חוקרים באוניברסיטת תל אביב: אימפריות המזרח התיכון קרסו בגלל משבר אקלימי

מחקר גרגרים מאובנים של אבקת צמחים שהוצאו מקרקעית הכנרת העלה עדויות למשבר אקלימי חריף שפקד את המזרח התיכון מאמצע המאה ה-13 ועד ראשית המאה ה-11 לפנה"ס – והביא לקריסת האימפריות הקדומות של המזרח התיכון.

 הוצאת הקידוח ממרכז אגם הכנרת למטרת בדיקות של פולן, מרץ 2010. פרופ' ישראל פינקשלטיין, ד"ר דפנה לנגוט - אוניברסיטת תל אביב
הוצאת הקידוח ממרכז אגם הכנרת למטרת בדיקות של פולן, מרץ 2010. פרופ' ישראל פינקשלטיין, ד"ר דפנה לנגוט – אוניברסיטת תל אביב

מחקר גרגרים מאובנים של אבקת צמחים שהוצאו מקרקעית הכנרת העלה עדויות למשבר אקלימי חריף שפקד את המזרח התיכון מאמצע המאה ה-13 ועד ראשית המאה ה-11 לפנה"ס – והביא לקריסת האימפריות הקדומות של המזרח התיכון. את תוצאות המחקר מפרסמים בימים אלה ד"ר דפנה לנגוט ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' תומס לית ממכון שטיינמן לגיאולוגיה, מינרולוגיה ופליאונתולוגיה באוניברסיטת בון. שותף למחקר פרופ' מרדכי שטיין מן האוניברסיטה העברית בירושלים. המאמר מתפרסם היום בכתב העת: Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University

"בפרק זמן קצר כל העולם הישן של תקופת הברונזה קרס", מסביר פרופ' פינקלשטיין. "האימפריה החיתית, מצרים האדירה של הפרעונים הרעמססיים, התרבות המיקנית על ארמונותיה המפוארים ביוון, מעצמת הנחושת של קפריסין, עיר הסחר אוגרית ושאר ערי הנמל הגדולות של סוריה, ערי המדינה של כנען – כל זה נעלם תוך עשרות שנים אחדות, ומתוך חורבותיו של העולם הישן צמחו הממלכות של תקופת הברזל, וביניהן ישראל ויהודה".

הפלינולוגית ד"ר דפנה לנגוט בוחנת במעבדה את הקידוח שהוצא ממרכז אגם הכנרת. צילום: פרופ' ישראל פינקשלטיין, ד"ר דפנה לנגוט - אוניברסיטת תל אביב
הפלינולוגית ד"ר דפנה לנגוט בוחנת במעבדה את הקידוח שהוצא ממרכז אגם הכנרת. צילום: פרופ' ישראל פינקשלטיין, ד"ר דפנה לנגוט – אוניברסיטת תל אביב

החוקרים, שקדחו בעומק של כ-300 מטרים של מים בלב הכנרת, הוציאו מקרקעית האגם גלעין של קרקע שאורכו כ-20 מטרים, במטרה לדגום משכבות המשקעים גרגרים מאובנים של אבקת צמחים. "גרגירי האבקה, הפּוֹלֶן, הינם החומר אורגני העמיד ביותר בטבע", מסבירה הפלינולוגית (חוקרת הפולן) ד"ר דפנה לנגוט, שביצעה בפועל את המחקר. "הפולן נסחף לכנרת עם הרוחות והנחלים, ולאחר מכן שקע מפני האגם אל קרקעיתו. גרגרי אבקה אלה יכולים לספר לנו על הצמחייה באזור הכנרת באלפי השנים האחרונות ולפיכך על האקלים ששרר באזור". לאחר תיארוך בפחמן 14 של עשרות אלפי גרגרי אבקה, החוקרים זיהו תקופת יובש קשה בין השנים 1250 ל-1100 לפנה"ס. גלעין קרקע שהוצא מן החוף המערבי של ים המלח העלה תמונה דומה.

"הייחוד של המחקר שלנו לעומת מחקרי פולן אחרים שנערכו בשנים האחרונות במזרח התיכון ובכלל", מוסיף פרופ' פינקלשטיין, "הוא בכך שעבדנו ברזולוציה חסרת תקדים של דגימה כל כ-40 שנה. בדרך כלל דוגמים פולן ברווחים של מאות שנים, וכך אכן הגיוני לעשות אם מתעניינים בשאלות הקשורות בתקופות פרהיסטוריות ובמחזורים קרחוניים ובין-קרחוניים ששררו באזורינו. כיוון שאנו שמנו לעצמנו מטרה לברר בעיות היסטוריות, לדיוק היתה חשיבות מכרעת. אם היינו דוגמים את הפולן בכנרת כל 200 שנה, למשל, יתכן שהמשבר האקלימי הדרמטי הזה, שארך 150 שנה, היה חומק מעינינו".

חידוש נוסף במחקר הנוכחי הינו בהתאמה הכרונולוגית המוחלטת בין תוצאות מחקר הפולן ובין שתי עדויות אחרות על העבר: חורבנות בשריפה של ערים במרחב מזרח הים התיכון, רבות מהן בארץ ישראל, מתוארכים אף הם לפרק הזמן שבין 1250 ל-1100 לפנה"ס, וכן תעודות מרחבי המזרח התיכון הקדום – מבירת החיתים באנטוליה בצפון, דרך עיר הנמל אוגרית בסוריה ותל אפק בישראל ועד מצרים הפרעונית בדרום – מדברות על בצורות ועל רעב באותו פרק זמן בדיוק.

לנגוט, פינקלשטיין ולית גורסים כי גלי קור קשים השמידו את היבולים באזורים הצפוניים והתדלדלות בגשמים פגעה ביבולים בחבלי הספר במזרח אנטוליה ובסוריה. "גלי הקור בצפון והבצורת במזרח גרמו לקבוצות גדולות של אנשים לעקור ממקום מושבן ולנוע דרומה בחיפוש אחר מקורות מזון", מסבירה האגיפטולוגית שירלי בן דור אבין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קבוצות אלה, וביניהן "גויי הים" המפורסמים, נעו ביבשה ובים, בזזו ערים ופגעו בנתיבי הסחר, מה שגרם למשבר כלכלי ופוליטי עמוק שהלך והתגלגל דרומה – גם לאזור ארץ ישראל. "כולם נלחמו בכולם על משאבים הולכים וכלים", אומרת בן דור.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. הערה שאלה לאגיפטולוגית בן דור.
    אם אמנם גלי ההגירה העצומים האלו, והחורבן של אומות מבוססות וותיקות, נגרם ממלחמה על משאבים הולכים וכלים, כיצד זה שארכיאולוגים אחרים טוענים שהפלישתים או גויי הים, כבשו כיבוש אלים ושרפו את הערים העשירות לבסיסן. אולם לא ניסו לרשת את העושר של יושבי העיר הקודמים, ובמקום זה הקימו יישובים נחותים יותר, בקרבת מקום, על פי החוקרים זה מסמל הבוז הנורא בו חשו גויי הים כלפי הערים וכלפי מה שהן סמלו.
    אם אמנם היו משאבים חסרים, אף אחד לא היה שורף עיר אילו יכול היה להמשיך ולנצל אותה.

  2. עמית,
    נקודה מעניינת. אבל כתוב ששהתפרצות אירעה בסביבות 1600 לפני הספירה פלוס מינוס 50 שנה. מרווח של 400 שנה נראה לי רחוק מדי ביחס לנתון של 150 שנה בלבד של פגיעה אקלימית בין 1250 ל-1100 לפני הספירה.

  3. אריק
    המצב הוא הפוך. אלה שלא מאמינים בהתחממות מעשה האדם הם הדתיים. הם מעלים השערות שנוגדות את התצפיות, תוקפים ברמה האישית את אנשי המדע, וגם, במיקרים רבים, פשוט משקרים.

    תחשוב רגע … זה בדיוק כמו דת. מאמינים במשהו, מתאימים את התצפיות לאמונה, וכל מי שחושב אחרת הוא מושחת…

  4. אריק, כל התיזה הזו יפה ומעניינת רק יש הבדל קטן בין הנביאים של אז למדענים של היום. המדענים מסתמכים על ממצאים מדעיים ולא על דמיון, נסיון עבר או כל דבר לא רלוונטי אחר כפי שהסתמכו עליו הנביאים.

  5. גם אז האשימו הנביאים (המדענים) את האדם בשינויי מזג האוויר. גלי הבצורת והקור, מזג האוויר ההפכפך ומקורות מזון הולכים וכלים לשיטת הידעונים היו (והינם) תוצאה של האדם המשחית והמזהם (זימה) את הארץ.

    נשמע מוכר? תיאוריות ההתחממות הם הדת החדשה בה האל הוא אמא אדמה, והיא כוסת על האדם המשחית ומזהם את הארץ. מקביל נוסף הוא הנסיון לייצר עובדות ע״י סירוס האדם החושב – ״בלתי ניתן לוויכוח״. דוגמאתיות דתית בה כל מי שמעיז להציע כיוון אחר- סובל מבידוד מקצועי ובמקרים עלול לאבד את עבודתו. הוא גם מקבל שמות גנאי כמו חזיר קפיטליסטי, מכחיש התחממות (הושאל ממכחיש שואה), פאשיסט וכ׳ כל זה הורג כל דיון בנושא ורק מי שנאמן לאמת של עצמו שורד. אה ושכחתי את הכסף שמנסים לחלוב מאיתנו ״בכל מחיר״, כך גרין פיס גורף עוד מילארדים, עוד כסף מושקע בפוליטיקה סביבתית, וכמובן אין כסף מבלי שישלשלו את ידהם לכיסו של האדם העובד.

    עצוב!

    לפני שגיבור המקלדת מתנפלים- עדיין לא אמרתי שאין תוכן בטענות הוגי הדעה של היום. רק הבעתי צער על ההתנהלות הכנסייתית קתולית סביב הנושא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן