סיקור מקיף

"לא אתן יד לביטול ההקצאה להורדת גזי חממה בסך 80 מיליון שקל, זו הפרה של התחייבות בינלאומית"

כך אמר השר להגנת הסביבה עמיר פרץ בטקס הענקת פרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה מטעם מרכז השל

השר עמיר פרץ בטקס פרס פראט, 9 במאי 2013. צילום: אבי בליזובסקי
השר עמיר פרץ בטקס פרס פראט, 9 במאי 2013. צילום: אבי בליזובסקי

אתמול (ה') בבוקר התקיים טקס פרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה בנווה שכטר בתל אביב. הקהל הורכב מאנשי תקשורת, אנשי סביבה ונוצרה במקום תחושה של קהילה עוצמתית ומאוחדת. את טקס הענקת הפרסים הנחתה ריקי בליך.

השר להגנת הסביבה, הנכנס, עמיר פרץ נשא דברים באירוע והדגיש כי לא ייתן יד לפגיעה תקציבית בנושאי סביבה, בשל קיצוצי האוצר. כמו כן, הדגיש, כי "קיים קשר הדוק בין צדק סביבתי לצדק חברתי וכי איכות הסביבה היא פרמטר כלכלי חשוב מאד".

השר פרץ התייחס בדבריו לביטול המוחלט של תקצוב פרויקט גזי החממה בסך 80 מיליון שקל בשנה: "הורידו אותו לסכום אפס בטענה מאוד מגוכחת – בגלל שמצאנו גז וממילא המדינה הולכת להיות נקיה. טענה שקשה לשמוע אותה. אני יכול להבין טענות תקציביות. זה מפר התחייבות של מדינת ישראל. אנו זקוקים לכם, זה דיון לא פשוט, אנחנו נמצאים בו בנחיתות. איכות סביבה היא פרמטר כלכלי מאוד חשוב."

נושאים נוספים אליהם התייחס השר בין היתר היו הצורך להפחית את היקף יצוא הגז כדי להשאיר כמה שיותר גז לדורות הבאים, ומהקהל פנתה אליו אחת המשתתפות ודרשה שלא יאפשר כלל יצוא גז. השר נזף בחברות הבניה המתהדרות לכאורה בבניה ירוקה ואף גובות על כך כסף ובאותו הקשר, גם הביע חשש שבמסגרת ההליכים להורדת מחירי הדיור, עלולה הממשלה להקפיא את תקני הבניה הירוקה, לכאורה משום שהם מייקרים את הדירה.

באשר לעיכוב בפרויקט המיחזור אמר השר פרץ: "הכי מתסכל כשאתה מגיע לערים מסוימות ששם חלק גדול מהתושבים נמצאים בתהליך של הפרדה במקור, אין מתקן מיחזור בקצה. אנחנו נמצאים היום בקרוב ל-20 פרויקטים של מיחזור, וספק רב אם לא יהיו לנו את התקציבים הראויים כדי לעודד אני לא בטוח אם פרויקטים כאלה אכן יבוצעו בקרוב."

כמו כן אמר כי ידרוש מהאוצר 70 מיליון שקלים כדי להכין תשתית להעברת מכל האמוניה המסכן את תושבי מפרץ חיפה.

את דבריו סיים "אני כל יום מחדש מרגיש יותר ויותר מחויב לנושאים סביבתיים".

להלן פירוט הזוכים בקטגוריות הבאות:
• תקשורת רבת היקף: ארז ארליכמן YNET

נימוקי השופטים: ארז כבר שנים נותן ביטוי לעולם החיות בהקשרים סביבתיים נרחבים
ארז הוא אכן עיתונאי מרשים ביותר : הן מבחינת ההיקף הגדול של עבודתו והן בשל העובדה שהוא עושה הכל לבד: תחקיר, עריכה, צילום, בימוי. בכך הוא משקף את רוח הנעשה היום בעולם העיתונאי.
ועדת השיפוט מצאה את כתיבתו של ארז משובבת לב והתרשמה מאד מהעובדה שהוא נוגע בנושאים שמעטים מטפלים בהם וכן מהעובדה שהוא מצליח להחזיק נישה זו בצורה ראויה לציון לאורך זמן.
עיתונאי מסור ועקבי עם סגנון הגשה מרענן, מחדש ומצחיק.
• ציון לשבח: שרון יודסין ג'רוזלם פוסט

נימוקי השופטים: שרון עוסקת במגוון נושאים, כתיבתה טובה מאד ועשירה. היא מצליחה לפרסם ידיעות וכתבות בהיקף רחב, המעורר השראה לאחרים. בעידן שבו רבים מהעיתונאים עסוקים בעיקר בעבודת משרד ומצטיינים ב"להעתיק" ו"להדביק", שרון שייכת לאסכולה הישנה של עיתונאים שעושים עבודת שטח רצינית. היא מצליחה לעשות בג'רוזלם פוסט את מה שאף אחד לפניה לא הצליח לעשות.

• פרס הכתבה: ליאת שלזינגר מעריב

נימוקי השופטים: ליאת הצליחה ליצור תחקיר מרתק של 7 עמודים על נושא ששנים מדברים בו ולמרות כל זאת היא הצליחה ליצור מסמך מקיף, מחדש והמקדם את הנושא.

מעבר לעובדה שליאת הצליחה להפיח חיים ולהביא זוויות חדשות לנושא שחוק לכאורה, כתבתה מתאפיינת בעובדה שהיא לא אוחזת בטון מטיף הקורא לציבור לשנות דרכיו והיא אף לא נקטה במדיניות הפחדה.

התחקיר מצטיין בהרבה תגובות מפורטות ונקודות מבט והוא מרתק ובעל חשיבות ממדרגה ראשונה.

• פרס תקשורת עצמאית: אסף צ'רטקוף, אתר בידיים

נימוקי השופטים: אתר "בידיים" מתמחה בהכתיבה ברמה גבוהה אך עם זאת ידידותית. "בידיים" הוא פורץ דרך ומקורי, אמנם מיועד למיטיבי לכת אך לא מעייף גם את הטירונים.
הממשק הנח והעיצוב מציעים אתר שידידותי לא רק לסביבה אלא גם למשתמש.
• ציון לשבח: דרור רשף אקו – ויקי
אתר מצוין הנותן תשתית של ידע ומידע באופן מעמיק ומקיף.
מבריק וחדשני – לא עוד מ"אותו דבר"
מדובר בסטארט אפ של ממש היוצר תשתית של תוכן סביבתי מקצועי לכל המתעניין

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. ספקן, זה בגלל שהממסד הישראלי לא מוכן להוציא שום שקל על שום דבר, ולא חשוב מה התועלת שתצמח ממנו. במיוחד עובדי הטייקונים לעתיד שיושבים באוצר לא רוצים להפיל עליהם מה שנחשב בעיניהם כהוצאה מיותרת. אחרת איך יתקבלו אצלהם לעבודה?

  2. בנימין מאי

    המימסד הפוליטי בישראל לא אימץ (למעשה) שום עמדה להשקיע כסף רב כדי להקטין פליטת גזי CO2.

    ההצהרות של שמעון פרס בקופנהגן בשנת 2009 הן הצהרות אישיות שלו. דעתו של עמיר פרץ היא דעתו האישית שמנוגדת לדעת המימסד הפוליטי. גם מכתב הצהרת הכוונות של השר ארדן בשנת 2010 (שנועד לצקת תוכן להצהרות של שמעון פרס בקופנהגן) לא היה מכתב רציני. נזכיר שהשר ארדן היה באותו זמן שר איכות הסביבה והמכתב שלו נועד להצדיק את כהונתו כשר לאיכות הסביבה. בשלוש השנים שחלפו מאז המכתב של ארדן —- התוכן של מכתבו מוסמס מבחינת ביצוע כי המימסד בישראל לא מוכן להוציא כסף רב למניעת פליטת CO2 (הצהרות, מכתבים ונאומים לא עולים כסף, לכן אילו ימשכו).

  3. לירון:

    כאשר הממסד הפוליטי מאמץ ועומד מאחרי עמדה מדעית שבמחלוקת (יש הרי לא
    מעט שטוענים שאין התחממות או שלאדם אין כלל השפעה עליה), זו בהחלט
    סיבה לכתבה עיתון מדעי, ממש כמו שאימוץ עמדת המדענים שתמכו במחקר
    על פצצת הגרעין ופיתוח הפצצה הוא ציון דרך בעניין מדעי ולא רק מלחמתי.

    למעשה, בגלל האספקטים הכלכליים של רבים מהמחקרים שעיצבו את עולמנו
    (הנחיתה על הירח למשל), מעורבת הפוליטיקה לא מעט במדע ולהיפך, לכן
    ההפרדה היא בעייתית במקרה זה.

  4. אבי- לא נעשה שום דבר בנידון – ראיתי סקירה של המצב של הפליטות פד"ח ממדינות שונות.
    רוב העולם המופתח הפחית את הפליטות בעיקר מסיבות לא קשורות וסין ורוסיה (ונדמה לי גם הודו) הגבירו מספיק בשביל כולם פלוס רבית.
    רוצה לעצור את הפד"ח? לך תדבר איתם ותשכנע אותם לעצור את הפד"ח שלהם.
    רוב ה"פתרונות" שירוקים מציעים הם או לא עובדים , או לא אפקטיבים לכסף שמושקע בהם- ובמקרים מסויימים דווקא הורסים.
    שריפת עצים לחשמל- משהו שבאמת קורה- בדיוק בגלל תנועות ירוקת שהתגרשו מהמדע- היא לא משהו חיובי לפד"ח. שריפת דלק על בסיס תירס היא גרועה כמעט באותה מידה.
    מיסים על פד"ח פשוט יעבירו מפעלים מזהמים למקומות בהם יש פחות מגבלות.
    אשראות פד"ח עושות את זה כדי לזהם למפעלים כי אז הם יכולים להמנע מלזהם ולקבל על זה כסף (יש מפעל בסין שעושה בדיוק את זה).
    מכוניות חשמליות לא חוסכות בזיהום- הם רק מעבירות אותו מחוץ לעיר (שזה היה טוב אם הם היו מעשיות יותר מבחינה טכנית כלכלית).
    תחנות כוח סולאריות דורשות הרבה מאוד מקום והתחיבויות להרבה שנים בשביל מקור אנרגיה לא אמין למי שחי מחוץ למדבר. תחנות רוח הם אפילו פחות אמינות. דורשות נפט וגיבוי בעצמם וגם עושות נזק סביבתי כמו להרוג ציפורים (ורעש, ו"היבהובים"- משום מה לסכרים שהם הרבה יותר אקפטיבים מתחנות רוח- אין את הפתור מהנזק האקולוגי שהם גורמים בניגוד לתחנות הרוח.
    – שכחתי משהו?

  5. נאמר פה (ציטוט לכאורה של דברי עמיר פרץ):
    "לא אתן יד לביטול ההקצאה להורדת גזי חממה בסך 80 מיליון שקל, זו הפרה של התחייבות בינלאומית"

    אז צריך לציין: אין שום התחייבות *בין לאומית* של ישראל להשתתף בצימצום גזי חממה, גם לא נידרשנו להתחייבות בינלאומית כזו. הטענה של עמיר פרץ בדבר התחייבות בינלאומית של ישראל היא טענה *מטעה ודמגוגית*. נא לקרוא את המאמר הבא מעתון הארץ מהימים האחרונים, במיוחד לקרוא את הפיסקה השלישית (הפיסקה לפני התמונה של שלושת הארובות במתקן ייצור חשמל).

    המאמר בעתון הארץ
    http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2014510

    בעתון ההארץ נאמר שהתחייבות היא התחייבות כלשהיא של הנשיא פרס, אלא שפרס אינו שליח מחייב של מדינת ישראל. לעיתים קרובותת כאשר שמעון פרס נואם במקומות שונים בעולםת הוא מביע רק את דעתו האישית או פרשנותו האישית.

    מצב העניינים המדוייק, לפי הבנתי, הוא: ישראל יש תוכנית רב שנתית של 2.2 מילארד שקל לצימצום גזי חממה ולצימצום זיהום אוויר בישראל (שתי מטרות בתוכנית אחת). זו לא *התחייבות בינלאומית* אלא תוכנית *לאומית בלבד* שמשולבת בתוכניות הכלכליות של המדינה. התוכנית הזו התחילה בשנת 2010 בטרם התגלו מאגרי הגז האדירים בשטח הימי של ישראל.

    משמעות גילוי מאגרי גז אילו היא שישראל תצמצם את פליטת גזי החממה בלי קשר להקצאת הכספים לתוכנית של 2.2 מיליארד שקל. צפוי שישראל תייצר בעתיד הקרוב כמעט את כל החשמל באמצעות גז טבעי בלבד. ייצור חשמל באמצעות גז הוא שמוריד את פליטת גזי החממה (וגם את הזיהומים האחרים). כאמור — מעבר לייצור חשמל באמצעות גז טבעי אינו מותנה בביצוע התוכנית של 2.2 מיליארד שקל. מכל זאת עולה שאין שום דחיפות בהוצאת 80 מיליון שקל היום, כאשר ישראל מצויה במצוקה תקציבית (גרעון של 50 מיליארד שקל שנוצר בשנה האחרונה). עדיף שהשמונים מיליון שקל שהפכו למיותרים (בגלל גילוי הגז הטבעי) יופנו למטרות חשובות יותר (כגון אוכל או בריאות לעניים). הקיצוץ של 80 מיליון שקל הוא הקיצוץ שעליו מתרעם השר עמיר פרץ.

    השר פרץ טוען שהנימוק לקיצוץ 80 מיליון שקל בתקציב להורדת פד"ח הוא נימוק *מגוכח*. הבאתי למעלה את הנימוק של משרד האוצר לקיצוץ בתקציב (גילוי הגז הטבעי והמצוקה התקציבית). ניראה לי שהשר פרץ הוא המגוכח האמיתי בסיפור שכן הנימוק לקיצוץ בתקציב הנ"ל הוא נימוק מוצדק.

    אינני מביע כאן דעה לחיוב או שלילה בעניין החשיבות (או אי חשיבות) של פליטת גזי חממה או פליטת זיהום אוויר. הבעתי את דעתי רק לגבי הפופוליזם בדברי עמיר פרץ.

  6. חס וחלילה אני לא נגד כלום, ולא התכוונתי לפגוע רק הבעתי את דעתי. זאת זכותך המלאה לפרסם מה שתירצה.
    אני נהנה להיכנס לכאן כל פעם ומחכים ונהנה מהכתבות שלכם.

  7. בעיניך זה מיותר. אבל כבר אנחנו בתהליך של אל חזור, ומה שנעשה בעולם זה אולי אחוז אחד ממה שהיה צריך לעשות. אז גם מזה להמנע?

  8. אמיר פרץ וחבריו האבטיחים רואים בעיניני איכות הסביבה כקרדום לחפור בו את האג'נדות החברתיות שלהם.
    הנזק הסביבתי של פד"ח שנפלט בארץ הוא -במידה ומקבלים את הטענות של AWG- הוא על כל העולם ביחד ולא רק על תושבי הארץ- מכוון שאנחנו מדינה קטנה האפקט שלנו די קטן.
    גם אם המדינה תטבע מתחת לים מחר השינוי שזה יעשה בפליטת הפד"ח העולמית יהיה זניח.
    זה רק הגיוני ששר לא ירצה קיצוץ במשרד שלו- אבל האג'נדה שלו לא פחות חשובה מדברים אחרים – ויש דברים יותר מידיים וקריטים מפליטת פד"ח.

  9. שמענו את השטות הזו בכל פעם שאנו רוצים להביע את דעתנו, בעיקר מאלו שלא מסכימים לה.
    יש איומים על המדע ואם באתר מדע לא יכתבו עליהם, אז איפה? לא מצאתי שלמישהו אחר אכפת מה קורה להתפתחות המדעית.
    וכאמור, גם אם אני מעלה ידיעה אחת כזו בחצי שנה אני מקבל תלונות, על אחת כמה וכמה אם במקרה יש שתיים – סוף העולם, מתוך 100 כתבות בחודש כאמור.

  10. בזמן האחרון יש יותר מדי כתבות פוליטיות אשר אינן קשורות באופן ישיר למדע.
    זה בעיקר מבזה את האתר. אם אני ארצה לקרוא פוליטיקה שקשורה למדע יש המון אתרים אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן