פרות מחממות

פרות וכבשים רועות באחו היא תמונה יפה ויש שיאמרו טבעית, אלא שאליה וקוץ בה שכן פרות מגהקות וגיהוקן פולט גזי חממה. מעלי הגירה מגהקים  דו תחמוצת הפחמן ( CO₂) ותחמוצת חנקן ( N2O), אבל יותר מכך פרות כמו יתר מעלי הגירה מגהקות מתאן (CH₄) שהוא גז חממה פעיל פי 28% יותר מדו תחמוצת הפחמן

עדר פרות באדמה היבשה של בורקינה פאסו. מתוך ויקיפדיה
עדר פרות באדמה היבשה של בורקינה פאסו. מתוך ויקיפדיה

 

פרות וכבשים רועות באחו היא תמונה יפה ויש שיאמרו טבעית, אלא שאליה וקוץ בה שכן פרות מגהקות וגיהוקן פולט גזי חממה. מעלי הגירה מגהקים  דו תחמוצת הפחמן ( CO₂) ותחמוצת חנקן ( N2O), אבל יותר מכך פרות כמו יתר מעלי הגירה מגהקות מתאן (CH₄) שהוא גז חממה פעיל פי 28% יותר מדו תחמוצת הפחמן.

 

כל גיהוק של מעלה גירה מעלה את הטמפרטורה ותורם להתחממות העולמית. על פי הגוף הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) ) מעלי הגירה ובעיקר חיות משק כמו צאן ובקר גורמים ל 14% מכלל פליטות גזי חממה כאשר רוב הגזים נפלטים בגיהוק.

 

הכרה והבנת המצב גורם למדענים לחפש אפשרויות לפיתוח חיות שיגהקו פחות מתאן, אם על ידי התאמת המזון, על ידי פיתוח גזעים שיגהקו פחות, או נטיעת עצים בשטחי מרעה, העצים קולטים גזי חממה וכך יפצו על פליטות הגיהוקים.

 

חיות מרעה בויתו לפני כ-10.000 שנים ומאז מעט השתנה, הגיע הזמן לשיפור ולשדרוג. לשם כך יש יזמה של Bezoar Laboratories לפיתוח תוסף פרוביוטי, בקטריות או שמרים שפותחו ינתנו כתוסף מזון ויפעלו במערכת העיכול

להפחתת ייצור המתאן נסיונות ראשוניים בתוסף הפרוביוטי הראו ירידה של 50% בגיהוק מתאן.

 

בניו-זילנד, אחרי מחקר של כעשור והכלאות חוזרות הצליחה חברה ( New Zealand's AgResearch) לפתח כבשים שמגהקות 10% פחות מתאן, דוברת החברה אומרת כי: ״אם כבשה אחת פולטת 10% פחות הרי שזה נתון משמעותי ביותר כאשר מביאים בחשבון כי באי יש כ-20מליון כבשים. אותו צוות עסוק עכשיו במחקר על בקר ואיילים.כאשר מיחסים לחקלאות בניו-זילנד כחצי מכל פליטות גזי החממה של המדינה, נעשים מאמצים להגיע למצב שבו החקלאות תהיה ניטרלית בפליטות.

 

בהודו יש מיזם להגברת תנובת החלב של פרות ותאואים ( buffalos) על ידי שימוש בתכנת הזנה שתאפשר את ההזנה המתאימה ״אישית״ על-פי הפרופיל הפיזי של כל חיה. על פי הפרופיל התכנה מכווינה תזונה מתאימה ותוספת מינרלים. הדיאטה המותאמת ״אישית״ גרמה לעליה בתנובת חלב ולירידה של כ-14% בפליטת מתאן. בחמש השנים האחרונות יושמה התכנית במשקים בהםכ-2.5 מיליון פרות ותאואים .

 

בקניה בודקים מדענים מיני עשבי-מרעה כדי לשפר את גידול החיות מיני עשבי-מרעה שיפחיתו את הפליטות יחסית לייצור חלב או בשר. הפרות נבדקות בתא נשימה שבו מודדים את פליטות המתאן אחרי שאכלו סוגים שונים של מזון שנגישים במזרח-אפריקה, מצפים לתוצאות במחצית 2019 ואז יהיה על החוקרים לשכנע את החקלאים והרועים לעבור לסוגי מזון מתאימים שכן ״אם יש לך פרה בריאה שניזונה כיאות סיכויה לשרוד בצורת גדולים״.

 

חוואים באמריקה הלטינית מנסים את שיטת ה ״מרעה-מוצל״ (agroforestry ) או ( ilvopastoralism). נטיעת עצים בשטחי המרעה, העצים מספקים צל לבעלי החיים, משפרים את איכות הקרקע ואת המגוון הביולוגים. יש עצים שיכולים להוות תוספי מזון, אבל מעל לכל העצים שסופחים דו תחמוצת הפחמן מקזזים ומפצים על הגחהוקים והפליטות.

על פי דוברת ״ארגון האו"ם לחקלאות ומזון״ ( FAO) על ידי שיפור ביעילות הייצור ( productivity) של חיות משק, יש אפשרות להפחית את פליטות המתאן ב-30%״. הארגון מפתח רשת (תקשורת) שתאפשר לחוואים וחוקרים לחשב איך שינויים בדיאטה משפיעים על הפליטות.

 

כאשר יותר ויותר צרכנים מודעים לבעיות סביבתיות מעלי הגירה מושמצים ומוכפשים כגורמים שליליים בגלל הפליטות ובגלל השטחים הגדולים שנדרשים לגידולם, הביקורת מכוונת בעיקר מול חוות ענק לגידול בקר לבשר שגורמות לפליטות שלכ-40% מכלל גידול חיות משק,

 

ארגון גרינפיס ( Greenpeace) מזהיר כי המשך הגידול בצריכת בשר ומוצרי חלב יפגע בהסכמי פריס לעצירת ההתחממות העולמית. הארגון קורא לצימצום ייצור וצריכת הבשר והחלב לחצי עד 2050,. אלא שקריאה כזו מתעלמת מאוכלוסיות ילידיות של רועים באסיה, אפריקה ודרום-אמריקה, רועים שחיהם תלויים בעדריהם. לצרכנים בארצות עשירות יש את האפשרות וזכות-היתר לצמצם בצריכת בשר, אלא שיש חברות ואוכלוסיות שבהן מזון מהחי מהווה את העיקר ולהן אין תחליף. באותן אוכלוסיות לחיות שימושים נוספים כמו נשיאת משאות, הובלת מים, חריש, ייצור דשן וכו׳,

לכן יש צורך באיזון בין צרכני הבשר בארצות עשירות לבין אלה שחיות המשק הן מקור קיומם העיקרי. כמו כן יש לאזן בין מדינות כמו אוסטרליה, ארה׳׳ב וארגנטינה, בהן צורכים כ 100ק"ג בשר בשנה לבין ארצות בהן צורכים רק ארבעה ק"ג.,

 

אנחנו בישראל נמצאים במקום ה״מכובד״ בצריכה שלכ-86 ק"ג בשנה מהם 56 ק"ג עוף והיתר בעיקר בשר בקר, מה שמציב אותנו בין ראשוני הקרניבורים בעולם.

כהמשך ישיר יורשה לי (הקטן) להציע כי: אוכלי הבשר בארצות המערב וגם באוסטרליה, ניו-זילנד, ארגנטינה ועוד יצמצמו את צריכת הבשר לשליש וכך יגדלו פחות, יצמצמו את פליטות המתאן ויהרסו פחות שטחים טבעיים.

על כך כמובן נוסף כל המשתמע מה״מוטו״ הקבוע שלי – הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. ומה בקשר לבני האדם ?
    גם הם מגהקים, (ולפעמים גם מפליצים),
    וישנם כאלה בעולם כמעט 8 מיליארד.
    אולי אפשר לפתח איזו שהיא תרופה, משהו כמו כדורי פחם, שתספוג את גז המתאן (CH4) שנוצר במעי ואותו אנו פולטים.
    כך, גם יתווספו מקומות עבודה, וגם תפחת פליטת המתאן.

  2. אסף
    יכול להיות שאתה צודק בזה שיש משהו הרסני "בצדק" של הטענה שלי. מה שלא מוריד בכלום מהנכונות שלה. ומכך שלא נכון לזרוק פתרונות באוויר בלי להבין את ההשלכות שלהם. גם בהצעה שלך יש משהו מאוד הרסני.
    זה נחמד להגיד "אני מעדיף את הסביבה על פני כלכלה"
    אבל בפועל עם כלכלה כושלת אי אפשר באמת לבצע שימור של הסביבה. אי אפשר להשקיע באנרגיה נקיה או במחזור. תאמין לי שאתה לא רוצה לחיות בכלכלה לא מתפקדת.
    בעין לא מקצועית משהו אולי נראה לא הגיוני בכלכלה. אבל זה לא אומר שאפשר לבטל הכל בנפנופי ידיים בלי באמת להבין וללמוד.
    מה גם שלא נראה שיש צורך אמתי בעידוד ירידה בילודה בטח שלא במדינות מפותחות להפך. לפחות בעניין מזון מספיק לצמצם בזבוז ולבצע צעדים (אפילו לא רדיקלים) לעידוד צריכה של חלבן מהצומח על פני חלבון מהחי. צריך לכתוב אמנה בינלאומית להפסקת עידוד ממשלתי לצריכת מזון מהחי. הפסקת פיקוח מחירים וסבסוד בשלב ראשון. שלב שני הטלת מס זיהום לאותם תעשיות ואיסור של פרקטיקות אכזריות שמטרתם חיסכון כספי (ציפוף חיות ללא יכולת תנועה לדוגמה) דבר שלישי הטלת פיקוח מחירים על תחליפי מזון מהחי.

  3. א
    ״הכלכלן״ ?
    אתה צודק , אני מבין קטן בכלכלה ,
    אבל אני מבין כי היום רוב רובה של הכלכלה מבוססת
    על ״תרבות״ הצריכה (שמקורה בארה׳ב) , ״תרבות״ מיותרת ופוגענית ,
    על כך הוסף את העובדה כי סביבה בריאה אינה נגזרת של אותה ״תרבות״ ,
    אני נגד פגיעה והרס הסביבה הטבעית למען מיזמים כלכליים,
    אני בעד הנחלת סביבה טבעית בריאה לדורות הבאים,
    ואז אולי תבין כי ה״צדק״ בטענותיך הרסני …

  4. אסף
    חבל שאין לך ידע אפילו קלוש בכלכלה.
    אולי הייתה מבין מה ההשלכות של צמצום בילודה.
    בשלב הראשון זה מוביל לקפיצה כלכלית. (אדם שלדוגמה בא ממשפחה של חמש אחים, ולו יש רק ילד אחד. יש לו הרבה הכנסה פנויה, הוא צריך לדאוג רק לחצי ילד -הוא ואשתו- ונטל ההורים מתחלק בין הרבה אחים )
    בשלב הבא מגיע מיתון עמוק.
    הכלכלה קורעת תחתמ נטל אחוז גדל והולך של אוכלוסיה מבוגרת.
    לך תראה מה קורה ביפן. הממשלה מנסה לעשות הכל כדי לעודד ילודה. וללא הצלחה. יפן כבר שנים במיתון כלכלי. הכלכלה לא צומחת ואפילו על סף התכווצות. יפנים עובדים יותר ויותר ולא עומדים ביוקר מחיה מאמיר לנוכח חוסר בעובדים.
    גם סין על סף תהום כלכלי. והיא מבינה את זה ועכשיו היא משנה כיוון מהגבלת ילודה לעידוד ילודה.
    הכי קל לזרוק ססמאות בלי להבין אפילו חצי מההשלכות

  5. לפני חודשים או שנים שמעתי על המבורגר בשרי שהוּצמח במעבדה (משמע: לא היתה פרה במשוואה הזו) ומחירו עמד על 300.000$ => והוא היה קצת יבש ולא טעים במיוחד…
    לפני חודשיים שלושה שמעתי סיפור דומה עם 2 הבדלים קטנים:
    * הוא היה טעים (אם להאמין לשופט)
    * הוא עלה 30.000$

    זה מביא אותי לאפשרות הבאה: בקרוב כולנו נעדיף בשר מלאכותי ע״פ בשר חי.

    סביר להניח שבמציאות הזו חלק ניכר מתעשיית הבשר תתפוגג וכל מה שישאר ממנה אלו סרטונים מזעזעים ביוטיוב ואחרים.

    אני חושב שמה שאני מנסה להגיד כאן זה: שעדיף לפתח בשר מלאכותי מאשר כבשה עם פחות בעיות מעיים וגיהוקים בלתי מזיקים…

    ======
    זה עשוי להיות די משעשע (או עצוב) לבחור בין הבשר של גוגל לבין הבשר (הלבן) של אפל.

    דבר אחרון, לעניין זה נזעקו לפסיקה גדולי התורה והוחלט שהבשר הנ״ל איננו בשרי וכל הפרשיות הנוגעות לעיניין הגדי ואימו אינן רלוונטיות לסוגיה הנ״ל => וכאן אנו למדים שכל פינה בבני ברק ו 100 שערים יצצו להם צ׳יבורגריות כאילו (ואולי) אין מחר.
    ומאחר והדת הנפלאה שלנו כל-כך לוגית יש לצפות שהבייקון (המלאכותי) דינו יהיה דומה – ומאחר ואין מדובר בבשר – ניתן יהיה לקשט איתו את המחבתות של גדולי הרבנים.
    מי שחיפש גאולה, עשוי למצוא אותה בימים אלו – שבמקומות אחרים נקראו גם ימי המשיח (הנה זה בא…)

  6. הפתרון האמיתי הוא עידוד של ממשלות להפחית צריכת בשר ומעבר הדרגתי לחלבון מהצומח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן