השפעת ההתחממות על מגוון המינים והיום שאחרי הקורונה

כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר – ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על כך נוסף הסיכון כי כדי "לצמצם הפסדים" תהיה "החזרה" דחיפה לפעילות מוגברת של פליטת מזהמים

מינים בסכנת הכחדה כתוצאה מההתחממות. צילום:  jumpstory
מינים בסכנת הכחדה כתוצאה מההתחממות. צילום: jumpstory

בגלל מגיפת הקורונה צומצמה הפעילות התחבורתית והתעשייתית והתוצאה המיידית היתה אוויר מזוהם פחות ופחות פליטות גזי חממה לאטמוספירה וזה טוב.
אבל כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר – ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על כך נוסף הסיכון כי כדי "לצמצם הפסדים" תהיה "החזרה" דחיפה לפעילות מוגברת של פליטת מזהמים. אין ספק כי שיתוף הפעולה למאבק במגפה הוא סמן לאפשרות של שיתוף בעשיה למיתון ההתחממות ולהכנות לנזקים שיגרמו שינויי האקלים, האם כך יהיה? מסופקני!

אין ספק כי לההתחממות ולשינויי האקלים יש השפעה שלילית עצומה על הסביבה הטבעית בכלל ועל מגוון המינים בפרט. עד כמה תהיה הפגיעה אנושה, מתי תגיע לנקודת אל-חזור והאם ניתן עדיין לעצור את האסון?

השפעת ההתחממות על מינים ומערכות סביבתיות כבר ניכרת: מינים נעים לכוון הקטבים, ברחבי העולם פרצו שריפות חורש בקנה מידה תנ"כי, הלבנת (Bleaching) ריפי אלמוגים ועוד.
כל אלה נושאים את טביעות האצבע של שינויי האקלים. הפגעים ברורים ונשאלת השאלה איך תראה הסביבה הטבעית בעתיד?

התחזיות מראות כי אם לא תפחת פליטת המזמים במהירות יתגברו האסונות האקלימיים. בתחזית הפליטות הגרועה ביותר יאבדו כ-50% מהמינים את תנאי האקלים המתאימים לחייהם. אלא שהתחזיות אינן מפרטות מתי יתהוו תנאי אקלים שיסכנו קיום. האם חשיפה לתנאים משתנים תהיה הדרגתית ותפגע במינים בודדים לסירוגין או שתהיה התמוטטות המונית?

צוות חוקרים שפרסמו מסקנותיהם בכתב העת "ניצ'ר" https://www.nature.com/articles/s41586-020-2189-9 ניסו לענות על שאלות באמצעות סקירה של שינויי הטמפרטורה וכמויות הגשמים משנת 1850. על נתונים אלו נוספו התחזיות עד 2100 וההשפעה הצפויה על 30,000 מינים ימיים ויבשתיים בהערכת זמני החשיפה לתנאי אקלים קיצוניים.
בהתייחס לממצאים השליכו החוקרים את התנאים הצפויים וניסו לקבוע את הגבול שמעליו מינים לא ישרדו, את הטמפרטורה שתעלה לרמה שמינים ביולוגיים לא חוו. החוקרים הגיעו למסקנה כי שינויי האקלים יגרמו לאובדן פתאומי שיתרחש מוקדם בהרבה מהמצופה, כבר במאה הנוכחית. אחוז גבוה מהמינים במערכות סביבתיות יחשפו לתנאי אקלים מסוכנים בעת ובעונה אחת, לא גלישה הדרגתית אלא נפילה פתאומית.

אובדן פתאומי של אלמוגים בגלל גלי חום כבר קורה. בעקבות האלמוגים יש סכנה לקריסת הסביבה הימית כבר 2040-2030. קריסה שתקרין לסביבה היבשתית החל משנת 2050.
ייתכן כי מינים שדורותיהם קצרים כמו חרקים יסתגלו, לא כך יהיה מצבם של עופות, יונקים ומינים אחרים להם דורות ארוכים. עבורם ההתחממות תתגבר תוך דורות ספורים מה שלא יאפשר הסתגלות.

ברור כי אבדן פתאומי של מגוון המינים הוא איום משמעותי גם לרווחת בני האדם, אחוז גבוה מתושבי מדינות רבות נסמך על הסביבה הטבעית לצורך הספקת מזון ולקיום. כך המערכות הימיות בקאריביים, בחוף המערבי של אפריקה ובאוקיאנוס ההודי שצפויות לקרוס כבר בשנת 2030 – ולפגוע באספקת המזון למאות מיליוני בני אדם) שמחייתם מבוססת על דייג,

או ברבים שמתקיימים מתיירות צלילה ואלמוגים, (בנימה אישית, ראינו את עוצמת ההרס של שינויי האקלים כאשר סופה דרומית אימתנית הרסה את רוב מתקני החוף באילת וגרמה לנזקים שנאמדים בעשרות מיליוני שקלים, יותר מכך הסופה ניפצה, שברה והרסה חלקים גדולים בריף האלמוגים, ריף יחודי בהיותו הצפוני והעמיד להלבנה. מתקני החופים יתוקנו, אך תיקון הנזק לריף האלמוגים ימשך עשרות שנים.

בגלל ההתחממות העולמית נתונים בסכנה יערות בדרום-אמריקה, באפריקה, באינדונזיה ועוד. פליטות מזהמים שאם ימשכו עד 2050 יפגעו אנושות בכושר היערות לקלוט פחמן דו-חמצני, ייפגעו אוכלוסיות של חיות-בר ושוב תיפגע אפשרותם של אנשים להתקיים.

המציאות המתוארת מבהירה את הצורך הדחוף למתן את ההתחממות ולהפחית במהירות את פליטות המזהמים כבר בעשור הנוכחי. המציאות מבהירה את החובה להציל אלפי מינים מהכחדה ולשמר את שרותי הסביבה. הערכת הזמן והמקומות שבהם מינים חשופים לסכנות האקלים תאפשר לייצר מערכת אזהרה שתאפשר תמיכה באותם מינים, קביעת מדיניות לשמירה על מינים ויצירת אזורים מוגנים שיהוו שטחי מקלט והסתגלות. המציאות מבהירה גם את הצורך הדחוף לעזור לאוכלוסיות אנושיות כדי למתן את הפגיעה ולהסתגל לשינויים לדוגמה נטיעת חורשי מנגרוב שימתנו שטפונות.

לדברי החוקרים: "היכולת להמשיך לעדכן ולתקף את התחזיות כדי להגיב נכון לשינויים עתידיים שיסכנו את הסביבה ואת מגוון המינים הוא מרכיב מרכזי וחשוב למניעת אסונות אקלימיים. כוכב הלכת שלנו שופע חיים. עם מדיניות נכונה של מנהיגים ופעילות רציפה של אזרחים ניתן לשמרו כך" .

ואני אוסיף שוב ושוב ושוב כי ראוי שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.

עוד

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. עזרא אלעזר
    זה פשוט לא נכון, משתי סיבות לפחות:

    הראשונה היא ש"צוואר הבקבוק" של צמחים הוא לעיתים קרובות חנקן (שבא מהאדמה). מתברר שלהוספת פד"ח יש מעט השפעה על הצמחייה.

    הסיבה השנייה, היא שהשפעות השליליות של התחממות מגמדות כל השפעה חיובית של הוספת פד"ח.

  2. אני נמנה על המשוכנעים ואין לי ספק שעתיד קודר מצוי לפתחנו ותחזיות אימה שנראו עד כאן בסרטים יראו בחצרותיינו במעד לחלון (לאלו שיש חלון).
    מגיפת הקורונה הוכיחה שתחזיות מעוּצבנוֹת עשויות או עלולות להיות מנת חלקנו, ואנחנו, בני התמותה הרגילים, אלו מהמנסים להניח פת לחם על השולחן (לאלו שיש שולחן) בסופו של דבר, כשהתחזית כאן – אנחנו חיילים טובים ודברי ההנהגה נופלים על אוזניים בלתי ערלות.
    וכאן גם הבעיה.
    יש צורך בבעיה קיומית אמיתית על מנת שאנו, בני התמותה נקיים את מצוות אדוניינו.
    ולאדונים יש את מנת חלקם. עשירים בקשרים והתקשרויות ושגרת יומם אינה חולקת בעיות שאולי יקרו (לדידם).
    מחשבתי בעיניין זה היא די פשוטה: במקום לנסות לשכנע את המשוכנעים (שאני בניהם, אבל מי אני, מה אני… מה??) יקדישו הגאונים מאמצים בפתרונות אמת.
    והפתרונות הינן בתחום המכונה.
    והפתרונות הינן בתחום המדיני.
    והפתרונות הינן בתחום בו נפגשים המדינאים עם עשירי העולם.
    היום
    הדרך היחידה שלי למרכול עוברת בהכרח דרך המרכבה הצנועה שלי (מאזדה 3 חבוטה ואומללה).
    לא סביר שאצנים על גחלים.
    ובטח ובטח לא אטפס במעלה המדרגות (רחף העובדה שאני דר בקומה א׳).
    אני גם אמשיך לרכוש בירה (למרות שאני מודע לנזקים הישירים והעקיפים)
    וכוליייי….
    שורה אחרונה: על מנת שאנו בני התמותה (אלו שיש בהם תמותה) נקיים את שנתבקש – יש צורך בפתרונות שאין בגינן רעידת אדמה בתחום השגרה.
    אם נגעתם בשגרה – כולנו הפסדנו.
    =======
    וכמעט ללא כל קשר: רעייתי ואני זזנו כ-4000 ק״מ צפונה ואנחנו עכשיו שוהים על אדמת גרמניה. והגרמנים הם עם.
    עם רציני בדרך כלל. כזה שאם הוא נדרש – הוא מיישם.
    הם מכירים את הגבול שלהם ואת האחריות שלהם בתוכו. ובתוך כך, המשכנות נראים טוב. החצרות – טוב. היחס לאחר – טוב והיחס למגפה: אחראי. אין כאן סגרים מעיקים מידי (אם בכלל), אנשים שומרים על ה-2 מטרים שלהם (ללא מסיכות בדרך כלל), ועכשיו כשאין בריירה נוטשים את התחבור״צ ועוברים לרכבים הפרטיים (בדרך כלל גרמניים).
    למה אני מספר את זה: א. כי אין למשהו אחר לעשות. ב. כי העם הזה וכנגדו העם הישראלי הם הוכחה שאכן ניתן לישם דברים בענק (כמו ללכת ברגל במקום להשתמש ברכב).
    אבל כדי שזה יקרה צריך לנטרל את המדינאים מהלוֹבּיסטים (של מיני חברות [גוגל, אפל, פייסבוק, דובק, חב׳ חשמל, …] ואולי אז דברים יקרו. ועל מנת שזה יקרה יש צורך (מיידי) לשנות את שיטת הבחירות [בכל העולם] ולא פחות חשוב: לשנות את שיטת ההצבעה (עם הטכנולוגיה של היום – אפשר לאפשר לכמה מאות אלפים להצביע באמצעות טלפון / מחשב. זה כשלעצמו ינטרל את הלוביסטים))
    זהו.
    אפשר לכתוב ספר על זה
    אבל אני צריך ללכת לעבוד.
    תודה על האתר הנחמד.
    למגיבים.
    לכותבים…

  3. בעל המאמר צודק בכל דבריו. ברצוני לציין: פד"ח (פחמן דו-חמצני) נקלט על ידי-העצים, העשב והיבולים והופך למזון בעבור כל בעלי-החיים כולל האדם, לכן ככל שיהיה יותר פד"ח כן יהיה יותר מזון בעבור אוכלוסיית כדור הארץ עד גבול מסוים. אינני יודע איכן נמצא הגבול הנ"ל שמומחים חייבים לחשב.

  4. והנה כל הברברת של ה"אדם אשם בהתחממות הגלובלית" רק כדי להגיע לשורה התחתונה – צריך להפעיל מנגנון לשליטה בבני האדם.

    מה המשותף לכל הראיה של התחממות גלובלית ושל ה"נזק לטבע" והצורך להגביל את בני האדם באמצעים דרקוניים? קוצר הראיה.

    א. מי שבוחן את ההתחמות בראיה של 2.5 מיליון שנה רואה שהיא לא חריגה, היא בעיקר חלק מתקופת ההולוקן הנוכחית, תקופת התחממות מהירה שדומה לאלו שהופיעו בין כל שתי תקופות קרח.
    ב. הזיהום הוא בעיה. לא פחמן דו חמצני שמהווה פסיק מבין גזי החממה ושהשפעתם בכלל לא ברורה לעומת השמש עצמה. אלא זיהום שפוגע בבני האדם ובבעלי החיים. בזיהום כדאי וצריך לטפל.
    ג. אבל קודם כל האשליה. אז אקדים להגיד – ה"טבע" כמונח הוא דומם. לא אכפת לו כדור הארץ, לא אכפת לו בעלי החיים ובטוח שלא אכפת לו בני האדם. גם מבין בעלי החיים אף אחד מהם לא מבין את רעיון ההכחדה או הנצח או הכליון. אלו מונחים אנושיים. הטבע ראה הכחדות, ראה התפוצצות מינים, ראה אפוקליפסות ו… כלום. פסיק בקיום של מיליארדי שנים. האדם הוא בקושי דגדוג בקצה השערה.
    ד. במקום לעסוק כל הזמן בפד"ח פד"ח פד"ח צריך לעסוק בת'כלס – שיפור המצב בשביל בני האדם. שיפור הסביבה כדי שלנו יהיה נעים ובריא לחיות בה. הרי האדם הוא היחידי שבכלל מרגיש את זה ולטבע פשוט לא אכפת. האדם לא יביא להכחדה של הטבע, אפילו לא להכחדה של עצמו, אבל יכול להיות יותר נעים לחיות כאן.
    ה. האיומים הקבועים בחורבן, אפוקליפסה, התמעטות מינים ושאר נושאי על לא מדברת לרוב האוכלוסיה. כן מדבר אליהם טבע נקי, אויר נקי, מים נקיים, ים נקי. כן מדבר לאנשים בריאות, איכות חיים. אז במקום כל האיומים שמסרבים פשוט להתרחש, האם אפשר לעבור לדיבור על פעולות מועילות? (ולא, הפחתת פד"ח זה לא מועיל, הפחתת עשן וזיהום אויר כן).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן