לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג בשנה. כלומר: בשנה אחת צובר לוויתן יותר פחמן מעץ ב-1000 שנים. עץ שנופל, נשרף או שובק מחזיר את הפחמן לאטמוספירה. לוויתן שמת שוקע לקרקעית האוקינוס והפחמן נקבר

לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock
לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

בשורה של מאמרים מציעים חוקרים איך ניתן למתן את ההתחממות העולמית ע"י תמיכה בשמירה על לווייתנים ויוזמות שיביאו להגדלת אוכלוסייתם:

להלן תקציר הנקודות העיקריות:

״כאשר רוצים להציל את הכדור לוויתן אחד שווה לאלף עצים״ מחקר מדעי מראה בבהירות את עקבות הפעילות האנושית בשחרור דת"פ לאטמוספירה, מה שתורם להתחממות עולמית, מצב שמאיים על מערכות החיים.
המאמצים למתן את הפליטות מהווים אתגר, בין היתר הפחתת ריכוזי הדת"פ באטמוספירה על ידי גיוס משאבים לישום טכנולוגיות יקרות ומסובכות לספיחה ישירות מהאטמוספירה. החוקרים מציעים פתרון יעיל, זול, שמוכח כלכלית, העלאת מספרם של הלווייתנים בעולם.

לאחרונה גילו ביולוגים-ימיים כי ללווייתנים תפקיד חשוב בלכידת דת"פ מהאטמוספירה. תמיכה ביוזמות להגנה על לווייתנים מובילות לפריצת-דרך במאבק בשינויי האקלים. החוקרים מציעים כי כדי להגן על לווייתנים תיושם יוזמה כמו היוזמות להפחתת פליטות ועצירת ברוא היערות״ ( REDD) שמממנת לכידת דת"פ ושימור בתי-גידול.

לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג בשנה. כלומר: בשנה אחת צובר לוויתן יותר פחמן מעץ ב-1000 שנים. עץ שנופל, נשרף או שובק מחזיר את הפחמן לאטמוספירה. לוויתן שמת שוקע לקרקעית האוקינוס והפחמן נקבר, לכן הגנה על לווייתנים תגרע כמות מרשימה של פחמן מהאטמוספירה. אוכלוסיית הלווייתנים כיום היא מזערית לעומת מה שהיה לפני תחילת הצייד התעשייתי. ההערכה היא כי כיום חיים רק כ-3% ממספר הלווייתנים בעבר, לכן התועלת לנו ולסביבה פחותה בהרבה ממה שיכולה היתה להיות.

בכל מקום שבו חיים לווייתנים יש אוכלוסיות של פיטופלנקטון שתורמות לעולם כ-50% מהחמצן תוך כדי לכידת כ-37 מיליארד טון דת"פ בשנה וההערכה היא כי כמות זו הוא כ-40% מהפליטות. החוקרים חישבו כי: ״זו כמות שסופחים 1.7 מיליארד עצים. כלומר הפיטופלנקטון סופחים פי 4 יותר דת"פ מעצי האמזונס. יותר פיטופלנקטון פרושו יותר ספיחת פחמן. מסתבר כי הלווייתנים גורמים להכפלת כמויות הפיטופלנקטון שכן הפיטופלנקטון גדל ומתרבה על ההפרשות של הלווייתנים שמכילות מינרלים, ברזל, חנקן ויסודות-קורט – חומרי המזון של אוכלוסיות הפיטופלנקטון.

התנועה האנכית של הלווייתנים מהעומק למים רדודים נקראת ״משאבת לוויתן״, נדידת הלווייתנים ברחבי הימים נקראת ״מסוע הלווייתנים״, מסתבר כי שתי התנועות מעלות ומפזרות דישון שמוסיף מזון לפיטופלנקטון, כלומר ככל שיש יותר לווייתנים יש יותר פיטופלנקטון שמספק חמצן וסופח פחמן. מכאן החשיבות הגדולה ביצירת התנאים לגידול באוכלוסיית הלווייתנים.

עכשיו שמתבררת חשיבותם של הלווייתנים והצורך לעשות לגידול משמעותי באוכלוסיתם נשאלת השאלה איך להפחית את הסכנות והפגיעות בין השאר על ידי אניות, זיהום הסתבכות בציוד דייג, פגיעה מרעשים וכמובן צייד פראי. תמריצים כמו תמיכה כספית או פיצויים למי שייחשף להפסדים בשל שמירה על הלווייתנים, למשל: חברות ספנות יפוצו על הצורך לשנות מסלולים כדי למנוע התנגשות, ציידים יפוצו וכך הלאה. לשם כך יש צורך במקור כלכלי למימון השמירה. בכמה כסף תהיה מוכנות לממן שמירה על לווייתנים? ההערכה היא כי אם אוכלוסיית הלווייתנים תחזור לגודלה לפני תחילת הצייד התעשייתי היא תספח 1.7 טריליון טון דת"פ כל שנה, מה שיצריך סובסידיה של כ-13 דולרים לשנה לאדם. אם נסכים לשלם מחיר זה איך תתבצע הגביה לפי אנשים? לפי מדינות? לפי עסקים? בהנחה שתיתקבל היזמה איך היא תמומש? החוקרים מציינים כי שיתוף בין-לאומי עם האו"ם וארגונים בין-לאומיים אחרים יהיה צעד בכיוון.

לווייתנים תדירים בקרבת מדינות מתפתחות, שלא יוכלו להתמודד עם פעילות למיתון הפליטות. התמיכה במדינות אלה צריכה לבוא מהגוף הסביבתי העולמי (Global Environment Facility) שיעזור למדינות אלה לעמוד בדרישות הסביבתיות הבין-לאומיות. כך גם קרן המטבע העולמי (IMF) והבנק העולמי. לכולם יש את המומחיות לתכנן ולישם מיזמים שיפצו נפגעים מהפעילות להגנת לווייתנים,

מאחר ותהיה פניה לגופים כלכליים לתמוך ביזמה הרי שכדי לפתור את הבעיה יש לשאול מה ערכם הכלכלי של הלווייתנים ולהראות את הרווח משמירתם. החוקרים טוענים כי כאשר מחשבים את הערכים המקובלים בשוק לספיחת פחמן וכאשר מחשבים את ערכו של לוויתן גדול שסופח פחמן לאורך חייו ומוסיפים לחשבון את ערכו של לוויתן למערכת הסביבתית כמו שיפור פוריות הדייג או תיירות מגיעים לערכים בשני מיליון דולר ללווייתן. אוכלוסיית הלווייתנים הנוכחית שווה מיליארד דולר.

מאחר ואין תחליף לתפקידם של הלווייתנים בספיחת פחמן ומיתון ההתחממות, הישרדותם חייבת להיות חלק מההתחיבות של 190 המדינות שחתמו על אמנת פריס (2015), תאום והבנת הערך הכלכלי-סביבתי של הגנת הלווייתנים חייב לעלות לראש מעיני העוסקים בשינויי האקלים. ארגונים וממשלות חייבים ולהכיר בצורך לשינוי ויישום גישה של חשיבה חדשה שבה תלויה גם שרידות המין האנושי בגבולות העולם הטבעי. החשיבה החדשה שמכירה בערך הבלתי-נפרד של מקום הלווייתנים בקיימות האוקיאנוסים והעולם. "אוכלוסיה בריאה של לווייתנים פרושה סביבה ימית בריאה" אבל מעל לכל ״לווייתנים אינם פתרון לאנושות״ יש להם הזכות לחיות וערך נרכש משלהם.

כאשר שינויי האקלים בשל ההתחממות העולמית כבר כאן אסור לאבד זמן בזיהוי ויישום שיטות חדשות שימנעו פגיעה בסביבה, מה שנכון במיוחד לגבי ההגנה על הלווייתנים. החוקרים מעריכים כי אם לא ינקטו צעדים חדשים מידיים נזדקק לשלושים שנים רק כדי להכפיל את האוכלוסייה ודורות מספר להחזיר את אוכלוסית הלווייתנים למספרים שהיו לפני הצייד התעשיתי. "החברה ושרידותנו אינם יכולים לחקות זמן כה רב" אומרים החוקרים.

מאמר נוסף
עוד מאמר
סקירה באתר על לווייתנים

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

23 תגובות

  1. רוב הבעיות בעולם יפתרו רק שכל בני האדם יאוחדו תחת מדינת אחת, מדינת כדור הארץ
    עם חוקה שתקפה לכולם.

  2. שים לב : בתחילת המשפט הראשון ״
    יש הפניה :
    ״בשורה של מאמרים״
    בסוף יש :
    מאמר נוסף
    עוד מאמר
    סקירה באתר על לווייתנים

  3. שלוש נקות בהתיחס למאמר:

    1]. מאמר מעולה, הטוב ביותר שקראתי עד כה מפרי עטו של ד"ר אסף רוזנטל. ישר כח.

    2]. ראיון מקורי וגאוני. לשמר ולעודד את אוכלוסיית הלוויתנים ובכך למתן את זיהום והתחממות האטמוספירה. אז היפנים ה"מסכנים" לא יאכלו לוויתנים אלא רק דגים. הרי התרבות הלוייתנים תגרום לעליה באוכלוסיות הדגים ואולי גם לעליה באוכלוסיית היפנים.

    3]. אם ריבוי הלוויתנים עשוי לגרום לירידה בשיעור הדת"פד"ח באטמוספירה הרי שמכך נובע כי =>העליה בשיעור הדת"פד"ח הינה תוצאה של ההרג התעשייתי של הלוייתנים. הרי מספרם כיום הוא רק 3% ממספרם לפני תחילת ההרג התעשייתי שלהם במהלך המאה ה-20.

    4]. רק דבר אחד חשוב מאד חסר במאמר והוא, הפנייה למאמר(ים) המקורי(ים) מהם צוטטו הדברים, וחבל.

  4. לאסף:
    אם כל כך הרבה מתלוננים, אולי הבעיה אצלך? אולי יכלת לכתוב ברור יותר?

  5. ל מאור
    עוד מגיב שמתקשה בהבנת הנקרא ?
    כתוב:
    ״כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33טון ״
    יש הבדל קטן בין חייו ל ״כל שנה״
    ושוב ראוי כי המגיב יתרכז
    בהבנת הנקרא…

  6. 33 טון בשנה, כלומר ב50 שנה יספח הלוויתן כ1650 טון, שאותם יקח אל הקבר, קצת מוזר ביחס לעובדה שלוויתן כחול מגיע לכ150 טון סך הכל, שכוללים כנראה גם מרכיבים נוספים מלבד פחמן דו חמצני

  7. אבי
    לא חשבתי לרגע אחרת
    ההפניה אליך לבדיקה מי משלם
    היתה למען מי שהגיב ב״פרופגנדה במסווה מדעי״

    ל noreply
    נכון : זו טעות ״סופרים״
    וכל מי שקרא גם את המשפט הקודם יבין ,
    גם בציתות שהבאת כתוב עשורים,

    ל צב מעבדה
    אחרי שנסגות מאכילת שלדים אתה מציע
    לגדל לוויתנים בחוות או לקבור עצים,
    מה ששווה בערכו להצעה הראשונה,
    באשר ל מערכת האקולוגית אתה צודק שוב /חלקית
    שכן בין היתר כותבים החוקרים כי יש צורך להבריא
    את המערכת האקולוגית ואחת הדרכים הראשיות היא
    ע׳י עליה באוכלוסית הלוויתנים,
    מה שכנראה ישנו במחקרים שכן ד׳ר רוזנטל מציין זאת,

    מה שמחזיר אותי למה שד׳ר רוזנטל כותב שוב ושוב
    ש ״סוף תגובה בהבנת הנקרא״
    שכן מסתבר כי רוב המגיבים לא קראו הכל או לא הבינו
    או קראו כדי לחפש נקודות לאישוש ספקות
    כדי שיוכלו להגיב ב״חכמה״…
    אולי באמת ראוי ״להרוג את השליח״

  8. לשומר הסף,
    חבל שלא התייחסת לטענות שהעליתי בקצרה רבה בתגובה שלי, ובמקום זאת בחרת להתייחס לכך שאני מוכן לאכול פגרים של ליוותנים (תמורת 100,000,000,000$).

    לכולם,
    תוך כדי שאני קורא את התגובות חשבתי על זה שמחברים (מההצצה המהירה במאמר) כנראה לא התייחסו לגורמים מגבילים אפשריים, שכן ליוויתנים הם חלק ממערכת אקולוגית שלמה, וכדי לשחזר את האוכלוסייה לגודלה לפני מאה שנה כנראה צריך מערכת אקולוגית שלמה שתוכל להחזיק אותם.

    אבל אם זה לא יעבוד, תמיד אפשר לגדל אותם בחוות, ואז להטביע אותם במצולות.

    רגע, למה לא להטביע עצים במקום? זה הרבה יותר פשוט. יתכן שהם גם יתפרקו יותר לאט בקרקעית האוקיינוס.

