כאשר הים מתקדם פנימה: קריאת השכמה עולמית לשינוי האקלים מדלתת בנגלדש

ככל שמפלס פני הים עולה ומזג האוויר הופך קיצוני יותר, אזורים חופיים ברחבי העולם מתמודדים עם איום מתמשך: המלחה.

המלחת מקורות מים מתוקים וקרקעות משפיעה לרעה על כ-500 מיליון אנשים ברחבי העולם, במיוחד בדלתות נהרות נמוכות.

מחקר חדש, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פורטסמות, בשיתוף עם אוניברסיטת דאקה ואוניברסיטת קרטיס, שופך אור על הדרך שבה האוקיינוסים העולים דוחפים מים מלוחים לנהרות מים מתוקים ולמקורות מים תת-קרקעיים בדלתת הנהר הגדולה בעולם – דלתת בנגלדש.

בהתבסס על כמעט שני עשורים של נתונים מכ-50 תחנות ניטור בדרום בנגלדש, עקב הצוות אחר עלייה עקבית ברמות המליחות בנהרות ובשפכים, במיוחד מאז אמצע שנות ה-2000.

האזורים המערביים של הדלתה, שכבר מועדים יותר להשפעות גאות, הציגו את העליות המהירות ביותר במליחות. הנתונים מצביעים על כך ששילוב של עליית פני הים, ירידה בזרימת מים מתוקים, ועלייה בתדירות של סופות קשות – תורמים כולם לחדירה מתקדמת של מים מלוחים לתוך היבשה ולהישארותם שם.

מאז שנת 2007 לערך, חוו אזורים רבים בדלתה עליות מדורגות ברמות המליחות, לעיתים קרובות בהקשר לסופות עזות כמו ציקלון "סידר". שינויים אלה עלולים להחריב יבולים, לפגוע בביטחון התזונתי ולהכריח קהילות להעתיק את מקומן. אף שהניתוח התמקד בעיקר בנתונים סביבתיים, הוא מדגיש כיצד חדירת המליחות מהווה יותר ויותר איום על פרנסה, בריאות הציבור ויציבות אזורית.

המחקר, שפורסם בכתב העת Ecological Indicators, עושה שימוש באחד ממאגרי הנתונים המקיפים והארוכים ביותר בעולם בתחום המליחות בדלתות נהרות. נעשה בו שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות כדי להבחין בין מגמות ארוכות טווח לשינויים עונתיים או זמניים.

החוקרים הציגו מודל רעיוני חדש בשם OCEAN – , ראשי תיבות של Offshore Controlled Estuarine and Aquifer Nexus – , המצביע על כך שתכונות ימיות כמו מדרונות תת-ימיים תלולים וזרימות גאות מוגבלות עלולים "ללכוד" מים מלוחים באזורים חופיים נמוכים.

ד"ר מוחמד הוק מאוניברסיטת פורטסמות, בית הספר למדעי הסביבה ומדעי החיים, אמר:
"מה שאנחנו רואים בדלתת בנגל אינו רק משבר מקומי, אלא איתות למה שצפוי לבוא באזורים חופיים נמוכים בכל העולם.

המליחות עולה מהר יותר ומגיעה פנימה יותר ממה שרבים חושבים – וזה קורה בשקט, אך עם השלכות כבדות על ביטחון המים, החקלאות והפרנסה. המחקר הזה עוזר לנו להבין את המנגנונים שמאחורי התהליך, ומדגיש את הדחיפות בפעולה עולמית מתואמת."

הממצאים מראים גם את המגבלות של פתרונות מבוססי יבשה בלבד. התערבויות אנושיות כגון סכרים, שינויים בקרקעית הנהר וסכרים במעלה הזרם החמירו לעיתים את הבעיה על ידי הפחתת זרימת המים המתוקים.

במקביל, תהליכים ימיים – כמו הצטברות סדימנטים (משקעים) ושינויים בזרמי האוקיינוס – ממלאים תפקיד גדול יותר ממה שהיה מוערך בעבר. לפיכך, נדרשת גישה משולבת המטפלת בנהרות, אוקיינוסים ומערכות האקלים כאחד.

אזורים חופיים בקליפורניה, כולל מחוז לוס אנג'לס ודלתת סקרמנטו-סן חואקין, נלחמים בחדירת מים מלוחים באמצעים חדשניים. בלוס אנג'לס מוזרמים מים מתוקים לאקוויפרים כדי ליצור מחסום הידראולי בפני מי ים. עם זאת, גידול אוכלוסייה ושאיבת יתר של מי תהום ממשיכים להקשות על המאמצים.

"דווקא משום שהמוקד הוא בנגלדש, ההשלכות הן כלל-עולמיות," אמר ד"ר שון פייסט, חוקר לשעבר באוניברסיטת פורטסמות וכיום מדען ראשי במועצת מחוז טסט ואלי. "אזורים חופיים, מדלתת המקונג בוייטנאם ועד לביצות לואיזיאנה בארצות הברית, מתמודדים עם לחצים דומים. ככל שפני הים ממשיכים לעלות, הסיכון להפיכת אדמות חקלאיות למלוחות, מקורות שתייה לבלתי ראויים לשתייה, ומי תהום רדודים למים מלוחים לצמיתות – הולך וגדל."

המאמר ממליץ לקיים מחקרים ארוכי טווח נוספים של רמות המליחות באזורים חופיים פגיעים נוספים ברחבי העולם, במיוחד בדלתות נמוכות המתמודדות עם עליית ים, ירידה בזרימת נהרות, ועלייה בכמות הסופות. נתונים קצרי טווח עלולים להציג תמונה מטעה של קצב או היקף ההמלחה, בעוד שנתונים ארוכי טווח מציעים תמונה מדויקת יותר של התפתחות חדירת המים המלוחים לאורך זמן.

ד"ר אשרף דיואן מאוניברסיטת קרטיס סיכם:
"בסופו של דבר, המחקר הזה מדגיש שהמלחה מתקדמת של דלתות היא תהליך איטי – אך עמוק ומשבש. ללא השקעה דחופה בחקלאות עמידה למלח, אחסון מים משופר, ותכנון אסטרטגי ברמת כל אגן הנהר – השפעות ההמלחה צפויות להחמיר. דלתת בנגל נמצאת בחזית שינויי האקלים – אך היא לא לבד. הדפוסים שנצפו כאן מתחילים להופיע באזורים חופיים רבים בעולם. מה שיקרה מכאן והלאה תלוי בקצב התגובה שלנו."

הערות לעורכים