טבע נגד אסונות אקלימיים

כיצד ניתן להעזר בטבע כדי למתן את השפעת משבר האקלים והפגעים שנובעים משינויי האקלים?

יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock
יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock

כאשר שריפות בוערות ביער ירושלים, באמזונס ובפאנטאנאל, בסיביר, באוסטרליה ובקליפוניה שואלים האם זה בגלל ההתחממות העולמית. כאשר סערות, שיטפונות, תקופות בצורת ויובש הופכות קיצוניות יותר, חזקות וארוכות נשאלת אותה שאלה. אין זה משנה אם השפעת ההתחממות ישירה או עקיפה אין ספק כי היא קיימת ולו רק בהעצמת והמרצת תופעות מזג אוויר קיצוניות.

ההכרה בצורך בפעילות מידית גוברת ובעקבות זאת גם פעילות ברמות שונות למיתון ההתחממות העולמית ולמיתון הנזקים מהאסונות התכופים עיקר היוזמות מתרכזות סביב חיפוש פתרונות טכנולוגים כמו שאיבת הדת"פ מהאטמוספירה בדרכים שונות, או קירות מיגון למניעת הצפות באזורים ליד חופים,אלא שכמו שציינתי ברשימה על הלוויתנים, ראוי ונכון לעשות למיתון ההתחממות והמפגעים בעקבות שינויי האקלים בעזרת ועל ידי הטבע.

חלון ההזדמנויות לרתום את כוחו של הטבע כדי להגן אלינו מתוצאות שינויי האקלים נסגר במהירות. השריפות, מות אלמוגים, המסת-קרחונים, כולם מרמזים כי המערכת הסביבתית מתקרבת לנקודת האל-חזור שממנה מערכות-משנה לא תוכלנה להשתקם. החלשות מערכות טבעיות שמהוות בולמי-זעזועים תגרום לסדר-חדש שבו תופעות כמו שריפות, שטפונות ותקופות בצורת יהיו חזקות ותדירות יותר, מה שיגרום לנזקים חמורים ולאובדן חיים.
מפגעי ההתחממות מומחשים ונראים קודם כול בטבע אבל בטבע יש גם חלק מהתשובות והפתרונות למיתון האסון המתקרב, כך למשל שיקום ושימור יערות שיספחו דת"פ, יערות ושטחים-לחים יספחו דת"פ אבל גם יהוו ספוג למי גשם ויעשו למניעת שטפונות,. שיקום חורשי מנגרובים ימתנו הצפות חופיות כך גם שיקום של ריפי אלמוגים.

כל עוד אפשר ראוי כי אוכלוסיות בעולם ילמדו להסתגל להשפעות ההתחממות על ידי שיתוף הטבע כבן-ברית. פתרונות כמו הקיר הירוק לאורך הסאהל, בו חקלאים השיבו לחיים עצים ויערו מיליוני דונם במבצע שהאיחוד האפריקני הגדיר יוזמת הדגל האפריקאית למאבק בפגיעה בפריון קרקעות, בבצורות ובמדבור.

מעבר לאוקינוס בסן-פאולו ( São Paulo ) שבברזיל עדיין מתאוששים מבצורת שייבשה את העיר ב 2014, ובעקבותיה שטפונות שגרמו נזקים לתשתיות. חלק מהליך ההתאוששות הוא נטיעת שטחי יער גדולים סביב העיר, היער יספוג מי גשמים וכך יעצור שטפונות ובו בזמן יעשיר את מי-התהום. העיר הצטרפה ליזמת "|עיר-ליער" ( Cities4Forests) תנועה עולמית שמקדמת שילוב הטבע באזורים עירוניים.

אפילו בניו-יורק שאינה עומדת בראש מצעד הירוקים מתבצעת יזמה לתשתית ירוקה  באמצעות מדיניות ירוקה שכוללת בין היתר נטיעת יותר עצים,נטיעת צמחים על גגות, איסוף ואיגום מים (תשתית אפורה), יוזמה שעל פי התוכנית תוך 20 שנים תחסוך מיליארד וחצי דולר.

כדי להגן על איים מפני עלית-פני-הים פונות מדינות איים לטבע : באיי מרשל מאוששים ומרחיבים את יערות המנגרובים, מה שעל פי הערכה זול ויעיל פי ארבע מבנית משברי גלים או מבני הגנה אחרים. במזרח אפריקה מתחלפות עונות בצורת בסערות גשמים אלה גם אלה גורמות נזקים, כדי להתגבר על שינויי האקלים החלו חקלאים לאמץ שיטות מתחכמות כמו: נטיעת עצים בגבולות החלקות, העצים שומרים על לחות בקרקע, חקלאים חוזרים לגידולים עמידים ליובש כמו קסבה וסורוגום. מסתבר כי העצים שניטעו בגבולות החלקות תרמו ליבולים גדולים יותר מה שסיפק למגדלים בטחון תזונתי, על כך כמובן נוספת ספיחת הדת"פ על ידי העצים.

על פי "הוועדה העולמית להסתגלות" יש צורך דחוף לתגבר את העמידות לשינויי האקלים. כך נמצא כי השקעה בשיפור שיטות עיבוד באזורים יובשניים תביא לעליה של כ 100% ביבולי הדגנים. נמצא גם כי שיקום יערות באזורים גבוהים שמהם מתנקזים מים יביא למניעת שטפונות, לספיגת מים בקרקע ולחיסכון במים. מסתבר כי שיקום יערות יביא לחיסכון של כ-900 מיליון דולרים בכל אחת מחמש-מאות הערים הגדולות בעולם.

הפחתת פליטות והסתגלות לשינויים לא שאלה של סחר-חליפין. יהיה זה טיפשי להתעלם ולהחמיץ את האפשרות לעשות את שני הדברים יחד.

האפשרות לגייס את הטבע כדי לעזור לא תימשך לעד. האסונות הסביבתיים שמוזכרים למעלה מבהירים את שברירות הקשר הדו-כווני בין האדם לטבע. האסונות לא יעלמו מעצמם, לכן חובה לעשות הכול כדי לתקן ולשקם את הטבע. שרידות האוכלוסיה האנושית תלויה בטבעץ

אצלנו : הטורקים ״הצליחו״ לכרות את היערות שנותרו בארץ. אנשי הממשל הבריטי הבינו את חשיבות העצים והחלו בנטיעות שנמשכו והוגברו ע|י המתישבים היהודים. נטיעות אלה העמידו את ישראל במקום המיוחד כארץ היחידה בעולם שבה גדלו שטחי היער. אלא שאליה וקוץ בה, שכן הבריטים והמתיישבים ייבאו לארץ את האקליפטוסים הזרים לאזורנו ואת האורנים שהכירו מאירופה. האקליפטוסים התאקלמו״ ותורמים לדבורים ולנוף לא כך המצב עם יערות האורנים שהשילוב שלהם עם האיסור לגידול העז השחורה. יצר קרקע פוריה לשריפות שמהן אנחנו סובלים עד היום. אין ספק בחשיבות וחיוניות הנטיעות אבל ראוי שהאורנים יוחלפו במינים מקומיים שמתאימים לאקלים הארץ, יער ים-תיכוני טיפוסי בשילוב עם רעיה מוגבלת יוסיף לנוף, יעשיר את הפאונה, ויואיל למיתון ההתחממות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. רק עליה בכמות הפלנקטון והאצות באוקינוסים מסוגלת לספוג מספיק פד"ח כדי להתמודד עם ההתחממות.
    צריך לעשות ניסויים זהירים בדישון האוקינוסים משקל נגד למליוני הטונות של המינרלים שאנחנו מוציאים מהאוקינוסים על ידי דייג.
    חלק גדול מהפלנקטון ישקע לקרקעית וירחיק לתמיד את הפחמן שמרכיב אותו.

  2. האורנים כבר הוחלפו, בנטיעות החדשות יותר רואים יער ארצישראלי מגוון של אלונים, אלה ארצישראלית, חרובים, ארזים (העמידים לפגעי השלג) ועוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן