23% ממקרי המוות בעולם נגרמים בגלל סביבה חולה

כך עולה מדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם לאחר שהנושא עלה לכותרות בשל מגפת הקורונה

זיהום סביבתי. מתוך Jumpstory.com
זיהום סביבתי. מתוך Jumpstory.com

כאשר בראש סדר היום הציבור נמצא ה-COVID-19, מתברר שוב כי רבות מהמחלות שפוגעות בנו נגרמות בגלל הזנחה פושעת ופגיעה חמורה בסביבה הטבעית. בהיסח דעת תוך התנהגות רשלנית הפכנו את העולם למקום פחות בריא.

העובדות מראות כי גרמנו לסביבה הטבעית נזקים , שתוצאותיהם פגיעה חמורה וסיכון מתגבר לבריאותינו. על-פי ארגון הבריאות העולמי 23% ממקרי המוות בעולם נגרמים בגלל סביבה חולה. ארגון הכלכלה העולמי מציין את חמש הסכנות העיקריות לאנושות כקשורות לפגיעה בסביבה.

להלן הכשלונות שלנו – הדרכים שבהן פגענו בסביבה באופן שפוגע בבריאותנו:

זיהום אוויר

 

כולם חייבים לנשום אוויר כדי לחיות, אלא שעל פי ארגון הבריאות העולמי תשעה מכל עשרה אנשים בעולם נושמים אוויר מזוהם. חלקיקים זעירים משריפת מוצרי-נפט, פחם, חומר צמחי ואשפה חודרים לריאות ולדם וגורמים למגוון של מחלות. מתאן שנפלט מתעשיה וחקלאות ואוזון בגובה הקרקע תורמים לאסתמה ולמחלות נשימה כרוניות, זיהום אוויר גורם לסרטן ריאות ולמוות בגלל מחלות נשימה.

זיהום אוויר גורם למחלות לב ולמוות משבץ. יותר מ-90% ממקרי המוות שנגרמים כתוצאה מזיהום אוויר, מתרחשים במדינות שבהן ההכנסה לנפש נמוכה.
על-פי הדיווח בערים רבות בארה"ב, רמת זיהום אוויר גבוהה ובארה"ב כולה כחצי מהאוכלוסיה חיה באזורים שבהם רמת אוזון גבוהה וחלקיקים זעירים פוגעים בבריאות. כאשר מקשרים כל זאת להתפרצות ה-COVID-19 מזהירים מומחים שזיהום האוויר תורם לסיכון ולפגיעה של מחלות רבות.

 

מים מזוהמים

אדם זקוק ל-20 עד 50 ליטר מים ביממה לשתיה ולהיגיינה בסיסית. באזורים רבים בעולם איכות המים נמוכה בגלל זיהום שמגיע מפסולת ביתית ורפואית, ביוב, חקלאות ותעשיה. 80% מהמים ה"משומשים" חוזרים למערכת ללא טיהור, מה שמסכן כשני מיליארד אנשים בהידבקות במחלות זיהומיות כמו כולירה, דיזנטריה, טיפוס ועוד.

מאז 1990 כמעט כל הנהרות באפריקה, אסיה, ודרום אמריקה מזוהמים.
הקריאה הנחרצת והאמיצה של ארגוני הבריאות לשמירה על היגיינה בעקבות התפרצות ה-COVID-19 נתקלת במצב שבו למחצית מאוכלוסיית העולם או לחמישים מדינות בעולם אין גישה למים ולסבון בביתם.

מזון עשיר בפחמימות. מתוך ויקיפדיה
מזון עשיר בפחמימות. מתוך ויקיפדיה

איכות המזון

 

כולם יודעים כי איכות מזון ותפריט בריא תורמים לבריאות, אלא שהגידול באוכלוסייה והעיור באים עם בעיות בריאותיות שקשורות לתזונה לקויה. בעוד קרוב למיליארד אנשים בעולם סובלים מתת-תזונה, יותר משני מיליארד סובלים מהשמנת יתר.
מה שמבהיר את העובדה כי אוכל מספיק אינו אותו דבר כמו אוכל מזין. תיגבור ייצור המזון התעשייתי גרם להוזלה ולזמינות של מזון באיכות ירודה, וכך היום 60% מאספקת האנרגיה ממזון מקורה בשלושה מיני דגנים: אורז, תירס וחיטה.

במזונם של שני מיליארד אנשים חסרים מרכיבי ויטמינים ומינרלים שחשובים להתפתחות תקינה. על-פי ארגון הבריאות העולמי, כשליש מאוכלוסית העולם סובל מתת-תזונה ובאזורים רבים האוכלוסיה נפגעת מתזונה לקויה, או מתת-תזונה שגורמת למחלות כמו סוכרת, סרטן ושבץ.

 

צריכת מוצרים מזיקים

השימוש הנפוץ בקוטלי חרקים גורם לא רק לזיהום סביבתי אלא גם לפגיעה בבריאות הציבור. בעוד שב-2001 נחתמה אמנה שאוסרת שימוש ב"חומרים אורגנים עמידים", הרי במדינות מתפתחות רבות השימוש ברעלים ממשיך וגורם לפגיעה חמורה אליה נחשפים כ-25 מיליון אנשים כל שנה.

עיבוד מזון, אריזה והוספת טעמים מהווים סיכון. בהערכה של ארגון הבריאות ב-2015 נמצא כי "בשר מעובד עשוי לגרום לסרטן המעי הגס". בתעשיה בייצור כלי פלסטיק ומתכת בארצות מסוימות יש שימוש בחומרים שגורמים לשיבוש מערכות הפרשת ההורמונים ולפגיעה עצבית.

 

עטלף. צילום: אוניברסיטת תל אביב
עטלף. צילום: אוניברסיטת תל אביב. 

הדבקה מבעלי חיים (zoonotic)

הפגיעה המתמשכת בבתי גידול ובשטחים טבעיים לצורכי פיתוח חקלאות, תעשיה, תשתיות ומגורים, מפחיתה ומטשטשת את גבולות המגע בין האדם לחיות בר וכך מאפשרת התפרצות מגיפות. על כך נוספים השינוי בעקבות ההתחממות שמשפר את תנאי האקלים עבור מיני טפילים ופגעים אחרים כמו למשל עליה בלחות עונתית שתורמת לכושר הישרדותם של חיידקים, כשלכך מתחברים קשרי התחבורה הבין-לאומיים, נוצרים תנאים משופרים להפצת מחלות בין מדינות רבות תוך שעות ספורות.

עמידות גדלה של חיידקים לתרופות

מאז אמצע המאה ה-20 נפוץ השימוש באנטיביוטיקה בטיפול בבני אדם וגם בחיות, כך גם נפוץ הוספת תרופות למזון לחיות משק כדי לעודד גידול מהיר. על-פי "ארגון האו"ם לחקלאות ולמזון" השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק יוכפל תוך 20 שנים, כתוצאה מכך תרד יעילות התרופות עבור אנשים וגם חיות, מעריכים כי כל שנה מתים כ-700,000 בני אדם בגלל עמידות של חיידקים לתרופות.

 

פגיעה בתרופות מהטבע

 

ידועים בערך 60,000 מיני צמחים, בעלי חיים וחיידקים שמנוצלים לצורך הפקת תרופות.מינים שמהווים חלק נכבד מתעשיית התרופות, מתוך כמאה וחמישים תרופות מרשם (בארה"ב) מקורן של 118 הוא בטבע, בעיקר תרופות לטיפול בסרטן, אבל, בשל פעילות אנושית כמו איסוף יתר, פגיעה בבתי גידול ושינויי אקלים, צמחי בר נפגעים ונעלמים. מעריכים כי כ-15,000 מיני צמחים בעלי סגולות רפואיות מאוימים בהכחדה וכל שנה אובד לפחות מין אחד שממנו אפשר להפיק תרופות.

 

"נוכל לדאוג לעצמנו רק אם נדאג לסביבה"

"אם לא יבוא שינוי מיידי בהתנהגות, רב הסיכוי כי מגיפות יפרצו לעיתים קרובות יותר, יתפשטו מהר ויהרגו יותר אנשים" כך על-פי מאמר שפורסם ע"י Ipbes . מגיפת ה-COVID-19 הציגה את התלות ההדדית שבין האדם לסביבתו, מתוך כ-8 מיליון מינים ידועים, האדם הוא חלק מפתח במערך החיים המורכב שמאוזן בעדינות. פגיעה בחלק מאותו מערך מפר את האיזון ומשפיע על כל המערכת.

עם זאת המגיפה מעניקה הזדמנות לתכנן הבראה ועתיד משופר, ארגון האו"ם יתמוך בכל ממשלה שתתחייב ותפעל על פי "המתווה לפיתוח בר-קיימא עד 2030"

על-פי "המטרות לפיתוח בר-קיימא" ועל-פי "הסכמי פריס" למאבק בשינויי האקלים.

תמיכה זו תאפשר יציאה מהמשבר תוך הכרה כי בטבע יש פתרונות לכמה מהאתגרים הדחופים שעומדים בפני האנושות. ארגוני האו"ם פיתחו מתווה לפעולה תחת הכותרת "העשור לשיקום הסביבה", עשר שנים שבהן יהיה מאמץ עולמי מתואם למניעת הפגיעה ועצירתה וכן לשיקום כלל עולמי של הסביבה הטבעית. במקביל הארגון עובד עם מנהיגים לפתח "מפת דרכים אחרי 2020"

ב-5 ביוני צוין יום הסביבה הבינלאומי בו הוזמנו ממשלות, עסקים, ידוענים ואזרחים לחשב מחדש את יחסם לטבע תוך קריאה למנהיגים לישם החלטות שיעמידו את הטבע במרכז!

מסתבר כי גם במסדרונות האו"ם ואפילו ראשי מדינות, מתחילים להבין כי ראוי שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן