אימפריות נפלו בגלל שתי סיבות: פער חברתי וניצול יתר של משאבי טבע; התרבות המודרנית אינה חסינה

האדם הוא הטורף והטבע הוא הנטרף, אומרים חוקרים רב תחומיים שחקרו את המשותף לקריסתן של תרבויות רבות בעבר, ואם התרבות המודרנית רוצה לשרוד, עליה לדאוג להגברת השוויוניות ולהפסקת ניצול משאבי הטבע מעבר ליכולת חידושם

בתוככי הקולוסיאום ברומא. צילום: <a href="http://www.shutterstock.com/gallery-480355p1.html?cr=00&pl=edit-00">Daniel Lohmer</a> / <a href="http://www.shutterstock.com/?cr=00&pl=edit-00">Shutterstock.com</a>
בתוככי הקולוסיאום ברומא. צילום: Daniel Lohmer / Shutterstock.com

חוקרים במחקר שמומן ע"י מרכז גודארד של נאס"א והקרן הלאומית למדע, ואשר פורסם בכתב העת Ecological Economics, מעריכים כי ההיסטוריה תחזור על עצמה גם הפעם, וכי הכתובת נמצאת על הקיר.

סאפה מונטשארי מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת מרילנד, חורחה ריבאס, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת מיניסוטה, ויוג'ינה קאלאני מהמחלקה למחקרים אטמוספיריים ואוקיאניים באוניבריסטת מרילנד כותבים במאמר שכותרתו: "מודל מינימלי של יחסי הגומלין בין האדם לטבע" כי ישנה דאגה הולכת ומתפשטת ממגמות הצריכה של האוכלוסיה וכתוצאה מכך, שהשימוש הנוכחי במשאבים אינו בר קיימא.אלא שהערכת הסיכון של קריסת התרבות האנושית ומהי רמת הניצול המרבית של הטבע, שנויים במחלוקת.

עוד בנושא באתר הידען:

"ואולם בהסטוריה היו נפוצות תקופות שבהן הלכה וגברה רמת המורכבות החברתית, הארגון הפוליטי וההתמחות הכלכלית. תקופות אלה התאפיינו בהתפתחות של טכנולוגיות מורכבות וחזקות התומכות באוכלוסיה הולכת וגדלה התלויה בניידות של כמויות הולכות וגדלות של חומרים, אנרגיה ומידע. קריסות תרבות התרחשו לעיתים קרובות בחמשת אלפי השנים האחרונות ובעקבותיהן באו מאות שנים של ירידה כלכלית, אינטלקטואלית ואף צמצום אוכלוסיה."

"תופעות טבע ומשברים חברתיים הוצעו כגורמים להתמוטטויות ספציפיות, אך ההסבר הכולל נותר חמקמק. שתי תכונות נראו בכל המקרים של התמוטטות תרבויות: הכבדה אקולוגית והגדלת הפער הכלכלי."

במאמר זה, בונים החוקרים מודל חדש ומסמלצים כמה תסריטים הצופים את ההשלכות ומסבירים אותם. המודל כולל בסך הכל ארבע משוואות המתארות את  התפתחות האוכלוסיות של האליטות ושל פשוטי העם, הטבע, ואת העושר המצטבר.

המנגנונים שהובילו לקריסה נידונים ונמדדים בקנה המידה של "יכולת הנשיאה". המודל מציע כי ההערכה של יכולת הנשיאה היא מדד מעשי לגילוי מוקדם של קריסה. ניתן למנוע את הקריסה והאוכלוסיות יכולות להגיע למצב יציב ביכולת נשיאה מרבית, אם יפחת קצב צריכת משאבי הטבע לרמה בת קיימא, ואם המשאבים יפוזרו באופן שוויוני.

ההתמוטטות הדרמטית של האימפריה הרומית שלאחריה באו מאות רבות של ירידה בכמות האולוסייה, הצטמקות כלכלית, נסיגה אינטלקטואלית והעלמות האורינות, ידועה היטב, אך היא לא היתה המקרה הראשון של מחזור העליה והנפילה באירופה. קודם לעלייתה של התרבות הלקאסית היוונית רומית, הן התרבות המינואית והן זו המיקנית הגיעו כל אחת בתורה לרמות מתקדמות של ציווליזציה ולאחר מכן קרסו כמעט לחלוטין.

ההסטוריה של מסופוטמיה, ערש הציוויליזציה, החקלאות, החברה המורכבת וחיי העיר ידעה סדרות של עליות ונפילות ובהן אלו של השומרים, האכדים, האשורים, הבבלים, הסלווקים, הפרתים, הסאסאנים, ושושלות אומאיה ועבאס.

במצרים השכנה המחזור הזה הופיע שוב ושוב. התרבות החיתית באנטוליה והתרבות ההרפאנית  בעמק ההינדוס קרסו כמעט לחלטין עד שעצם קיומם לא היה ידוע עד אשר הארכיאולוגיה המודרנית גילתה אותם מחדש. מחזורים דומים הופיעו שוב ושוב בהודו כשהמוכרות שבהן הן התרבות המאורית ותרבות הגופטה. התרבות הסינית מזכירה את זו של מצרים מלאה במחזורים של עליות וקריסות של הז'ו, האן, טאנג וסונג כשכל אחת מהן הסתיימה בקריסה של הסמכות הופליטית ובנסיגה סוציו-אקונומית.

הקריסות לא היו מוגבלות ל"עוולם הישן" גם תרבות המאיה ידועה והילכה קסם על כולם עד ימינו. קשה להתעלם מהעלמות של 90-99% מאוכלוסיית המאייה אחרי שנת 800 לספירה ואת העלמות המלכים, לוחות השנה ארוכי הטווח ושאר המוסדות הפוליטיים והתרבותיים המורכבים.

ברמה המרכזית של מקסיקו, קמו ונפלו כמה מדינות חזקות שהגיעו לדרגה גבוהה של כוח ושגשוג ולאחר מכן התמוטטו, טאוטיהואקן (העיר השישית בגודלה בעולם במאה השישית) ומונטה אלבן היו רק הדוגמאות להתמוטטויות הגדולות ביותר כאשר אוכלוסייתן הצטמצמה ב-20-25% מימי השיא שלהם בתוך כמה דורות.

 למרות התחושה הנפוצה לפיה התמוטטויות חברתיות הן נדירות או אפילו בדיוניות "התמונה העולה היא שהתהליך חוזר שוב ושוב בהיסטוריה, והוא גלובלי בתפוצתו."

כפי שטורצ'ין ונפדוב (2009) העירו, ישנה תמיכה בהיפותיזה לפיה המחזור החילוני – של תנודה דמוגרפית, חברתית ופוליטית על פני תקופות ארוכות (מאות שנים) הם הכלל, ולא היוצא מן הכלל במדינות אגרריות גדולות ובאימפריות."

הדבר מביא לשאלה האם התרבות המודרנית חשפה אף היא לגורל דומה. נראה הגיוני להאמי כי התרבות המודרנית, חמושה ביכולת הטכנולוגית הגדולה ביותר עד כה, בידע המדעי ומשאבי האנרגיה תוכל לשרוד ולשגשג במקומות שבהן חברות הסטוריות נכשלו. אך הסקירה  של הקריסות ממחישה לא רק שמדובר בתופעה נפוצה אלא גם את העוצמה שבה תרבויות מתקדמות מורכבות וחזקות פגיעות לקריסה. הנפילה של האימפריה הרומית ושל אימפריות בעלות רמת התקדמות דומה כגון האן התרבות המאורית וגופטה, כמו גם תרבויות מסופוטמיות מתקדמות מעידות על כך שתרבויות מתקדמות, מורכבות, מתוחכמות ויצירתיות הן שבירות וארעיות.

