סיקור מקיף

חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם אינו חסין

“אם קצב הכחדה זה יימשך יידרשו לחיים מיליון שנה כדי להתאושש, וסביר להניח שגם המין שלנו עצמו יעלם ובשלב די מוקדם”, אמר המחבר הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Science Advances

האיזון האקולוגי עלול להתמוטט. איור: shutterstock
האיזון האקולוגי עלול להתמוטט. איור: shutterstock

אין עוד כל ספק: אנחנו נכנסים כעת להכחדה המונית המאיימת על קיומה של האנושות. אלו החדשות הרעות מפי קבוצת חוקרים בסטנפורד, הכוללת גם את פול ארליך, חוקר בתחום התנהגות אוכלוסיות בביולוגיה ועמית בכיר במכון וודס סטנפורד לאיכות הסביבה, המתריע זה שנים על הסכנה.
ארליך וחבריו קוראים לפעולה מהירה כדי לשמר מינים, אוכלוסיות ובתי גידול מאוימים, אך מזהירים כי חלון הזדמנויות הולך ונסגר במהירות.

“המחקר מוכיח ללא כל ספק שאנו נכנסים עתה לאירוע ההכחדה ההמונית הגדולה השישית,” אמר ארליך.
ארליך חוקר לרוב את האוכלוסייה האנושית אך הוא גם פרסם מחקרים על הכחדות חוזרות. הוא פרסם בשנת 1981 את הספר “הכחדות: הסיבות וההשלכות של היעלמות מינים.” במחקרו הוא קישר בין תחומים שונים בביולוגיה ובהם אבולוציה משותפת (מירוץ החימוש האבולוציוני, א.ב.), על גזע, מגדר וצדק כלכלי, וכן על סכנת החורף גרעיני בהיבט של אוכלוסיות של חיות בר ואובדן מינים.

ישנה הסכמה כללית בקרב מדענים כי שיעורי ההכחדה הגיעו לרמות שלא נראו כמותן מאז נכחדו הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנים. עם זאת, חלקם קרא תיגר על התאוריה, והמעיטו בעוצמת המשבר.
המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Science Advances, מראה כי גם בהערכות השמרניות ביותר, מינים נעלמים בקצב גדול פי מאה לעומת שיעור ההכחדות הרגיל (שיעור הרקע).
“אם קצב זה יימשך יידרשו לחיים מיליון שנה כדי להתאושש, וסביר להניח שגם המין שלנו עצמו יעלם ובשלב די מוקדם”, אמר מחבר הראשי חררדו קבלוס מהאוניברסיטה האוטונומית של מקסיקו.

גישה שמרנית

באמצעות בחינת רשומות המאובנים ומדידת קצב ההכחדה הנוכחי ממגוון של רשומות, השוו החוקרים שנקטו הערכה שמרנית מאוד של קצב ההכחדה הנוכחית עם אומדן שיעור רקע גבוה פי שניים מאלה שנעשה בהם שימוש נרחב בניתוחים קודמים. בדרך זו, הם סיפקו שני אומדנים – האחד לשיעור ההכחדה הנוכחי מול קצב הרקע של ההכחדות, וכן מצב היפותטי שלפיו קצב ההכחדות הוא קבוע, וניסו לקרבם ככל האפשר.

החוקרים התמקדו בבעלי חוליות, משום שלגביהם יש נתונים מודרניים וכן מאובנים אמינים. החוקרים שאלו האם גם ההערכות הנמוכות ביותר של ההבדל בין שיעור הרקע ושיעורי ההכחדה הנוכחיים עדיין מצדיק את המסקנה שאנו חווים “עווית גלובלית של אובדן מגוון ביולוגי.” התשובה: כן מוחלט.

“אנו מדגישים כי החישובים שלנו ממעיטים בחומרת משבר ההכחדה, משום שהמטרה שלנו הייתה להציב גבול מציאותי תחתון להשפעה של האנושות על המגוון הביולוגי,” כתבו החוקרים.

האוכלוסייה האנושית גדלה במהירות, הצריכה לנפש וחוסר השוויון הכלכלי גרמו לשינוי או אף להרס בתי גידול טבעיים. הרשימה של השפעות ארוכות הטווח כוללת:
• בירוא יערות לצורך שימוש בקרקע לחקלאות
• הקלה על הגירת מינים פולשים
• פליטת פחמן המניעה את שינויי האקלים ואת החמצת האוקיינוסים
• רעלים הפוגעים במערכות אקולוגיות

על פי נתוני האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע, המפרסם רשימה רשמית של מינים מאוימים וכאלו שכבר נכחדו, מרחפת כעת סכנת ההכחדה מעל כ-41 אחוזים מכלל מיני הדו-חיים ו-26 אחוזים מכלל מיני היונקים.
“יש דוגמאות של מינים בכל רחבי העולם שהם למעשה מתים מהלכים” אמר ארליך.

כאשר מינים נעלמים, אובדים גם שירותים חיוניים של המערכת האקולוגית כגון האבקת היבולים על ידי דבורים, טיהור מי ביצות ועוד. בקצב הנוכחי של אבדן מינים תאבד האנושות את מרבית היתרונות של המגוון הביולוגי בתוך שלושה דורות. “אנו מנסרים את הענף שעליו אנו יושבים” אמר ארליך.

תקווה לעתיד

למרות התחזית הקודרת, יש על פי ארליך וחבריו דרך משמעותית לעצור את התהליך. “הימנעות מהכחדה המונית שישית תדרוש מאמצים מהירים, ובפרט בשימור המינים שכבר מאוימים באמצעות הקלת הלחצים על האוכלוסיות שלהם – בעיקר אובדן בתי גידול, ניצול יתר של המינים הללו למען רווח כלכלי והיאבקות בשינוי האקלים,” כותבים עורכי המחקר.

בינתיים מקווים החוקרים כי עבודתם תסייע בהגברת מאמצי שימור המינים ותחזוקת שירותי המערכת האקולוגית, ותשפיע על המדיניות הציבורית.

להודעה של החוקרים

 

8 תגובות

  1. בגדול על פי מודלים האוכלוסייה תגיע לנקודת רוויה שאחריה התמוטטות של המרקם האנושי כפי הידוע לנו. לאחר ההתמוטטות (שתבוא בעקבות שרשרת אירועים אחרת כדוגמת חיידק חדש שיצוץ ויתפשט מהר עקב התחממות צפיפות או כל הערכה אחרת) ישארו כנראה כמות קטנה (יחסית) של בני אדם.. אבל אלו ברובם יהיו פזורים וחסרי אמצעים (להסתמך על טכנולוגיה זו בדיחה… לא תהיה טכנולוגיה חדשה אז). השאלה האם שכבות האליטה ישרדו, מה שבהחלט אפשרי (בעיקר אם יש כבר הכנות). לגבי הממשלות, גם כאן, כנראה שנשיא ארצות הברית יהיה בסדר… אבל כנראה שיהיה דיי לבד. כך או כך, זה סופו של כל בלון

  2. לגבי האדם יש לי תחושה שמנסים להפחיד מעבר למה שבאמת יקרה כדי להציל את שאר החיות
    אבל זה לא טוב כי זה עלול לפגוע באמינות המדעית בעוד כמה שנים האדם יעמוד וימשיך להתפתח בכל רחבי כדור הארץ,
    אבל לגבי בעלי החיים האחרים כנראה שהאדם הוא כמו אסטרואיד שפגע בכדור הארץ,
    בספק אם האדם יעלם בטווחי הזמן הקצרים,
    הוא אחד מהשורדים החזקים ביותר בהיסטורית החיים על פני כדור הארץ, היכולת שלו להתאים את עצמו למאכלים שונים והתאמה שלמגוון אקולגי שונה, גם בתנאים קשים ביותר האדם הצליח לחיות,
    אבל אם זה בהחלט יכול להגיע מצב של קריסה ביכולת לספק מזון בכמויות שהם העולם רגיל
    ואז ימותו מליארדים אבל זה לא כל המין האנושי בנוסף יכול להיות קריסה למעין ימי ביניים שבו איכות החיים הופכת לרעה אבל זה יכול להיות,
    לדוגמא ההתפלת המים בישראל זה פשוט עקיפה של המחזור הטבעי של הטבע,
    ניתן לקחת מקום מידברי קרוב לים שבו כמעט ואין משקעים ופשוט להתפיל את כל המים שצרכים
    עוד מעט זה יהיה גם נסמך על אנרגית השמש,
    כך שכנראה האדם עוד יחיה על כדור הארץ די הרבה זמן
    לגבי החיות הגדולות המצב גרוע ביותר אובדן אמיתי מעציב ביותר, זה קורה גם בארצינו הקטנטונת
    החלוקה לשטחי מחיה קטנים שמנותקים בכבישים ומסילות ברזל וגידורים שונים של אין ספור מתקנים גורמים לאותם שיטחי מחיה מנותקים לגווע עם כל החיות שבהם,
    אם אני נמצא בעיר בהרבה פעמים בוחר ללכת אפילו חצי שעה פעם הגעתי לצד המטרופולין שלנו במרכז
    ובטעות חשבתי שאני אלך לאיזה ישוב לווין חשבתי שזה כמו ללכת בעיר גילתי שזה פשוט משימה כמעט בלתי אפשרית סכנת חיים וסיוט גם לאדם, זה פשוט מיועד לנסיעה עם רכב, תעלות ניקוז אמתניות קירות ביטון אוטסטרדות גדרות כך שהשטח האורבני בעצם מתפרש הרבה מעבר לעיר גם לישובים הכפרים ולמה שבינהם,
    צריך המון תכנון כדי ליצור רצף לאיזורי מחיה, בגדול ישראל וגם רוב מוחלט של המדינות בעולם נכשלו בזה בהרבה מקומות אנחנו כבר אחרי הכל הרוס כבר, גם אם אתה מחשיב את עצמך כאוהב חיות וטבע אתה חלק מההרס הטוטאלי בהבדל מאד קטן מאחד שממש לא איכפת לו.

  3. על פי מקורות , מחקרים וסקרים רבים העולם בעיצומה של הכחדה שישית ,
    מאחר וכבר מוסכם כי אנחנו מצויים בתקופה הגאולוגית האנטרופוגנית,
    כלומר התקופה האנושית, הרי גם ההכחדה תקרא ההכחדה האנטרופוגנית,
    מין מוצלח נמדד על פי אורך התקופה בה התקיים ,
    כאשר משווים את תקופות החיים של יצורים רבים
    לאלה של היצורים האנושיים מסתבר כי האדם אינו יצור מוצלח,
    הדינוזאורים חיו עשרות מיליוני שנים ,
    המין אדם (ספיינס) קיים כ 200אלף שנים,
    מאחר ומינים שלא היו ״מוצלחים״ נכחדו הרי
    שאם המין אדם יצליח להתקיים יותר ממליון אחד…
    יהיה זה נס אבולוציוני ,
    האפשרות שמוצגת ברעיונות ״מדע בידיוני״ היא
    אוכלוסיה של יצורים מכניים שהתפתחו מהמין האנושי
    ואינם זקוקים לסביבה טבעית,
    כלומר עולם מת מבחינה סביבתית/טבעית.
    עתיד ״וורוד״…

  4. כל עוד אין מגמה גלובלית של האטת הגידול באוכלוסיה (קיימת האטה ואף עצירה במדינות המערב, מזרח אירופה וסין. במדינות העולם השלישי קיימת האצה שיותר ממפצה על כך), לא ניתן יהיה למנוע את הפגיעה בסביבה והכחדות מעשה אדם.
    יותר ויותר אנשים צריכים לשרוד (ברמת חיים שעולה אף במדינות עולם שלישי) מה שגורם לחנק משאבים.
    בזכות גלובליזציה, גם חקלאי דוחן עני במדינה אפריקנית מעוניין בטלפון, חשמל וארוחה בשרית. בקצב הזה, משאבים לא יוכלו לעבור מיחזור בקצב הניצול שלהן.
    הסבירות שהאדם יכחד בגל ההכחדה נשמעת לי מעט קיצונית. נראה לי סביר יותר שאוכלוסיית בני האדם תצתמצם בסופו של דבר (בין אם מבחירה או במלחמות/מחלות/רעב) לאחוז קטן מהאוכלוסיה הנוכחית.
    השורדים יחיו חיים של צמצום ודלות יחסית בעולם עם מגוון ביולוגי זעום. האירוניה היא, שאותם שורדים בטח יהיו צאצאים של העלית העשירה של היום שיכלו להרשות לעצמם להתכונן לתקופה הזו.

  5. ישנו כשל מהותי בהיגיון של המסקנות
    הכחדת מינים שונים של בעלי חיים לא אומרת שבני אדם יכחדו!
    בני אדם אינם נדרשים לענות לחוקי האבולוציה
    הם שקובעים עכשיו את הכללים באמצעות טכנולוגיה ומדע
    לצערי כיום בני האדם מפולגים ואגרסיביים בעיקר בגלל דת ולאומנות
    וזה עתיד להשתנות לטובה כחלק מהאבולוציה של תודעת ההמונים
    אומות העולם יתאחדו לאומה אנושית אחת שתיקח אחריות על כדור הארץ וכל יושביו

  6. לאנושות אין כל אפשרות להלחם בהכחדה
    כי היא חלק בלתי נפרש מתהליך האבולוציה.

    מי שמאמין במעורבות של חוצונים בכדור-הארץ,
    יצפה לאיכלוס מחדש במינים חדשים במקום הנכחדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.