  9. לאסף שהגיב לי מקודם.
    כדי להגיב נכון יש צורך לא רק בהבנת הנקרא, אלא גם לחזור לטקסט עצמו ולבדוק אולי הטעות כן קיימת!
    תחזור לכתבה שורה שניה כתוב:: "כלומר: בשנה אחת צובר לוויתן יותר פחמן מעץ ב-1000 שנים."
    נכון *גם* המשפט שאתה ציטטת כתוב. אבל *גם* המשפט השגוי שאליו הפניתי את תשומת הלב קיים!

    באשר לטענה שלך
    ל״שוכני קרקעית לוקח עשורו שנים
    עד לפרוק סופי של השלד״ – שגוי
    שכן המספר הוא מאות (לא ״עשרות״)

    טעית אני מצטט מתוך ויקיפדיה
    A whale fall is the carcass of a cetacean that has fallen onto the ocean floor at a depth greater than 1,000 m (3,300 ft), … They can create complex localized ecosystems that supply sustenance to deep-sea organisms for decades.
    כן עשרות שנים לא מאות, אבל לא רק זאת במקרה והגופה מגיעה למים רדודים יותר הזמן הרבה יותר קצר.
    This is unlike in shallower waters, where a whale carcass will be consumed by scavengers over a relatively short period of time.

    שאר תגובתך לא ברור ולא נראה שהוא קשור למה שאני כתבתי.
    אז לפני שאתה מגיב, תנשום עמוק ובדוק את עצמך.

  10. לצב מעבדה :
    מסתבר שמ״הצצה קצרה״ בתקציר של מאמר אחד
    אתה מסיק ויודע יותר ממה שנכתב בחמישה מחקרים,
    נו טוב , יתכן ש״הידען״ אינו אתר לגאונים
    שמוכשרים די כדי לחיות במעמקי האוקינוסים
    ולאכל שלדים במשך עשרות שנים…

  11. לשומר הסף אני כבר יכול להגיד לך, לא אני ולא אסף לא מקבלים אגורה מאף אחד. להפך, הלוואי שמישהו מאלו שאני מקדם (כי הם מקדמים את המדע) היה נותן משהו. הם רק יודעים לנצל. הרי כשכותבים את האמת זה טרוויאלי, למה לשלם על זה? טייקוני הנפט שמממנים במאות מיליוני דולרים לשנה משלמים לאתרים קיקיוניים כדי שיעלו מאמרים נגד האקלים, אף אחד לא משלם אגורה למי שתומך באמת.

  12. לשומר הסף,
    טוב, אז הצצתי בקצרה למאמר שמוזכר בראש הכתבה. המאמר אוסף נתונים ממקורות שונים ומציע מודל לנתח את הנתונים האלה תוך הסתמכות על אוסף ארוך ומגוון של הנחות יסוד והתעלמות מרשימה ארוכה של שאלות אחרות, בפרט כאלה שעוסקות בחזרה של פחמן מהקרקעית. הנה דוגמה אחת בלבד.

    המאמר עצמו חסר נתונים שבודקים את המודל, לדוגמה הוא לא לקח פגרים של לוויתנים עם פחמן מסומן, שחרר אותם לים במקומות שונים שהם עלולים למות בהם, ועקב אחרי הפחמן המשתחרר מהפגר. יכול להיות שהוא היה מגלה שחלק מהפחמן הזה חוזר לאטמוספירה יותר מהר ממה שהוא שיער. הוא אפילו לא יודע מה פיזור הפגרים של הליוויתנים בטבע.

    בתור מאמר תאורטי זה נחמד, ורק מוסיף עוד סיבה למטרה הנפלאה בפני עצמה, של הגנה על ליוויתנים, אבל מכאן ועד להוציא על סמך אוסף הספקולציות האלו 100,000,000,000$ יש עוד דרך לעשות.

    אגב, תמורת הסכום הזה אני מוכן לאכול בעצמי את הפגרים של הליוויתנים ולעבור לגור בקרקעית האוקיינוס.

  13. לשומר הסף,
    ללא קשר לידיעת החשבון של הקוראים, הבלבול יכול להגרם לא מחוסר ידיעה אלא מחוסר תשומת לב לפרטים, מה שיכול לקרות לכל אחד. זה עקרוני במיוחד כשההשוואה נעשתה בתת הכותרת, כך שהיא תקרא על ידי קוראים רבים שרק מרפרפים על כותרות הכתבות ללא התעמקות רבה (למשל בגלל חוסר זמן) ולכן יוכלו להתבלבל בגלל חוסר התעמקות. אני בטוח שכותב הידיעה יודע חשבון, אז לאיזו סיבה הוא בחר להציג את הנתונים בצורה הספציפית שבה הם הוצגו, שיוצרת רושם מטעה ללא כאשר הקריאה היא קריאה שטחית ולא מתעמקת, ולא המיר את הנתונים עבור השוואה הוגנת יותר?
    בקשר לפרופגנדה, לפי ויקימילון עבור "תעמולה": "הפצה אגרסיבית ונרחבת של דעה כלשהי במטרה להטות את דעת הקהל". אין קשר לתשלום, ובכל מקרה אני לא מתיימר להבין את המניעים המקוריים של הכותב. בכל מקרה, 100 מיליארד דולר בשנה נשמע סכום מאוד אטרקטיבי, במיוחד בהתחשב בעובדה שכלל לא מוזכר בידיעה מה יעשה בכסף הזה.
    בקשר לקריאת המאמרים – בעוד שאני משוכנע שקוראים רבים ילכו לקרוא את המאמרים המקוריים, אי אפשר לצפות לכך מכל הקוראים בגלל הזמן הנדרש הכרוך בכך. לכן, ראוי שהכתבה תהיה מובנת והוגנת גם ללא קריאת המאמרים המצוטטים. אחרת, אפשר פשוט להביא את רשימת המאמרים ולתת לקוראים לקרוא מהם לבד ללא צורך בכתיבת הכתבה כלל!
    בכל זאת, עבור התגובה קראתי את תקציר המאמר הראשון. הערך שהם נתנו עבור הוצאת הפחמן שתתקבל כתוצאה משחזור אוכלוסיית הלוייתנים כמעט זניח בהשוואה לכמות שנצרכת על ידי עצים.

  14. ל אסף
    קודם כל כאשר שם הכותב הוא אסף רוזנטל
    להגיב בשם אסף עשוי ליצור בילבול מיותר,
    לגופה של תגובתך
    בעברית דו תחמוצת פחמן הקיצור הנכון ד׳׳תף ,
    גם אם אינו מקובל הרי שהוא מובן,
    לענין הכותרת ראה את תגובתי הקודמת
    ההנחה היא שקוראי הידען שיודעים חשבון בסיסי
    ולא יגררו כמוך ל"הטעיה מכוונת",
    מאחר ומקובל כי העצים הם הסופחים העיקריים
    ההשוואה הראויה היא לעצים ,
    בחשבון הסיבסוד אכן מובא הסכום לאדם
    אני הבנתי שאין ציפיה שכל אדם ישלם,
    שכן בהמשך יש שורה של שמות וגופים שישלמו,
    יש פרוט גם אם אולי חלקי של מה יעשה עם הכסף,
    ״פרופוגנדה״ להבנתי פרושה בעברית פרסום תמורת תשלום
    לכן אולי באמת ראוי לבדוק מי משלם לד׳ר רוזנטל
    כדי לפרסם ״פרופוגנדה במסווה מדעי״,
    אני מציע שתפנה לעורך הידען כדי שיבדוק את הנושא,
    ולבסוף שוב האם קראת ולו מאמר אחד מאלה
    שמהם לקוחים הנתונים ?

  15. קודם כל, הקיצור המקובל יותר הוא פד"ח ולא דת"פ (לא פשוט יותר לכתוב CO2?).
    תת הכותרת מאוד מטעה – יש בה השוואה של כמות ה-CO2 שנאגרת בלוויתן בכל חייו לעומת כמות ה-CO2 שנאגרת בעץ בשנה אחת בלבד. השוואה הוגנת צריכה להיות עבור אותו פרק זמן עבור שני המקרים (או עבור משך החיים בכל אחד מהמקרים). הצורה שכתובה בכותרת לא עוזרת להבין באמת את הנתונים, אלא מטעה במכוון.
    בנוסף, אין השוואה ישירה בין כמות ה-CO2 שנספחת על ידי לוויתנים לכמויות הנספחות על ידי גורמים אחרים (בין אם כיום ובין אם בעבר), ככה שאין דרך להבין עד כמה תרומתם חשובה באמת.
    לגבי הסיבסוד – לא נאמר דבר על המטרה הישירה של הכסף. 13$ לאדם לשנה אולי נשמע מעט לאדם במדינת עולם ראשון, אבל במדינות אחרות זה סכום גבוה מאוד. מה גם שזו דרך מוזרה להציג את העלות הכוללת, שהיא כנראה באזור ה-100 מיליארד דולר לשנה(!!!).

    בסך הכל, הכתבה עושה רושם של פרופגנדה במסווה מדעי.

  16. כמה משפטים למען הספקנים שמתיימרים
    להגיב על סמך ידיעה ותוך כדי תגובה תוקפים
    לא רק את הכתוב אלא גם את הכותב,
    אין ספק שכאשר עוסקים בעובדות מדעיות
    ספקנות היא תכונה חשובה,
    מי שקורא פרסומים מדעיים רשאי לנסות
    ולערער על מסקנות הפרסומים על סמך ידע,
    ד׳ר רוזנטל מפרסם תקצירים של פרסומים כאלה
    ובמקרה הנוכחי ללא הבעת דעה ,
    כלומר ד׳ר רוזנטל הוא השליח ,
    לכן ראוי כי כל מי שרוצה לחלוק על הכתוב
    יקרא את המקורות ורק אחר כך יביע ספק
    או יחלוק אל הכתוב במקורות.
    עכשיו שאלה :
    האם מי מהמגיבים קרא ולו מאמר אחד שמצוין כמקור ?
    מסופקני !

  17. שוב :
    noreply
    כדי להגיב נכון יש צורך בהבנת הנקרא:
    כתוב : ״לוויתן צובר ב ח י י ו כ-33 טון דת"פ
    לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג ב ש נ ה ״
    עכשיו יועיל noreply ויעשה את החשבון
    כמה שנים יקח לעץ לספוח 33 טון ?
    באשר ל״שקרי״ :
    ל״שוכני קרקעית לוקח עשורו שנים
    עד לפרוק סופי של השלד״ – שגוי
    שכן המספר הוא מאות (לא ״עשרות״)
    מה ששווה ערך לתכנולוגיות שמנסות
    לקבור דת׳ף בעומק הקרקע ,
    שכן עד שהפחמן יכנס שוב למחזור
    יהיו עוד לוויתנים שיספחו אותו …

  18. הפתיחה שגויה זה לא "בשנה אחת צובר לוויתן יותר פחמן מעץ ב-1000 שנים", אלא לאורך חייו (כ 100 שנה) צובר לוויתן יותר פחמן מעץ ב-1000 שנים.

    וההמשך פשוט שקרי "לוויתן שמת שוקע לקרקעית האוקינוס והפחמן נקבר, "
    הוא לא נקבר יש שוכני קרקעית שמפרקים את הגופה כולל העצמות – נכון זה לוקח עשרות שנים אבל הפחמן חוזר למחזור הפחמן!

  19. שוב מסתבר כי כדי להגיב נכון
    יש צורך בהבנת הנקרא ,
    שכן
    צב מעבדה – צודק / חלקית
    שכן המספרים תורגמו ממאמרים בהם
    יש שימוש בשיטה האמריקאית
    ומאחר ואיני מטמטיקאי יתכן שבילבלתי
    את המושגים,
    חלקית
    מאחר והלוויתנים החיים סופחים דת׳ף
    הדת׳ף מסולק מהמערכת כאשר הם שוקעים,
    לכן כדי לספוח (לא לסלק סופית) יש צורך
    ב חמישים מליון לוויתנים חיים
    שאמנם גם זה מספר עצום לאומת הקיים
    אבל זו כוונת המחקרים והמאמרים המצותתים…

  20. אפילו מהפרטים שנמסרו בכתבה המוזרה הזאת ברור שמדובר במשהו מופרך בעליל.
    בערך באמצע הכתבה כתוב "אם אוכלוסיית הלווייתנים תחזור לגודלה לפני תחילת הצייד התעשייתי היא תספח 1.7 טריליון טון דת"פ כל שנה"
    אם מחלקים 1,700,000,000,000 טון (1.7 טריליון = 1,700 מיליארד) פד"ח ל 35 טון פד"ח לליוויתן מקבלים שכל שנה יצטרכו לצלול לקרקעית האוקיינוס כמעט 50,000,000,000 ליוויתנים. זה אומר בערך 6 ליוויתנים על כל בן אדם על כדור הארץ כל שנה.

  21. הרעיון נשמע מצויין
    צריך לצרף אליו את דישון המים באוקיינוסים כדי לפצות על אובדן המינרלים במים .
    שקורה בגלל דיג של מליוני טונות דגים בשנה דישון יגדיל את כמות הפלנקטון ,
    ויוכל להגדיל עוד יותר את כמות הלוויתנים

  22. מאיפה הגיע הקיצור דת"פ?!
    ראשי התיבות המקובלות זה לא פד"ח?
    (דו תחמוצת הפחמן ו-פחמן דו חמצני, בהתאמה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן