ' סופר, גידול זה יצריך גידול ניכר במערכות התחבורה, במערכות להתפלת מים, בתחנות כוח והולכת חשמל ועוד.

משמעות של צרכים אלה היא שטחים נוספים, מה שיגדיל עוד יותר את מצוקת השטח.
"במדינה צפופה נלחמים על כל פיסת שטח ריקה ומחירי הקרקע מאמירים והולכים. המחסור בקרקע יביא לניצול יתר של האדמות, תוך כדי תוך הזנחת הפיתוח הסביבתי ויביא ליצירת ערים ללא ריאות ירוקות. מדינה צפופה היא מדינה אלימה המידרדרת לעולם שלישי, אם מדינת ישראל תמשיך במגמה זו, הנוער החזק ימשיך לעזוב אותה ונוער יהודי מהתפוצות לא ירצה לחיות בה", אמר.

הצעה לאי מלאכותי מול חופי ישראל. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון

הצעה לאי מלאכותי מול חופי ישראל. צילום: פרופ' מיכאל בורט, הטכניון

הפתרון האפשרי והיעיל לדבריו של פרופ' סופר הוא הקמת איים מלאכותיים בים, שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים וכד'. בשנים האחרונות עלה כבר הרעיון של הקמת איים מלאכותיים, אולם הוא נתקל בשתי טענות מרכזיות: טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה. אולם בפרסום הנוכחי מציג פרופ' בורט שורה של טכנולוגיות חדשות להקמת איים מלאכותיים, שנותנים מענה לשתי טענות אלה. טכנולוגיה אחת מבוססת על שוברי גלים ספוגיים "נושמים" הבנויות מבטון המותאם לעמידות בתנאי הקורוזיה של מי הים. טכנולוגיה שנייה, מתבססת על פלטפורמת מֵיכל מודולאריות המתפקדות כקרקע של האיים ובנויה מבטון מזוין.

"אחד היתרונות הבולטים של הטכנולוגיות האלה הוא העובדה שניתן לייצר אותם במפעל תעשייתי-חופי,כרכיבים צפים, ולהשיט אותם ואת מרבית תכולתם לאתרים הסופיים, מה שמוריד באופן משמעותי מן העומסים ומן השחיקה של תשתיות התחבורה היבשתית. כמו כן, הפתרונות המוצעים אטרקטיביים מאוד הן מבחינה טכנו-כלכלית והן מהבחינה הסביבתית.

בדיקת עלויות הייצור של רכיבי שוברי הגלים במפעלים על קו הים, הובלתם בים ופריסתם בים לאחר הכשרת קרקעית הים נכון לתקופה זו מגיעה ל-1,700,000 ₪ לדונם כולל עלויות שובר הגלים וגשרי החיבור בין הפלטפורמות.סכום זה נמוך בהרבה מעלויות הייבוש והפיתוח בשיטות הקונבנציונליות המוכרות כיום."עלויות הפיתוח לאי בהיקף של כ-2000 דונם ויותר,כולל שטחי שובר הגלים, הם כ-20%-10% מערך הקרקעות המוצעות לבנייה במישור החוף כיום" טוען פרופ' בורט.

לדבריו של פרופ' סופר ישנם בישראל גופים רבים מאוד המעורבים בנושאי חופי הים והים. החל ממשרדי ממשלה רבים, דרך רשויות מקומיות, רשויות נמלים, גופים ירוקים ועד אנשי המגזר הפרטי ובהם תעשיינים,יבואנים,יצואנים קבלנים ועוד." הזמן דוחק מאוד, ולכן בטרם יוחלט על התחלת מבצע לייבוש קטעים יש צורך להכין גוף לאומי מתאם בין כל הגופים הרבים. זהו גוף חיוני בכדי לקדם את המפעל החדשני הזה ובה בעת לשמור על חופי הים גם לדורות הבאים. מהלך דרמטי שכזה יזעזע את כל המערכות. גורמים רבים ירוויחו מייבוש הים ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה, אבל מדינת ישראל תרוויח מכך " סיכם פרופ' סופר.

26 תגובות ל “"ישראל מתקרבת לגבול כושר הנשיאה שלה. הקמת איים מלאכותיים נחוצה עכשיו יותר מאי פעם"”

  1. יצחק

    1. בל נשכח שפרופסור ארנון סופר היה אבי התורה המלומדת של החזון הדמוגרפי האפוקליפטי של היהודים במדינת ישראל… כבדהו ו…חשדהו…
    2. לגבי פתרון האיים המלאכותיים, האם נלקחה בחשבון עליה אפשרית של גובה פני הימים כתוצאה מהגלובל וורמינג ???
    יש פתרונות בדוקים שכבר הוכיחו עצמם בעולם. כל מי שמבקר בערי אירופה מגלה מיד שהערים הגדולות בנויות מבלוקים של בתים בני 7-8 קומות ובין הבתים המרכיבים את הבלוק אין רווחים. על פי חוקי המנדט הבריטי הבתים בתל אביב נבנו לגובה מקסימלי של 4 קומות כאשר קו הבניה הוא 2.5 מטר מקצה המגרש. כלומר 5 מטר מרווח לא בנוי ומבוזבז בין בית לבית. באירופה נבנו ערים על פי מודל משוכלל בהרבה. במילנו למשל הבתים נבנו לגובה 7-8 קומות בבלוק מרובע או מלבני, בלי רווח בין הבנינים, הכניסות לבתים מחזית הרחוב (ולא מהצד), הבלוק יוצר בליבו ריבוע של חלל ריק שמאפשר מרפסות ואויר צח, ומתחתיו נבנה מרתף חניה ענק מקורה ומעליו גינה עם מגרש משחקים.
    בחישוב קל ניתן להבין שתכנית עיר כזו תאפשר איכלוס כפול של תושבים בעיר תל אביב, עם פתרון נדיב לחניות ולמגרשי משחקים והעיקר ללא צורך בהשקעות ענק בתשתיות !
    ואיך לבצע מהפכה כזו כשהעיר כבר בנויה? לא צריך לגלח את העיר במכה אחת כפי שעשה ראש עירית פריז ,אוסמאן ,לאחר השריפה הגדולה. הפתרון לביצוע מותנה בהקמת מגדל אחד גבוה , סמוך לבלוק שמתכוונים לבנותו מחדש, להעביר אליו את כל תושבי הבלוק הסמוך, להרוס את כל הבלוק המפונה ולבנות אותו מחדש על פי התכנון והתקן החדשים. תושבים שירצו , יוכלו לחזור לפרויקט החדש על פי מפתח זכויות שיוגדר מראש. הכפלת השטח הבנוי יזכו את כל המעורבים בפרויקט בעלית ערך עצומה שתכסה את כל העלויות , תשפר את איכות הדיור של הדיירים המקוריים ועוד תותיר רווח עצום בקופה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)