סיבות רבות הוצעו לקריסות ספציפיות, לרבות הרי געש, רעידות אדמה, בצורות, הצפות, שינויים במסלולי נהרות, שחיקת הקרקע, העלמות היער, הגירת שבטים, פלישות זרות, שינויים טכנולוגיים (כגון המצאת השימוש בברזל), שינויים בשיטות ייצור כלי נשק (פרשים רכובים על סוסים, חיל רגלים חמוש או חרבות ארוכות), שינויים בתבניות הסחר, אזילתו של משאב מינרלי מסוים (למשל מכרות כסף) התדרדרות תרבותית ודקדניות, התקוממות עממית ומלחמות אזרחים. ואולם הסברים אלה ספציפיים לכל מקרה של קריסה ולא כלליים. יתרה מכך, גם במקרים ספציפיים שעבורם ההסברים נכונים, החברות שבהן מדובר סבלו מהגורמים הללו גם קודם ולא קרסו. לדוגמה התרבות המינואית חוותה שוב ושוב ריעודת אדמה שהרו ארמונות, והם פשוט בנו אותם מחדש מרהיבים יותר מאשר בעבר. אכן, חברות רבות סבלו מבצורות, הצפות, הרי געש, שחיקת הקרקע והעלמות היערות בלי הפרעות חברתיות גדולות. כך הדבר גם באשר להגירות, פלישות ומלחמות אזרחים. האימפריות של הרומאים, ההאן, והמאורים היו במשך מאות שנים הטרוגניים, הצליחו להביס את שכניהם ה'ברברים', שבסופו של דבר כבשו אותם, כך שכוח צבאי לבדו לא יכול להסביר את ההתמוטטות. באשר לאסונות טבע ואיומים חיצוניים, זיהוי גורם ספציפי גורם לנו לשאול "כן אך מדוע מופע ספציפי זה של איום זה הוא הגורם להתמוטות?

גורמים אחרים חייבים להיות מעורבים אף הם, ולמעשה התנאים הפוליטיים, הכלכליים, האקולוגיים והטכנולוגיים שבהם התמוטטו תרבויות שונים מאוד זה מזה. לכל התמוטטות היה מערך שלם של סיבות משלה, אך ההסבר הכולל נותר מעורפל. הטבע האוניברסלי של התופעה חייב לערב מנגנון שאינו ספציפי לתקופת זמן מסויימת בהסטוריה האנושית, לא לתרבות, טכנולוגיה או אסון טבע מסויימים.

המודל המכונה  Human And Nature DYnamical model (HANDY) משווה את המצב לטורף ולנטרפ, כאשר האוכלוסיה האנושית נוהגת כטורף והטבע כנטרף. כאשר הטרף נכחד, הטורף, על אף שהגיע לשיא יכולתו, מת מרעב. האנלוגיה לכך היא משאבי כדור הארץ.

לסיכום, המשוואות, הסימולציות והמחקר ההסטורי הובילו את החוקרים למסקנה כי אחת מתוך שתי תכונות הופיעה בהתמוטטויות של חברות בהסטוריה, ניצול יתר של משאבי טבע, והגדלת הפערים החברתיים. כל אימת שהפער החברתי גדל, קשה היה למנוע את ההתמוטטות ונדרשו שינויים פוליטיים גדולים והפחתה באי השוויון ובקצב צמיחת האוכלוסיה. גם בהעדר פער חברתי, הקריסה עדיין עלולה לקרות אם הצריכה לנפש גדולה מדי, אך עדיין ניתן להימנע מהקריסה והאכולסיות יכולות להגיע לשיווי משקל אם צריכת משאבי הטבע לנפש תפחת לרמה בת קיימא ואם המשאבים יפוזרו באופן שוויוני.

למחקר המלא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. המון דברים נחוצים, אבל אנחנו עובדים בהתנדבות ואני אישית מוציא עשרות אלפי שקלים לשנה לתחזוקת האתר. לצערנו, בגניוד למצב במשרד הדתות שדואג לממן כל מטורף דתי שמחזיר בתשובה, בגופים המדעיים, והם עשירים מאוד ויש לא מעט כאלה אין מי שיתקצב מטורף מדעי אחד. אני מתריע כבר עשרים שנה שאנחנו בדרך למדינת הלכה, כל יום שעובר רק מחזק את צדקתי. אילו היינו במדינה נורמלית, המצב היה צריך להיות הפוך.

  2. כדאי גם בנוסף להתמוטטות לקרוא את ספרו הנפלא של ג'ארד דיאמונד "רובים חיידקים ופלדה" שנותן הסבר מאלף על נפילתן של אימפריות ועמים קדומים על חודם של מחלות .
    מדהים גם לראות כמה טעויות שנעשו בתום אולי חרצו גורלות של איזורים שלמים בעולם הקדום

  3. הגורם החלקלק הינו "אמון" – האמון בהנהגה , כאשר ההנהגה מגלה צניעות ענוה יושר התחשבות , זוהי הנהגה חכמה והמונהגים מחזירים באותה מטבע , במצב כזה האנרגיה הדרושה לתחזוקת החברה מינימלית. אך כאשר אימון זה ניפגם , האנרגיה לתחזוקת החברה עולה , וזה מתבטא בבירוקרטיה מוגזמת ולא הגיונית ,בהשקעות בדריסת האזרחים ,בהשקעות בשירותים חשאיים , ובמילחמות מיותרות וכו וכו. וכאשר האנרגיה לשמירת החברה גדולה מידי , החברה מתפוררת – אין מספיק משאבים. ניתן לחשב התנהגות זו גם תוך התיחסות לחוק השני של התרמודינמיקה – השקעת האנרגיה הדרושה לתחזק חיה עד למותה, האם יש דרך לשמור על חיי נצח?.

  4. המחזוריות תימשך, רק שהפעם הקריסה תהיה גלובלית, על פני כול היבשות בו זמנית, כי היום כולם מחוברים ע"י תחבורה, בגידולי מזון, ויצור, ובפערים הולכים וגדלים גם בין מדינות.

  5. רומא לא התמוטטה בצורה דרמטית. רומא התפצלה והתפוררה לאיטה במשך כמה מאות שנים. וגם כאשר המסגרת השלטונית של רומא כבר לא הייתה קיימת נשארו הרבה אלמנטים שלטוניים אחריה, כמו הכנסיה הקתולית, כמו מערכת חוקים. שיא גדולתה של האימפריה היא לא מעט בזכות מספר קיסרים שמינו כיורשיהם אנשים מוכשרים ביותר ביניהם טריאנוס, אדריאנוס, מרקוס אאורליוס. שנותיה האחרונות התאפיינו בין היתר בשליטים עלובים. כך שהאלמנט האנושי של המנהיגות הוא גורם בעל השפעה עצומה על דרכה וגורלה של אימפריה.

  6. פרופסור ג'ארד דיאמונד בספרו התמוטטות מציג את התזה הזו על בסיס 20 דוגמאות. לכן המחקר לא פגום.
    הוא מביא מאות ציטוטים של עשרות מחקרים בנושא. כולם מראים שמיצוי משאבי טבע משמיד את התרבות, וליתר דיוק
    נדרש ללמוד כיצד לא למצותם.
    יש להחיל את מיצוי משאבי הטבע למיצוי משאבי מדינה. למשל אם מוכרים את כל ספינות הדגל במדינה למשקיעים זרים, זה מיצוי משאבי המדינה. אם מייבאים אוטובוסים מסין במקום לייצר במרכבים/הארגז, מפריטים את משק החשמל, הנמלים, טבע, תנובה, הפיכת כולם לצמיתים: אחיות, רופאים, מהנדסים, מורים – זה מיצוי משאבים בהפוך על הפוך. המשפט הבא ממצה את המאמר הטוב של אבי: אכול ושתו כי מחר נמות – זה מיצוי משאבים.

  7. אני חושב שהמחקר המלא והכתבה הזאת הם שגויים מהיסוד.
    א. ניצול יתר של משאבי טבע לא פוגע באוכלוסיה אלא ההיפך – הוא מוביל לקדמה טכנולוגית. אם לאדם הקדמון היו מספיק פירות יער הוא לא היה הופך ממלקט לצייד. ניצול יתר של עץ/מתכת/פלסטיק/זכוכית מוביל אותנו לטכנולוגיות מחזור. ניצול יתר של נפט מוביל אותנו לאנרגיות חליפיות. יתר על כן – פרט להפקה של אנרגיה אטומית, האנושות לא משתמשת בשום משאב טבעי. כמות האטומים והסוג שלהם על פני כדור הארץ אינו מושפע מאנושות כלל. המיתוס של צריכת משאבי טבע הוא בסך הכל שימוש בתהליכים כימיים שכיום לא ידוע דרך להפוך אותם. וזה בדיוק מה שדוחף קדימה את הטכנולוגיה – חיפוש אחר תהליכים כימיים הפיכים וחליפיים. לדוגמא: במאה ה-13 חשבו שבסוף כל הברזל בעולם יחליד ולא יהיה ממה לעשות חרבות. אבל הטכנולוגיה המציאה תהליך הפיך לחלודה (הפרדת החמצן) וכיום אנחנו לא דואגים ממחסור בברזל. אחרי הכל כמות אטומי הברזל על פני כדה"א היא קבוע. והדוגמא של הברזל ממחישה ממש טוב ש"צריכת משאבי טבע" היא מיתוס שמוזן בעיקר משיקולים כלכליים (של התקשורת ושל הפוליטיקאים). כמות האנרגיה הסולארית שעומדת לרשותנו היא עצומה ועם כמות כזו של אנרגיה כל תהליך שהאנושות עושה היום הוא הפיך.

    ב. הסיבה האמיתית מאחורי קריסת אימפריות ידועה לכל ילד. היא נקראת "כיבוש על ידי עם/אימפריה אחרת או הרס על ידי אסון טבע". אין שום קשר ישיר לפער חברתי או למשאבי טבע. אין אף אימפריה שנפלה מעצמה – מבלי שאויב זר הרס אותה. היו ממלכות שהתפרקו (כמו ישראל ויהודה, ברה"מ) ממניעים חברתיים וכלכליים אבל זה לא נקרא נפילה.
    נחזור לענייננו, אימפריות נפלו כי הן נכבשו וניצחון במלחמה מושג על ידי "כמות" או "איכות".
    לגבי "איכות" – מדובר על עדיפות טכנולוגית בקרב (בעיקר בכלי נשק ומודיעין). כאן אין הרבה מה להוסיף. מי שיש לו עליונות טכנולוגית מנצח. זה לא משנה כמה אימפריית האינקה צרכה משאבי טבע או הפער החברתי שלה. מעל 50% מהאנשים מתו ממחלות שהגיעו מאירופה וזאת הסיבה העיקרית לנפילה (אפשר לקרוא לזה נשק ביולוגי).

    לגבי "כמות" – כאן יש אלמנט חברתי. כשאנשים לא רוצים להילחם – בסופו של דבר האימפריה תיכבש על יצא צבא זר שממש רוצה להילחם (בעיקר כדי לבזוז). אפשר לראות את זה קורה היום בארץ (מבחינת אחוזי השתמטות, תנועת הפאציפיזם וכ"ו). אבל האלמנט החברתי הזה הוא לא פער בין מעמדות אלא דווקא העושר הממוצע של האוכלוסיה. בן אדם עני תמיד מוכן להילחם כי אין לו מה להפסיד. בן של איכר במאה ה-11 יצטרף למסע צלב כי כרגע אין לו כלום אבל לאחר מלחמה מוצלחת יהיה לו סוס, זהב, אישה. או באופן דומה – אם פורץ ינסה לגנוב פיסת לחם מאדם עני – העני ילחם בו עד טיפת דם אחרונה. לעומת זאת אדם עשיר לא מוכן להילחם. בעיקר כי יש לו הרבה מה להפסיד. הוא מעדיף לשלם לאדם אחר שילחם במקומו (צבא, מאבטח פרטי וכ"ו). וכאנשים לא רוצים להילחם – כאן מתחילים לראות את הסוף של האימפריה. לדוגמא – האימפריה הרומית. היה לה צבא חזק והיא כבשה שטחים עצומים. אבל אז הרומאים התחילו להתעשר מהמיסים ולא רוצה להילחם יותר. הם שילמו שוחד ודמי כופר לברברים כדי להימנע ממלחמה. לאט לאט התיאבון של הברברים התגבר וכשדמי הכופר לא היו מספקים פתאום רומא גילתה שאין לה מספיק לגיונות.
    לסיכום: האלמנט החברתי הוא לא הפער אלא העושר הכללי. ככל שהאימפריה מצליחה יותר ככה אנשים נעשים עשירים יותר, ככה הגישה שלהם הופכת ליותר פאציפיסטית וזה מביא לכיבוש והכחדה של האימפריה. אפשר לראות את זה קורה בארץ ישראל. ב-1948 אנשים היו מוכנים למות בשביל כל פיסת אדמה. ב-2013 אנשים מוכנים להפעיל כל סוג של פוליטיקה, הסכם או ויתור על קרקע או עמדה – רק כדי להימנע ממלחמה. זה בדיוק מה שקרה לאימפריה הרומית. ואם לעשות אקסטרפולציה מהגורל הרומאי לישראל המודרנית אז – בעתיד הקרוב ישראל תיכנס להסכמי שיתוף פעולה כלכליים עם מדינות שכנות מסביב (שטחי פלאסטין וכ"ו) – הסכמים שבהם ישראל תממן את השכנים. בנוסף, ישראל תחתום על מגוון חוזים חברתיים, מגבלות צבאיות, מגבלות קרקע כדי לאפשר שיתוף פעולה כלכלי. השלב הבא כמובן יהיה חולשה של ישראל ויצוא הון לחול. אנשים עשירים שלא מוכנים להילחם לאט לאט יוציאו את הונם לחול ואף יעברו לגור שם. לאחר מכן מגיע שלב של כיבוש הפריפריה של ישראל – בעיקר על ידי גורמים לא ציוניים שאין להם שום כוונה להילחם למען המשטר הקיים. לבסוף מגיע שלב של התפרקות חברתית ואולי כיבוש צבאי (למרות שבמאה ה-21 כיבוש צבאי כבר לא הכרחי). ככה רואים שההיסטוריה חוזרת על עצמה.

    לסיכום: לדעתי המחקר והמאמר הזה הוא לא אקדמי אלא אוסף של מסקנות שגויות שמתאים לסיסמאות של פוליטיקה מודרנית של העולם המערבי. הוא לחלוטין מפספס את העיקר. יש סימנים ברורים לכך שאימפריית המערב עומדת בפני נפילה והמאמר הזה מנסה להסתיר את הכתובת שעל הקיר במקום להציג אותה לרווחה. והכתובת הזאת קיימת מזמן וברורה לכולם. ישנם המון מאמרים של מדענים ממדינות מחוץ לתרבות מערבית (כגון סין / רוסיה / העולם הערבי) שמציינים את דעיכת קרנה של אירופה וארה"ב. המדענים הללו ממש לא מציינים את משאבי הטבע והפער החברתי בארה"ב כסיבות עיקריות. הסיבות האמיתיות ברורות מאוד פשוט זה נחשב "לא פוליטיקלי קורקט ולא דמוקרטי" להגיד אותן בקול. במקום זה מציינים את ניצול משאבים, זיהום, עוני, שחיתות ופער חברתי.
    וכמה מפתיע: בסין יש פערים חברתיים עצומים, ניצול משאבים טבע חסר כל התחשבות, שחיתות, עוני ובכל זאת היא אימפריה שעולה וארה"ב היא אימפריה דועכת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן