סיקור מקיף

סביבה טבעית ואדם – השוואה בין אפריקה לבינינו

אחת המשתתפות בכנס היתה אליזבט מרמה (Elizabeth Mrema), אליזבט נולדה בכפר קטן לרגלי הקלימנג׳רו והיום נושאת בתפקיד מנהלת מחלקת אכיפת חוקי הסביבה באו׳׳ם. כילידת מזרח אפריקה מתארת אליזבת את המצב בסביבתה ואני אצרף השוואות לארצנו וסביבתנו

אפריקה. איור: shutterstock
אפריקה. איור: shutterstock

ב 05/10 הסתיים כנס האמנה לסחר במינים מהטבע (cites) בהצלחה חלקית. הנושא הבולט ביותר היתה דרישה של מדינות מזרח אפריקה לתת לפילים הגנה מלאה ע"י העברתם מנספח 2 לנספח 1 כלומר מין בסכנת הכחדה. מי שהתנגד היו מדינות אפריקה הדרומית, אבל מי שהיטה את הכף נגד השידרוג היו דווקא מדינות האיחוד האירופי. כך גם גורלם של האריות שלא הועלו לנספח 1 בגלל התנגדות האיחוד האירופי.
ובכל זאת הצלחה חלקית שכן הוכרז על איסור מוחלט לסחור בשנהב, כמו גם איסור לסחור באברי אריות וטיגריסים (פרוות, צפרניים, שיניים, עצמות וכ׳ו).
בין המינים שנכנסו לנספח ״ וכך זוכים להגנה נוספת : קלאו-קסדה (או חום-ציצית) (Rhinoplax vigil) שמקורו משמש כ״תחליף״ לגילוף בשנהב ולכן אוכלוסיתו נפגעת ומצטמצמת. מיני כרישים ומנטות הועלו לנספח 2 מה שגורם להגנה נוספת ע"י הגבלת, פיקוח וויסות הדייג והמסחר בהם.מינים אחרים שההגנה עליהם נשאה פרי הועברו מנספח ״ לנספח 2, מה שמראה כי לפעילות האמנה יש גם הצלחות.
אחת המשתתפות בכנס היתה אליזבט מרמה (Elizabeth Mrema), אליזבט נולדה בכפר קטן לרגלי הקלימנג׳רו והיום נושאת בתפקיד מנהלת מחלקת אכיפת חוקי הסביבה באו׳׳ם. כילידת מזרח אפריקה מתארת אליזבת את המצב בסביבתה ואני אצרף השוואות לארצנו וסביבתנו.

אליזבט מתחילה את תאורה בספרה איך בכפר בו נולדה גרמה ההתממות העולמית להתייבשותם של פלגי המים והתושבים חופרים בארות ותעלות השקיה, אצלנו – מפעלי התפלה מספקים יותר ויותר את צריכת מי השתיה אבל הירדן הדרומי יבש וכמוהו מעינות ונחלים ברחבי הארץ.

אליזבט מתיחסת למינים רבים שנמצאים בסכנת הכחדה בין היתר בגלל צייד פראי וצימצום שטחי מחיה, בו בזמן ״יותר אנשים מעבדים פחות שטחים״ בגלל פגיעת ההתחממות העולמית ויש יותר תקופות בצורת. אצלנו – החקלאות התפתחה ו״כבשה״ שטחי מדבר עד שהשלטון החל ״לשים רגליים״ לחקלאים והיום (איו לבושה ואווי לחרפה) יותר ויותר שטחי חקלאות שהיוו סמל ודוגמא ננטשים ומתיבשים.

אליזבט מסבירה כי פשעים סביבתיים שמתרבים ב כ 6% כל שנה ממוקמים במקום הרביעי בעולם, החל מצייד פילים וקרנפים והמשך בסחר שחור במי שתיה, כאשר תושב שכונת עוני בנאירובי משלם על מים יותר מתושב ניו-יורק. כאשר משאב טבע נגזל ללא הענשה סובל הטבע וסובלים האנשים. פשעים סביבתיים גורעים הכנסות מאנשים וממשלות, אצלנו – יש מחיר ארצי למים אבל יש גם בארות ושאיבות ״פירטיות״.

אליזבט מציינת כי השלכת אשפה לא מוסדרת גורמת זיהום לקרקע ולמקורות מים. אצלנו – מצבורי אשפה מזהמים נחלים ומעינות, מפעלים קיימים (ושהיו) מזהמים את הקרקע, את האוויר ואת אקוות המים, כך מפעלי תע׳ש במרכז, בז"ן בחיפה ועוד היד נטויה.

אליזבט מזהירה מכריית מחצבים בלתי חוקית. אצלנו – החל מקום המדינה (ועוד קודם) ניגזל זיפזיף וחול מהחופים, גזל שנמשך גם היום.

אליזבת מצביעה על הפגיעה ביערות בגלל הביקוש לפחם, פגיעה שמובילה לזיהום אוויר, על פי ארגון הבריאות העולמי כל שנה מתים כ 7 מיליון אנשים בגלל זיהום אוויר. אצלנו – מפחמות במשולש ובגדה גורמות לזיהום אוויר שמסכן תושבים.

אליזבט מציינת את הסכנה שבדייג פראי, שפוגע בפרנסת דייגים מסורתיים. אצלנו – באיחור רב ובאכיפה חסרה התפרסם איסור על דייג בעונות מסוימות ובשיטות הרסניות.

אליזבט שבאה מאזור שנחשב ל״מתפתח״ קוראת לעצור ולעקור פשעים סביבתיים שכן כל משאב שנגזל גורע מהציבור, ״אין מדובר רק בהצלת חיות וצמחים ידועים אלא בהצלת אנשים מתנאי מחיה ירודים״. ,
אצלנו – ארץ ״מערבית מפותחת״ ובכל זאת עומדת השאלה מי עושה יותר והיכן נעשה יותר למען הסביבה והאדם?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן