האדם הוא הטורף והטבע הוא הנטרף, אומרים חוקרים רב-תחומיים שחקרו את המשותף לקריסתן של תרבויות רבות בעבר. לדבריהם, אם התרבות המודרנית רוצה לשרוד, עליה לדאוג להגברת השוויוניות ולהפסקת ניצול משאבי הטבע מעבר ליכולת חידושם.
חוקרים במחקר שמומן על ידי מרכז גודארד של נאס"א והקרן הלאומית למדע של ארה"ב (NSF), ואשר פורסם בכתב העת Ecological Economics, מעריכים כי ההיסטוריה תחזור על עצמה גם הפעם, וכי הכתובת נמצאת על הקיר.
סאפה מוטשארי (Safa Motesharrei) מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת מרילנד, חורחה ריבאס (Jorge Rivas) מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת מיניסוטה, ויוג'ניה קלניי (Eugenia Kalnay) מהמחלקה למדעי האטמוספירה והאוקיינוסים באוניברסיטת מרילנד כותבים במאמר שכותרתו "מודל מינימלי של יחסי הגומלין בין האדם לטבע", כי ישנה דאגה הולכת ומתפשטת שמגמות הצריכה של האוכלוסייה והשימוש הנוכחי במשאבים אינם ברי קיימא. אלא שהערכת הסיכון לקריסת התרבות האנושית, ומהי רמת הניצול המרבית של הטבע, שנויות במחלוקת.
"ואולם בהיסטוריה היו נפוצות תקופות שבהן הלכה וגברה רמת המורכבות החברתית, הארגון הפוליטי וההתמחות הכלכלית. תקופות אלה התאפיינו בהתפתחות של טכנולוגיות מורכבות וחזקות התומכות באוכלוסייה הולכת וגדלה, התלויה בניידות של כמויות הולכות וגדלות של חומרים, אנרגיה ומידע. קריסות של תרבויות התרחשו לעיתים קרובות בחמשת אלפי השנים האחרונות, ובעקבותיהן באו מאות שנים של ירידה כלכלית, אינטלקטואלית ואף צמצום אוכלוסייה."
"תופעות טבע ומשברים חברתיים הוצעו כגורמים להתמוטטויות ספציפיות, אך ההסבר הכולל נותר חמקמק. שתי תכונות נראו בכל המקרים של התמוטטות תרבויות: הכבדה אקולוגית והגדלת הפער הכלכלי."
ארבע משוואות: אליטות, פשוטי העם, הטבע והעושר
במאמר זה בונים החוקרים מודל חדש, ומריצים סימולציות של כמה תרחישים הצופים את ההשלכות ומסבירים אותן. המודל כולל בסך הכול ארבע משוואות המתארות את התפתחות האוכלוסיות של האליטות ושל פשוטי העם, את הטבע ואת העושר המצטבר.
המנגנונים שהובילו לקריסה נידונים ונמדדים בקנה המידה של "יכולת הנשיאה" (carrying capacity). המודל מציע כי הערכת יכולת הנשיאה היא מדד מעשי לגילוי מוקדם של קריסה. ניתן למנוע את הקריסה, והאוכלוסיות יכולות להגיע למצב יציב ביכולת נשיאה מרבית, אם יפחת קצב צריכת משאבי הטבע לרמה בת קיימא, ואם המשאבים יחולקו באופן שוויוני.
קריסות חוזרות לאורך ההיסטוריה
ההתמוטטות הדרמטית של האימפריה הרומית, שלאחריה באו מאות שנים של ירידה בגודל האוכלוסייה, הצטמקות כלכלית, נסיגה אינטלקטואלית והיעלמות האוריינות, ידועה היטב, אך היא לא הייתה המקרה הראשון של מחזור העלייה והנפילה באירופה. קודם לעלייתה של התרבות הקלאסית היוונית-רומית, הן התרבות המינואית והן התרבות המיקנית הגיעו כל אחת בתורה לרמות מתקדמות של ציוויליזציה, ולאחר מכן קרסו כמעט לחלוטין.
ההיסטוריה של מסופוטמיה, ערש הציוויליזציה, החקלאות, החברה המורכבת וחיי העיר, ידעה סדרות של עליות ונפילות, ובהן אלו של השומרים, האכדים, האשורים, הבבלים, הסלווקים, הפרתים, הסאסאנים, והח'ליפויות האומיית והעבאסית.
במצרים השכנה המחזור הזה הופיע שוב ושוב. התרבות החיתית באנטוליה והתרבות ההרפאנית בעמק האינדוס קרסו כמעט לחלוטין, עד שעצם קיומן לא היה ידוע עד שהארכיאולוגיה המודרנית גילתה אותן מחדש. מחזורים דומים הופיעו שוב ושוב בהודו, כשהמוכרים שבהם הם אימפריית מאוריה (Maurya) ואימפריית גופטה. התרבות הסינית, בדומה לזו של מצרים, מלאה במחזורים של עליות וקריסות של שושלות ג'ואו, האן, טאנג וסונג, כשכל אחת מהן הסתיימה בקריסה של הסמכות הפוליטית ובנסיגה סוציו-אקונומית.
הקריסות לא היו מוגבלות ל"עולם הישן". גם קריסת תרבות המאיה ידועה, והיא מהלכת קסם עד ימינו. כפי שכתב ג'ארד דיימונד (Jared Diamond), קשה להתעלם מהיעלמותם של 90%–99% מאוכלוסיית המאיה אחרי שנת 800 לספירה, ומהיעלמות המלכים, לוחות השנה ארוכי הטווח ושאר המוסדות הפוליטיים והתרבותיים המורכבים.
באזור הרמות שבמרכז מקסיקו קמו ונפלו כמה מדינות חזקות שהגיעו לדרגה גבוהה של כוח ושגשוג ולאחר מכן התמוטטו. טאוטיהואקן (העיר השישית בגודלה בעולם במאה השישית) ומונטה אלבן היו רק הגדולות שבהן שחוו התמוטטות דרמטית, כאשר אוכלוסייתן הצטמצמה לכ-20%–25% מגודלה בימי השיא בתוך דורות ספורים.
למרות התחושה הנפוצה שלפיה התמוטטויות חברתיות הן נדירות או אפילו בדיוניות, "התמונה העולה היא שהתהליך חוזר שוב ושוב בהיסטוריה, והוא גלובלי בתפוצתו", כפי שכתב האנתרופולוג ג'וזף טיינטר (Joseph Tainter).
כפי שטוענים פיטר טורצ'ין (Peter Turchin) וסרגיי נפדוב (Sergey Nefedov) בספרם מ-2009, ישנה תמיכה רבה בהשערה ש"מחזורים סקולריים (secular cycles) – תנודות דמוגרפיות, חברתיות ופוליטיות לאורך תקופות ארוכות מאוד (מאות שנים) – הם הכלל, ולא היוצא מן הכלל, במדינות אגרריות גדולות ובאימפריות."
הדבר מביא לשאלה האם התרבות המודרנית חשופה אף היא לגורל דומה. נראה הגיוני להאמין כי התרבות המודרנית, החמושה ביכולת הטכנולוגית הגדולה ביותר עד כה, בידע המדעי ובמשאבי האנרגיה, תוכל לשרוד ולשגשג במקום שבו חברות היסטוריות נכשלו. אך הסקירה של הקריסות ממחישה לא רק שמדובר בתופעה נפוצה, אלא גם את המידה שבה תרבויות מתקדמות, מורכבות וחזקות פגיעות לקריסה. הנפילה של האימפריה הרומית ושל אימפריות בעלות רמת התקדמות דומה כגון האן, מאוריה וגופטה, כמו גם של תרבויות מסופוטמיות מתקדמות, מעידה על כך שתרבויות מתקדמות, מורכבות, מתוחכמות ויצירתיות הן שבירות וארעיות.
מדוע הסברים ספציפיים אינם מספיקים
סיבות רבות הוצעו לקריסות ספציפיות, לרבות הרי געש, רעידות אדמה, בצורות, הצפות, שינויים במסלולי נהרות, שחיקת הקרקע, כריתת היערות, הגירת שבטים, פלישות זרות, שינויים טכנולוגיים (כגון המצאת השימוש בברזל), שינויים בשיטות הלחימה (פרשים רכובים על סוסים, חיל רגלים חמוש או חרבות ארוכות), שינויים בתבניות הסחר, אזילתו של משאב מינרלי מסוים (למשל מכרות כסף), התדרדרות תרבותית ודקדנס, התקוממות עממית ומלחמות אזרחים. ואולם הסברים אלה ספציפיים לכל מקרה של קריסה ואינם כלליים.
יתרה מכך, גם במקרים ספציפיים שעבורם ההסברים נכונים, החברות שבהן מדובר סבלו מהגורמים הללו גם קודם לכן ולא קרסו. לדוגמה, התרבות המינואית חוותה שוב ושוב רעידות אדמה שהרסו ארמונות, ובני התרבות פשוט בנו אותם מחדש, מרהיבים יותר מבעבר. אכן, חברות רבות סבלו מבצורות, הצפות, הרי געש, שחיקת הקרקע וכריתת היערות בלי הפרעות חברתיות גדולות. כך הדבר גם באשר להגירות, פלישות ומלחמות אזרחים. האימפריות הרומית, ההאן ומאוריה היו במשך מאות שנים בעלות הגמוניה צבאית מוחלטת, והצליחו להביס את שכניהן ה'ברברים', שבסופו של דבר כבשו אותן, כך שלחץ צבאי חיצוני לבדו אינו יכול להסביר את ההתמוטטות. באשר לאסונות טבע ולאיומים חיצוניים, זיהוי גורם ספציפי מוביל אותנו לשאול: "כן, אך מדוע דווקא מופע ספציפי זה של האיום גרם להתמוטטות?"
גורמים אחרים חייבים להיות מעורבים אף הם, ולמעשה התנאים הפוליטיים, הכלכליים, האקולוגיים והטכנולוגיים שבהם התמוטטו תרבויות שונים מאוד זה מזה. לכל התמוטטות היה מערך שלם של סיבות משלה, אך ההסבר הכולל נותר מעורפל. הטבע האוניברסלי של התופעה מחייב מנגנון שאינו ספציפי לתקופת זמן מסוימת בהיסטוריה האנושית, ולא לתרבות, לטכנולוגיה או לאסון טבע מסוימים.
המודל: האדם כטורף והטבע כנטרף
המודל, המכונה Human And Nature DYnamical model (HANDY), משווה את המצב ליחסים בין טורף לנטרף, כאשר האוכלוסייה האנושית נוהגת כטורף והטבע כנטרף. כאשר הנטרף נכחד, הטורף, על אף שהגיע לשיא יכולתו, מת מרעב. המקבילה לנטרף במודל היא משאבי כדור הארץ.
לסיכום, המשוואות, הסימולציות והמחקר ההיסטורי הובילו את החוקרים למסקנה כי כל אחת משתי התכונות שהופיעו בהתמוטטויות של חברות בהיסטוריה – ניצול יתר של משאבי הטבע והגדלת הפערים החברתיים – יכולה לבדה להוביל לקריסה מוחלטת. כל אימת שהפער החברתי גדל, קשה היה למנוע את ההתמוטטות, ונדרשו שינויים פוליטיים גדולים והפחתה באי השוויון ובקצב גידול האוכלוסייה. גם בהיעדר פער חברתי, הקריסה עדיין עלולה לקרות אם הצריכה לנפש גדולה מדי, אך עדיין ניתן להימנע מהקריסה, והאוכלוסיות יכולות להגיע לשיווי משקל אם צריכת משאבי הטבע לנפש תפחת לרמה בת קיימא ואם המשאבים יחולקו באופן שוויוני.
בעקבות הדיווחים בתקשורת על גרסה מוקדמת של המאמר, פרסמה נאס"א ב-20 במרץ 2014 הודעה רשמית ולפיה המחקר לא הוזמן, לא הונחה ולא נבדק על ידה, וכי זהו מחקר עצמאי של חוקרי האוניברסיטה, שנעזרו בכלי מחקר שפותחו לפעילות אחרת של נאס"א. בדצמבר 2016 פרסמו מוטשארי, ריבאס וקלניי, יחד עם 17 חוקרים נוספים, מאמר סקירה בכתב העת National Science Review שהרחיב את הגישה. לטענתם, יש לצמד את מודלי מערכת כדור הארץ למודלים של המערכת האנושית בצימוד דו-כיווני, משום שמשתנים אנושיים מרכזיים כמו דמוגרפיה, אי שוויון, צמיחה כלכלית והגירה אינם מקושרים כיום במודלים למערכת כדור הארץ, ולכן המודלים הקיימים עלולים להחמיץ משובים חשובים בין שתי המערכות.
הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף את הבהרת נאס"א ממרץ 2014 בנוגע למעמד המחקר, ואת מאמר ההמשך של החוקרים מ-2016, שהרחיב את גישת המודל לצימוד בין מערכת כדור הארץ למערכת האנושית.
שאלות ותשובות
מהו מודל HANDY?
מודל מתמטי שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת מרילנד ומאוניברסיטת מיניסוטה על בסיס מודל הטורף והנטרף מהביולוגיה. המודל כולל ארבע משוואות, המתארות את אוכלוסיית האליטות, את אוכלוסיית פשוטי העם, את משאבי הטבע ואת העושר המצטבר.
אילו שני גורמים מקשר המחקר לקריסת תרבויות?
ניצול יתר של משאבי הטבע והגדלת הפער הכלכלי בין האליטות לבין פשוטי העם. לפי תוצאות המודל, כל אחד משני הגורמים האלה יכול לבדו להוביל לקריסה מוחלטת.
האם לפי המודל אפשר למנוע את הקריסה?
כן. לפי המודל, האוכלוסייה יכולה להגיע למצב יציב אם קצב צריכת משאבי הטבע יפחת לרמה בת קיימא ואם המשאבים יחולקו באופן שוויוני. כאשר הפער החברתי גדל, קשה הרבה יותר למנוע את הקריסה.
מדוע החוקרים אינם מסתפקים בהסברים כמו בצורות, רעידות אדמה או פלישות?
משום שחברות רבות חוו אסונות ואיומים כאלה בלי לקרוס. למשל, בני התרבות המינואית בנו מחדש ארמונות שנהרסו ברעידות אדמה. לכן החוקרים מחפשים מנגנון כללי שאינו תלוי בתקופה, בתרבות או באסון מסוים.
איזה מדד מציע המודל לזיהוי מוקדם של קריסה?
המודל מציע את הערכת "יכולת הנשיאה" של הסביבה, כלומר כמות האוכלוסייה שמשאבי הטבע יכולים לקיים לאורך זמן, כמדד מעשי לגילוי מוקדם של קריסה.
למאמר המדעי בכתב העת Ecological Economics
עוד בנושא באתר הידען
- הלקח שאנו צריכים ללמוד מחורבן תרבויות עתיקות כתוצאה משינויי אקלים
- חוקרים באוניברסיטת תל אביב: אימפריות המזרח התיכון קרסו בגלל משבר אקלימי
- גני האבנים באי הפסחא מעידים על אוכלוסייה קטנה ויציבה, ולא על התמוטטות סביבתית
- קריסת האימפריה האצטקית מלמדת מדוע שלטון בכפייה ובכוח אינו מחזיק מעמד
- כאשר הבצורת לא הופיעה: משקעי אגם בגואטמלה מערערים על ההסבר המקובל לקריסת תרבות המאיה
11 תגובות
הקישור למחקר המלא לא עובד
מאמר מצויין! תודה לך!
בבקשה תערוך הגהה של המאמר לתיקון הטעויות.
תודה.
בוצע. אבי
המון דברים נחוצים, אבל אנחנו עובדים בהתנדבות ואני אישית מוציא עשרות אלפי שקלים לשנה לתחזוקת האתר. לצערנו, בגניוד למצב במשרד הדתות שדואג לממן כל מטורף דתי שמחזיר בתשובה, בגופים המדעיים, והם עשירים מאוד ויש לא מעט כאלה אין מי שיתקצב מטורף מדעי אחד. אני מתריע כבר עשרים שנה שאנחנו בדרך למדינת הלכה, כל יום שעובר רק מחזק את צדקתי. אילו היינו במדינה נורמלית, המצב היה צריך להיות הפוך.
במאמר נפלו לא מעט טעויות הקלדה-רצויה ביקורת לשונית באתר טרם פרסום המאמרים
כדאי גם בנוסף להתמוטטות לקרוא את ספרו הנפלא של ג'ארד דיאמונד "רובים חיידקים ופלדה" שנותן הסבר מאלף על נפילתן של אימפריות ועמים קדומים על חודם של מחלות .
מדהים גם לראות כמה טעויות שנעשו בתום אולי חרצו גורלות של איזורים שלמים בעולם הקדום
נשמע כמו מאמר בשירות התעמולה הפוסט מודרניסטת- ניאו מרכסיסטי
הגורם החלקלק הינו "אמון" – האמון בהנהגה , כאשר ההנהגה מגלה צניעות ענוה יושר התחשבות , זוהי הנהגה חכמה והמונהגים מחזירים באותה מטבע , במצב כזה האנרגיה הדרושה לתחזוקת החברה מינימלית. אך כאשר אימון זה ניפגם , האנרגיה לתחזוקת החברה עולה , וזה מתבטא בבירוקרטיה מוגזמת ולא הגיונית ,בהשקעות בדריסת האזרחים ,בהשקעות בשירותים חשאיים , ובמילחמות מיותרות וכו וכו. וכאשר האנרגיה לשמירת החברה גדולה מידי , החברה מתפוררת – אין מספיק משאבים. ניתן לחשב התנהגות זו גם תוך התיחסות לחוק השני של התרמודינמיקה – השקעת האנרגיה הדרושה לתחזק חיה עד למותה, האם יש דרך לשמור על חיי נצח?.
המחזוריות תימשך, רק שהפעם הקריסה תהיה גלובלית, על פני כול היבשות בו זמנית, כי היום כולם מחוברים ע"י תחבורה, בגידולי מזון, ויצור, ובפערים הולכים וגדלים גם בין מדינות.
רומא לא התמוטטה בצורה דרמטית. רומא התפצלה והתפוררה לאיטה במשך כמה מאות שנים. וגם כאשר המסגרת השלטונית של רומא כבר לא הייתה קיימת נשארו הרבה אלמנטים שלטוניים אחריה, כמו הכנסיה הקתולית, כמו מערכת חוקים. שיא גדולתה של האימפריה היא לא מעט בזכות מספר קיסרים שמינו כיורשיהם אנשים מוכשרים ביותר ביניהם טריאנוס, אדריאנוס, מרקוס אאורליוס. שנותיה האחרונות התאפיינו בין היתר בשליטים עלובים. כך שהאלמנט האנושי של המנהיגות הוא גורם בעל השפעה עצומה על דרכה וגורלה של אימפריה.
פרופסור ג'ארד דיאמונד בספרו התמוטטות מציג את התזה הזו על בסיס 20 דוגמאות. לכן המחקר לא פגום.
הוא מביא מאות ציטוטים של עשרות מחקרים בנושא. כולם מראים שמיצוי משאבי טבע משמיד את התרבות, וליתר דיוק
נדרש ללמוד כיצד לא למצותם.
יש להחיל את מיצוי משאבי הטבע למיצוי משאבי מדינה. למשל אם מוכרים את כל ספינות הדגל במדינה למשקיעים זרים, זה מיצוי משאבי המדינה. אם מייבאים אוטובוסים מסין במקום לייצר במרכבים/הארגז, מפריטים את משק החשמל, הנמלים, טבע, תנובה, הפיכת כולם לצמיתים: אחיות, רופאים, מהנדסים, מורים – זה מיצוי משאבים בהפוך על הפוך. המשפט הבא ממצה את המאמר הטוב של אבי: אכול ושתו כי מחר נמות – זה מיצוי משאבים.
אני חושב שהמחקר המלא והכתבה הזאת הם שגויים מהיסוד.
א. ניצול יתר של משאבי טבע לא פוגע באוכלוסיה אלא ההיפך – הוא מוביל לקדמה טכנולוגית. אם לאדם הקדמון היו מספיק פירות יער הוא לא היה הופך ממלקט לצייד. ניצול יתר של עץ/מתכת/פלסטיק/זכוכית מוביל אותנו לטכנולוגיות מחזור. ניצול יתר של נפט מוביל אותנו לאנרגיות חליפיות. יתר על כן – פרט להפקה של אנרגיה אטומית, האנושות לא משתמשת בשום משאב טבעי. כמות האטומים והסוג שלהם על פני כדור הארץ אינו מושפע מאנושות כלל. המיתוס של צריכת משאבי טבע הוא בסך הכל שימוש בתהליכים כימיים שכיום לא ידוע דרך להפוך אותם. וזה בדיוק מה שדוחף קדימה את הטכנולוגיה – חיפוש אחר תהליכים כימיים הפיכים וחליפיים. לדוגמא: במאה ה-13 חשבו שבסוף כל הברזל בעולם יחליד ולא יהיה ממה לעשות חרבות. אבל הטכנולוגיה המציאה תהליך הפיך לחלודה (הפרדת החמצן) וכיום אנחנו לא דואגים ממחסור בברזל. אחרי הכל כמות אטומי הברזל על פני כדה"א היא קבוע. והדוגמא של הברזל ממחישה ממש טוב ש"צריכת משאבי טבע" היא מיתוס שמוזן בעיקר משיקולים כלכליים (של התקשורת ושל הפוליטיקאים). כמות האנרגיה הסולארית שעומדת לרשותנו היא עצומה ועם כמות כזו של אנרגיה כל תהליך שהאנושות עושה היום הוא הפיך.
ב. הסיבה האמיתית מאחורי קריסת אימפריות ידועה לכל ילד. היא נקראת "כיבוש על ידי עם/אימפריה אחרת או הרס על ידי אסון טבע". אין שום קשר ישיר לפער חברתי או למשאבי טבע. אין אף אימפריה שנפלה מעצמה – מבלי שאויב זר הרס אותה. היו ממלכות שהתפרקו (כמו ישראל ויהודה, ברה"מ) ממניעים חברתיים וכלכליים אבל זה לא נקרא נפילה.
נחזור לענייננו, אימפריות נפלו כי הן נכבשו וניצחון במלחמה מושג על ידי "כמות" או "איכות".
לגבי "איכות" – מדובר על עדיפות טכנולוגית בקרב (בעיקר בכלי נשק ומודיעין). כאן אין הרבה מה להוסיף. מי שיש לו עליונות טכנולוגית מנצח. זה לא משנה כמה אימפריית האינקה צרכה משאבי טבע או הפער החברתי שלה. מעל 50% מהאנשים מתו ממחלות שהגיעו מאירופה וזאת הסיבה העיקרית לנפילה (אפשר לקרוא לזה נשק ביולוגי).
לגבי "כמות" – כאן יש אלמנט חברתי. כשאנשים לא רוצים להילחם – בסופו של דבר האימפריה תיכבש על יצא צבא זר שממש רוצה להילחם (בעיקר כדי לבזוז). אפשר לראות את זה קורה היום בארץ (מבחינת אחוזי השתמטות, תנועת הפאציפיזם וכ"ו). אבל האלמנט החברתי הזה הוא לא פער בין מעמדות אלא דווקא העושר הממוצע של האוכלוסיה. בן אדם עני תמיד מוכן להילחם כי אין לו מה להפסיד. בן של איכר במאה ה-11 יצטרף למסע צלב כי כרגע אין לו כלום אבל לאחר מלחמה מוצלחת יהיה לו סוס, זהב, אישה. או באופן דומה – אם פורץ ינסה לגנוב פיסת לחם מאדם עני – העני ילחם בו עד טיפת דם אחרונה. לעומת זאת אדם עשיר לא מוכן להילחם. בעיקר כי יש לו הרבה מה להפסיד. הוא מעדיף לשלם לאדם אחר שילחם במקומו (צבא, מאבטח פרטי וכ"ו). וכאנשים לא רוצים להילחם – כאן מתחילים לראות את הסוף של האימפריה. לדוגמא – האימפריה הרומית. היה לה צבא חזק והיא כבשה שטחים עצומים. אבל אז הרומאים התחילו להתעשר מהמיסים ולא רוצה להילחם יותר. הם שילמו שוחד ודמי כופר לברברים כדי להימנע ממלחמה. לאט לאט התיאבון של הברברים התגבר וכשדמי הכופר לא היו מספקים פתאום רומא גילתה שאין לה מספיק לגיונות.
לסיכום: האלמנט החברתי הוא לא הפער אלא העושר הכללי. ככל שהאימפריה מצליחה יותר ככה אנשים נעשים עשירים יותר, ככה הגישה שלהם הופכת ליותר פאציפיסטית וזה מביא לכיבוש והכחדה של האימפריה. אפשר לראות את זה קורה בארץ ישראל. ב-1948 אנשים היו מוכנים למות בשביל כל פיסת אדמה. ב-2013 אנשים מוכנים להפעיל כל סוג של פוליטיקה, הסכם או ויתור על קרקע או עמדה – רק כדי להימנע ממלחמה. זה בדיוק מה שקרה לאימפריה הרומית. ואם לעשות אקסטרפולציה מהגורל הרומאי לישראל המודרנית אז – בעתיד הקרוב ישראל תיכנס להסכמי שיתוף פעולה כלכליים עם מדינות שכנות מסביב (שטחי פלאסטין וכ"ו) – הסכמים שבהם ישראל תממן את השכנים. בנוסף, ישראל תחתום על מגוון חוזים חברתיים, מגבלות צבאיות, מגבלות קרקע כדי לאפשר שיתוף פעולה כלכלי. השלב הבא כמובן יהיה חולשה של ישראל ויצוא הון לחול. אנשים עשירים שלא מוכנים להילחם לאט לאט יוציאו את הונם לחול ואף יעברו לגור שם. לאחר מכן מגיע שלב של כיבוש הפריפריה של ישראל – בעיקר על ידי גורמים לא ציוניים שאין להם שום כוונה להילחם למען המשטר הקיים. לבסוף מגיע שלב של התפרקות חברתית ואולי כיבוש צבאי (למרות שבמאה ה-21 כיבוש צבאי כבר לא הכרחי). ככה רואים שההיסטוריה חוזרת על עצמה.
לסיכום: לדעתי המחקר והמאמר הזה הוא לא אקדמי אלא אוסף של מסקנות שגויות שמתאים לסיסמאות של פוליטיקה מודרנית של העולם המערבי. הוא לחלוטין מפספס את העיקר. יש סימנים ברורים לכך שאימפריית המערב עומדת בפני נפילה והמאמר הזה מנסה להסתיר את הכתובת שעל הקיר במקום להציג אותה לרווחה. והכתובת הזאת קיימת מזמן וברורה לכולם. ישנם המון מאמרים של מדענים ממדינות מחוץ לתרבות מערבית (כגון סין / רוסיה / העולם הערבי) שמציינים את דעיכת קרנה של אירופה וארה"ב. המדענים הללו ממש לא מציינים את משאבי הטבע והפער החברתי בארה"ב כסיבות עיקריות. הסיבות האמיתיות ברורות מאוד פשוט זה נחשב "לא פוליטיקלי קורקט ולא דמוקרטי" להגיד אותן בקול. במקום זה מציינים את ניצול משאבים, זיהום, עוני, שחיתות ופער חברתי.
וכמה מפתיע: בסין יש פערים חברתיים עצומים, ניצול משאבים טבע חסר כל התחשבות, שחיתות, עוני ובכל זאת היא אימפריה שעולה וארה"ב היא אימפריה דועכת