חקלאות למיתון ההתחממות

החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת אובדן של מאביקים בגלל זיהום אוויר מים וקרקע. דו”ח של האו”ם מונה את הדרכים לתקן את המצב ולהחזיר את הפחמן לאדמה

כאשר למרות החלטות והצהרות כמות פליטות הדת””פ עולה, כאשר על פי כל הסימנים 2019 תהיה השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות, כאשר בפסגת האקלים במדריד הזהירו כל הדוברים מפני הגעה לנקודת על-חזר שאחריה לא יהיה אפשר לעצור את ההתחממות, ויש האומרים שכבר הגענו אליה, יש גם מי שמראה דרכים ושיטות למתן את האסון. בין יתר הדרכים לעצור את ההתחממות ולמנוע אסון מונים את המעבר לחקלאות סביבתית, שיטות עיבוד שישמרו את חיוניות הקרקעות.

ב-5/12 צוין “יום האדמה העולמי” שסיסמתו היתה: “למען העתיד, עצירת הזיהום והבליה של קרקעות”. לקרקע יש תרומה משמעותית למיתון ההתחממות ושינויי האקלים באמצעות ספיחת וחימצון הפחמן שבאדמה, לכן לשטחי חקלאות תפקיד חשוב במיתון ההתחממות. באמצעות שיטות עיבוד וחקלאות אפשר לעזור לקרקע לספוח כמויות גדולות של פחמן מהאטמוספירה ובו בזמן לחדש ולהחיות את פריון הקרקע, לשפר את בריאות הצמחים ואת כל המערכת הסביבתית,. כך על פי דוח של UNEP “התוכנית הסביבתית של האו”ם” תחת השם “להחזיר את הפחמן למקומו….”

החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת אובדן של מאביקים בגלל זיהום ; זהום אוויר וזהום מאגרי מים פתוחים ומי תהום, – זהום האוקינוסים בעודף חמרי-מזון (nutrient) בשל שימוש-יתר בדשנים שזורמים לימים ולאוקינוסים; – שימוש בכמויות מים עצומות עד כדי ביזבוז; שימוש רב ומיותר בדשנים ובקוטלי עשבים וחרקים; ועוד. בשל כל הזהומים “תורמת” החקלאות כ-23% מכלל פליטות גזי החממה, כאשר גידול חיות-משק “תורם” כ-14%.

שכבה דקה של קרקע מהווה את הבסיס ליצור רוב המזון, מה שמעמיד בספק את רמת הקיימות של חקלאות תעשייתית, שכן בגלל ניהול גרוע יש אובדן מתמשך של קרקעות. על פי מומחי “התוכנית” (UNEP) שטחים ראויים לעיבוד אובדים בקצב גדול ב כ-40% מקצב היווצרות הקרקע מה שגורם לפגיעה בייצור המזון ובביטחון התזונתי, על פי התוכנית רבע מהשטחים כבר נפגעו. שטחי אדמות פוריות בסדרי גודל עצומים אובדים כל שנה, על פי ארגון האו”ם למזון וחקלאות עד היום נפגעו כ-33% מכלל הקרקעות הראויות לעיבוד.

על פי מחקר חדש
https://ec.europa.eu/environment/integration/research/newsalert/pdf/soil_quality_climate_litter_decomposition_fauna_534na3_en.pdf
תנאי אקלים חמים ויבשים שייווצרו יגרמו לפגיעה חמורה בפאונה הקרקעית (כמו שילשולים, פטריות ובקטריות), יצורים שמפרקים חומר צמחי מת ומחזירים לקרקע את פוריותה, פגיעה בעלת משמעות לחקלאות ולמערכות סביבתיות בטבע בעולם כולו, שכן פרוק ורקבון של צמחים הוא תהליך מפתח במיחזור ופיזור חמרי מזון בקרקע ובכל הסביבה.

ניהול בר-קיימא של קרקע מצריך הבנת החשיבות של היחסים בין צמחים וחיי הקרקע, צמחים פעילים בהדדיות עם מספר גדול של מיקרואורגניזמים, בעיקר פטריות וחיידקים. בקרקע בריאה יש פטריות וחיידקים שמשפיעים על גידול ובריאות הצמחים וגם על שיפור מאזן המזון והמים בקרקע.

“שיטות עיבוד בחקלאות שתורמות לגידול החומר האורגני בקרקע תומכות בשיפור ותיגבור ייצור המזון, מגדילות את המגוון הביולוגי, משפרות את אצירת המים בקרקע, תורמות לעמידות בפני תקופות יובש ועוד ועוד שרותי-סביבה חשובים,”

אחד האיומים על בריאות הקרקעות הוא זיהום, זיהום שמקורו העיקרי הוא פעילות אנושית כמו חקלאות תעשייתית, תעשיה, כריה, פיזור אשפה ועוד,. כולם מהווים מקורות זהום שהוא מצב חרום עולמי. זיהום מסכן את יכולת הקרקע לספק שרותי סביבה חשובים ומסכן את רווחתם ובריאותם של אנשים ובעלי חיים.
החלטת כינוס האו”ם לסביבה קוראת לניהול זהום הקרקעות כדי להגיע לפיתוח בר-קיימא קריאה למדינות לנקוט צעדים למניעת הזיהום על ידי פעולות כמו: הערכת היקף הזיהום, הסיכונים הבריאותיים, הסיכוננים הסביבתיים והפגיעה בביטחון התזונתי, קידום גישות מתואמות להאבק בזיהום על ידי חיזוק ההשקה בין גישות מדעיות מבוססות מידע שישותף על ידי מדינות ואזורים בקנה מידה בין-לאומי”.

ארגוני האו”ם למזון וחקלאות – UNEP – ולבריאות – WHO – משלבים פעולה עם ארגונים אחרים בדווח על מגמת ומצב זהום הקרקעות, כולל השפעת דשנים וקוטלי חרקים, זאת בכוונה להשיק דיווח שיובא לכנס האו”ם בעניני סביבה ב-2021.

קרקעות בריאות ופוריות יעזרו להשיג את “מטרת הפיתוח בר-הקיימא 1” (חיסול העוני), ואת “מטרה 2” (אפס רעב). ניהול נכון של קרקעות יעזור להגיע ל”מטרה 13″ (מיתון השפעת שינויי האקלים), כך גם “מטרה 15” (חיים על הקרקע), חיסול פיזור אשפה ומיתון שימוש בחמרים מסוכנים ו”מטרה 6″ (מים נקיים ותברואה), הכול למען פעילות ברת-קיימא ומיתון זיהום הקרקעות.

הקשר הברור בין פיתוח בר-קיימא ובריאות הקרקע מחייב ממשלות, ארגונים חברתיים ואת המגזר הפרטי לשלב כוחות כדי למנוע המשך הזיהום ולרפא קרקעות מזוהמות שמהוות סיכון לבריאות האנשים החיות והסביבה.

בנימה אישית: בזמנו חרשתי שדות בחריש עמוק, פיזרתי דשנים למכביר, ריססתי קוטלי חרקים וקוטלי עשבים לרוב, פגעתי קשות באיכות הקרקע ובסביבה הטבעית. עשיתי את מה שהיה מקובל כטוב, ראוי ונכון בזמנו. היום ידועה ומוכרת הפגיעה הקשה של אותן שיטות עיבוד ו”טיפול” בבריאות ופריון הקרקע, מאידך גיסא ידועות שיטות עיבוד ידידותיות לקרקע ולסביבה. חשוב כי המידע המדעי שהצטבר לאורך השנים יובא לפני החקלאים עם שיטות ניהול, טיפול ועיבוד שאינן פוגעות בקרקעות, חשוב כי חקלאים ילמדו את ניהול המשאב החשוב כל-כך, ניהול הקרקע בשיטות שאינן פוגעניות בבריאות ופריון הקרקע, חשוב שיעסקו בחקלאות סביבתית ברת-קיימא…