סיקור מקיף

תעלת הימים – דחיה?

למרות שאנשי הבנק העולמי עוסקים בנושא כבר יותר משנתיים עד היום לא היתה התייחסות לסיכון הסביבתי שבמיזם, למרות פניות ואזהרות מכל הגופים הירוקים לא טרחו העוסקים בקידום המיזם להתיחס לנושאים הסביבתיים באופן מקצועי

חלופות לתעלת הימים. מתוך אתר משרד החוץ הישראלי
חלופות לתעלת הימים. מתוך אתר משרד החוץ הישראלי

קראתי ב-NRG ידיעה על-פיה : השלטונות הירדנים מודיעים כי "יוכלו להשקיע במיזם "תעלת השלום" רק חמישה אחוז מהתכנון המקורי",

כשראיתי את הכותרת חשבתי הללויה. כנראה שיש גם מי שמבין את הנקודות השליליות שבמיזם המגלומני וחסר האחריות הסביבתית.

חיפשתי את הידיעה המקורית ב"ג'ורדן טיימס" לא מצאתי ובכל זאת בהתייחס לידיעה כפי שהופיעה ב-NRG ראוי (לדעתי) לברך על החלטת ירדן, גם אם נעשתה מהסיבות הלא נכונות, שכן יש סיבות נכונות ל"ירידה מהסולם" עליו טיפסו רבים, גדולים וטובים,
הסיבה הראשונה היא הסיכון הסביבתי העצום שעליו נאמר ונכתב רבות, בין היתר גם על ידי הח"מ כאן, כאן וכאן

למרות שאנשי הבנק העולמי עוסקים בנושא כבר יותר משנתיים עד היום לא היתה התייחסות לסיכון הסביבתי שבמיזם, למרות פניות ואזהרות מכל הגופים הירוקים לא טרחו העוסקים בקידום המיזם להתיחס לנושאים הסביבתיים באופן מקצועי.
הבנק העולמי ש"שפך" על בדיקת המיזם מליונים לא הגיע למסקנות ברורות, גם לא בנושאים הכלכליים, עד היום לא התפרסמו הערכות ברורות על ההיתכנות הכלכלית שבמיזם, כלומר גם כלכנים טובים ובכירים לא מבטיחים היתכנות כלכלית למיזם ה"מפואר".
כל זאת לא מבלבל את השר לפיתוח אזורי ולא מונע ממנו לצאת בהכרזות שרק מעצימות את ההרגשה כי המיזם נדחף מכח היותו מגלומני.

בהמשך הידיעה כתוב כי ממשלת ירדן החליטה "לצמצם את המיזם" … ולחלקו לשלושה שלבים. אילו חלקים? איך מצמצמים? למקור הידיעה ולכותביה פתרונים.

יש רק לקוות כי הפתרון (שלושת השלבים) אינו אותו "מיזם ניסוי" עליו הכריז שר הפיתוח. שכן ניסוי יעלה מיליונים רבים, לא ייתן תמונה נכונה על הסיכויים להצלחה אבל כן ייצר סיכון סביבתי רב מערכתי. אולי זו הסיבה שלשכת הנשיא (פרס) נאלמה דום ואילו מלשכת שר הפיתוח מכחישים?

בהמשך הידיעה טוענים הירדנים כי " עלות המים (המותפלים) תהיה גבוהה עבור האזרח הירדני", ואכן זו טענה צודקת בחלקה שכן כאשר מחשבים את עלות המים המותפלים בקצה המיזם הם גבוהים בהרבה ממים מותפלים בכל מפעל שמיועד להתפלה בלבד.

ראוי לזכור כי התירוץ הראשוני ל"הרצתו" של המיזם היה "להציל את ים המלח", מאוחר יותר באו ה"הבנות" כי תוך כדי "הצלת ים המלח" ניתן לספק מי שתיה לירדנים, ‫"‬לפתח" את הערבה וכמובן לחזק את השלום, לכן גם קיבל המיזם את השם "תעלת השלום".

יבואו ה"מתריעים בשער" וישאלו מהיכן יהיו מי שתיה לירדנים ? "איך מצילים את ים המלח"? שתי בעיות שהניסיון לחברן מונע פתרון נכון, שכן עלות מים מותפלים יורדת. כבר היום עלות מי הכנרת שמגיעים דרומה גבוהה ממים מותפלים. הירדנים יכולים להפיק מים מותפלים ממפרץ אילת (כמו באילת) אבל יותר מכך, במעמקי וואדי רם יש מאגרי מים "מאובנים" שעד היום לא נוצלו. מי שרוצה לספק מים ימצא פתרונות רבים ללא מיזמים מסוכנים ומיותרים.

נשארת המשימה של הצלת ים המלח : כבר בעבר כתבתי כי כאשר מייצרים בעיה הפתרון הנכון לבעיה שנוצרה הוא הפסקת ייצורה, ים המלח מתייבש משתי סיבות עיקריות : האחת היא הפעילות של הפקת המינרלים משני צידי הגבול, הסיבה השניה היא עצירת הזרימה בירדן הדרומי, אז מה הפתרון? הורדת פעילות הפקת המינרלים וחידוש הזרימה בירדן, יש פשוט מזה ?
באשר להורדת פעילות ההפקה, רק בידי השלטון פתרונים. חידוש הזרימה בירדן מחזיר אותנו למי שחזה את תעלת הימים … להרצל, שכן תעלת הימים הוא רעיון חיובי במידה ויתבצע כראוי, הרצל חזה תעלה מהים התיכון לים המלח. בשנות השבעים, בעזרת מגבית מיהודי ארה"ב, הוחל בניסוי לכרית תעלה מהים התיכון, פיתחה של מנהרה עתידית נראה ליד מעלה יאיר, נגבו כ מאה מיליון דולר שבוזבזו בניסיונות הזויים וכך נקבר המיזם.

לעומת זאת כאשר החל פרס לדחוף את המיזם המחודש, "מיזם השלום" וכאשר התבררה האפשרות והסיכון כי המיזם יוצא לדרך החלו לעלות הצעות חילופיות, ‫שאחת מהן הובאה כאן ‬https://www.hayadan.org.il/1108093/‬ משום מה אף חלופה לא נבדקה ע"י הבנק העולמי. החלופה שהובאה כאן זולה בשני שליש מ"תעלת השלום", הסיכונים הסביבתיים קטנים ומועטים,‬ אלא שיש "קוץ בעליה" בחלופה המוצעת אין צורך בהסכמת הירדנים ו/או הפלסטינאים,‬ כלומר לא יהיה זה מיזם שיחזק את השלום האזורי,‬ ולכן קטן הסיכוי לקבל עבורו מימון בין לאומי.

מסתבר כי כדי להפיק מיזם חיובי שיועיל לכל הצדדים יש צורך לחברו ל"שלום אזורי" אז אולי תמצא היוזמה ודרך להראות כי תעלה מהים התיכון שתזרים מים לירדן הדרומי‬ תועיל לכל השכנים וכך יבואו כולם על סיפוקם? ‬

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. התוואי הנכון צריך להיות דרך הקריות דרך העמקעד לצפון הכנרת כאשר צריך לעשות התפלה בדרך אופציה נוספת להקים תחנת כח דוגמת רדינג סמוך לים ולנצל את האנרגיה לסינון הטורבינות להטפיל את המים ואותם להעביר לצפון הכנרת אופציה שניה יותר יקרה מהאופציה הראשונה

  2. לאדםאדום
    רק כדאי לדעת כי: כאשר קידמו את מיזם תעלת הימים מהים התיכון
    (בסוף שנות ה60) הסיבה העיקרית היתה אכן "יצירת אנרגיה זולה" ,
    אלא שעל פי חישובי היזמים היתה התעלה תורמת למשק האנרגיה …
    רק 5% . וזו היתה אחת הסיבות לעצירת המיזם ,
    (ב"תעלת השלום" היה החשמל שנוצר מיועד להתפלת מים )
    עמי
    כל טעוניך נכונים למעט העובדה ש גם ל: אנשים , תיירות , תעשיה,
    חקלאות ,תשתיות וישובים יש מקום בסביבה ,
    למרות שבמקרים רבים הם גורמים עוינים הרי גם הם חלק מהמארג האקולוגי ,
    ולכן יש חובה להתחשב בהם (אפילו כגורמים שליליים),
    ים המלח וסביבתו עבורי ועבור רבים מעמיתי (ואחרים) הוא יחיד ומיוחד,
    ללא הידיעה על יחודיותו , ללא ההבנה על יחודו ,
    לא היה מתעורר הצורך להצילו ,

  3. ים המלח מקור חשוב לתיירות ומכניס מיליארדים למדינה פלוס החשמל וההתפלה ההשקעה תוחזר תוך כמה שנים. אך ללא ים המלח תיירים רבים אפילו לא יבואו לישראל. כלומר יש כאן דילמה בין רווח מיליארדים להפסד מיליארדים.

  4. אסף שלום,
    תעשייה ותירות הן דבר שקשור בבני אדם ולא בשימור טבע. זה לא יכול להיות הקייס האקולוגי שלך. כל מה שקשור ברווחה לאנושות, למשפחות, לתעשיינים, לחקלאים, למלונאים וכו' זה קייס גרוע. הם לא הכרח המציאות שם. ואם הם שם אז שיתמודדו עם המציאות שהם בחרו עבור עצמם.
    הקייס היחידי שאתה מביא, והוא נכון מאד, זה שמורות הטבע. יש לטפל בהן באופן כזה שיפצה על האבדן שהן סופגות בגלל התיבשות הים. בהן יש עניין אמיתי כמערכת אקולוגית.

    אתה טוען שים המלח הוא מקום ייחודי. זה נכון. אבל גם פתח תקווה ייחודית כי אין עוד כמוה. יש דומים (לצערנו) אבל כמוה אין. כך גם ים המלח. יש עוד ימות מלח בעולם. יש יותר ויש פחות מלוחות מהים שלנו. הוא לא הקיצוני שבימות המלח. אין שם משהו שילך לאיבוד לנצח, כנראה, אם מפלס הים ילך וירד עוד ועד – עד שיום אחד, מן הסתם, יתמלא שוב.

    נדמה לי שהטיעונים שלך מתחילים טוב, כמו אקולוג שדואג לטבע, אבל כשמציבים מולך מראה בשאלות אקולוגיות נגדיות אתה פתאום הפוליטיקאי שדואג למלונאים ולתעשיינים ובכלל לבני האדם באשר הם שם. אם אתה דואג לבני אדם באשר הם שם, תעשה כל שתוכל על מנת לקדם את מיזם התעלה שכמובן תכניס הרבה מאד עבודה וכסף להרבה מאד אנשים. זה פוליטיקה ותעשייה. אם זה הקייס שלך אז זה הדבר הנכון ללכת אליו. יפגע או לא יפגע בטבע? זה כבר עניין לאקולוגים שהטבע הוא הוא בראש מעינייהם. אבל אם אתה מדבר על שימור טבע וערכי טבע, אתה צריך לתת תשובות באותה המטבע.

    כך לפחות לצניעות דעתי.
    בברכה,
    ד"ר עמי בכר

  5. יתכן והכותב הנכבד אינו זוכר את הסיבה העיקרית למיזם תעלת הימים: יצירת מקור אנרגיה זול למדינת ישראל כתוצאה מהפרשי הגבהים בין ים סוף (או הים התיכון) לים המלח שיניעו טורבינות שייצרו חשמל. ומכיוון שכך, הסיבה העיקרית לבניית המיזם כבר אינה קיימת מכיוון שהגילויים של שדות הגז תמר ולוויתן פותרים את הבעיות האנרגטיות של מדינת ישראל.
    מכיוון שהגז מתמר יתחיל לזרום במרץ 2013, עלות האנרגיה לחברת החשמל תהיה נמוכה בהרבה מכפי שהיה עד כה ומכאן כל השקעה בעלת היקפים גרנדיוזיים בתעלת הימים הזו אינם כדאיים. יתירה מזו, מדינת ישראל מתוכננת להגיע לעצמאות אנרגטית תוך 5 שנים ולהפוך ליצואנית אנרגיה (גז נוזלי באמצעות מתקני הנזלה שיטעינו אוניות שישוטו למזרח הרחוק ואירופה ו/או לחילופין צינור גז לקפריסין ומשם לאירופה).
    לגבי ירדן: זו לא יכולה להשקיע במיזם מסיבה מאד פשוטה: הממלכה ההאשמית מצויה בגרעונות כבדים ובמצב כלכלי קשה באופן כללי ו"אביב" העמים הערבי נושף בעורף שליט המדינה, כך שאת הכסף העודף שהממלכה כבר תמצא, הוא ייאלץ להשקיע בעם הירדני באמצעות הוזלת עלויות דלק ומוצרי יסוד (מזכיר את הבעיה המצרית, אם כי במימדים קטנים בהרבה).
    העיכובים בהתחלת הפרויקט הזה, שהיה אמור להציל את ישראל מתלות בנפט ובפחם, יצאו לטובה. אותו טייקון, יצחק תשובה, שהודיע שהוא יקדם את המיזם הזה מכספו, גילה גז בים התיכון וכבר אינו רואה טעם או צורך בתעלת הימים.

  6. למעט העובדה שסביב ים המלח מתפתחת תיירות (ותעשיה)
    שמספקת פרנסה לאלפי משפחות ,
    למעט העובדה שהבולענים פוגעים ומסכנים מלונות, מיזמי תיירות
    ושדות חקלאות (ראה את מטעי התמרים והחניון בעין גדי),
    למעט העובדה שעינות פשחה ותריבה מתיבשים כי המים זורמים
    ומתחתרים בקניונים צרים,
    למעט העובדה שכל הוואדיות שנשפכים לים מתחתרים (לאחור)
    והופכים לקניוני בוץ צרים (ראה הגשר שנהרס בנחל ערוגות),
    למעט היות ים-המלח וסביבתו מערכת יחידה ומיוחדת בעולם ….
    אתם צודקים .

  7. מה עושים היום עם כל המים המליחים שיוצאים מהמעיינות שבקרקעית הכנרת? למיטב ידיעתי, כך לפחות בעבר, היו מזרימים אותם בירדן יחד עם קולחין מהסביבה. את המים המתוקים העיליים שואבים לשתייה ואת התחתונים מזרימים לים המלח. ומה קורה כשהכנרת מתיבשת? צריך לאזן בין צרכי המים האזרחיים לבין צרכי המים של הכינרת וים המלח.

    אני רק לא מבין עניין עקרוני אחד: נניח שים המלח ירד במפלס בעוד 100 מטר. מה בכך? על איזה איזון אקולוגי מדובר בדיוק שאותו אנו מנסים להציל? שמורת עין גדי ועין פשחה? אז נשקיע מאמצים בשימור השמורות הללו. ובים עצמו? דולפינים כבר אין מזמן… החיידקים ימצאו כבר דרכים חדשות לשרוד את השינוי. מה לגבי בולענים? ותיירות? וכריית מלח? נו, זו כבר בעיה של תעשיינים. הם יוצרים את הבעיה אז שהם גם ישלמו עליה.

    ים המלח היה בעבר נמוך יותר וגם היה ב 100 מטר גבוה יותר. כך או כך, אנחנו חיים מסביבו ולא הוא מסביבנו. הבעיות האקולוגיות בים המלח הן מינימליות ביחס למקומות אחרים שבהם יש שרשראות מזון של יותר מחד תאים. צריך לראות הכל בפרופורציה הנכונה.

  8. את מחיר המים המותפלים המתקבלים (אם אכן יוחלט) להתפיל מים לא צריך להעמיס על הצרכן. מחיר המים לצרכן הוא אחיד ואת כדאיות התפלת מים במיזם זה צריך לבדוק רק כלפי המיזם עצמו. זאת אומרת האם הקמת מיתקן ההתפלה תוזיל את הקמת כל המיזם (כולל אחזקתו לאורך שנים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן